צה"ל קונה רחפנים מסין. הסיבה: אין רחפנים ישראלים מאושרים לצבא
בעוד ישראל נחשבת למעצמת ייצור מל"טים, בצה"ל ובמשטרה רוכשים רחפנים של חברת DJI הסינית. הסיבה לכך היא מכרזים ארוכים מאד לרחפן ישראלי שעדיין לא הבשילו למוצר מסחרי
עמי רוחקס דומבה
| 03/04/2017
www.idf.il
ישראל היא אולי מעצמת מל"טים, אבל כאשר זה מגיע לרחפנים - הסנדלר הולך יחף. בצה"ל וגם במשטרה קונים רחפנים של חברת DJI הסינית. הסיבה: אין בישראל רחפנים מקומיים מאושרים לרכישה עבור מערכת הביטחון.
צה"ל החל לאמץ בשנים האחרונות את השימוש ברחפנים למשימות מבצעיות מסוימות. בעיקר במתארים בהם מדובר בפעילות לא מסווגת [בלמ"ס]. בין היתר, משתמש צה"ל ברחפנים למשימות תיעוד הריסת בתים, תיעוד הפרות סדר ואיסוף מודיעין שאינו מסווג.
"בחיל האיסוף הקרבי, האחראי על פיתוח ההכשרה החדשה, אומרים כי הרחפן יכול לשמש בכל משימה אליה יוצאים הכוחות. מסיבה זו, הוא גם מפחית את הסיכון לפגיעה בלוחמים, כיוון שהוא מצמצם את הצורך בסריקות רגליות", נכתב באתר צה"ל. "החל מגיוס מרס 2017 יהפוך הרחפן לאחד מהפק"לים שיופקדו בידי לוחמי האיסוף הקרבי באימון המתקדם".
התעשייה הישראלית פספסה את שוק הרחפנים
השוק העולמי של רחפנים לשוק הפרטי והמסחרי מוערך בהיקף של 1.5 מיליארדי דולרים בשנה עם קצב גידול שיביא אותו ב-2020 לכיוון 3-4 מיליארדי דולרים. מתוך זה , חברת DJI אחראית לכמיליארד דולרים מכירות בשנה. כלומר כשני שליש מהשוק העולמי לפחות. בארה"ב שלושה רבעים מהרחפנים הרשומים הם של DJI. בחברה הסינית מועסקים מאות מהנדסים (לפי הערכות כ-700) והיא מוכרת למרבית מדינות העולם. יש המכנים אותה "האפל" של שוק הרחפנים עם נוכחות כמעט בכל מדינה בעולם.
לצד DJI פועלות חברות נוספות כמו Parrot, Hubsan, 3DR, Yuneek. אף אחת מהן לא מגיעה להיקף המכירות של DJI. בשוק העולמי לא פועלת אף חברה ישראלית עם נוכחות משמעותית או נוכחות כלשהי. חלק מהתעשיות הביטחוניות בארץ פיתחו אמנם רחפנים לייצוא למגזר הביטחוני, אבל מדובר במוצרים יקרים מאד שמיועדים לנישה קטנה. היות ואין נתוני מכירות חשופים, לא ניתן לדעת כמה מוכרים, אם בכלל. במילים אחרות, אין בישראל באמת תעשיית רחפנים לייצוא.
רחפנים במערכת הביטחון
בהיבט הרחפנים לשימוש מערכת הביטחון, אין רחפנים שמשרד הביטחון יכול לרכוש עבור צה"ל בגלל שהמכרזים במפא"ת עדיין לא הסתיימו. הערכה בשוק מדברת על פרק זמן של כשנתיים עד שיהיו רחפנים ישראלים עם מק"ט שמערכת הביטחון תוכל לקנות. עד אז צה"ל והמשטרה ימשיכו לקנות סיניים. שני המכרזים שנמצאים כרגע במפא"ת הם לרחפן "צור" ורחפן "עוז".
