חקירת רכש הצוללות הופכת ל"פרשת חיל הים"

פרשת הצוללות מסתמנת כאירוע מביך עבור נתניהו, אבל לא בעל משמעות פלילית. דווקא ההתערבות מגבוה ברכישת הספינות מגרמניה עלולה להתברר כבעייתית יותר

צילום: לע"מ

"פרשת הצוללות", תמונת מצב: 
 
לאחר חודשיים של חקירה ומצעד נחקרים מהצמרת המדינית והביטחונית, הפרשה מקבלת כיוון - מצוללות לאוניות, וממשרד ראש הממשלה לחיל הים. הפרשה התפוצצה בהמשך לפרסום הראשוני ב'ישראל דיפנס' ב־14 באוקטובר, על כך שישראל עומדת לרכוש מגרמניה צוללות חדשות. הסערה פרצה כשנודע ששר הביטחון לשעבר משה יעלון התנגד לרכש הצוללות, וכי פרקליט ראש הממשלה עו"ד דוד שמרון עובד בצמוד לאיש העסקים מיקי גנור, המייצג את המספנה הגרמנית.
 
בפרשה מתנהלות כמה חקירות מקבילות של התקשורת הישראלית והגרמנית, וגם חקירה מטעם חבר הכנסת המיליונר אראל מרגלית, שאנשים מטעמו הופכים כל אבן בצפון גרמניה כדי למצוא את האקדח המעשן ש(אולי) יביא לחיסולו הפוליטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. החקירה המשמעותית ביותר מתנהלת, כמובן, בידי משטרת ישראל. שני עדי מפתח הופכים לזמינים הרבה יותר מבחינת החוקרים: ראש מנהל ההרכשה במשרד הביטחון תא"ל שמואל צוקר, שהוביל את תהליכי הרכש עם גרמניה ופרש מתפקידו לפני שבועיים, והיועץ המשפטי של משרד הביטחון עו"ד אחז בן־ארי, שיסיים תפקיד בעוד כשבועיים (יחליף אותו בשלב ראשון אחד הפרקליטים הכפופים לו, עו"ד נסים זימבר).
 
כמה עובדות מפתח הולכות ומתגלות. עו"ד אחז בן־ארי, כך מתברר, לא העביר לבכירי מערכת הביטחון מידע על כך שעו"ד דוד שמרון שלח לו מכתב באשר לעסקת הצוללות, ובשל כך הם לא ידעו על מעורבותו של שמרון. מצד שני, שמרון לא ליווה את עסקת הצוללות מרחוק - הוא אפילו ליווה את גנור בכמה ביקורים במספנה בגרמניה. האם סיפר לראש הממשלה על כך? יש להניח שהחוקרים שאלו את השאלה הזו, ואי־אפשר לדעת כעת מה הייתה תשובתו.
 
בינתיים, על סמך העדויות, מסתמן כי מבחינת ראש הממשלה מדובר באירוע מביך, אפילו "מסריח", אבל כנראה ללא משמעות פלילית. בלי קשר לסוגיית המעורבות הבעייתית של שמרון, ההחלטה לרכוש את הצוללות יכולה להיחשב סבירה למרות התנגדות יעלון, וזאת כדי לנצל מענק גרמני נדיב וממשל גרמני ידידותי במיוחד בראשות אנגלה מרקל (ממשל שלא יישאר לנצח). זה יכול להסביר את העובדה שההחלטה על רכש הצוללות התקבלה כבר השנה, אף שהצוללות אמורות להגיע לישראל רק בעוד עשור ויותר.
 
