סגן ראש סיב"ט: "הסטנו תקציב ייעודי לקידום תעשיית הסייבר הישראלית בהודו"

"ב-2017 הסייבר ההגנתי יחד עם טכנולוגיות HLS יהיו יעדים עיקריים בפעילות מול הודו. זה יתבטא בסמינרים משותפים וחשיפת המחוזות והממשל המרכזי בהודו למוצרי סייבר ישראלים", אומר פול פרידברג, סגן ראש סיב"ט, בראיון לאתר ישראל דיפנס

סגן ראש סיב"ט: "הסטנו תקציב ייעודי לקידום תעשיית הסייבר הישראלית בהודו"

צילום: גלעד קוולרצ'יק

"תערוכת AERO INDIA 2017 בהודו מיועדת בעיקר לפלח האווירי", מסביר פול פרידברג סגן ראש סיב"ט בראיון לאתר ישראל דיפנס. "המגמה העיקרית שאנו פועלים מול הודו בסיב"ט היא לראות כיצד אפשר למנף את התכנית 'עשה בהודו' של הממשל ההודי לטובת התעשיות הביטחוניות בארץ. יש גם פעילות רחבה בהעמקת השת"פ בין משרדי הביטחון.

"כ-9 מתוך 10 פרויקטים של מכירת אמל"ח מבוצעים על אדמת הודו בשיתופי פעולה עם חברות מקומיות. חברות שלא נערכו לייצור בהודו, לא יכולות למכור שם. בשנתיים האחרונות יש גם כניסה להודו של חברות אירופאיות ואמריקאיות וזה מגביר את התחרות. בהיבט זה, שיתופי פעולה בין חברות ישראליות להודיות תורמים להידוק הקשרים הביטחוניים בין המדינות."  

דגש על תחום הסייבר

בתערוכת תערוכת AERO INDIA 2017 סיב"ט תשים דגש על מכירת מוצרי סייבר ישראלים להודו. "הסטנו תקציבים אצלנו במיוחד לטובת עידוד ייצוא סייבר", אומר פרידברג. "ב-2017 הסייבר ההגנתי יחד עם טכנולוגיות HLS יהיו יעדים עיקריים בפעילות מול הודו. זה יתבטא בסמינרים משותפים וחשיפת המחוזות והממשל המרכזי בהודו למוצרי סייבר ישראלים."

אחת השאלות העולה מהשיחה עם סיב"ט, היא כיצד משרד הביטחון, אותו סיב"ט מייצגת בהקשר זה, יוכל לעזור לחברות הזנק בסייבר שאינן קהל היעד הטבעי שלו לפעול בהודו. "אנחנו נעזור לכל חברת סייבר שתרצה להיכנס להודו עם מוצרים עבור משרד ההגנה ההודי או עבור צרכי ביטחון פנים בכל אחד מהמחוזות בהודו", אומר פרידברג. "אי אפשר להכריח חברות לעבוד עם לקוחות קצה ביטחוניים או כאלו מתחום ביטחון פנים, אבל מי שתרצה, תקבל עזרה."

ראוי לציין כי בעולם הסייבר, בעיקר בתחום ההון סיכון, המגע עם לקוחות ביטחוניים יכול להיות מאתגר. בעיקר בגלל הפיקוח על הייצוא. לא אכנס כאן לסאגה שהייתה בעבר הקרוב בישראל סביב הנושא, אלא אדגיש שפיקוח על מוצר סייבר לא נראה טוב בעיני המשקיעים הזרים. ולכן חלק ניכר מחברות ההזנק בסייבר נמנעות לקיים יחסים עסקיים עם לקוחות שהמגע עמם דורש פיקוח של משרד הביטחון.

אין ספק, כי עבור משרד הביטחון זה אתגר לא פשוט לקדם חברות הזנק בסייבר מול לקוחות ביטחוניים בהודו (זה כמובן משאיר את הבמה לחברות הביטחוניות והגדולות שכן עובדות בשוטף עם לקוחות אלו). אולם הנכונות של סיב"ט לעשות זאת, יחד עם המודעות לאתגר, היא מהלך מעודד בכיוון הנכון.

ומה עם סין?

אחת השאלות הפתוחות (שאף אחד בישראל הרשמית לא מוכן להתייחס אליה) היא כיצד ההשקעה בקידום תעשיית הביטחון של הודו תשפיע על יחסי ישראל - סין. מחד, ראש הממשלה , בנימין נתניהו, מקדם בצורה מהירה את הקשרים הכלכליים עם סין מתוך ראיה עתידית, בין היתר,  של שילוב ישראל באסיה. מאידך, ישראל, באמצעות משרד הביטחון (וגם בלעדיו) מקדמת את התעשייה הביטחונית בהודו.

אמנם ניתן להעריך שגם בסין מבינים שבעולם כלכלי גלובלי אי אפשר לקחת צד (גם סין מנהלת עם ישראל קשרים כלכליים ומוכרת נשק לאויביה), אבל הזווית הגאו-פוליטית סביב תערוכת AERO INDIA 2017 חסרה בשיח הציבורי. וחבל. זווית כזו הייתה יכולה להעשיר את הציבור הישראלי במידע סביב אסטרטגיית מדיניות החוץ של ישראל באסיה.  

אולי יעניין אותך גם