רחפן "צור" אמור להיות רחפן רב זרועי. במפא"ת רוצים לפתח רחפן אחד שיתאים לכל המשימות של צה"ל [תפסת מרובה, לא תפסת?]. המכרז התעכב עד היום בגלל אוסף גדול של דרישות שונות אותן היה צריך לכמת לסט אחד, אוניברסלי, שיתאים לכולם. אז כל זרוע התפשרה קצת, והגיעו לסוג של קונצנזוס. ה-POC נעשה בינואר האחרון בין ארבע חברות. החלטה על זוכה צפויה בסביבות חודש מאי 2017.
במקביל לצור, יצאו במפא"ת עם RFI [בקשה למידע] לרחפן "עוז". הבקשה נשלחה לכ-15-20 תעשיות ישראליות לרחפנים. חלקן יבואנים עם יכולת הנדסית מסוימת. ה-"עוז" אמור להחליף את ה-DJI הסיני בעתיד. מדובר ברחפן פשוט יותר וזול יותר מהצור שאמור בסוף להגיע לכל לוחם או לכל צוות בשדה הקרב.
שני הרחפנים המתוכננים צפויים לפתור שני פערים מבצעיים קיימים ברחפנים הסינים - הצפנה וראיית לילה. צה"ל אמנם רוכש היום מצלמות לילה לרחפנים בשוק המסחרי, אבל השאיפה היא למצלמות באיכות גבוהה יותר של התעשייה הישראלית. בהיבט ההצפנה רוצים בצה"ל הצפנה ייעודית ולא מסחרית כמו זו הקיימת היום לרשת ה-WiFi ברחפן של DJI.
אחד השיקולים בנושא הצפנה וראיית לילה זה המחיר. מצלמת לילה מסחרית לרחפן כמו אלו שצה"ל קונה היום עולה כ-5000 - 10,000 דולרים ליחידה. מצפין של מצו"ב גם עולה כמה אלפי דולרים ליחידה. המשמעות היא שרחפן ה"צור", האיכותי יותר, צפוי לעלות כמה אלפי דולרים במקרה הטוב, או עשרות אלפי דולרים ליחידה במקרה הפחות טוב.
לעומתו, ה"עוז" שאמור להתחרות עם רחפנים של DJI יצטרך להתכנס לעלות של רחפן מסחרי. בצה"ל עדיין לא החליטו אם לצאת איתו למכרז, בעיקר בגלל שאלת המחיר הצפוי. כרגע מחכים לקבל תשובות מהתעשייה. לאחר ניתוח שלהן יחליטו מה לעשות הלאה. יש גם אפשרות שצה"ל יחליט להמשיך לרכוש רחפנים סינים ולהקים בתוך הבית יכולת הנדסית לשיפורים הנדרשים בלי לצאת עם מכרז ל"עוז".
הבעיה היא שכל עוד אין מכרז, אין מוצר צה"לי, ומשרד הביטחון לא יכול לצאת לרכש דרך מנה"ר. אז היחידות בשטח שכבר נתנו כסף למפא"ת לפיתוח רחפן, לא קיבלו מוצר וגם לא יכולות לקנות רחפנים בשום מקום אחר. גם אחרי שיהיה זוכה מכרז "צור", יקחו חודשים רבים עד שיהיה רחפן מבצעי שצה"ל יוכל לקנות בארץ. הערכות מדברות על 2018-2019 במקרה הטוב.
כדי להתמודד עם הפער המבצעי שנוצר, רוצים בצה"ל בינתיים לקנות לפחות עוד 200 רחפנים סיניים חדשים של חברת DJI בעלות של אלפי דולרים לכל יחידה [לא כולל מצלמה תרמית]. ככל הנראה מדובר בדגמי DJI MAVIC PRO ו-Matrice. במקביל, ממשיכים בצה"ל לרכוש במספר מכרזים חלקי חילוף לרחפנים סיניים הנמצאים בשימוש בצבא לצרכי תחזוקה.
נזכיר עוד היבט. מכיוון ש-DJI היא חברה סינית, משרד הביטחון לא יכול לקנות ממנה ישירות, אז הוא קונה דרך יבואנים בארץ. המשמעות היא שמחיר המוצר הסופי מתייקר כי יש עוד חוליה בשרשרת בנוסף ליצרן.
