"מאזן אימה" באמצעים קונבנציונליים – הצורך בהיערכות אסטרטגית
הנשק המדויק והלחימה המשולבת במרחב הפיזי, האלקטרומגנטי והקיברנטי מסוגלים לספק מידת הרתעה שוות ערך לנשק גרעיני. וככל שתפוצת אמצעים אלו מתרחבת, גם למדינות עמן יש לישראל גבול משותף וגם לכאלו הנמצאות במרחק פגיעה בישראל, האיום הופך להיות מציאותי
משה אור טס
| 28/03/2017
By Davric, the uploader - Collection personnelle (personal collection), Public Domain, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=2844874
שתי מגמות בהתפתחות עולם הנשק דורשות שינוי חשיבה אסטרטגי - מערכות נשק מדויקות ושימוש משולב באמצעים קינטיים, אלקטרומגנטיים וקיברנטיים. מערכות אלו כוללות טילים מדויקים מסוגים שונים (בליסטיים / שיוט) ארוכי טווח ונושאי מטען קונבנציונלי הרסני. לצדם, יש לחשוב על תסריטים מגוונים של שילוב אמצעים מתוחכמים נוספים (EMP, סייבר, כלים מאוישים מרחוק לרבות רחפנים), בהיקפים כמותיים גדולים.
שילוב נשק מדויק איכותי ברמת התחכום ובכמות, טומן בחובו תוצאות שאינן שונות מנשק לא קונבנציונלי המהווה ברמת המעצמות את מאזן ההרתעה. התוצאות של תפוצת נשק מסוג זה תהיינה שונות משמעותית ביחס לכל תסריטי העבר.
טיל בליסטי מדויק ברמת דיוק (CEP) גבוהה ,בשילוב רש"ק קונבנציונלי במשקל חצי טון ושימוש בכמויות גדולות, לצד הפתעה אסטרטגית או טקטית, יכול לפגוע בנכסים אסטרטגים של מדינה. הנזק יכול להיות ברמת העיר/המחוז/המדינה/תשתית תחבורתית/תשתית תעופה אזרחית וצבאית, תשתיות התקשורת, מקורות האנרגיה (תחנות הכוח) ומטרות צבאיות אסטרטגיות ואחרות.
אמצעים כאלו יאפשרו לאויב להשיג את מידת ההרתעה שהשיג קודם לכן באמצעות נשק גרעיני – באמצעים שאינם גרעיניים. כלומר, מדינה שאין לה נשק גרעיני, תוכל לייצר מאזן אימה מול מדינה שיש לה כזה.
בניית הרתעה קונבנציונלית
יישום הרתעה קונבנציונלית תתבסס על היערכות תשתית מבצעית לתקיפה שתאפשר הרס של כל התשתיות האסטרטגיות במדינת האיום. כמו גם, היערכות במערך הגנתי מתוחכם המעניק עליונות הגנתית מול מערכות הנשק המדויקות יספק יתרון נוסף ויקטין את היתרון של הצד שמנגד.
לאחר שני עשורים [1960-1980] של התפתחויות ופריצות דרך טכנולוגיות בתחומי המחשוב, לרבות שימושים באלגוריתמיה חכמה, ובתחום המזעור, היה ברור שהמגמה הזו תיתן אותותיה. הגישה המערכתית במהלך פיתוח פרויקט חדש (הגנתי או התקפי) הייתה להניח כי האויב במוקדם או במאוחר יהיה מצויד במערכות ברמת תחכום גבוהה. המציאות בעשור האחרון מצביעה באופן ברור שבעולם, לרבות מדינות עימות, מאמצים גישה זו. די לעקוב אחר מה שקורה בצפון קוריאה ובאיראן (שלא לדבר על המעצמות)
התוצאה ההרסנית הכוללת בעימות מסוג זה, תהיה תלויה ברמת הנזק וההרס אצל כל אחד מהצדדים, עד לשלב הפסקת העימות. קשה להעריך את היקפה, אבל עוצמתה תהיה קשה לכל צד. בתהליך זה, יומר עידן העימות הגרעיני בעולם לעידן חדש שיאופיין בעימות קונבנציונלי בעל עוצמה הרסנית אצל שני הצדדים.
במציאות זו, עליונות מבצעית תושג באמצעות מערך אמל"ח התקפי, מערך הגנה כנגד טילים בליסטיים ומטוסים חמקניים ובמוטיבציה להכרעה, כושר ספיגה ואורך רוח. מערכי התקיפה וההגנה צריכים להיות מאופיינים ברמת איכות הביצוע והן ברמת הכמות שתידרש. למצב זה חייבת לחתור מדינת ישראל .
