השעון החכם יכול לאמת חתימות בכתב יד
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת תל-אביב פיתחו תכנה לשעונים חכמים שתאפשר להם לאמת את חתימתו של בעל השעון
עמי רוחקס דומבה
| 23/01/2017
bigstockphoto.com
אף שחתימה על משטח דיגיטלי או באמצעות עט אלקטרוני מיוחד מחליפה במקרים רבים את החתימה על הנייר, היא דורשת מכשירים ייעודיים מיוחדים ולא ניתן להשתמש במקרים של חתימה על חוזים, צ'קים, קבלות וניירת שדורשת חתימה ידנית. התכנה החדשה תהפוך שעון חכם רגיל למאמת חתימות שנחתמות על דפים.
מחקר שוק חדש מראה שאחד מכל שישה אנשים כבר משתמש בשעון חכם, והשוק הזה צפוי להגיע ל-373 מיליון מכשירים בשנת 2020. כיום, הנזק כתוצאה מגניבת זהות של אנשים (בהם זיופי חתימות ידניות של אנשים) גורם לנזק של מילארדי דולרים בארה"ב.
החוקרים, בן נשיא מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואלונה לוי מאוניברסיטת תל-אביב, בהנחייתם של פרופ' יובל אלוביץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל-אביב, בחנו את המערכת שלהם בהצלחה בקרב 66 סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב. הסטודנטים התבקשו לספק 15 דוגמאות של חתימתם האישית על מכשיר טבלט, תוך שימוש בעט הדיגיטלי של המכשיר וכשהם עונדים שעונים חכמים על היד שבה הם כותבים.
לאחר מכן, הראו לכל סטודנט את תיעוד מסלול הכתיבה של כמה חתימות מקוריות מהשלב הראשון, וביקשו ממנו לזייף חמש מתוכן. תוצאות המחקר בשני המקרים – זיוף מיומן וזיוף אקראי, היו מעודדות. זיוף מיומן הוא ניסיון מכוון להעתיק חתימה של מישהו אחר, ואילו זיוף אקראי הוא כתיבה של השם שלך או של שם מומצא במקום שם של מישהו אחר.
התכנה המבוססת על אלגוריתמי למידת מכונה שפיתח צוות החוקרים משתמשת בנתוני תנועה ממפרק היד, כגון נתוני מד-תאוצה ומד סיבוביות, ומזהה את התנועות במהלך תהליך החתימה במטרה לסווג את החתימה כמקורית או כמזויפת. לשימוש במכשיר שנמצא על פרק היד, כמו שעון חכם או שעון כושר, יש יתרונות ביחס למכשירים אחרים, משום שהוא מודד את התנועות של כל פרק היד ולא רק של אצבע אחת או של האמה. מחקרים שנערכו לאחרונה כבר בחנו את האפשרות להשתמש בנתוני תנועה כדי לזהות משתמשים, אך המחקר הנוכחי הוא היישום הראשון של אפשרות זו בחתימות בכתב יד. החוקרים הגישו בקשה לפטנט על התוכנה.
פרופ' אלוביץ הוא חבר סגל במחלקה להנדסת מערכות תכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומר נשיא הוא סטודנט לתואר שלישי במחלקה. ד"ר שמואלי הוא חבר סגל במחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל-אביב, וגב' לוי היא סטודנטית לתואר שני במחלקה.
לינק למאמר: https://arxiv.org/abs/1612.06305
חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומאוניברסיטת תל-אביב פיתחו תכנה לשעונים חכמים שתאפשר להם לאמת את חתימתו של בעל השעון
אף שחתימה על משטח דיגיטלי או באמצעות עט אלקטרוני מיוחד מחליפה במקרים רבים את החתימה על הנייר, היא דורשת מכשירים ייעודיים מיוחדים ולא ניתן להשתמש במקרים של חתימה על חוזים, צ'קים, קבלות וניירת שדורשת חתימה ידנית. התכנה החדשה תהפוך שעון חכם רגיל למאמת חתימות שנחתמות על דפים.
מחקר שוק חדש מראה שאחד מכל שישה אנשים כבר משתמש בשעון חכם, והשוק הזה צפוי להגיע ל-373 מיליון מכשירים בשנת 2020. כיום, הנזק כתוצאה מגניבת זהות של אנשים (בהם זיופי חתימות ידניות של אנשים) גורם לנזק של מילארדי דולרים בארה"ב.
החוקרים, בן נשיא מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואלונה לוי מאוניברסיטת תל-אביב, בהנחייתם של פרופ' יובל אלוביץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל-אביב, בחנו את המערכת שלהם בהצלחה בקרב 66 סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב. הסטודנטים התבקשו לספק 15 דוגמאות של חתימתם האישית על מכשיר טבלט, תוך שימוש בעט הדיגיטלי של המכשיר וכשהם עונדים שעונים חכמים על היד שבה הם כותבים.
לאחר מכן, הראו לכל סטודנט את תיעוד מסלול הכתיבה של כמה חתימות מקוריות מהשלב הראשון, וביקשו ממנו לזייף חמש מתוכן. תוצאות המחקר בשני המקרים – זיוף מיומן וזיוף אקראי, היו מעודדות. זיוף מיומן הוא ניסיון מכוון להעתיק חתימה של מישהו אחר, ואילו זיוף אקראי הוא כתיבה של השם שלך או של שם מומצא במקום שם של מישהו אחר.
התכנה המבוססת על אלגוריתמי למידת מכונה שפיתח צוות החוקרים משתמשת בנתוני תנועה ממפרק היד, כגון נתוני מד-תאוצה ומד סיבוביות, ומזהה את התנועות במהלך תהליך החתימה במטרה לסווג את החתימה כמקורית או כמזויפת. לשימוש במכשיר שנמצא על פרק היד, כמו שעון חכם או שעון כושר, יש יתרונות ביחס למכשירים אחרים, משום שהוא מודד את התנועות של כל פרק היד ולא רק של אצבע אחת או של האמה. מחקרים שנערכו לאחרונה כבר בחנו את האפשרות להשתמש בנתוני תנועה כדי לזהות משתמשים, אך המחקר הנוכחי הוא היישום הראשון של אפשרות זו בחתימות בכתב יד. החוקרים הגישו בקשה לפטנט על התוכנה.
פרופ' אלוביץ הוא חבר סגל במחלקה להנדסת מערכות תכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ומר נשיא הוא סטודנט לתואר שלישי במחלקה. ד"ר שמואלי הוא חבר סגל במחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל-אביב, וגב' לוי היא סטודנטית לתואר שני במחלקה.
לינק למאמר: https://arxiv.org/abs/1612.
