נעדרים ונוכחים בסדר היום הביטחוני – חברתי
השבוע, ב-ז' באדר, יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו, נקבע על ידי הרבנות הראשית כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. זו הזדמנות לזכור את המאמץ הביטחוני הרצוף למצוא את נעדרי צה"ל ולהביאם לקבר ישראל
אפרים לפיד
| 02/03/2017
צה"ל משקיע לאורך השנים מאמצים רבים לאיתור חללים שמקום קבורתם לא נודע. פעילות זו מבוססת על ערכים המושרשים במסורת צה"ל להביא את הלוחמים לקבר ישראל, ולהשלים בכך את חובתנו למשפחותיהם, שהקריבו את היקר מכל ולחבריהם, שלחמו איתם. הענף לאיתור נעדרים, באגף כוח האדם, משקיע מאמצים רבים באיסוף כל פיסת מידע על נעדרי צה"ל ועל החללים שמקום קבורתם לא נודע. "לנו אין מצבת החייל האלמוני", התבטא דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בראשית שנות החמישים וסימן את המטרה והדרך של טיפול צה"ל בחייליו הנעדרים. ברוח זו צה"ל לא מפסיק לחפש אחר חיילים שנשארו בשדה הקרב, וכהד לסיסמא ש"אין משאירים חבר פצוע בשדה הקרב" נתקבעה גם האמרה "כל חלל יגיע בסופו של יום לקבר ישראל גם אם יארך יומו".
איתור נעדרי צה"ל החל מיד לאחר סיום מלחמת העצמאות. הרב הצבאי הראשי, אלוף שלמה גורן, יצא אל שדות הקרב ברחבי הארץ במטרה להתיר את נשות החללים מעגינותן. במאמצים רבים הצליח הרב לאתר ולזהות את מקום נפילתם וקבורתם של למעלה מ-750 מחללי מלחמת העצמאות. לאחר מלחמת יום הכיפורים היתה בצבא תמונת מצב קשה ועגומה של למעלה מאלף נעדרים ושבויים. אז הוחלט על הקמת ענף סדיר ויחידת מילואים שיתמקדו באיתור נעדרי צה"ל. עבודת איתור הנעדרים כרוכה בשיתוף-פעולה בין-זרועי בתוך הצבא ובין-ארגוני במשרד הביטחון, ומשלבת מומחים בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה, ידיעת הארץ והיסטוריה של ארץ ישראל, מהמגזר הצבאי והאזרחי.
חיל-האוויר יזם עוד במהלך הקרבות ביום כיפור צוות לאיתור נעדרים, צוותי האוויר, שלא שבו לבסיסיהם.ב-15 באוקטובר 1973 פנו לשלמה בן אלקנה, קצין בממשל בעזה, וביקשו ממנו להקים צוות לאיתור הנעדרים של חיל-האוויר. בן אלקנה נודע בפעילותו לאיתור נעדרים כבר לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר איתר את קברו של אבשלום פיינברג, איש ניל"י, שנעדר מאז מלחמת-העולם הראשונה. לאחר-מכן סייע לחיל-האוויר לאתר את הטייס שנעדר מהפלת מטוסו בסביבות דימונה, וניסה לאתר עוד טייסים שנעדרו במהלך מלחמת ששת הימים. כאשר חזרו השבויים ממצרים ומסוריה עודכנו רשימות הנעדרים הסתבר שבגולן אין לחיל-האוויר נעדרים ולכוחות היבשה יש כמה בודדים. בסיני נותרו כ-400 נעדרים שלא היה ידוע מה עלה בגורלם. עם חתימת הסכם השלום עם מצרים נקבע שיהיה אפשר להמשיך בפעילות איתור הנעדרים גם בתחום מצרים ובעזרתם של המצרים.
מלחמת שלום-הגליל מצאה את יחידת אית"ן חיל-האוויר ואת מא"ן (מרכז איתור נעדרים) מוכנים לפעילות על-פי לקחי מלחמת יום הכיפורים. מאמץ מיוחד חובק עולם נעשה לאיתור נעדרי קרב סולטן יעקוב ביוני 1982 (זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן), הנווט רון ארד, שמטוסו הופל בפעילות מבצעית בלבנון ב-1986 והחייל גיא חבר שנעדר מרמת הגולן מאז 1997.
מקרבות תש"ח אותרו קבריהם של אלמונים רבים מחללי צה"ל בבתי הקברות ברחבי הארץ.