המטרה: דיכוי מערך ההגנה האווירי של האויב
אחד התחומים העיקריים בהם תידרש השקעה וחשיבה ממוקדת הוא במערך לדיכוי ההגנה האווירית של היריב. זאת במטרה לנטרל את כושר פעילותו המבצעית כנגד טילים מדויקים ומטוסים חמקניים במיוחד. נטרול מערך ההתרעה של האויב יאפשר תקיפות מדויקות של מטרות אסטרטגיות באמצעות מטוסים וטילים מדויקים ובנוסף יאפשר איסוף מודיעין בעל תרומה מיוחדת של מטרות אסטרטגיות נקודתיות בהן יש לכוון את הנשק המדויק.
עד שנות ה-80 התפיסה שהובילה את המחשבה כיצד מדכאים מערך הגנה אווירי מנגד הייתה התבססות על לוחמה אלקטרונית, או בקיצור ל"א. לחימה זו כוללת את כל האמצעים הרכים שבהם ניתן לפגוע במערכות האלקטרוניות של האויב, על מנת לנטרל ולשתק אותן בשדה הקרב. חשיבות מיוחדת כנגד מכמים לגילוי ו/או בקרת אש של האויב המיועדים ליירוט מטוסים באמצעות טילים או המשמשים כמכ"מים לגילוי או בקרת אש ליירוט טילים.
מערכות הל"א מותקנות בפלטפורמות מוטסות, ימיות וקרקעיות, הן לשם הגנה עצמית על המטוס, הספינה או המערכת הקרקעית והן כמרכיב חשוב במערך התקיפה, המקנה עליונות לכוח התוקף. יש חשיבות רבה שמפתחי הל"א יהיו תמיד מעודכנים באופן תפקודם הטכני והמבצעי של מכ"מי האויב, על מנת לתת מענה טכני/ מבצעי בזירת האיומים.
המודיעין האלקטרוני מהווה נכס חשוב בעל משמעות אסטרטגית לשימוש טקטי בזמן מלחמה. המידע המלא שנאסף על מערכי המכ"ם המשולבים בסוללות הטילים של האויב, מאפשר שימוש בטכניקה היעילה ביותר. יכולת זו מקנה לכוח הפועל בשדה הקרב עליונות מול האויב. כיום החשיבות לכך רק עולה מדרגה. תרומת המודיעין בשימוש מכמי SAR ,מוסיפה נדבך חשוב על מיקומם המדויק של מערך ההגנה.
בשנות ה-80 המוקדמות תפישת המערכת לדיכוי ההגנה האווירית הורחבה בדגש על שילוב הדיכוי הקשה. כלומר בניית יכולת לנטרל פיזית את אחד ממרכיביו החשובים של סוללת הטילים –המכ"ם. אחד הרעיונות היה להשתמש בפלטפורמות בלתי מאוישות המשוטטות מעל מערך הנ"מ כשהן נושאות ראש קרב ויכולת חישה, נעילה, וביות עצמאי, על מקור שידורי המכ"ם במערך סוללות הטילים. גישה זו אפשרה דיכוי קשה של ההגנה האווירית וביצוע משימות באזור מוגן בטילים.
לימים, מזל"ט התקיפה כונה "טיל משוטט", המאפשר לטיל לעבור ממצב "שוטטות" מעל זירת האיום למצב התקפי, בכל עת שהמכ"ם ישדר.
מרוץ קריטי להשגת עליונות מבצעית
אין בכוונת מסמך זה לכסות את כל מרכיבי המערכות המשתתפים במאזן הכוחות העתידי בין מעצמות ומדינות עימות, אלא לציין חמישה מרכיבים עיקריים אשר השפעתם תהיה רבה .
טילים בליסטיים ארוכי טווח מדויקים בעלי ראשים קונבנציונליים. מטוסים חמקניים בעלי כושר הישרדות גבוה ועליונות אווירית. מערך הגנה אסטרטגי חסין כמענה לאיומי טילים מדויקים וכנגד מטוסים חמקניים. מערך דיכוי אווירי ברמת עליונות כמענה למערך הגנה אסטרטגי חסין. מערכות תקשוב צבאיות ואזרחיות חסינות בפני מתקפת סייבר ויכולת אקטיבית בנושא.
מפתחי המערכות יידרשו להרחיב את מבטם להשגת יתרונות יחסיים באמצעות שילוב של מרכיבים חדשים ומפתיעים. בדומה לרעיונות פורצי הדרך שהוכנסו בעבר, כמו למשל: שילוב טילים משוטטים מתוחכמים וזעירים במערך הדיכוי האווירי. אלו יהיו מיני רש"קים בעלי עוצמת הרס לנטרול מטרות שהריסתן אינה מחייבת אנרגיית הרס גבוהה אלא מתוחכמת. כמו כן רובוטים מתוחכמים בכל הזירות.