צריך תעשיית רחפנים ישראלית?
אין ספק כי שאלת פיתוח תעשיית רחפנים מקומית על בסיס המכרזים של מפא"ת מול המשך ייבוא רחפנים מסחריים נמצאת לפתחו של משרד הביטחון. מחד, מדובר בשוק רווי עם שחקנים גדולים מאד שספק אם התעשיות הישראליות יוכלו לנגוס בו נתח משמעותי. מאידך, צה"ל רוצה יכולות ייעודיות המחייבות בסיס ייצור מקומי.
תחת הבנה זו, השקעה ברחפן "צור" מובנת. זה יהיה רחפן בייצור ישראלי, ייעודי לצה"ל, עם הצפנה של מצו"ב, ראיית לילה איכותית, וחומרה ותוכנה בשליטה של צה"ל. הצורך המבצעי מספק אליבי למחיר גבוה. אולם, הצדקה כלכלית לרחפן "עוז" יהיה קשה למצוא.
כבר היום אלו האחראים על אבטחת מידע במערכת הביטחונית - החל במלמ"ב, שב"כ, משטרה, מחב"מ והמחלקה להגנה בסייבר בצה"ל - כולם שותקים אל מול השימוש ברחפנים של DJI למשימות בלמ"סיות. השתיקה היא למעשה אישור "דה פקטו" לשימוש בהם. מבחינה מעשית הרחפנים משמשים את צה"ל והמשטרה בשטח.
אם זה המצב, ייתכן ויהיה זה נכון למשרד הביטחון לאשר למערכת הביטחון לרכוש רחפנים מסחריים בארץ או בחו"ל בכמויות גדולות למשימות בלתי מסווגות, ולשים את היהב של מפא"ת על קידום מהיר של רחפן "צור" שישמש למשימות מסווגות בלבד. הצורך המבצעי ברחפנים רק גדל עם הזמן, ואתו תגדל הדרישה לרחפנים בצה"ל. אם רוצים להגיע עם רחפן מתקפל לרמת הכיס במכנס של החייל הבודד, שיקול עלות המוצר הופך להיות משמעותי.
בעוד ישראל נחשבת למעצמת ייצור מל"טים, בצה"ל ובמשטרה רוכשים רחפנים של חברת DJI הסינית. הסיבה לכך היא מכרזים ארוכים מאד לרחפן ישראלי שעדיין לא הבשילו למוצר מסחרי
www.idf.il
ישראל היא אולי מעצמת מל"טים, אבל כאשר זה מגיע לרחפנים - הסנדלר הולך יחף. בצה"ל וגם במשטרה קונים רחפנים של חברת DJI הסינית. הסיבה: אין בישראל רחפנים מקומיים מאושרים לרכישה עבור מערכת הביטחון.
צה"ל החל לאמץ בשנים האחרונות את השימוש ברחפנים למשימות מבצעיות מסוימות. בעיקר במתארים בהם מדובר בפעילות לא מסווגת [בלמ"ס]. בין היתר, משתמש צה"ל ברחפנים למשימות תיעוד הריסת בתים, תיעוד הפרות סדר ואיסוף מודיעין שאינו מסווג.
"בחיל האיסוף הקרבי, האחראי על פיתוח ההכשרה החדשה, אומרים כי הרחפן יכול לשמש בכל משימה אליה יוצאים הכוחות. מסיבה זו, הוא גם מפחית את הסיכון לפגיעה בלוחמים, כיוון שהוא מצמצם את הצורך בסריקות רגליות", נכתב באתר צה"ל. "החל מגיוס מרס 2017 יהפוך הרחפן לאחד מהפק"לים שיופקדו בידי לוחמי האיסוף הקרבי באימון המתקדם".
