חיל האוויר 2030
על רקע תר"ש "גדעון" והסכם הסיוע עם ארצות הברית, עבדו אנשי המטה של חיל-האוויר על תכנון הערכות החיל בשנת 2030 על-מנת לשרטט בקווים כלליים את העתיד. על הפרק: רכש של פלטפורמות חדשות, סגירת מערכים ושינויים בהערכות היחידות ובמבנה הבסיסים
עמי רוחקס דומבה
| 18/01/2017
"אנו נערכים למגוון תרחישים ומצטיידים בפלטפורמות היכולות לתת מענה לקשת רחבה של איומים" | צילום: רס״ן עופר
חיל-האוויר - 2030: מפקד חיל-האוויר אישר בחודש שעבר תכנית מקיפה אשר משרטטת את היערכות חיל-האוויר בעתיד. בין היתר עוסקת התכנית בהתעצמות, ובפרט ברכש של פלטפורמות חדשות, בצמצום סד"כ (סדר כוחות) וכן בחלוקת הפלטפורמות והיחידות של חיל-האוויר לפי בסיסים. או במילים אחרות: איך יראה חיל-האוויר בעוד 13 שנה מהיום?
התכנית גובשה על רקע סיכום תר"ש (תכנית רב-שנתית) "גדעון" בשנה שעברה ועל רקע חתימת הסכם הסיוע הביטחוני עם הממשל האמריקאי, אשר חיל-האוויר הינו אחד הגופים המושפעים ממנו ביותר. על-אף שבלהק ראש-המטה יודעים כי גם במסגרת תר"ש ישנם שינויים לאורך הדרך, ושפרטי היקף הסיוע האמריקאי שיינתן לחיל-האוויר ודרך מימושו טרם נקבעו באופן סופי, שני גורמים אלה הביאו ליצירת יציבות מסוימת שאפשרה לחיל-האוויר להסתכל קדימה.
"חשוב לזכור שתהליך קליטת פלטפורמה - מההחלטה, המגעים מול הממשל האמריקאי, התקצוב, הקליטה, ההתאמה לחיל ועד לכניסה לכשירות מבצעית - עשוי לקחת עשר שנים", מסביר ראש ענף תכנון ובקרה במחלקת תוא"ר (תכנון וארגון), סא"ל איתי. "לא קיבלנו את כל ההחלטות עכשיו, אך קבענו מתי תהיה נקודת הזמן הנכונה לקבל אותן בהתחשב במשך הזמן הדרוש לכל תהליך. באמצעות התכנית צמצמנו את האפשרויות שלנו ושרטטנו ציר זמן כללי על-מנת לקבל תמונת מצב הוליסטית של חיל-האוויר בשנת 2030 שלא ניתן לקבל אם בוחנים כל מערך או בסיס בנפרד".
לא חוזים את העתיד - אלא נערכים למגוון איומים
צה"ל מתמודד עם עידן של תמורות תכופות בעולם כוח-האדם, ביכולותיו המבצעיות ובמפת האיומים הביטחוניים. יחד עם זאת, קיימת הבנה כי לצד הגמישות בהתאם לשינויים המידיים יש חשיבות גם להיערכות ארוכת-טווח. "אין לך אף פעם אפשרות לחזות את העתיד בצורה מדויקת כשאתה בונה כוח. עם זאת, אנחנו מסתמכים על הערכות מצב מודיעיניות ומבצעיות, נערכים למגוון תרחישים ומצטיידים בפלטפורמות היכולות לתת מענה לקשת רחבה של איומים", מבהיר סא"ל איתי.