דוגמה להתגבשות מאזן אסטרטגי קונבנציונלי ניתן לראות במטוס ה-F-35 האמריקאי מול מערכת ההגנה האווירית ה-S-400 הרוסית. האמריקאים פתחו את מטוס ה 35-F בעל הישרדות גבוהה ורמת ביצועים המקנה למטוס יתרונות מבצעיים רבים. כנגדו פיתחו הרוסים ושילבו במערך ההגנה האסטרטגי שלהם מערכת הגנה נ.מ. המכונה 400-S, המאופיינת במכ"מים הפועלים בתדרים שונים, בהם ניתן לקבל חתימת מכ"ם גבוהה יותר (כידוע ערך השחם = שטח חתימת מכם, תלוי בתדר הגל המוחזר).
עוד מרכיב בלחימה המשולבת העתידית הוא "מתקפת סייבר". נושא זה הוא אחד הנושאים בהם מתקיימת פעילות רבה בעשור האחרון בעולם. זו פעילות שמטרתה לפתח אמצעים שיאפשרו "מתקפת סייבר" להשגת עליונות כבר ברמת הפתיחה של העימות. לכן, יש חשיבות רבה ביכולת הישרדות שתאפשר במצבי עימות ובמיוחד בפתיחה של עימות - כושר עמידה והישרדות של כל מערכי התקשוב המגוונים ,צבאיים ואזרחיים, כנגד כל מתקפת סייבר.
אין ספק כי העולם בכלל, וישראל בפרט, עומדים בפני עידן אסטרטגי חדש. הנשק המדויק והלחימה המשולבת במרחב הפיזי, האלקטרומגנטי והקיברנטי מסוגלים לספק מידת הרתעה שוות ערך לנשק גרעיני. וככל שתפוצת אמצעים אלו מתרחבת, גם למדינות עמן יש לישראל גבול משותף וגם לכאלו הנמצאות במרחק פגיעה בישראל, האיום הופך להיות מציאותי.
החתירה בעתיד תהיה להגיע להכרעה במאזן הכוח באמצעים קונבנציונליים המסוגלים להביא להרס רב ולהכרעה – ולכך צריך להתכונן.
הנשק המדויק והלחימה המשולבת במרחב הפיזי, האלקטרומגנטי והקיברנטי מסוגלים לספק מידת הרתעה שוות ערך לנשק גרעיני. וככל שתפוצת אמצעים אלו מתרחבת, גם למדינות עמן יש לישראל גבול משותף וגם לכאלו הנמצאות במרחק פגיעה בישראל, האיום הופך להיות מציאותי
שתי מגמות בהתפתחות עולם הנשק דורשות שינוי חשיבה אסטרטגי - מערכות נשק מדויקות ושימוש משולב באמצעים קינטיים, אלקטרומגנטיים וקיברנטיים. מערכות אלו כוללות טילים מדויקים מסוגים שונים (בליסטיים / שיוט) ארוכי טווח ונושאי מטען קונבנציונלי הרסני. לצדם, יש לחשוב על תסריטים מגוונים של שילוב אמצעים מתוחכמים נוספים (EMP, סייבר, כלים מאוישים מרחוק לרבות רחפנים), בהיקפים כמותיים גדולים.
שילוב נשק מדויק איכותי ברמת התחכום ובכמות, טומן בחובו תוצאות שאינן שונות מנשק לא קונבנציונלי המהווה ברמת המעצמות את מאזן ההרתעה. התוצאות של תפוצת נשק מסוג זה תהיינה שונות משמעותית ביחס לכל תסריטי העבר.
טיל בליסטי מדויק ברמת דיוק (CEP) גבוהה ,בשילוב רש"ק קונבנציונלי במשקל חצי טון ושימוש בכמויות גדולות, לצד הפתעה אסטרטגית או טקטית, יכול לפגוע בנכסים אסטרטגים של מדינה. הנזק יכול להיות ברמת העיר/המחוז/המדינה/תשתית תחבורתית/תשתית תעופה אזרחית וצבאית, תשתיות התקשורת, מקורות האנרגיה (תחנות הכוח) ומטרות צבאיות אסטרטגיות ואחרות.
אמצעים כאלו יאפשרו לאויב להשיג את מידת ההרתעה שהשיג קודם לכן באמצעות נשק גרעיני – באמצעים שאינם גרעיניים. כלומר, מדינה שאין לה נשק גרעיני, תוכל לייצר מאזן אימה מול מדינה שיש לה כזה.
