חיילות בצבא הבריטי – בכל מקום, אך מעטות
שיחה אישית עם הנספחת הצבאית הבריטית בישראל, אל"מ רוני וסטרמן
פרופ אורנה לוי וד"ר אפרים לפיד
| 21/03/2017
צילום: AP
לאחרונה פרסמו עיתונים בישראל כותרת בסגנון: "חרף הביקורת, הצבא ישיק פיילוט לשילובן של נשים כטנקיסיטיות". הרמטכ"ל החליט, אם כן, לנסות לשלב נשים בשריון, אולם בעיתון מיידעים אותנו מיד על ההתנגדויות, שהיו ובוודאי עוד יהיו, לפעילותן של חיילות בטנקים בלחימה. ואכן, למרות שצה"ל נחשב לצבא מתקדם מאד בשילוב נשים בתפקידים שהיו בעבר נחלתם של גברים בלבד, מסתבר כי בתפקידי לחימה הוא עדיין רחוק מאחור ביחס לצבאות מערביים רבים.
קולונל (אל"מ) רוני וסטרמן היא הנספחת הצבאית של בריטניה בישראל, סיימה ב-1993 הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת קיימברידג' ושנה אחר כך התגייסה לחיל הקשר הבריטי. לאחר מספר תפקידים זוטרים מלאה תפקידי פיקוד ביחידות לוחמה אלקטרונית ותקשוב במערך השדה בצבא הבריטי. שרתה בתפקידי הדרכה ומטה והיא בוגרת קורס מתקדם לפיקוד ומטה. ב-2011 היתה מפקדת אגד (רג'ימנט) קשר בריטית אשר סופח לנאט"ו. ב-2005 השלימה תואר שני בטכנולוגיה ביטחונית (MSC – Defence Technology). ב-2010 השתתפה מספר חודשים בצוות הפקת לקחים של הצבא הבריטי באפגניסטן. ב-2014 מונתה לנספחת צבאית של בריטניה בדרום סודאן וב-2016 הגיעה לישראל בתפקיד זהה.
החיילות הבריטיות בעידן השילוב
אל"ם רוני וסטרמן, הנספחת הצבאית הבריטית לישראל, שמחה לספר על שילובן של נשים בצבא הבריטי. החל מנובמבר 2016 פתחו בצבא הבריטי תפקידי שריון בפני נשים, בצוללות משרתות נשים כבר משנת 2014, וגם כל תפקידי החי"ר ייפתחו לנשים באופן הדרגתי החל מ-2018. הסיבות המוצהרות לשילוב הנשים בתפקידי קרב הן להפיק את המרב מכוח האדם, שהינו תמיד משאב יקר בצבאות מקצועיים, להעניק שוויון הזדמנויות לאוכלוסיות מגוונות, להעשיר את המגוון האנושי ביחידה וכך לשפר את איכותה ואת המוניטין של הצבא בחברה הבריטית ובשורות לובשי המדים. בכך, מתקרב הצבא הבריטי לעצב את התפיסה המגדרית שלו בדומה למודל של צבאות ארה"ב ואוסטרליה, בהם הוחלט על פתיחה כללית של תפקידים קרביים לנשים. לא מתאים לבריטים "להישאר מאחור" ביחס לשותפים מרכזיים מעבר לים, האמריקאים והאוסטרלים.
עוד ארוכה הדרך לקבוע כי נשים משולבות באופן מיטבי בצבא הבריטי. הסיבה העיקרית לכך היא מיעוט חיילות בצבא – הן מהוות רק כ- 10% ממספר החיילים שם (11.5% נשים בצבא הסדיר ובמילואים ביחד), נתון שלא השתנה בעשרים השנים האחרונות. נשים כל כך מעטות בארגון גברי כמו הצבא סובלות מתופעה של "טוקניזם" (מושג המלמד על ניסיון של ארגון "למסך" אפליה של מיעוטים בחברה על ידי צירוף מספר קטן של אנשים מקבוצת מיעוט). במקרה הבריטי – מיעוט קטן של חיילות מקבל בולטות ניכרת בשל השוני שלו מקבוצת הרוב הגברי בארגון. בעמדת "טוקניזם" נדרשות נשים להוכיח את עצמן יותר, שהרי כל אחת נתפשת כמייצגת את המיעוט כולו, והן נתקלות בחסמים קשים לקידום. אולם אל"ם ווסטרמן עצמה מדגישה שהיא לא חשה באפליה לאורך הקריירה הצבאית המגוונת שלה.