בינתיים, על פי התפתחות החקירה, הפרשה של רכש ספינות־מגן מאותה מספנה כדי לאבטח את המים הכלכליים של ישראל - שהתחילה כספיח לחקירת רכש הצוללות - נראית בעייתית יותר מסוגיית הצוללות. זאת משום שביחס לאוניות כבר יצא מכרז בינלאומי, והוא בוטל בהתערבות יוצאת דופן "מגבוה", התערבות שקשה מאוד להסביר אותה. בהקשר זה מתקשים החוקרים לקבל הסבר משכנע מדוע חיל הים כפה על המספנה מגרמניה להחליף את הסוכן הקבוע שלה, וכך מונה מיקי גנור במקום שייקה ברקת. ההתערבות יוצאת הדופן מעוררת שאלות נוקבות, שעלולות להפוך בהמשך ל"פרשת חיל הים". הדברים יתבררו אולי במהלך השבועות הקרובים.
 
נחת בוושינגטון
 
הרחק מחדרי החקירות, ראש הממשלה רווה השבוע נחת מביקורו בוושינגטון. הדברים שאמר הנשיא דונלד טראמפ במסיבת העיתונאים המשותפת עם נתניהו, שנפתחו בסוגיה האיראנית, משקפים את סדר העדיפויות הביטחוני במגעים בין שתי המדינות בעידן הממשל החדש: איראן בראש ובראשונה, אחריה סוגיות אזוריות רחבות הכוללות את האינטרסים של מדינות ערב הנחשבות "מתונות" שהן בנות ברית של ישראל, כמו ירדן ומצרים, ורק בסוף הסוגיה הפלסטינית.
 
יש להניח שהדברים המעניינים בנושא האיראני נאמרו בפורום המצומצם ביותר האפשרי בין נתניהו וטראמפ. כיצד ינהגו ישראל וארה"ב במקרה שבו יתברר כי איראן מפרה את הסכם הגרעין? האם ארה"ב תעניק לישראל נשק אסטרטגי חודר בונקרים שהממשל הקודם סירב לספק? סביר להניח שהנושאים האלה עלו בשיחה בין הנשיא לראש הממשלה. בין שכן ובין שלא, הפרוטוקול המרתק יישאר חסוי לחלוטין.
 
שנתיים לאיזנקוט
 
החלטת הממשלה להאריך את כהונתו של רב־אלוף גדי איזנקוט כרמטכ"ל בשנה נוספת, כך שיכהן בסך הכול ארבע שנים, נתפסת כמובנת מאליה (אם כי שרי ביטחון נהגו בעבר להתיש את הרמטכ"לים המכהנים עד שאישרו להם שנה רביעית, לא כולל שר הביטחון שאול מופז ששלח את הרמטכ"ל יעלון הביתה אחרי שלוש שנים בלבד). הסיבה לקונצנזוס בעניינו של איזנקוט היא העובדה שהוא נתפס כאחד הרמטכ"לים הטובים שפיקדו על צה"ל. בעקבות החלטת הממשלה להאריך את כהונתו הוא סיים השבוע למלא בדיוק מחצית מתקופת הכהונה - שנתיים מתוך הארבע.
 
גיליון החצי של איזנקוט טוב מאוד מכמה סיבות: הוא הגיע לתפקיד בשל ומנוסה, הוא קר רוח ומוביל רפורמות מרחיקות לכת בצה"ל אבל בצורה שקולה ומדורגת, הוא הפסיק כמעט לחלוטין את "תרבות המחנות" שהייתה הגורם מספר אחד במינוי קצינים בכירים במשך עשרות שנים, ומעל לכול - למרבה המזל עדיין לא היה עימות צבאי משמעותי בתקופת כהונתו, כזה שעלול לחשוף כשלים שאינם נראים על פני השטח בתקופה של רגיעה יחסית.
 