בניית הרתעה קונבנציונלית
יישום הרתעה קונבנציונלית תתבסס על היערכות תשתית מבצעית לתקיפה שתאפשר הרס של כל התשתיות האסטרטגיות במדינת האיום. כמו גם, היערכות במערך הגנתי מתוחכם המעניק עליונות הגנתית מול מערכות הנשק המדויקות יספק יתרון נוסף ויקטין את היתרון של הצד שמנגד.
לאחר שני עשורים [1960-1980] של התפתחויות ופריצות דרך טכנולוגיות בתחומי המחשוב, לרבות שימושים באלגוריתמיה חכמה, ובתחום המזעור, היה ברור שהמגמה הזו תיתן אותותיה. הגישה המערכתית במהלך פיתוח פרויקט חדש (הגנתי או התקפי) הייתה להניח כי האויב במוקדם או במאוחר יהיה מצויד במערכות ברמת תחכום גבוהה. המציאות בעשור האחרון מצביעה באופן ברור שבעולם, לרבות מדינות עימות, מאמצים גישה זו. די לעקוב אחר מה שקורה בצפון קוריאה ובאיראן (שלא לדבר על המעצמות)
התוצאה ההרסנית הכוללת בעימות מסוג זה, תהיה תלויה ברמת הנזק וההרס אצל כל אחד מהצדדים, עד לשלב הפסקת העימות. קשה להעריך את היקפה, אבל עוצמתה תהיה קשה לכל צד. בתהליך זה, יומר עידן העימות הגרעיני בעולם לעידן חדש שיאופיין בעימות קונבנציונלי בעל עוצמה הרסנית אצל שני הצדדים.
במציאות זו, עליונות מבצעית תושג באמצעות מערך אמל"ח התקפי, מערך הגנה כנגד טילים בליסטיים ומטוסים חמקניים ובמוטיבציה להכרעה, כושר ספיגה ואורך רוח. מערכי התקיפה וההגנה צריכים להיות מאופיינים ברמת איכות הביצוע והן ברמת הכמות שתידרש. למצב זה חייבת לחתור מדינת ישראל .
המטרה: דיכוי מערך ההגנה האווירי של האויב
אחד התחומים העיקריים בהם תידרש השקעה וחשיבה ממוקדת הוא במערך לדיכוי ההגנה האווירית של היריב. זאת במטרה לנטרל את כושר פעילותו המבצעית כנגד טילים מדויקים ומטוסים חמקניים במיוחד. נטרול מערך ההתרעה של האויב יאפשר תקיפות מדויקות של מטרות אסטרטגיות באמצעות מטוסים וטילים מדויקים ובנוסף יאפשר איסוף מודיעין בעל תרומה מיוחדת של מטרות אסטרטגיות נקודתיות בהן יש לכוון את הנשק המדויק.
עד שנות ה-80 התפיסה שהובילה את המחשבה כיצד מדכאים מערך הגנה אווירי מנגד הייתה התבססות על לוחמה אלקטרונית, או בקיצור ל"א. לחימה זו כוללת את כל האמצעים הרכים שבהם ניתן לפגוע במערכות האלקטרוניות של האויב, על מנת לנטרל ולשתק אותן בשדה הקרב. חשיבות מיוחדת כנגד מכמים לגילוי ו/או בקרת אש של האויב המיועדים ליירוט מטוסים באמצעות טילים או המשמשים כמכ"מים לגילוי או בקרת אש ליירוט טילים.
מערכות הל"א מותקנות בפלטפורמות מוטסות, ימיות וקרקעיות, הן לשם הגנה עצמית על המטוס, הספינה או המערכת הקרקעית והן כמרכיב חשוב במערך התקיפה, המקנה עליונות לכוח התוקף. יש חשיבות רבה שמפתחי הל"א יהיו תמיד מעודכנים באופן תפקודם הטכני והמבצעי של מכ"מי האויב, על מנת לתת מענה טכני/ מבצעי בזירת האיומים.
המודיעין האלקטרוני מהווה נכס חשוב בעל משמעות אסטרטגית לשימוש טקטי בזמן מלחמה. המידע המלא שנאסף על מערכי המכ"ם המשולבים בסוללות הטילים של האויב, מאפשר שימוש בטכניקה היעילה ביותר. יכולת זו מקנה לכוח הפועל בשדה הקרב עליונות מול האויב. כיום החשיבות לכך רק עולה מדרגה. תרומת המודיעין בשימוש מכמי SAR ,מוסיפה נדבך חשוב על מיקומם המדויק של מערך ההגנה.