התכנית, שרוב פרטיה מסווגים, פורטת על ציר הזמן נקודות משמעותיות שישפיעו על פניו של חיל-האוויר, מהקמת טייסת "אדיר" (F-35I) שלישית שמיקומה טרם נקבע ועד להקמתו האפשרית של שדה תעופה בינלאומי חדש בישראל. גורמי המטה שהיו אחראיים על גיבוש התכנית התחשבו במגוון רחב של שיקולים: ההיערכות לצרכים המבצעיים - הן בשגרה והן במצב חירום, איזון העומס בין הבסיסים השונים והשינויים הצפויים בסד"כ. בכך היה עליהם להתחשב בפלטפורמות ישנות שבמשך השנים הקרובות יהיה קשה לחיל-האוויר להמשיך ולתחזק, וכן בפלטפורמות חדשות שהוא צפוי לקלוט בעתיד. "אחד מהמתחים שנתקלנו בהם בתהליך גיבוש התכנית הוא שאלת מעורבותו של השדה בקבלת ההחלטות המתבצעת במטה, זאת מתוך הבנה שבבסיסי החיל רואים דברים שאנחנו לא רואים מכאן, גם אם שילובם של המפקדים מהשטח בעבודה מאריכה את התהליך", מספר סא"ל איתי. "היה לנו חשוב לשמוע מה יש להם להגיד ולתת להם להשפיע על התכנית".
על-אף שיש תכנית סדורה לחיל, העבודה לא הסתיימה כאן. מהותו של חיל-האוויר מאז ועד היום היא מתן ביטחון והגנה למדינת ישראל ותושביה וזו למעשה גם מטרת ההערכות, כאשר חשיבה ארוכת טווח ותכנון הם שעוזרים לממש זאת. "חיל-האוויר רגיל להסתכל בראייה ארוכת טווח על כלל הצרכים", אמר אל"ם ע', ראש מת"ב (מחלקת תקציבים ובקרה) בחיל-האוויר. "לחיל הייתה תמיד תכנית סדורה בעלת סדרי עדיפויות ברורים שהם המפתח לכל תר"ש".
"חיל-האוויר עבר מהפכה: מבצעית, טכנולוגית ותרבותית", אמר מפקד חיל-האוויר, אלוף אמיר אשל, בטקס קליטת מטוסי ה"אדיר". "העליונות האווירית הרקיעה שחקים, הישגים חסרי תקדים נרשמו בתולדות הלוחמה האווירית, כוחה הצבאי של מדינת ישראל היה חזק מאי פעם. אנו מתכוונים למנף את היכולת המערכתית לשיאים חדשים בהתקפה ובהגנה. הכוח האווירי יהיה קטלני הרבה יותר, משולב ורלוונטי מתמיד".
על רקע תר"ש "גדעון" והסכם הסיוע עם ארצות הברית, עבדו אנשי המטה של חיל-האוויר על תכנון הערכות החיל בשנת 2030 על-מנת לשרטט בקווים כלליים את העתיד. על הפרק: רכש של פלטפורמות חדשות, סגירת מערכים ושינויים בהערכות היחידות ובמבנה הבסיסים
"אנו נערכים למגוון תרחישים ומצטיידים בפלטפורמות היכולות לתת מענה לקשת רחבה של איומים" | צילום: רס״ן עופר
חיל-האוויר - 2030: מפקד חיל-האוויר אישר בחודש שעבר תכנית מקיפה אשר משרטטת את היערכות חיל-האוויר בעתיד. בין היתר עוסקת התכנית בהתעצמות, ובפרט ברכש של פלטפורמות חדשות, בצמצום סד"כ (סדר כוחות) וכן בחלוקת הפלטפורמות והיחידות של חיל-האוויר לפי בסיסים. או במילים אחרות: איך יראה חיל-האוויר בעוד 13 שנה מהיום?
התכנית גובשה על רקע סיכום תר"ש (תכנית רב-שנתית) "גדעון" בשנה שעברה ועל רקע חתימת הסכם הסיוע הביטחוני עם הממשל האמריקאי, אשר חיל-האוויר הינו אחד הגופים המושפעים ממנו ביותר. על-אף שבלהק ראש-המטה יודעים כי גם במסגרת תר"ש ישנם שינויים לאורך הדרך, ושפרטי היקף הסיוע האמריקאי שיינתן לחיל-האוויר ודרך מימושו טרם נקבעו באופן סופי, שני גורמים אלה הביאו ליצירת יציבות מסוימת שאפשרה לחיל-האוויר להסתכל קדימה.