הצבא הבריטי מעוניין להעלות את שיעור הנשים בצבא, ואף קבע יעד של 15% נשים עד שנת 2020 אולם לא נראה שנוקטים בצעדים מעשיים מספקים כדי להעלות את שיעור הנשים, כפי שפועל הצבא האוסטרלי למשל. הצעדים עליהם מספרת בשמחה אל"ם ווסטרמן הם האפשרות להעסקה גמישה, אפשרות לתעסוקה צבאית במשרה חלקית במסגרת מילואים לתקופה מסוימת. ואכן יש יותר נשים המשרתות במילואים. קורס הקצינים אוחד מגדרית באנגליה כבר ב- 1992 בהשוואה לצה"ל שאיחד קורס קצינים רק ב- 2003. "תקרת הזכוכית" המוכרת בכל הצבאות לגבי קידום נשים בולטת גם אצל הבריטים – בכל הצבא יש רק קצינה אחת בדרגת אלוף, בפרקליטות הצבאית. חסמים רבים עומדים בפני קידומן של נשים. על אחד הביטויים המשעשעים סיפרה הנספחת כי לה עצמה היה קשה להשיג מדי חורף לדרגת אל"ם, כיוון שהצבא לא מייצר מדים לנשים בדרגה זאת.
חופשת הלידה – מפתח לשילוב משפחה וצבא
הישג חשוב לנשים החיילות הוא חופשת לידה מגוונת - חצי שנה בתשלום מלא, אפשרות להאריך בחצי שנה נוספת בשכר מינימום, ולבסוף הן יכולות לחזור לתפקיד הצבאי גם אחרי שנה של חופשת לידה. מאפריל 2015 הוסבה חופשת הלידה לחופשה הורית, והאב והאם יכולים להתחלק בה וכך להשיג גמישות רבה יותר בשילוב של חיי משפחה וצבא. מעל 90% מהחיילות חוזרות כיום לשירות אחרי חופשת הלידה. הבעיה העיקרית המעסיקה אבות ואמהות באנגליה היא העדר מעונות יום נגישים ובמחיר סביר. הצבא לא תמיד מאפשר להקים מעונות בבסיסים. כך יוצא, לדברי אל"ם ווסטרמן, כי הצבא משדר מסר כפול לחיילות, ומקשה עליהן לשלב בין חיילות לאימהות. שילוב להט"בים בצבא איננו נתפש כבעיה כלל, והצבא מאפשר מגורים לזוגות חד-מיניים בבסיסים. סוגיה המטרידה את שלטונות הצבא היא הייצוג הנמוך של שחורים, אסיאתיים ובני מיעוטים אחרים, המהווים ביחד רק 7% מהצבא, שהוא נמוך בהרבה ביחס לשיעורם באוכלוסייה.
לסיכום, הצבא הבריטי הוא צבא מקצועי, שלא כמו בישראל. הוא אינו מסתמך על גיוס חובה, ולכן נאלץ להתמודד דרך קבע עם הצורך לגייס מתנדבים לשירות צבאי, שלא נחשב לסטטוס חברתי מכובד במיוחד. בצבאות מערביים רבים עלה משמעותית שיעורם של הנשים ובני המיעוטים בעקבות המעבר לגיוס מקצועי, אולם נראה כי הצבא הבריטי לא הדביק עדיין את היעד המתבקש ונתון עד היום בהגדרה של "צבא גברי ולבן".