התעשייה הישראלית פספסה את שוק הרחפנים
השוק העולמי של רחפנים לשוק הפרטי והמסחרי מוערך בהיקף של 1.5 מיליארדי דולרים בשנה עם קצב גידול שיביא אותו ב-2020 לכיוון 3-4 מיליארדי דולרים. מתוך זה , חברת DJI אחראית לכמיליארד דולרים מכירות בשנה. כלומר כשני שליש מהשוק העולמי לפחות. בארה"ב שלושה רבעים מהרחפנים הרשומים הם של DJI. בחברה הסינית מועסקים מאות מהנדסים (לפי הערכות כ-700) והיא מוכרת למרבית מדינות העולם. יש המכנים אותה "האפל" של שוק הרחפנים עם נוכחות כמעט בכל מדינה בעולם.
לצד DJI פועלות חברות נוספות כמו Parrot, Hubsan, 3DR, Yuneek. אף אחת מהן לא מגיעה להיקף המכירות של DJI. בשוק העולמי לא פועלת אף חברה ישראלית עם נוכחות משמעותית או נוכחות כלשהי. חלק מהתעשיות הביטחוניות בארץ פיתחו אמנם רחפנים לייצוא למגזר הביטחוני, אבל מדובר במוצרים יקרים מאד שמיועדים לנישה קטנה. היות ואין נתוני מכירות חשופים, לא ניתן לדעת כמה מוכרים, אם בכלל. במילים אחרות, אין בישראל באמת תעשיית רחפנים לייצוא.
רחפנים במערכת הביטחון
בהיבט הרחפנים לשימוש מערכת הביטחון, אין רחפנים שמשרד הביטחון יכול לרכוש עבור צה"ל בגלל שהמכרזים במפא"ת עדיין לא הסתיימו. הערכה בשוק מדברת על פרק זמן של כשנתיים עד שיהיו רחפנים ישראלים עם מק"ט שמערכת הביטחון תוכל לקנות. עד אז צה"ל והמשטרה ימשיכו לקנות סיניים. שני המכרזים שנמצאים כרגע במפא"ת הם לרחפן "צור" ורחפן "עוז".
רחפן "צור" אמור להיות רחפן רב זרועי. במפא"ת רוצים לפתח רחפן אחד שיתאים לכל המשימות של צה"ל [תפסת מרובה, לא תפסת?]. המכרז התעכב עד היום בגלל אוסף גדול של דרישות שונות אותן היה צריך לכמת לסט אחד, אוניברסלי, שיתאים לכולם. אז כל זרוע התפשרה קצת, והגיעו לסוג של קונצנזוס. ה-POC נעשה בינואר האחרון בין ארבע חברות. החלטה על זוכה צפויה בסביבות חודש מאי 2017.
במקביל לצור, יצאו במפא"ת עם RFI [בקשה למידע] לרחפן "עוז". הבקשה נשלחה לכ-15-20 תעשיות ישראליות לרחפנים. חלקן יבואנים עם יכולת הנדסית מסוימת. ה-"עוז" אמור להחליף את ה-DJI הסיני בעתיד. מדובר ברחפן פשוט יותר וזול יותר מהצור שאמור בסוף להגיע לכל לוחם או לכל צוות בשדה הקרב.
שני הרחפנים המתוכננים צפויים לפתור שני פערים מבצעיים קיימים ברחפנים הסינים - הצפנה וראיית לילה. צה"ל אמנם רוכש היום מצלמות לילה לרחפנים בשוק המסחרי, אבל השאיפה היא למצלמות באיכות גבוהה יותר של התעשייה הישראלית. בהיבט ההצפנה רוצים בצה"ל הצפנה ייעודית ולא מסחרית כמו זו הקיימת היום לרשת ה-WiFi ברחפן של DJI.
אחד השיקולים בנושא הצפנה וראיית לילה זה המחיר. מצלמת לילה מסחרית לרחפן כמו אלו שצה"ל קונה היום עולה כ-5000 - 10,000 דולרים ליחידה. מצפין של מצו"ב גם עולה כמה אלפי דולרים ליחידה. המשמעות היא שרחפן ה"צור", האיכותי יותר, צפוי לעלות כמה אלפי דולרים במקרה הטוב, או עשרות אלפי דולרים ליחידה במקרה הפחות טוב.