"חשוב לזכור שתהליך קליטת פלטפורמה - מההחלטה, המגעים מול הממשל האמריקאי, התקצוב, הקליטה, ההתאמה לחיל ועד לכניסה לכשירות מבצעית - עשוי לקחת עשר שנים", מסביר ראש ענף תכנון ובקרה במחלקת תוא"ר (תכנון וארגון), סא"ל איתי. "לא קיבלנו את כל ההחלטות עכשיו, אך קבענו מתי תהיה נקודת הזמן הנכונה לקבל אותן בהתחשב במשך הזמן הדרוש לכל תהליך. באמצעות התכנית צמצמנו את האפשרויות שלנו ושרטטנו ציר זמן כללי על-מנת לקבל תמונת מצב הוליסטית של חיל-האוויר בשנת 2030 שלא ניתן לקבל אם בוחנים כל מערך או בסיס בנפרד".
לא חוזים את העתיד - אלא נערכים למגוון איומים
צה"ל מתמודד עם עידן של תמורות תכופות בעולם כוח-האדם, ביכולותיו המבצעיות ובמפת האיומים הביטחוניים. יחד עם זאת, קיימת הבנה כי לצד הגמישות בהתאם לשינויים המידיים יש חשיבות גם להיערכות ארוכת-טווח. "אין לך אף פעם אפשרות לחזות את העתיד בצורה מדויקת כשאתה בונה כוח. עם זאת, אנחנו מסתמכים על הערכות מצב מודיעיניות ומבצעיות, נערכים למגוון תרחישים ומצטיידים בפלטפורמות היכולות לתת מענה לקשת רחבה של איומים", מבהיר סא"ל איתי.
התכנית, שרוב פרטיה מסווגים, פורטת על ציר הזמן נקודות משמעותיות שישפיעו על פניו של חיל-האוויר, מהקמת טייסת "אדיר" (F-35I) שלישית שמיקומה טרם נקבע ועד להקמתו האפשרית של שדה תעופה בינלאומי חדש בישראל. גורמי המטה שהיו אחראיים על גיבוש התכנית התחשבו במגוון רחב של שיקולים: ההיערכות לצרכים המבצעיים - הן בשגרה והן במצב חירום, איזון העומס בין הבסיסים השונים והשינויים הצפויים בסד"כ. בכך היה עליהם להתחשב בפלטפורמות ישנות שבמשך השנים הקרובות יהיה קשה לחיל-האוויר להמשיך ולתחזק, וכן בפלטפורמות חדשות שהוא צפוי לקלוט בעתיד. "אחד מהמתחים שנתקלנו בהם בתהליך גיבוש התכנית הוא שאלת מעורבותו של השדה בקבלת ההחלטות המתבצעת במטה, זאת מתוך הבנה שבבסיסי החיל רואים דברים שאנחנו לא רואים מכאן, גם אם שילובם של המפקדים מהשטח בעבודה מאריכה את התהליך", מספר סא"ל איתי. "היה לנו חשוב לשמוע מה יש להם להגיד ולתת להם להשפיע על התכנית".
על-אף שיש תכנית סדורה לחיל, העבודה לא הסתיימה כאן. מהותו של חיל-האוויר מאז ועד היום היא מתן ביטחון והגנה למדינת ישראל ותושביה וזו למעשה גם מטרת ההערכות, כאשר חשיבה ארוכת טווח ותכנון הם שעוזרים לממש זאת. "חיל-האוויר רגיל להסתכל בראייה ארוכת טווח על כלל הצרכים", אמר אל"ם ע', ראש מת"ב (מחלקת תקציבים ובקרה) בחיל-האוויר. "לחיל הייתה תמיד תכנית סדורה בעלת סדרי עדיפויות ברורים שהם המפתח לכל תר"ש".
"חיל-האוויר עבר מהפכה: מבצעית, טכנולוגית ותרבותית", אמר מפקד חיל-האוויר, אלוף אמיר אשל, בטקס קליטת מטוסי ה"אדיר". "העליונות האווירית הרקיעה שחקים, הישגים חסרי תקדים נרשמו בתולדות הלוחמה האווירית, כוחה הצבאי של מדינת ישראל היה חזק מאי פעם. אנו מתכוונים למנף את היכולת המערכתית לשיאים חדשים בהתקפה ובהגנה. הכוח האווירי יהיה קטלני הרבה יותר, משולב ורלוונטי מתמיד".
