“לאיראן יש תכנית של מנגנון נפץ סיני לפצצה גרעינית שרכשה מחאן הפקיסטני"
ד"ר אפרים אסכולאי ממכון המחקר INSS מזכיר למי ששכח שהאיראנים רכשו בעבר תכניות לפצצה גרעינית סינית מהרשת של חאן הפקיסטני. התכניות הן של פצצה מוקטנת להתקנה על טיל והדגם המסוים נוסה על ידי סין ופקיסטן בעבר
עמי רוחקס דומבה
| 22/03/2017
INSS
הרצאה מרתקת שנתן ד"ר אפרים אסכולאי בתחילת החודש בכנס של מכון INSS תחת השם Iran in a New Strategic Era in the Middle East מספקת תובנות נוספות לגבי יכולותיה של איראן בתחום הטילאות והגרעין.
אסכולאי מספר בהרצאה שאיראן קיבלה תכן של מנגנון נפץ לפצצה גרעינית מד"ר עבדול חאן הפקיסטני. ככל הנראה, מדובר בתכניות של מנגנון נפץ שנוסה על ידי הסינים ב-1966. פקיסטן ניסתה גרסה שלה על בסיסו ב-1990. [מקור: britannica].
פרסום של הקונגרס האמריקאי משנת 2009 שפורסם בויקיליקס מספר את סיפור תכניות הפצצה הגרעינית הסינית. לפי הפרסום, סין רצתה מחאן טכנולוגיית צנטריפוגות, וסחרה עמו בתכניות הפצצה. חאן בתורו מכר את התכניות ללוב ואיראן. עוד עולה מהפרסום כי מנגנון הנפץ שהסינים תכננו ובנו ב-1966 תוכנן במקור לרש"ק קטן שניתן להרכיב אותו על טילים בליסטיים. [מקור נוסף: washingtonpost].
כלומר - אם האיראנים רכשו מחאן את התכניות האלו, הם מפתחים רש"ק קטן שמותאם לטילים שלהם. מידע זה שולל את הטענה שאירן פיתחה בהתחלה רש"ק גדול וצריכה להקטין אותו.
"מדובר במנגנון הסיני הראשון שעבד בפקיסטן. הוא ניתן לשיפור, ואיראן עובדת על שיפור של המנגנון הזה מאז. דיווחים גלויים טענו שבמתקן בפרצ'ין כנראה ניסו את השיפורים", אומר אסכולאי לאתר ישראל דיפנס. "צריך להבין שאיראן יכלה לעשות ניסוי במנגנון הנפץ עם אורניום טבעי בפרצ'ין. זה היה מאפשר לה לבחון את ההתנהגות שלו בעת הפיצוץ, מבחינה פיזיקלית, בדומה לשימוש באורניום מועשר.
"האיראנים קיבלו גם תכן של צנטריפוגות וגם כמה עשרות צנטריפוגות מחאן. אבל זה הדור הראשון של הצנטריפוגות והוא קשה לתפעול. הן נשברות כל הזמן. האיראנים ניסו שנים לייצר עוד מדגם זה וגם לפתח דגמים חדשים במעבדה באזור טהרן, ללא הצלחה. [רק בשנתיים האחרונות היו לאיראנים הצלחות עם דור חדש].
"בשלב כלשהו, הגיע מנהל חדש לתכנית הגרעין האיראנית והוא הקים את מתקן ההעשרה בנתאז. שלוש שנים לפני ההסכם, האיראנים ייצרו כמויות גדולות של צנטריפוגות מהדור הראשון. אבל זה לא הלך להם. בנוסף לבעיות בצנטריפוגות היה פיקוח של האו"ם ואת הסטוקסנט שעיכבו אותם".
אסכולאי הסביר בהרצאה כי כמות של כ-3000 צנטריפוגות מהדגם הפקיסטני הישן יכולות לייצר בשנה מספיק אורניום מועשר לפצצה אחת. "אין שום הוכחה שהאיראנים הצליחו להגיע לכמות שמספיקה להם לפצצה אחת", אומר אסכולאי. "לפחות לא במתקנים שנחשפו לאו"ם".