תודה לענף נעדרים באגף כח אדם בצה"ל.
השבוע, ב-ז' באדר, יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו, נקבע על ידי הרבנות הראשית כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. זו הזדמנות לזכור את המאמץ הביטחוני הרצוף למצוא את נעדרי צה"ל ולהביאם לקבר ישראל
צה"ל משקיע לאורך השנים מאמצים רבים לאיתור חללים שמקום קבורתם לא נודע. פעילות זו מבוססת על ערכים המושרשים במסורת צה"ל להביא את הלוחמים לקבר ישראל, ולהשלים בכך את חובתנו למשפחותיהם, שהקריבו את היקר מכל ולחבריהם, שלחמו איתם. הענף לאיתור נעדרים, באגף כוח האדם, משקיע מאמצים רבים באיסוף כל פיסת מידע על נעדרי צה"ל ועל החללים שמקום קבורתם לא נודע. "לנו אין מצבת החייל האלמוני", התבטא דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, בראשית שנות החמישים וסימן את המטרה והדרך של טיפול צה"ל בחייליו הנעדרים. ברוח זו צה"ל לא מפסיק לחפש אחר חיילים שנשארו בשדה הקרב, וכהד לסיסמא ש"אין משאירים חבר פצוע בשדה הקרב" נתקבעה גם האמרה "כל חלל יגיע בסופו של יום לקבר ישראל גם אם יארך יומו".
איתור נעדרי צה"ל החל מיד לאחר סיום מלחמת העצמאות. הרב הצבאי הראשי, אלוף שלמה גורן, יצא אל שדות הקרב ברחבי הארץ במטרה להתיר את נשות החללים מעגינותן. במאמצים רבים הצליח הרב לאתר ולזהות את מקום נפילתם וקבורתם של למעלה מ-750 מחללי מלחמת העצמאות. לאחר מלחמת יום הכיפורים היתה בצבא תמונת מצב קשה ועגומה של למעלה מאלף נעדרים ושבויים. אז הוחלט על הקמת ענף סדיר ויחידת מילואים שיתמקדו באיתור נעדרי צה"ל. עבודת איתור הנעדרים כרוכה בשיתוף-פעולה בין-זרועי בתוך הצבא ובין-ארגוני במשרד הביטחון, ומשלבת מומחים בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה, ידיעת הארץ והיסטוריה של ארץ ישראל, מהמגזר הצבאי והאזרחי.
חיל-האוויר יזם עוד במהלך הקרבות ביום כיפור צוות לאיתור נעדרים, צוותי האוויר, שלא שבו לבסיסיהם.ב-15 באוקטובר 1973 פנו לשלמה בן אלקנה, קצין בממשל בעזה, וביקשו ממנו להקים צוות לאיתור הנעדרים של חיל-האוויר. בן אלקנה נודע בפעילותו לאיתור נעדרים כבר לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר איתר את קברו של אבשלום פיינברג, איש ניל"י, שנעדר מאז מלחמת-העולם הראשונה. לאחר-מכן סייע לחיל-האוויר לאתר את הטייס שנעדר מהפלת מטוסו בסביבות דימונה, וניסה לאתר עוד טייסים שנעדרו במהלך מלחמת ששת הימים. כאשר חזרו השבויים ממצרים ומסוריה עודכנו רשימות הנעדרים הסתבר שבגולן אין לחיל-האוויר נעדרים ולכוחות היבשה יש כמה בודדים. בסיני נותרו כ-400 נעדרים שלא היה ידוע מה עלה בגורלם. עם חתימת הסכם השלום עם מצרים נקבע שיהיה אפשר להמשיך בפעילות איתור הנעדרים גם בתחום מצרים ובעזרתם של המצרים.
מלחמת שלום-הגליל מצאה את יחידת אית"ן חיל-האוויר ואת מא"ן (מרכז איתור נעדרים) מוכנים לפעילות על-פי לקחי מלחמת יום הכיפורים. מאמץ מיוחד חובק עולם נעשה לאיתור נעדרי קרב סולטן יעקוב ביוני 1982 (זכריה באומל, יהודה כץ וצבי פלדמן), הנווט רון ארד, שמטוסו הופל בפעילות מבצעית בלבנון ב-1986 והחייל גיא חבר שנעדר מרמת הגולן מאז 1997.
מקרבות תש"ח אותרו קבריהם של אלמונים רבים מחללי צה"ל בבתי הקברות ברחבי הארץ.
תודה לענף נעדרים באגף כח אדם בצה"ל.