בשנות ה-80 המוקדמות תפישת המערכת לדיכוי ההגנה האווירית הורחבה בדגש על שילוב הדיכוי הקשה. כלומר בניית יכולת לנטרל פיזית את אחד ממרכיביו החשובים של סוללת הטילים –המכ"ם. אחד הרעיונות היה להשתמש בפלטפורמות בלתי מאוישות המשוטטות מעל מערך הנ"מ כשהן נושאות ראש קרב ויכולת חישה, נעילה, וביות עצמאי, על מקור שידורי המכ"ם במערך סוללות הטילים. גישה זו אפשרה דיכוי קשה של ההגנה האווירית וביצוע משימות באזור מוגן בטילים.
לימים, מזל"ט התקיפה כונה "טיל משוטט", המאפשר לטיל לעבור ממצב "שוטטות" מעל זירת האיום למצב התקפי, בכל עת שהמכ"ם ישדר.
מרוץ קריטי להשגת עליונות מבצעית
אין בכוונת מסמך זה לכסות את כל מרכיבי המערכות המשתתפים במאזן הכוחות העתידי בין מעצמות ומדינות עימות, אלא לציין חמישה מרכיבים עיקריים אשר השפעתם תהיה רבה .
טילים בליסטיים ארוכי טווח מדויקים בעלי ראשים קונבנציונליים. מטוסים חמקניים בעלי כושר הישרדות גבוה ועליונות אווירית. מערך הגנה אסטרטגי חסין כמענה לאיומי טילים מדויקים וכנגד מטוסים חמקניים. מערך דיכוי אווירי ברמת עליונות כמענה למערך הגנה אסטרטגי חסין. מערכות תקשוב צבאיות ואזרחיות חסינות בפני מתקפת סייבר ויכולת אקטיבית בנושא.
מפתחי המערכות יידרשו להרחיב את מבטם להשגת יתרונות יחסיים באמצעות שילוב של מרכיבים חדשים ומפתיעים. בדומה לרעיונות פורצי הדרך שהוכנסו בעבר, כמו למשל: שילוב טילים משוטטים מתוחכמים וזעירים במערך הדיכוי האווירי. אלו יהיו מיני רש"קים בעלי עוצמת הרס לנטרול מטרות שהריסתן אינה מחייבת אנרגיית הרס גבוהה אלא מתוחכמת. כמו כן רובוטים מתוחכמים בכל הזירות.
דוגמה להתגבשות מאזן אסטרטגי קונבנציונלי ניתן לראות במטוס ה-F-35 האמריקאי מול מערכת ההגנה האווירית ה-S-400 הרוסית. האמריקאים פתחו את מטוס ה 35-F בעל הישרדות גבוהה ורמת ביצועים המקנה למטוס יתרונות מבצעיים רבים. כנגדו פיתחו הרוסים ושילבו במערך ההגנה האסטרטגי שלהם מערכת הגנה נ.מ. המכונה 400-S, המאופיינת במכ"מים הפועלים בתדרים שונים, בהם ניתן לקבל חתימת מכ"ם גבוהה יותר (כידוע ערך השחם = שטח חתימת מכם, תלוי בתדר הגל המוחזר).
עוד מרכיב בלחימה המשולבת העתידית הוא "מתקפת סייבר". נושא זה הוא אחד הנושאים בהם מתקיימת פעילות רבה בעשור האחרון בעולם. זו פעילות שמטרתה לפתח אמצעים שיאפשרו "מתקפת סייבר" להשגת עליונות כבר ברמת הפתיחה של העימות. לכן, יש חשיבות רבה ביכולת הישרדות שתאפשר במצבי עימות ובמיוחד בפתיחה של עימות - כושר עמידה והישרדות של כל מערכי התקשוב המגוונים ,צבאיים ואזרחיים, כנגד כל מתקפת סייבר.
אין ספק כי העולם בכלל, וישראל בפרט, עומדים בפני עידן אסטרטגי חדש. הנשק המדויק והלחימה המשולבת במרחב הפיזי, האלקטרומגנטי והקיברנטי מסוגלים לספק מידת הרתעה שוות ערך לנשק גרעיני. וככל שתפוצת אמצעים אלו מתרחבת, גם למדינות עמן יש לישראל גבול משותף וגם לכאלו הנמצאות במרחק פגיעה בישראל, האיום הופך להיות מציאותי.
החתירה בעתיד תהיה להגיע להכרעה במאזן הכוח באמצעים קונבנציונליים המסוגלים להביא להרס רב ולהכרעה – ולכך צריך להתכונן.