על ההסכם
אסכולאי התייחס גם להסכם הגרעין עם איראן ואמר כי הוא מתיר לאיראנים לפתח צנטריפוגות חדשות [IR-6/IR-8]. "אסור להם להעשיר אורניום באמצעות הדגמים האלו. אבל הם יכולים להעביר בהן אורניום לצורך מחקר, ולדלל אותו בסוף התהליך חזרה לדרגה נמוכה / אורניום טבעי. זה עדיין מספיק טוב ללמוד את התכונות של הצנטריפוגות החדשות. הם הודיעו שהצנטריפוגות החדשות פי 20 יותר יעילות מהדגם הראשון שהפקיסטנים הביאו להם", אמר אסכולאי בהרצאה.
"כלומר, המשוואה של 3000 צנטריפוגות לשנה בשביל פצצה אחת הופכת להיות הרבה יותר מהירה. צריך לזכור כי בסיום ההסכם בעוד מספר שנים האיראנים יוכלו להעשיר כמה שהם רוצים. הם גם צריכים לעמוד בתנאי ה-NPT. אבל הם לא עמדו בזה קודם, אז למה שיעשו זאת בעתיד?".
עוד היבט של ההסכם אליו התייחס אסכולאי הוא העדר היכולת של סבא"א לחפש מתקנים לא מוצהרים. "הפקחים לא יכולים להיכנס למתקנים צבאיים ולחפש פעילות סביב פיתוח מנגנון הנפץ הגרעיני", מסביר אסכולאי. [בדו"ח האחרון של סבא"א בהקשר הפיקוח על איראן באמת לא הוזכרו ביקורים באתרים צבאיים].
"אומרים שיש חלון זמן של שנה אם איראן תחליט לפרוץ את ההסכם וללכת לפיתוח מתקן גרעיני. עוד אומרים שבמקרה כזה יש זכות לאו"ם לבקש מאיראן לבקר בכל אתר חשוד. אבל בשביל זה צריך ועדה מיוחדת. וצריך להביא לוועדה הזו הוכחות. אם זה צילום לווין - בסדר. אבל אם זה מידע שהגיע ממרגל שחירף נפשו להביא צילומים? במקרה כזה, אי אפשר להשתמש בזה מול הועדה כי את ההוכחות צריך להציג גם מול איראן. מי יעשה זאת?".
השת"פ עם צפון קוריאה
אחד הנושאים אליהם לא התייחס אסכולאי בהרצאה הוא הטענה שיש שת"פ בין איראן לצפ"ק בנושא גרעין. "צ"פק עבדה בהתחלה רק על פצצה מפלוטוניום והאיראנים עבדו רק על אורניום. ב-2002 נחשף שצפ"ק עובדת גם על אורניום. אז לפחות בשנים לפני כן לא ניתן לטעון שהיה שת"פ עם איראן כי פלוטוניום ואורניום אלו מסלולים שונים של פיתוח פצצה", מסביר אסכולאי.
עוד היבט תיאורטי לקשר בין צפ"ק לאיראן הוא סביב ליתיום 6. פרסומים אחרונים של האו"ם חשפו כי צפ"ק מייצרת ליתיום-6 וגם ניסתה למכור אותו ללקוחות זרים דרך חברת קש בסין. הליתיום-6 משמש ליצירת טריטיום בשני תהליכים אפשריים - ייצור טריטיום בצורה יזומה או כחומר בתוך הפצצה הגרעינית עצמה שמייצר תוך כדי הפיצוץ טריטיום. הטריטיום משמש להגברת הפיצוץ הגרעיני [בוסטר].
חלק מהפרסומים הגלויים טוענים שטריטיום יכול לשמש להקטנה של פצצת גרעין מבוססת פלוטוניום או אורניום [הטריטיום מגביר את עוצמת הפיצוץ ומאפשר לשים פחות חומר בקיע בפצצה וכך להקטין אותה ועדיין להשיג אותו אפקט]. לפי אסכולאי, במקרה של פצצה מאורניום, לא ניתן להקטין הרבה כי המסה הקריטית של אורניום יותר כבדה מפלוטוניום ולכן פצצות אורניום גדולות יותר.
"הליתיום-6 משמש לנשק גרעיני מתקדם. אפשר להקטין איתו פצצה מבוססת אורניום, אבל בשביל זה צריך ניסויים. ואיראן לא עשתה ניסויים. אם המטרה היא לייצר טריטיום, איראן צריכה כור גרעיני. יש לה אחד למחקר בטהרן אבל הוא מפוקח בצורה קפדנית. יש גם את הכור בבושהאר אבל גם הוא מפוקח. חלופה תיאורטית נוספת היא רכישת טריטיום מוכן מצפ"ק שיש לה ליתיום-6 וכור".