מחלה כרונית אחת אין בכוחו של איזנקוט לרפא: חוסר המקצועיות בחלק מזרועות צה"ל - לא כולל חיל האוויר וחיל הים, אגף המודיעין ויחידות מיוחדות. מגוון סיבות מביאות לכך שחלק ממערכי צה"ל יכולים להיחשב בעלי רמה מקצועית נמוכה בהשוואה לצבאות אחרים בעולם. בין הסיבות הללו - קדנציות קצרות יחסית הנהוגות בכל תפקיד בצה"ל ובעקבות כך זיכרון ארגוני ירוד, וכן סקרנות אינטלקטואלית מביכה של קצינים רבים מדי, העסוקים יותר בבניית הקשר עם המפקדים שיקבעו את תפקידם הבא במקום בלימוד מעמיק של המקצוע על בסיס ידע בינלאומי רחב.
 
יציאת מצרים
 
הידיעה על החזרת צוות השגרירות הישראלית בקהיר, שהותרה השבוע לפרסום רק לאחר שנחשפה קודם ב'טלגרף' הבריטי, יכולה להיות מובנת מאוד על רקע הטראומה של 8 בספטמבר 2011. באותו לילה, סמוך לעלייה (הזמנית) של 'האחים המוסלמים' לשלטון במצרים, כמעט נכבשה השגרירות הישראלית בקהיר וכמעט נעשה לינץ' בשישה אנשי ביטחון שעוד היו בה.
 
הסיפור של אותו לילה טרם סופר במלואו, ואף רחוק מכך. מוכרים רק הפרטים הכלליים, שמזכירים את כיבוש השגרירות האמריקנית בטהרן כפי שהוא מתואר בסרט 'ארגו': בזמן שההמונים טיפסו מחלון לחלון על בניין רב־קומות שבו הייתה ממוקמת השגרירות בשכונת גיזה, התנהלו שיחות טלפוניות מסביב לגלובוס, ורק בהתערבות נשיא ארה"ב ברק אובמה נשלחה יחידת קומנדו מצרית לחילוץ הישראלים. גם חומר רגיש של השגרירות ניצל ולא נבזז. הסיפור המלא של הדרמה, שהסתיימה בטוב, עוד יסופר מתישהו.
בינתיים עסוקים בשירות הביטחון הכללי בהתראות העדכניות, והן רבות: לא צריך להיות איש מודיעין מדופלם כדי להעריך שלגופים רבים יש אינטרס לפגוע דווקא בשגריר ישראלי על אדמת קהיר. ההיעדרות של הישראלים מהשגרירות בקהיר יכולה להימשך עוד זמן רב.  
 
מותו של טייס 
 
על מותו של הטייס איתן כרמי ספק אם שמעתם, אבל יש סיבה לכך שאגדות חיל האוויר, מהעידן שעוד היו סופרים הפלות של מטוסי אויב, התכנסו השבוע בבית העלמין בסביון כדי ללוות אותו בדרכו האחרונה. לזכותו של כרמי עומדת ההפלה יוצאת הדופן ביותר בתולדות חיל האוויר: בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים הוא יירט, באמצעות מטוס המיראז' שלו, טיל רוסי ששיגרו המצרים מלב ים לעבר תל־אביב.
 
בהמשך שרד כרמי הפלה בגובה רב מאוד מעל שמי סוריה, והיה מעורב במשימות על גבול הדמיון. את מותו מצא כמדריך טיסה. המטוס שבו היה יחד עם חניך עלה בלהבות לאחר נחיתה במנחת בשרון. החניך יצא ללא פגע, אבל כרמי נפטר כתוצאה מכוויות קשות, לאחר שהיה מאושפז במשך מספר שבועות בבית החולים 'שיבא'. 
 

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA

אולי יעניין אותך גם

צילום: תמיר ברגיג

כללי המשחק החדשים בזירה הסורית

האינטרסים הבין-מדינתיים המתנגשים בסוריה מחממים את הגזרה הצפונית, וגם: מה משותף בין הרמטכ"ל אייזנקוט לאלוף פיקוד הצפון הנכנס, יואל סטריק? והסיפור שאינו נגמר: שוב מסתבכת עסקה בטחונית גדולה עם גרמניה