תודה להדסה מרקס
מימין: פרופ' אורנה לוי, אל"מ רוני וסטרמן, תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד.
שיחה אישית עם הנספחת הצבאית הבריטית בישראל, אל"מ רוני וסטרמן
צילום: AP
לאחרונה פרסמו עיתונים בישראל כותרת בסגנון: "חרף הביקורת, הצבא ישיק פיילוט לשילובן של נשים כטנקיסיטיות". הרמטכ"ל החליט, אם כן, לנסות לשלב נשים בשריון, אולם בעיתון מיידעים אותנו מיד על ההתנגדויות, שהיו ובוודאי עוד יהיו, לפעילותן של חיילות בטנקים בלחימה. ואכן, למרות שצה"ל נחשב לצבא מתקדם מאד בשילוב נשים בתפקידים שהיו בעבר נחלתם של גברים בלבד, מסתבר כי בתפקידי לחימה הוא עדיין רחוק מאחור ביחס לצבאות מערביים רבים.
קולונל (אל"מ) רוני וסטרמן היא הנספחת הצבאית של בריטניה בישראל, סיימה ב-1993 הנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטת קיימברידג' ושנה אחר כך התגייסה לחיל הקשר הבריטי. לאחר מספר תפקידים זוטרים מלאה תפקידי פיקוד ביחידות לוחמה אלקטרונית ותקשוב במערך השדה בצבא הבריטי. שרתה בתפקידי הדרכה ומטה והיא בוגרת קורס מתקדם לפיקוד ומטה. ב-2011 היתה מפקדת אגד (רג'ימנט) קשר בריטית אשר סופח לנאט"ו. ב-2005 השלימה תואר שני בטכנולוגיה ביטחונית (MSC – Defence Technology). ב-2010 השתתפה מספר חודשים בצוות הפקת לקחים של הצבא הבריטי באפגניסטן. ב-2014 מונתה לנספחת צבאית של בריטניה בדרום סודאן וב-2016 הגיעה לישראל בתפקיד זהה.
החיילות הבריטיות בעידן השילוב
אל"ם רוני וסטרמן, הנספחת הצבאית הבריטית לישראל, שמחה לספר על שילובן של נשים בצבא הבריטי. החל מנובמבר 2016 פתחו בצבא הבריטי תפקידי שריון בפני נשים, בצוללות משרתות נשים כבר משנת 2014, וגם כל תפקידי החי"ר ייפתחו לנשים באופן הדרגתי החל מ-2018. הסיבות המוצהרות לשילוב הנשים בתפקידי קרב הן להפיק את המרב מכוח האדם, שהינו תמיד משאב יקר בצבאות מקצועיים, להעניק שוויון הזדמנויות לאוכלוסיות מגוונות, להעשיר את המגוון האנושי ביחידה וכך לשפר את איכותה ואת המוניטין של הצבא בחברה הבריטית ובשורות לובשי המדים. בכך, מתקרב הצבא הבריטי לעצב את התפיסה המגדרית שלו בדומה למודל של צבאות ארה"ב ואוסטרליה, בהם הוחלט על פתיחה כללית של תפקידים קרביים לנשים. לא מתאים לבריטים "להישאר מאחור" ביחס לשותפים מרכזיים מעבר לים, האמריקאים והאוסטרלים.
עוד ארוכה הדרך לקבוע כי נשים משולבות באופן מיטבי בצבא הבריטי. הסיבה העיקרית לכך היא מיעוט חיילות בצבא – הן מהוות רק כ- 10% ממספר החיילים שם (11.5% נשים בצבא הסדיר ובמילואים ביחד), נתון שלא השתנה בעשרים השנים האחרונות. נשים כל כך מעטות בארגון גברי כמו הצבא סובלות מתופעה של "טוקניזם" (מושג המלמד על ניסיון של ארגון "למסך" אפליה של מיעוטים בחברה על ידי צירוף מספר קטן של אנשים מקבוצת מיעוט). במקרה הבריטי – מיעוט קטן של חיילות מקבל בולטות ניכרת בשל השוני שלו מקבוצת הרוב הגברי בארגון. בעמדת "טוקניזם" נדרשות נשים להוכיח את עצמן יותר, שהרי כל אחת נתפשת כמייצגת את המיעוט כולו, והן נתקלות בחסמים קשים לקידום. אולם אל"ם ווסטרמן עצמה מדגישה שהיא לא חשה באפליה לאורך הקריירה הצבאית המגוונת שלה.
