התמודדות מודיעינית לסיכול הטרור. פרשנות

השימוש בבינה מלאכותית במודיעין מסכל - קרוב מתמיד

צילום: arvin febry

מאז גל הפיגועים הקשה בשנות התשעים, התמחו השב"כ וצה"ל במודיעין סיכול למניעת טרור בישראל. גל הטרור באירופה וגל המחבלים הבודדים מחוללים שינוי כואב, בו מערך המודיעין המסכל כבר אינו כל יכול.

גל הטרור הנוכחי לא יסתיים בעתיד הנראה לעין. ההצלחות של המפגעים מעוררות מיד גל של חקיינים. לעולם החופשי אין את הכלים להתמודד עם מפגעים מאומנים ונחושים, אזרחים חוקיים (או תושבים בעלי חופש תנועה כמו בשטחים) במדינות בהם פועלים, הם בעלי מודעות מצבית מפותחת. אותם טרוריסטים מבינים היטב את היכולות הטכנולוגיות של מערכי המודיעין המסכל ומגלים יצירתיות בדרך בה הם מתקשרים ביניהם, כמו למשל שימוש בצ'ט בפלייסטיישן. מספיקים כמה מאות מחבלים כאלה כדי לייצר מהומה גלובלית, כנראה שיש כמה אלפים, אולי יותר.

ישראל, כרגיל, אינה נשארת מאחור. זהו טרור 4.0. שיטות רבות לאינתיפאדת היחידים, גם טרקטור ומשאית מצטרפים לארסנל הרצחני. מערכי הסיכול האפקטיביים שהוקמו בישראל למיגור טרור מספקים לא מעט מידע. לא מעט, אבל בהחלט לא מספיק. השב"כ מומחה באיתור חבר חולייה, ודרכו חשיפת תשתית טרור. בגל הנוכחי ישנן הרבה פחות תשתיות ותכנון מוקדם. אין די מידע המאפשר לאתר ולעצור מחבל בודד או מחבלת של דקה אחת.

מערכי הסיכול והמניעה הקיימים מבוססים על הנחות יסוד לפיהן הוצאה לפועל של פיגוע מתבצעת על ידי קבוצת אנשים, אך ההנחות הללו אינן מתאימות להתמודדות מול טרוריסטים מתוחכמים, אזרחי המדינות בהם הם מתכוונים לפגע, אשר פועלים בתחכום ובזהירות על מנת שלא להותיר חתימה תקשורתית כלשהי. הקושי באיתור של יחיד, מחבל\ת של דקה אחת, שמצויד בכלי עבודה כנשק, גדול עוד יותר.

בהתמודדות מול גל הטרור הנוכחי, המיקוד עובר מסיכול לתגובה. יש להיערך למציאות בה הפיגוע אינו מסוכל, כך שהמחבלים יגיעו ליעדם. בלב אזורים הומי אדם, בקו האחרון, נדרשת תגובה מהירה כברק, יעילה ומנוהלת היטב, על מנת למנוע פיגוע משמעותי ולמזער נזק.

כיצד נערכים לתגובה מתואמת? באמצעות גיבוש תפיסת הפעלה מפורטת, המבוססת על כלי תכנון מתקדמים, תוך שינוי תפיסתי באשר להגדרה הפורמלית של איש בטחון, באופן שיאפשר עיבוי הנוכחות בשטח בעלויות סבירות. לצד אלה יש לפתח מספר פתרונות טכנולוגיים אשר יאפשרו לקצר ולייעל את זמני התגובה לכל אירוע חריג.

יישומי בינה מלאכותית יאפשרו לזהות מיד התקפת טרור, קטנה כגדולה, ולהכריז על מיקומה. מדובר במשימה מורכבת של הצלבת מידע ממצלמות אבטחה, רשתות חברתיות ומקורות רבים נוספים. לצורך שיגור מהיר של אנשי בטחון לשטח האירוע, קיימות אפליקציות ישראליות מוצלחות, אין צורך לפתחן. יש לפתח פתרון לניהול מאות אנשי הביטחון הנעים במהירות בשטח עירוני צפוף לסיכול המתקפה. אפליקציה כזאת אינה בנמצא אולם ניתן לפתחה על בסיס טכנולוגיה קיימת.

לפי סקר שערך לאחרונה מגזין הביטחון "מצודה", בישראל עובדים מעל מאה אלף מאבטחים, כשליש מתוכם הם מאבטחים חמושים. משטרת ישראל מונה כ 30,000 שוטרים ומספר דומה של מתנדבים. אם נוסיף לחשבון את לוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים, את אנשי מערכת הביטחון וארגוני הביון, יש כאן כוח תגובה עצום, של מאות אלפים. האתגר הוא בהנחת תשתית חוקית להפעלתם של אזרחים אלה ובהקמת תשתית טכנולוגית אשר תאפשר הפעלתם באופן מדויק ומתואם, תוך שניות ספורות.

תפיסת הביטחון של ישראל, כפי שעוצבה ע"י בן גוריון ובני דורו, מוקדה תמיד בהעברת המערכה לשטח האויב. אבל בעת הנוכחית נדרש שינוי מחשבתי: הערכות לתגובה בלב שטח המדינה הריבונית. המערכה מתנהלת  כעת במרכזי קניות, באצטדיונים, בשדות תעופה, ברחובות שלנו, בסוף חזרנו לבן גוריון.  

 

הכותב הוא מומחה לתכנון אסטרטגי וחיזוי אנליטי

 

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA

אולי יעניין אותך גם

יחיא סינוואר (צילום: AP)

"כיפה אדומה" לסינוואר

בירושלים ובקהיר החליטו ללמד את מנהיג החמאס שיעור בגיאו-פוליטיקה. תוך שימוש נכון בתקשורת, תיאום מהלכים טוב, ושיתוף פעולה גם עם הרשות הפלסטינית – יחיא סינוואר למד שעימות כרגע לפחות – זה כנראה לא הדבר הנכון. פרשנות