לעומתו, ה"עוז" שאמור להתחרות עם רחפנים של DJI יצטרך להתכנס לעלות של רחפן מסחרי. בצה"ל עדיין לא החליטו אם לצאת איתו למכרז, בעיקר בגלל שאלת המחיר הצפוי. כרגע מחכים לקבל תשובות מהתעשייה. לאחר ניתוח שלהן יחליטו מה לעשות הלאה. יש גם אפשרות שצה"ל יחליט להמשיך לרכוש רחפנים סינים ולהקים בתוך הבית יכולת הנדסית לשיפורים הנדרשים בלי לצאת עם מכרז ל"עוז".
הבעיה היא שכל עוד אין מכרז, אין מוצר צה"לי, ומשרד הביטחון לא יכול לצאת לרכש דרך מנה"ר. אז היחידות בשטח שכבר נתנו כסף למפא"ת לפיתוח רחפן, לא קיבלו מוצר וגם לא יכולות לקנות רחפנים בשום מקום אחר. גם אחרי שיהיה זוכה מכרז "צור", יקחו חודשים רבים עד שיהיה רחפן מבצעי שצה"ל יוכל לקנות בארץ. הערכות מדברות על 2018-2019 במקרה הטוב.
כדי להתמודד עם הפער המבצעי שנוצר, רוצים בצה"ל בינתיים לקנות לפחות עוד 200 רחפנים סיניים חדשים של חברת DJI בעלות של אלפי דולרים לכל יחידה [לא כולל מצלמה תרמית]. ככל הנראה מדובר בדגמי DJI MAVIC PRO ו-Matrice. במקביל, ממשיכים בצה"ל לרכוש במספר מכרזים חלקי חילוף לרחפנים סיניים הנמצאים בשימוש בצבא לצרכי תחזוקה.
נזכיר עוד היבט. מכיוון ש-DJI היא חברה סינית, משרד הביטחון לא יכול לקנות ממנה ישירות, אז הוא קונה דרך יבואנים בארץ. המשמעות היא שמחיר המוצר הסופי מתייקר כי יש עוד חוליה בשרשרת בנוסף ליצרן.
צריך תעשיית רחפנים ישראלית?
אין ספק כי שאלת פיתוח תעשיית רחפנים מקומית על בסיס המכרזים של מפא"ת מול המשך ייבוא רחפנים מסחריים נמצאת לפתחו של משרד הביטחון. מחד, מדובר בשוק רווי עם שחקנים גדולים מאד שספק אם התעשיות הישראליות יוכלו לנגוס בו נתח משמעותי. מאידך, צה"ל רוצה יכולות ייעודיות המחייבות בסיס ייצור מקומי.
תחת הבנה זו, השקעה ברחפן "צור" מובנת. זה יהיה רחפן בייצור ישראלי, ייעודי לצה"ל, עם הצפנה של מצו"ב, ראיית לילה איכותית, וחומרה ותוכנה בשליטה של צה"ל. הצורך המבצעי מספק אליבי למחיר גבוה. אולם, הצדקה כלכלית לרחפן "עוז" יהיה קשה למצוא.
כבר היום אלו האחראים על אבטחת מידע במערכת הביטחונית - החל במלמ"ב, שב"כ, משטרה, מחב"מ והמחלקה להגנה בסייבר בצה"ל - כולם שותקים אל מול השימוש ברחפנים של DJI למשימות בלמ"סיות. השתיקה היא למעשה אישור "דה פקטו" לשימוש בהם. מבחינה מעשית הרחפנים משמשים את צה"ל והמשטרה בשטח.
אם זה המצב, ייתכן ויהיה זה נכון למשרד הביטחון לאשר למערכת הביטחון לרכוש רחפנים מסחריים בארץ או בחו"ל בכמויות גדולות למשימות בלתי מסווגות, ולשים את היהב של מפא"ת על קידום מהיר של רחפן "צור" שישמש למשימות מסווגות בלבד. הצורך המבצעי ברחפנים רק גדל עם הזמן, ואתו תגדל הדרישה לרחפנים בצה"ל. אם רוצים להגיע עם רחפן מתקפל לרמת הכיס במכנס של החייל הבודד, שיקול עלות המוצר הופך להיות משמעותי.
