סימולטור לחימה במנהרות
בשנים האחרונות הגביר האויב את השימוש בתווך התת-קרקעי לפעילויותיו השונות. לאור לקחי "צוק איתן", הוקמו מתקני לת"ק (לוחמה תת-קרקעית) והורחבו הכשרות הלת"ק בכל יחידות החי"ר. בכל אימון, מרמת תרגיל גדודי ומעלה, נדרש לפחות מאפיין אחד של תת-קרקע
עמי רוחקס דומבה
| 20/01/2017
www.idf.il
בחיל ההנדסה עמלים על תכנית חדשה שתשלב אפקטים מוחשיים יותר למנהרות האימון הקיימות - על מנת לדמות ללוחמים תנאים במנהרה אמיתית. מאמן זה יתבסס על מתקן האימונים הקיים שמכיל מנהרה או פיר. "המטרה שלנו היא להפוך את מתקן האימונים לסימולטור, וכך להפוך את התרגולים למוחשיים יותר", מסביר סא"ל אנדרש שנקר, ראש תחום מיגון מבנים במפקדת קצין ההנדסה הראשי.
התכנית עתידה להיכנס לפעולה כבר בשנת 2017, במטרה לתרגל את החיילים בצורה מיטבית לתוואי התת-קרקע בו הם יפעלו. "במנהרה הלוחם נתקל בהרבה תנאים שהוא לא רגיל אליהן. יכול להיות שהוא לוחם מצטיין, אבל בתוך תווך כזה הוא קופא משום שהוא לא רגיל לתחושות שחווים מתחת לקרקע", מוסיף סא"ל שנקר, "כמו למשל, לחות גבוהה וריח של עץ רקוב".
הסיבה המרכזית לשינוי המאמן היא ההבנה שהאתגר העיקרי בתוואי התת-קרקע הוא האתגר המנטאלי. "אם חייל לא יתאמן במטווח, כיצד הוא יידע להגיב בזמן אמת? החשיבות של סימולטור כזה היא כמו חשיבות של מטווחים. אם לוחם לא יכיר ריח של אבק שריפה או את הלחץ שמפעיל הנשק על הכתף בעת הירי, כיצד הוא יפעל בזמן אמת? לכן, לוחם חייב להכיר את התחושות לפני כן על מנת להתמודד איתן היטב בזמן אמת, הוא לא יכול להתרגש. הוא צריך להיות מורגל", מסביר סא"ל שנקר.
ההתמודדות הרגשית של הלוחם מתחת לקרקע היא אחד הגורמים היחידים שאי-אפשר לצפות מראש בלחימה בתוואי תת-קרקעי, ולכן בצה"ל שמים דגש על אימונים הכוללים הכנה מנטאלית. "הלוחם מתמודד עם בדידות מנטאלית – כשאתה נכנס, אתה לבד. אתה בטוח שיש מטענים בכל פינה, יש אי-ודאות", אומר רס"ן שמואל לבנה, ראש מדור לוחמה תת-קרקעית ומיוחדים בבית-הספר ללוחמה בטרור.
להתמודדות עם איום התווך התת-קרקעי משמעויות מנטאליות רבות. יכולת האורינטציה של בני-האדם ברובד הסגור, החשוך והתת-קרקעי פחותה לאין שיעור מיכולת ההתמצאות בשטח בנוי. אחד המאפיינים הבולטים של הלחימה בתווך התת-קרקעי הוא הפגיעה בתפקוד החושים השונים. "יש חוסר התמצאות בזמן ובמרחב. אתה יוצא החוצה – ואתה לא יודע איפה אתה יוצא. מפקד ייקח לוחם ויוריד אותו למנהרה ויסרוק איתו 300 מטר. כשישאל אותו כמה סרקת – הוא יגיד לו 900 מטר", הוא מתאר. "כשישאל אותו כמה זמן היו בפנים, נניח ששהו בפנים 40 דקות – הלוחם ישיב לו ששהו שם במשך שעתיים".
כדי ללמד את הלוחמים להתמודד עם האתגר המנטאלי, מדריכי הלוחמה התת-קרקעית (לת"ק) מדברים על הנושא לאורך ההכשרה כולה. "האויב מתמודד עם אותם הקשיים ואף יותר", אומר רס"ן לבנה ומוסיף, "כשכוח צה"ל מגיע למנהרה, הוא מכיר את השטח, הוא יודע איפה החיילים שלו, יש לו טנקים, אמל"ח מתאים והכשרה. יש מולו חוליית טרור – הם שמונה אנשים מסכנים, הם יותר לחוצים, יותר חוששים וחשוב מכול – האויב לא יכול להיות דרוך תמיד, אנחנו כן".
