מבצע חמץ – עושים סדר בתש"ח

לקראת פסח עושים ביעור חמץ. תזכורת לתושבי גוש דן ולכולם במבצעים לפני פסח תש"ח, סמוך להקמת המדינה, לסיכול התקפות הערבים על שכונות יהודיות, בטור השבועי של אפרים לפיד

מבצע חמץ – עושים סדר בתש"ח

בתמונה: האנדרטה בבית החולים שיבא בתל-השומר לזכר חללי חטיבת אלכסנדרוני במבצע חמץ

ב"מבצע חמץ" נכבשו הכפרים הערביים בסביבתה של יפו במלחמת העצמאות על ידי חטיבות 'ההגנה' אלכסנדרוני, גבעתי וקרייתי, לאחר התקפת האצ"ל על יפו. במהלכו החלה בריחה המונית מן העיר עד לכניעתה ב-13 במאי.

אפריל 1948. תושבי תל אביב, חולון, בת ים סבלו מירי צלפים מיפו, אשר גרם לעשרות הרוגים. מיפו יצאו מפגעים למתקפות על שכונות יהודיות בסביבה. על הדרך לירושלים איימו הכפרים הערביים ממזרח לתל-אביב - אל ח'ירייה (בני ברק המקראית וכיום מחלף מסובים), סקיה, יהודייה, יאזור, כפר עאנה, בית דג'ן וסלמה (כיום יהוד, אור-יהודה, קרית אונו, אזור, בית דגן, כפר שלם). על פי תכנית החלוקה של האו"ם מכ"ט בנובמבר נועדה יפו, כולל הנמל, להיות מובלעת ערבית במדינה היהודית העתידה. ההנהגה היהודית בחרה לא לתקוף אזורים שנכללו במדינה הערבית העתידה עד לצאת הבריטים מהארץ.

ב-25 באפריל תקפו כוחות האצ"ל את יפו, ונתקלו בהתנגדות עזה מצד הערבים בסיוע צבאי של כוחות בריטיים. האצ"ל הצליח לכבוש את שכונת מנשייה, אשר הוותה 'אצבע' בולטת לתוך תל-אביב. לאחר הכיבוש דרשו הבריטים כי האצ"ל יתפנה מהשכונה. במשא ומתן בין האצ"ל לבין 'ההגנה' והבריטים סוכם כי 'ההגנה' תכנס לשכונה, הבריטים יקבלו את יפו תחת חסותם ויפרידו בין היהודים לערבים. בעקבות התקפת האצ"ל עזבו רבים מתושבי יפו והכפרים את בתיהם.

לאחר התקפת אצ"ל החליטו ב"הגנה" לכבוש את הכפרים הערביים המקיפים את יפו כדי להביא את ערביי יפו להיכנע עם הכרזת העצמאות של המדינה היהודית. לביצוע המשימה נבחר מפקד חטיבת אלכסנדרוני, דן אבן ובפיקודו הועמדו 18 כוחות משנה גם מחטיבות ה"הגנה" גבעתי וקרייתי. למבצע ניתן הכינוי "חמץ" עקב סמיכותו לחג הפסח והסמליות במשימה. בפקודת המבצע נקבע כי "תושבים אזרחיים של מקומות שנכבשו יורשו לעזוב את המקום אחרי שייערך אצלם חיפוש אחרי נשק. יש להימנע מפגיעות בנשים וילדים ככל האפשר" ואין לבצע ביזה. ימים אחדים לפני המבצע הגיע לידי 'ההגנה' משלוח ראשון של תותחי נ"מ 20 מ"מ, אשר הוחלט להשתמש בהם למטרות קרקעיות במבצע זה.

המבצע החל בליל 28-27 באפריל. שעת ה-"ש" נדחתה בשל עיכוב בפינוי שדה המוקשים בדרום מחנה תל ליטוינסקי (הוא תל השומר היום). כוחות 'קרייתי' החלו בפעולות הטרדה על הכפר סלאמה (כפר שלם) וג'באליה (כיום גבעת עלייה), אבו כביר וגבעת בית המטבחיים ביפו. חטיבת אלכסנדרוני הייתה הזרוע הצפונית של המלקחיים שנועדו לכתר את יפו, ומשימתה ניתוק הכביש סלמה-יהודיה על ידי כיבוש הכפרים ח'יריה וסקיה (אור יהודה של היום) לאחר השלמת כיבוש החלק הדרומי של מחנה תל ליטוינסקי שחלקו הצפוני נכבש כבר ב-14 באפריל 1948. יחידה מוגברת של סיירים וחבלנים פשטה על הגשר על נחל מוסררה (כיום –איילון), פוצצה אותו וכך נותק הקשר של העיר יפו מזרחה.

ב-28 באפריל תקף גדוד 52 של חטיבת גבעתי בפיקודו של יעקב פרי (פרולוב) את תל א-ריש (ליד אבו כביר) ממנו ירו הערבים על חולון. הכוח נאלץ לסגת לכיוון מקווה-ישראל לאחר אבידות כבדות - 21 הרוגים, מתוכם שבעה נעדרים, וכ-100 פצועים. בלילה הבא כבשה 'גבעתי' את הכפר יאזור (אזור).

המפקדה פורקה בסיום המבצע ב-30 באפריל. חטיבות 'גבעתי' ו'אלכסנדרוני' חזרו לגזרתן, בעוד 'קרייתי' נותרה במרחב תל-אביב. המבצע הביא להסרת האיומים המידיים על תל-אביב. כוחות 'ההגנה' בעיר הופנו למשימות בחלקי הארץ השונים.