למה צה"ל לא מקים פיקוד סייבר אחוד? פרשנות

למה צה"ל לא מקים פיקוד סייבר אחוד? פרשנות

צילום: עדי כהן צדק - www.idf.il

החלטת הרמטכ"ל לא להקים בשלב זה פיקוד סייבר צה"לי, אלא להסתפק בהפרדה הקיימת בין התקשוב שאחראי להגנה ואמ"ן שאחראי על איסוף ותקיפה, הצליחה להרים גבות בשיח הביטחוני. בייחוד כאשר החלטה זו מגיעה בצמוד להחלטת הנשיא אובמה להקים בארה"ב פיקוד סייבר אחד ולבטל את הכובע הכפול של ראש ה-NSA.

ובכן, ראשית, ישראל היא לא ארה"ב. ארה"ב פועלת בכל העולם, והצבא שלה מבוסס על תשתיות מחשוב ותקשורת גלובליים. גם בלי לרדת לפרטים טכניים, ההבנה הזו דורשת פיקוד אחד שיראה את כל העולם כמקשה אחת. יתרה מכך, היות ואובמה מתייחס לסייבר ככלי נשק (כתובה בתקציב הביטחון התייחסות לסייבר ההתקפי ה-Cyber Weapon),  להכנסתו תחת פיקוד צבאי ולא מודיעיני יש משמעות בהיבט משחק ההרתעה.

הרתעה יכולה להתקיים רק על ידי צבא, ולא על ידי שירות ביון. הסיבה לכך קשורה להיבטים החוקיים של הפעלת כלי נשק בידי הצבא כנגד מדינה ריבונית אחרת. אם שירות ביון מפעיל נשק, פעילות זו מתויגת כפעולת ביון, ונחשבת לגיטימית כמו חיסול של אדם זה או אחר. פעולה שמתרחשת חדשות לבקרים בעולם הביון העולמי. בשונה מכך, הפעלת נשק סייבר להשבתת תשתית חשמל או מרכז שו"ב של מדינה אחרת, היא מעשה מרתיע שנחשב הפעלת כוח צבאי, כחלק מפעילות מלחמתית של צבא מדינתי.

מחכים לתשתית טכנולוגית אחודה

במקרה הישראלי, התקיפה כבר נמצאת תחת גורם צבאי (יחידת 8200) כך שמבחינת משחק ההרתעה, ההחלטה לא להקים פיקוד לא גורעת כלום. בהיבט של התמונה השלמה, ההחלטה של הרמטכ"ל יכולה לקבל צידוק אם בוחנים את השינוי הטכנולוגי שצה"ל עובר. מגמה שצפויה להימשך לפחות עד סוף תר"ש גדעון.

מדובר בשלושה תהליכים תלויים - כינוס חוות השרתים, מעבר לתשתית ענן והעברת היחידות הטכנולוגיות דרומה. המהלך הראשון של כינוס חוות השרתים נועד לרכז את פעילות המחשוב של צה"ל במספר חוות שרתים בודדות לעומת עשרות קיימות. מדובר בחיסכון כספי עצום, כמו גם צמצום תקורת התפעול, והעלאת היעילות בהיבט של תשתית אקטיב-אקטיב וגיבויים (DR).   

לצד כינוס חוות השרתים, צה"ל גם רוצה לעבור לתשתית ענן. אמנם עוד לא יצא מכרז, אבל צה"ל עובד על ארכיטקטורה כבר מעל שנה. ככל הנראה יהיה מדובר על מספר עננים שונים. בנוסף לתהליכים הטכנולוגים, צה"ל גם מעביר את כוח האדם הטכנולוגי דרומה. יחידות אגף התקשוב יעברו לבאר שבע, ויחידת 8200 תעבור לנגב.

אם בוחנים את ההחלטה להקים פיקוד סייבר אחד לצה"ל שירכז את ההגנה, ההתקפה והאיסוף תחת שדרת פיקוד אחת, אזי, פיקוד כזה צריך להתבסס ראשית על תשתית משותפת של הזרועות השונות. אי אפשר לנהל את עולם הסייבר בצורה ריכוזית כאשר כל זרוע מתנהלת כגוף עצמאי עם רשתות, תוכנות, שירותים ונהלים משלה. אם יש משהו אחד שמאפיין את הסייבר, הוא הצורך לשטח את תשתיות המחשוב והרשתות כדי להגן עליהן כמו שצריך. גם בהיבט האיסוף וההתקפה, נדרשת יכולת מרבית להשתמש בכל משאבי צה"ל כדי להשיג יתרון על האויב.

מכאן, ניתן לפרש את החלטת הרמטכ"ל כהחלטה נכונה מבחינה מעשית. כלומר, קודם לתת לתקשוב ולאמ"ן 'לסדר' את חוות השרתים, הענן ואת כוח האדם בדרום, ורק לאחר מכן לצאת לפיקוד סייבר אחוד כאשר כל הצבא יושב על אותן תשתיות תקשורת ומחשוב.

הסבר חלופי - פוליטיקה

לצד זאת, קיים גם הסבר חלופי שטוען כי מדובר בהחלטה פוליטית גרידא. לפי הסבר זה, התרחש ומתרחש מתחת לפני השטח בצה"ל קרב ענקים בין ראש אמ"ן לראש התקשוב על הסייבר. אם אמ"ן שהוא גוף איסוף ותקיפה יוותר על הסייבר, הוא יישאר גוף מודיעין נכה שעם הזמן יקופל לתוך פיקוד הסייבר. אין שום סיבה להפריד גוף איסוף סיגינטי מגוף איסוף סייברי. ואת היומינט הקטן שמפעיל אמ"ן אפשר לקפל למוסד או להעביר לניהול פיקוד הסייבר.

לפי הסבר זה, ראש אמ"ן מבין את המשמעות, ולכן נעמד על הרגליים האחוריות לדחיית ההחלטה. מבחינת הרמטכ"ל, מדובר ב'תפוח אדמה חם' שיעבור לרמטכ"ל הבא. אם יהיה זה האלוף אביב כוכבי - סגן הרמטכ"ל - שגדל במודיעין, יהיה לו יותר קל ליישם את ההחלטה. זאת בנוסף לטיעון הראשון שעד אז תהיה לצה"ל תשתית מחשוב ותקשורת אחודה כענן פרטי, מציאות שבמסגרתה החלטה לא להקים פיקוד סייבר אחוד תראה כלא מקצועית.

אין ספק כי האמת ידועה רק למעטים שלא מדברים עם התקשורת. אולם, ניתן להעריך שהיא איפה שהוא באמצע - קצת פוליטיקה, וקצת טכנולוגיה. הדבר היחיד שכנראה ברור לכל בר דעת הוא שפיקוד סייבר אחוד צה"לי הוא הכרח. הדיון הוא רק על התזמון.  

אולי יעניין אותך גם