ד"ר אפרים אסכולאי ממכון המחקר INSS מזכיר למי ששכח שהאיראנים רכשו בעבר תכניות לפצצה גרעינית סינית מהרשת של חאן הפקיסטני. התכניות הן של פצצה מוקטנת להתקנה על טיל והדגם המסוים נוסה על ידי סין ופקיסטן בעבר
INSS
הרצאה מרתקת שנתן ד"ר אפרים אסכולאי בתחילת החודש בכנס של מכון INSS תחת השם Iran in a New Strategic Era in the Middle East מספקת תובנות נוספות לגבי יכולותיה של איראן בתחום הטילאות והגרעין.
אסכולאי מספר בהרצאה שאיראן קיבלה תכן של מנגנון נפץ לפצצה גרעינית מד"ר עבדול חאן הפקיסטני. ככל הנראה, מדובר בתכניות של מנגנון נפץ שנוסה על ידי הסינים ב-1966. פקיסטן ניסתה גרסה שלה על בסיסו ב-1990. [מקור: britannica].
פרסום של הקונגרס האמריקאי משנת 2009 שפורסם בויקיליקס מספר את סיפור תכניות הפצצה הגרעינית הסינית. לפי הפרסום, סין רצתה מחאן טכנולוגיית צנטריפוגות, וסחרה עמו בתכניות הפצצה. חאן בתורו מכר את התכניות ללוב ואיראן. עוד עולה מהפרסום כי מנגנון הנפץ שהסינים תכננו ובנו ב-1966 תוכנן במקור לרש"ק קטן שניתן להרכיב אותו על טילים בליסטיים. [מקור נוסף: washingtonpost].
כלומר - אם האיראנים רכשו מחאן את התכניות האלו, הם מפתחים רש"ק קטן שמותאם לטילים שלהם. מידע זה שולל את הטענה שאירן פיתחה בהתחלה רש"ק גדול וצריכה להקטין אותו.
"מדובר במנגנון הסיני הראשון שעבד בפקיסטן. הוא ניתן לשיפור, ואיראן עובדת על שיפור של המנגנון הזה מאז. דיווחים גלויים טענו שבמתקן בפרצ'ין כנראה ניסו את השיפורים", אומר אסכולאי לאתר ישראל דיפנס. "צריך להבין שאיראן יכלה לעשות ניסוי במנגנון הנפץ עם אורניום טבעי בפרצ'ין. זה היה מאפשר לה לבחון את ההתנהגות שלו בעת הפיצוץ, מבחינה פיזיקלית, בדומה לשימוש באורניום מועשר.
"האיראנים קיבלו גם תכן של צנטריפוגות וגם כמה עשרות צנטריפוגות מחאן. אבל זה הדור הראשון של הצנטריפוגות והוא קשה לתפעול. הן נשברות כל הזמן. האיראנים ניסו שנים לייצר עוד מדגם זה וגם לפתח דגמים חדשים במעבדה באזור טהרן, ללא הצלחה. [רק בשנתיים האחרונות היו לאיראנים הצלחות עם דור חדש].
"בשלב כלשהו, הגיע מנהל חדש לתכנית הגרעין האיראנית והוא הקים את מתקן ההעשרה בנתאז. שלוש שנים לפני ההסכם, האיראנים ייצרו כמויות גדולות של צנטריפוגות מהדור הראשון. אבל זה לא הלך להם. בנוסף לבעיות בצנטריפוגות היה פיקוח של האו"ם ואת הסטוקסנט שעיכבו אותם".
אסכולאי הסביר בהרצאה כי כמות של כ-3000 צנטריפוגות מהדגם הפקיסטני הישן יכולות לייצר בשנה מספיק אורניום מועשר לפצצה אחת. "אין שום הוכחה שהאיראנים הצליחו להגיע לכמות שמספיקה להם לפצצה אחת", אומר אסכולאי. "לפחות לא במתקנים שנחשפו לאו"ם".
על ההסכם
אסכולאי התייחס גם להסכם הגרעין עם איראן ואמר כי הוא מתיר לאיראנים לפתח צנטריפוגות חדשות [IR-6/IR-8]. "אסור להם להעשיר אורניום באמצעות הדגמים האלו. אבל הם יכולים להעביר בהן אורניום לצורך מחקר, ולדלל אותו בסוף התהליך חזרה לדרגה נמוכה / אורניום טבעי. זה עדיין מספיק טוב ללמוד את התכונות של הצנטריפוגות החדשות. הם הודיעו שהצנטריפוגות החדשות פי 20 יותר יעילות מהדגם הראשון שהפקיסטנים הביאו להם", אמר אסכולאי בהרצאה.