מתחת לפני השטח
בשנים האחרונות הגביר האויב את השימוש בתווך התת-קרקעי לפעילויותיו השונות. לאור לקחי "צוק איתן", הוקמו מתקני לת"ק (לוחמה תת-קרקעית) והורחבו הכשרות הלת"ק בכל יחידות החי"ר. בכל אימון, מרמת תרגיל גדודי ומעלה, נדרש לפחות מאפיין אחד של תת-קרקע. חטיבות חיל הרגלים (חי"ר), עוברות הכשרה להתמודדות עם איום המנהרות. היחידות שעוברות הכשרה ללחימה תת-קרקעית הן פלוגות הסיור (פלס"ר), חטיבת הקומנדו ויחידות פלס"רים בשירות סדיר שיעברו אימון לת"ק כל מספר חודשים, בעוד היחידות הייעודיות לכך יעברו אימון בתכיפות גבוהה יותר.
אימונים ללחימה תת-קרקעית נמצאים כיום בבסיסי האימונים של החטיבות גבעתי, נח"ל וגולני, בבסיס האימונים של פיקוד הדרום, במרכז לאימוני יבשה, במתקן אדם, בבית-הספר להנדסה צבאית ובבסיס האימונים של יהל"ם. אף על פי כן, אין מגמה לבנות מנהרות אימון בכל בסיסי ההכשרות. "בכל בסיסי האימונים החטיבתיים וכן בבית-הספר להנדסה צבאית, יש מתקנים שמתאמנים בהם, אבל עדיין לא ברמה מספקת. צריך לבנות תוואי הרבה יותר עשיר בפירים", אומר רס"ן אביחי סעדון, ראש מדור תורה ואימונים במנהלת הלוחמה התת-קרקעית בחיל ההנדסה. המטרה היא להכניס את התרגול הזה לכל מקום שהולכת להתאמן בו מסה גדולה של אנשים", הוא מוסיף.
כיום, הפלס"רים, חטיבת הקומנדו ויחידות מיוחדות עוברים קורס לת"ק שאורכו כשלושה שבועות במתקן אדם. "בכל פלס"ר, שלושה צוותים עוברים את הקורס. בחטיבת הקומנדו, יש פלגה שלמה שעוברת את הקורס או צוות מסוים שעובר אותו, זה משתנה", אומר רס"ן לבנה. היחידות הייעודיות יצוידו באביזרים המותאמים ללחימה בתת-קרקע. בקורס הלת"ק לומדים הלוחמים כיצד להתמודד עם עוד שני מרכיבים בנוסף לאתגר המנטאלי – האתגר הטקטי והאתגר הפיזי.
מבחינה טקטית, בלחימה בתת-קרקע מנוטרל יתרון סדר הכוחות – הלחימה במסדרונות ובמעברים צרים מתבצעת בטור המובל על ידי לוחם בודד או שני לוחמים. בנוסף, קיים הדף מוגבר, על כן אי-אפשר להשתמש באמצעי לחימה רבים, דוגמת רימונים. מבחינת פיזית, המקום מוגבל לפעולה. המנהרות מאופיינות בקומה נמוכה, חושך ודלילות בחמצן – כך כל פעולה קטנה הופכת להיות קשה יותר עבור הלוחמים. עוד יכולת שנרכשת בקורס הלת"ק היא התמודדות עם התווך התת-קרקעי וכיצד לפעול כשמזהים אותו. על הלוחם לבצע מספר שלבים: ראשית, יש להתמודד עם התווך העילי – זאת על ידי כיבוש וטיהור האזור וזיכוי הפיר על ידי השמדתו. היחידות הייעודיות יכולות לבצע טיהור של התווך התת-קרקעי על ידי ירידה לפיר. אם בוצעה ירידה לפיר, יש לטהר את המנהרה, לבצע מיפוי ותיעוד שלה ולהשמידה לאחר מכן.
בוכים ומחבלים
מבנה התוואי התת-קרקעי שונה מגזרה לגזרה, על כן יש צורך בדרכי התמודדות שונות עבור כל אזור. ככל קיימים ארבעה סוגי מנהרות: מנהרה התקפית, מנהרת הגנה קרקעית, מנהרות פיקוד ושליטה (פו"ש) – מעין בונקרים וחמ"לים, ומנהרות לירי תלול מסלול (המכונות גם מנהרות רק"ק). מנהרות התקפיות הן מנהרות שתכליתן חדירה לשטח מדינת ישראל וביכולתן לשמש פלטפורמה למגוון פעילויות טרור. אורכה של המנהרה ההתקפית נע ממאות מטרים ועד לקילומטרים בודדים, היא מאופיינת בעשרות הסתעפויות בתוך שטח הרצועה ומספר הסתעפויות בתוך שטח ישראל. עומקה ממטרים בודדים ועד לעשרות מטרים והיא מצופה בדרך כלל בבטון. בנוסף, קיימת תשתית כלשהי של מסילות מברזל בצידי המנהרה, להעברת ציוד. מנהרת הגנה קרקעית, לעומת זאת, היא מקומית יותר, מחברת בדרך כלל בית לבית ומאופיינת בגובה נמוך יותר ובמספר רב של מטענים.