הצבא הבריטי מעוניין להעלות את שיעור הנשים בצבא, ואף קבע יעד של 15% נשים עד שנת 2020 אולם לא נראה שנוקטים בצעדים מעשיים מספקים כדי להעלות את שיעור הנשים, כפי שפועל הצבא האוסטרלי למשל. הצעדים עליהם מספרת בשמחה אל"ם ווסטרמן הם האפשרות להעסקה גמישה, אפשרות לתעסוקה צבאית במשרה חלקית במסגרת מילואים לתקופה מסוימת. ואכן יש יותר נשים המשרתות במילואים. קורס הקצינים אוחד מגדרית באנגליה כבר ב- 1992 בהשוואה לצה"ל שאיחד קורס קצינים רק ב- 2003. "תקרת הזכוכית" המוכרת בכל הצבאות לגבי קידום נשים בולטת גם אצל הבריטים – בכל הצבא יש רק קצינה אחת בדרגת אלוף, בפרקליטות הצבאית. חסמים רבים עומדים בפני קידומן של נשים. על אחד הביטויים המשעשעים סיפרה הנספחת כי לה עצמה היה קשה להשיג מדי חורף לדרגת אל"ם, כיוון שהצבא לא מייצר מדים לנשים בדרגה זאת.
חופשת הלידה – מפתח לשילוב משפחה וצבא
הישג חשוב לנשים החיילות הוא חופשת לידה מגוונת - חצי שנה בתשלום מלא, אפשרות להאריך בחצי שנה נוספת בשכר מינימום, ולבסוף הן יכולות לחזור לתפקיד הצבאי גם אחרי שנה של חופשת לידה. מאפריל 2015 הוסבה חופשת הלידה לחופשה הורית, והאב והאם יכולים להתחלק בה וכך להשיג גמישות רבה יותר בשילוב של חיי משפחה וצבא. מעל 90% מהחיילות חוזרות כיום לשירות אחרי חופשת הלידה. הבעיה העיקרית המעסיקה אבות ואמהות באנגליה היא העדר מעונות יום נגישים ובמחיר סביר. הצבא לא תמיד מאפשר להקים מעונות בבסיסים. כך יוצא, לדברי אל"ם ווסטרמן, כי הצבא משדר מסר כפול לחיילות, ומקשה עליהן לשלב בין חיילות לאימהות. שילוב להט"בים בצבא איננו נתפש כבעיה כלל, והצבא מאפשר מגורים לזוגות חד-מיניים בבסיסים. סוגיה המטרידה את שלטונות הצבא היא הייצוג הנמוך של שחורים, אסיאתיים ובני מיעוטים אחרים, המהווים ביחד רק 7% מהצבא, שהוא נמוך בהרבה ביחס לשיעורם באוכלוסייה.
לסיכום, הצבא הבריטי הוא צבא מקצועי, שלא כמו בישראל. הוא אינו מסתמך על גיוס חובה, ולכן נאלץ להתמודד דרך קבע עם הצורך לגייס מתנדבים לשירות צבאי, שלא נחשב לסטטוס חברתי מכובד במיוחד. בצבאות מערביים רבים עלה משמעותית שיעורם של הנשים ובני המיעוטים בעקבות המעבר לגיוס מקצועי, אולם נראה כי הצבא הבריטי לא הדביק עדיין את היעד המתבקש ונתון עד היום בהגדרה של "צבא גברי ולבן".
תודה להדסה מרקס
מימין: פרופ' אורנה לוי, אל"מ רוני וסטרמן, תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד.
