חשיבה נוספת על יכולת ההרתעה של ישראל

בעקבות דו"ח מבקר המדינה על צוק איתן - נדרשת חשיבה נוספת על יכולת ההרתעה של ישראל 

צילום: דובר צה"ל

פרסום דו"ח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן" מוביל לחשיבה נוספת על יכולת ההרתעה של ישראל. חובה עלינו שיכולת ההרתעה של ישראל לא תישחק ובו בזמן לזכור את תשלום מחיר חללי מערכות ישראל, שהיו לאורך השנים. עלינו למנוע את המלחמה הבאה ולדעת כי נעשה הכול בטרם נשלח את חיילינו אל שדה הקרב.

מאז הקמת המדינה ידעה ישראל 7 מלחמות, שתי אינתיפאדות ומבצעים באיו"ש ("חומת מגן") ובעזה ("עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו-"צוק איתן"). ישראל נתונה עדיין ללוחמת הטרור הנמשכת וצל סכנתן של מלחמות נוספות עדיין מרחף מעלינו. צה"ל, תוך שהוא עומד במשימות ההגנה עליה הופקד, הלך והתעצם בבניין הכוח ובאמל"ח מהמתקדמים בעולם ממלחמה למלחמה. בתקופה הנוכחית אנו על סף מלחמה אזורית ומבצעי טרור עתירי נפגעים, ללא הפסק בזירת מזרח תיכון רווי מהפכים ודם.

בהערכת ר' אמ"ן בהופעתו לאחרונה בוועדת חוץ וביטחון, נאמר כי ישראל לא מזהה כוונות בחמאס ובחיזבאללה, לפתוח בסיבוב נוסף. הרמטכ"ל גדי אייזנקוט מכתיב סדרה של  "מעצבים אסטרטגיים" לבניין הכוח נוכח האיומים מצפון ומדרום, תוך דגש כי אין בידינו זמן להתרעה וכי על הפיקודים המרחביים להיות ערוכים מידית. לצד זאת אין להתעלם מהתפוררות המשטרים של מנהיגי העולם הערבי, מה שמכונה "האביב הערבי" 2011  במצרים, בסוריה, בלוב, בתימן.

הקמת ארגון המדינה האסלמית –דעאש הצומח מתוך עירק לתוך שטחה של סוריה, שולח זרועותיו ואיומי הטרור בלחימה עיקשת אל מול גורמי הממשל בעירק, בסוריה, בלוב ובצפון סיני. המלחמה בסוריה מתנהלת מאז ספט' 2015 עם בעלי בריתו של אסד ממוסקבה ומטהרן –עם עליות וירידות בלחימה. עם זאת הדרך לסיום המלחמה עוד ארוכה ואינה ודאית מאז מלחמת האזרחים ב2011 היודעת תפניות דרמטיות ואובדן חיי אדם למכביר. מציאות זו מעלה תהיות על תרחיש באשר לעתיד הצפוי בחזיתות צפון ודרום בניצוח טהרן, אירן ממשיכים לספק לחיזבאללה אמל"ח הרסני של טילים ארוכי טווח ,ונערך למערכה נוספת ביום פקודה נגד ישראל, אליהם מתכוון הרמטכ"ל בהתכוננות ובמוכנות.

כושר ההכרעה של צה"ל עמד יפה במבחן בעבר, אך האם זו ערובה לעתיד?

יכולת ההרתעה של ישראל הייתה ותהיה פועל יוצא של שיעור קומתה האסטרטגי. מושג מופשט זה חובק בתוכו יסודות רבים, למין עוצמתה הצבאית הצרופה של המדינה, דרך תבונת מדיניותה ומעמדה בזירה הבינלאומית וכלה בחוסנה החברתי –כלכלי הפנימי. שלושה גורמים צבאיים מובהקים, אשר לבטח ישפיעו ישירות, אם לא יחרצו את מהותה של ההרתעה להלן:

בעיית ההרתעה בתנאי מרוץ חימוש, השפעת טכנולוגיות הנשק החדיש על מהות ההרתעה ומשמעות ההצטיידות מדינות האזור בנשק גרעיני על יכולת ההרתעה הישראלית.

קיימת כמובן זיקה ישירה בין כוח ההכרעה הצבאי שעומד לרשותה של מדינה לבין כושרה ההרתעתי. במחשבה הצבאית הישראלית שררה תמיד ההנחה כי העליונות הצבאית היא המבטיחה את ההרתעה, גם אם אין ישראל מסוגלת להטות את מאזן העוצמה הכוללת לטובתה ,יש בידה ושומה עליה להשיג עליונות צבאית. האלוף (מיל') טליק ז"ל: "לערבים העליונות הכלכלית ואילו לנו העליונות הצבאית ומכוח עובדה זו ברור ששום צד במזה"ת לא יוכל להגשים מאווייו הלאומיים באמצעות המלחמה ולכפות על הצד השני את רצונו".

אם בעבר ידעה ישראל עליות ומורדות בכושר ההרתעה וזאת כאשר יהבה יכולתה הצבאית הקונבנציונלית, שאלה קריטית פתוחה היא מהן האפשרויות הנוכחית שבפניה. נושא של קיומו או אי קיומו של נשק גרעיני עולה וחוזר לפרקים באמצעי התקשורת. זוהי שאלה רגישה הנדונה על ידי מנהיגים ודוברים שונים בוודאי על רקע הסכם הגרעין שנחתם עם אירן לפני כשנה. השאלה הרלבנטית אם כן, בטווח היותר ארוך היא עד כמה תיבנה יכולת ההרתעה הישראלית מהשתחררותו של מאזן אימה גרעיני באזור. זוהי אם כן, בעקיפין צפויה להיות בעיית ההרתעה העיקרית של ישראל, כשם שהייתה בעצם גם בעבר –לאו דווקא היכולת להשיג הרתעה כוללת, כי אם כיצד להשיג הרתעה מידית.

לסיכום - ביכולת להכריע בשדה הקרב גלומה גם יכולת הרתעה, אך עוצמת הכרעה אצורה, אי אפשר לחשבה בהכרח כעוצמה מרתיעה. צה"ל נשא כל השנים את עיניו להבטחת כושר ההכרעה הצבאית ולא להשגת מירב אפקט ההרתעה. באשר הייתה לישראל מידה של הרתעת האויב, נגזרה זו מיכולת ההכרעה שהשיגה.

מטרת ההרתעה הישראלית אינה אך ורק מניעת אויביה מלצאת למלחמה כלשהי בישראל, בין אם מלחמה מוגבלת, כוללת, מלחמת התשה, מחטף נקודתי או פיגוע טרור. יעילותה של ההרתעה הבלתי קונבנציונלית יורדת ככל שמדובר במעשה איבה מוגבל יותר מצד היריב. משימות ההרתעה לסוגיהן ומלאכות השגתן הינן קשות וסבוכות. אין לישראל שליטה על מרוץ החימוש האזורי או על ההתפתחות הטכנולוגית במערכות הנשק, אך ביכולתה להידרך, לעקוב ולהפיק את המרב במצבים נתונים. חיוניות הצורך בהרתעה אפקטיבית נראית עולה עם הזמן. מבחינה של מדיניות הביטחון של ישראל, יהיה ביכולתה להשיג את אשר נבצר ממנה בעבר, אך חיוני כי עתה נהיה על המשמר שבעתיים. 

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA

אולי יעניין אותך גם