"כלומר, המשוואה של 3000 צנטריפוגות לשנה בשביל פצצה אחת הופכת להיות הרבה יותר מהירה. צריך לזכור כי בסיום ההסכם בעוד מספר שנים האיראנים יוכלו להעשיר כמה שהם רוצים. הם גם צריכים לעמוד בתנאי ה-NPT. אבל הם לא עמדו בזה קודם, אז למה שיעשו זאת בעתיד?".
עוד היבט של ההסכם אליו התייחס אסכולאי הוא העדר היכולת של סבא"א לחפש מתקנים לא מוצהרים. "הפקחים לא יכולים להיכנס למתקנים צבאיים ולחפש פעילות סביב פיתוח מנגנון הנפץ הגרעיני", מסביר אסכולאי. [בדו"ח האחרון של סבא"א בהקשר הפיקוח על איראן באמת לא הוזכרו ביקורים באתרים צבאיים].
"אומרים שיש חלון זמן של שנה אם איראן תחליט לפרוץ את ההסכם וללכת לפיתוח מתקן גרעיני. עוד אומרים שבמקרה כזה יש זכות לאו"ם לבקש מאיראן לבקר בכל אתר חשוד. אבל בשביל זה צריך ועדה מיוחדת. וצריך להביא לוועדה הזו הוכחות. אם זה צילום לווין - בסדר. אבל אם זה מידע שהגיע ממרגל שחירף נפשו להביא צילומים? במקרה כזה, אי אפשר להשתמש בזה מול הועדה כי את ההוכחות צריך להציג גם מול איראן. מי יעשה זאת?".
השת"פ עם צפון קוריאה
אחד הנושאים אליהם לא התייחס אסכולאי בהרצאה הוא הטענה שיש שת"פ בין איראן לצפ"ק בנושא גרעין. "צ"פק עבדה בהתחלה רק על פצצה מפלוטוניום והאיראנים עבדו רק על אורניום. ב-2002 נחשף שצפ"ק עובדת גם על אורניום. אז לפחות בשנים לפני כן לא ניתן לטעון שהיה שת"פ עם איראן כי פלוטוניום ואורניום אלו מסלולים שונים של פיתוח פצצה", מסביר אסכולאי.
עוד היבט תיאורטי לקשר בין צפ"ק לאיראן הוא סביב ליתיום 6. פרסומים אחרונים של האו"ם חשפו כי צפ"ק מייצרת ליתיום-6 וגם ניסתה למכור אותו ללקוחות זרים דרך חברת קש בסין. הליתיום-6 משמש ליצירת טריטיום בשני תהליכים אפשריים - ייצור טריטיום בצורה יזומה או כחומר בתוך הפצצה הגרעינית עצמה שמייצר תוך כדי הפיצוץ טריטיום. הטריטיום משמש להגברת הפיצוץ הגרעיני [בוסטר].
חלק מהפרסומים הגלויים טוענים שטריטיום יכול לשמש להקטנה של פצצת גרעין מבוססת פלוטוניום או אורניום [הטריטיום מגביר את עוצמת הפיצוץ ומאפשר לשים פחות חומר בקיע בפצצה וכך להקטין אותה ועדיין להשיג אותו אפקט]. לפי אסכולאי, במקרה של פצצה מאורניום, לא ניתן להקטין הרבה כי המסה הקריטית של אורניום יותר כבדה מפלוטוניום ולכן פצצות אורניום גדולות יותר.
"הליתיום-6 משמש לנשק גרעיני מתקדם. אפשר להקטין איתו פצצה מבוססת אורניום, אבל בשביל זה צריך ניסויים. ואיראן לא עשתה ניסויים. אם המטרה היא לייצר טריטיום, איראן צריכה כור גרעיני. יש לה אחד למחקר בטהרן אבל הוא מפוקח בצורה קפדנית. יש גם את הכור בבושהאר אבל גם הוא מפוקח. חלופה תיאורטית נוספת היא רכישת טריטיום מוכן מצפ"ק שיש לה ליתיום-6 וכור".