מתוך "במחנה", גיליון ינואר 2017 - פורסם גם באתר צה"ל
בשנים האחרונות הגביר האויב את השימוש בתווך התת-קרקעי לפעילויותיו השונות. לאור לקחי "צוק איתן", הוקמו מתקני לת"ק (לוחמה תת-קרקעית) והורחבו הכשרות הלת"ק בכל יחידות החי"ר. בכל אימון, מרמת תרגיל גדודי ומעלה, נדרש לפחות מאפיין אחד של תת-קרקע
בחיל ההנדסה עמלים על תכנית חדשה שתשלב אפקטים מוחשיים יותר למנהרות האימון הקיימות - על מנת לדמות ללוחמים תנאים במנהרה אמיתית. מאמן זה יתבסס על מתקן האימונים הקיים שמכיל מנהרה או פיר. "המטרה שלנו היא להפוך את מתקן האימונים לסימולטור, וכך להפוך את התרגולים למוחשיים יותר", מסביר סא"ל אנדרש שנקר, ראש תחום מיגון מבנים במפקדת קצין ההנדסה הראשי.
התכנית עתידה להיכנס לפעולה כבר בשנת 2017, במטרה לתרגל את החיילים בצורה מיטבית לתוואי התת-קרקע בו הם יפעלו. "במנהרה הלוחם נתקל בהרבה תנאים שהוא לא רגיל אליהן. יכול להיות שהוא לוחם מצטיין, אבל בתוך תווך כזה הוא קופא משום שהוא לא רגיל לתחושות שחווים מתחת לקרקע", מוסיף סא"ל שנקר, "כמו למשל, לחות גבוהה וריח של עץ רקוב".
הסיבה המרכזית לשינוי המאמן היא ההבנה שהאתגר העיקרי בתוואי התת-קרקע הוא האתגר המנטאלי. "אם חייל לא יתאמן במטווח, כיצד הוא יידע להגיב בזמן אמת? החשיבות של סימולטור כזה היא כמו חשיבות של מטווחים. אם לוחם לא יכיר ריח של אבק שריפה או את הלחץ שמפעיל הנשק על הכתף בעת הירי, כיצד הוא יפעל בזמן אמת? לכן, לוחם חייב להכיר את התחושות לפני כן על מנת להתמודד איתן היטב בזמן אמת, הוא לא יכול להתרגש. הוא צריך להיות מורגל", מסביר סא"ל שנקר.
ההתמודדות הרגשית של הלוחם מתחת לקרקע היא אחד הגורמים היחידים שאי-אפשר לצפות מראש בלחימה בתוואי תת-קרקעי, ולכן בצה"ל שמים דגש על אימונים הכוללים הכנה מנטאלית. "הלוחם מתמודד עם בדידות מנטאלית – כשאתה נכנס, אתה לבד. אתה בטוח שיש מטענים בכל פינה, יש אי-ודאות", אומר רס"ן שמואל לבנה, ראש מדור לוחמה תת-קרקעית ומיוחדים בבית-הספר ללוחמה בטרור.
כדי ללמד את הלוחמים להתמודד עם האתגר המנטאלי, מדריכי הלוחמה התת-קרקעית (לת"ק) מדברים על הנושא לאורך ההכשרה כולה. "האויב מתמודד עם אותם הקשיים ואף יותר", אומר רס"ן לבנה ומוסיף, "כשכוח צה"ל מגיע למנהרה, הוא מכיר את השטח, הוא יודע איפה החיילים שלו, יש לו טנקים, אמל"ח מתאים והכשרה. יש מולו חוליית טרור – הם שמונה אנשים מסכנים, הם יותר לחוצים, יותר חוששים וחשוב מכול – האויב לא יכול להיות דרוך תמיד, אנחנו כן".
מתחת לפני השטח
בשנים האחרונות הגביר האויב את השימוש בתווך התת-קרקעי לפעילויותיו השונות. לאור לקחי "צוק איתן", הוקמו מתקני לת"ק (לוחמה תת-קרקעית) והורחבו הכשרות הלת"ק בכל יחידות החי"ר. בכל אימון, מרמת תרגיל גדודי ומעלה, נדרש לפחות מאפיין אחד של תת-קרקע. חטיבות חיל הרגלים (חי"ר), עוברות הכשרה להתמודדות עם איום המנהרות. היחידות שעוברות הכשרה ללחימה תת-קרקעית הן פלוגות הסיור (פלס"ר), חטיבת הקומנדו ויחידות פלס"רים בשירות סדיר שיעברו אימון לת"ק כל מספר חודשים, בעוד היחידות הייעודיות לכך יעברו אימון בתכיפות גבוהה יותר.
אימונים ללחימה תת-קרקעית נמצאים כיום בבסיסי האימונים של החטיבות גבעתי, נח"ל וגולני, בבסיס האימונים של פיקוד הדרום, במרכז לאימוני יבשה, במתקן אדם, בבית-הספר להנדסה צבאית ובבסיס האימונים של יהל"ם. אף על פי כן, אין מגמה לבנות מנהרות אימון בכל בסיסי ההכשרות. "בכל בסיסי האימונים החטיבתיים וכן בבית-הספר להנדסה צבאית, יש מתקנים שמתאמנים בהם, אבל עדיין לא ברמה מספקת. צריך לבנות תוואי הרבה יותר עשיר בפירים", אומר רס"ן אביחי סעדון, ראש מדור תורה ואימונים במנהלת הלוחמה התת-קרקעית בחיל ההנדסה. המטרה היא להכניס את התרגול הזה לכל מקום שהולכת להתאמן בו מסה גדולה של אנשים", הוא מוסיף.
כיום, הפלס"רים, חטיבת הקומנדו ויחידות מיוחדות עוברים קורס לת"ק שאורכו כשלושה שבועות במתקן אדם. "בכל פלס"ר, שלושה צוותים עוברים את הקורס. בחטיבת הקומנדו, יש פלגה שלמה שעוברת את הקורס או צוות מסוים שעובר אותו, זה משתנה", אומר רס"ן לבנה. היחידות הייעודיות יצוידו באביזרים המותאמים ללחימה בתת-קרקע. בקורס הלת"ק לומדים הלוחמים כיצד להתמודד עם עוד שני מרכיבים בנוסף לאתגר המנטאלי – האתגר הטקטי והאתגר הפיזי.
מבחינה טקטית, בלחימה בתת-קרקע מנוטרל יתרון סדר הכוחות – הלחימה במסדרונות ובמעברים צרים מתבצעת בטור המובל על ידי לוחם בודד או שני לוחמים. בנוסף, קיים הדף מוגבר, על כן אי-אפשר להשתמש באמצעי לחימה רבים, דוגמת רימונים. מבחינת פיזית, המקום מוגבל לפעולה. המנהרות מאופיינות בקומה נמוכה, חושך ודלילות בחמצן – כך כל פעולה קטנה הופכת להיות קשה יותר עבור הלוחמים. עוד יכולת שנרכשת בקורס הלת"ק היא התמודדות עם התווך התת-קרקעי וכיצד לפעול כשמזהים אותו. על הלוחם לבצע מספר שלבים: ראשית, יש להתמודד עם התווך העילי – זאת על ידי כיבוש וטיהור האזור וזיכוי הפיר על ידי השמדתו. היחידות הייעודיות יכולות לבצע טיהור של התווך התת-קרקעי על ידי ירידה לפיר. אם בוצעה ירידה לפיר, יש לטהר את המנהרה, לבצע מיפוי ותיעוד שלה ולהשמידה לאחר מכן.
בוכים ומחבלים
מבנה התוואי התת-קרקעי שונה מגזרה לגזרה, על כן יש צורך בדרכי התמודדות שונות עבור כל אזור. ככל קיימים ארבעה סוגי מנהרות: מנהרה התקפית, מנהרת הגנה קרקעית, מנהרות פיקוד ושליטה (פו"ש) – מעין בונקרים וחמ"לים, ומנהרות לירי תלול מסלול (המכונות גם מנהרות רק"ק). מנהרות התקפיות הן מנהרות שתכליתן חדירה לשטח מדינת ישראל וביכולתן לשמש פלטפורמה למגוון פעילויות טרור. אורכה של המנהרה ההתקפית נע ממאות מטרים ועד לקילומטרים בודדים, היא מאופיינת בעשרות הסתעפויות בתוך שטח הרצועה ומספר הסתעפויות בתוך שטח ישראל. עומקה ממטרים בודדים ועד לעשרות מטרים והיא מצופה בדרך כלל בבטון. בנוסף, קיימת תשתית כלשהי של מסילות מברזל בצידי המנהרה, להעברת ציוד. מנהרת הגנה קרקעית, לעומת זאת, היא מקומית יותר, מחברת בדרך כלל בית לבית ומאופיינת בגובה נמוך יותר ובמספר רב של מטענים.
