משרד הביטחון שוקל הקלות בייצוא רחפנים אזרחיים. אבל הוא עדיין לא קבע לו"ח זמנים למהלך
ישראל נחשבת מובילה בתחום הכטב"מ בעולם התוכן הביטחוני, אבל את מהפכת הרחפנים האזרחיים היא פספסה. בעיקר בגלל הפיקוח על הייצוא הביטחוני. עכשיו מנסים לתקן. מעט מידי, מאוחר מידי?
עמי רוחקס דומבה
| 04/01/2017
www.dji.com
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה אתמול (ג') דיון בנושא 'רחפנים - השמים הם כבר לא הגבול'. הדיון שהינו ראשון מסוגו בכנסת, עסק בחסמים והזדמנויות בתחום הרחפניים במישור האזרחי.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "הנושא של הרחפנים כבר מזמן לא רק ביטחוני, התחום היום לא פחות אזרחי וזו מגמה הולכת וגוברת ולא רק בנושא הפנאי והספורט, אלא גם ברפואה, תחבורה, חקלאות, גופי ההצלה ובמיקוד גבוה בתחום המסחרי. יש לנו חובה לדון בנושא הזה, מה היכולות והשימושים העתידיים וממול הצרכים, ההגבלות והחסמים. ניגע גם בחששות וצנעת הפרט".
ליאור יקותיאלי, מוביל תחום שת"פ, טכנולוגיים גלובליים, deloitte, הציג סקירה בתחום הרחפנים: "עם התפתחות התחום הצבאי מדינת ישראל תפסה מקום מרכזי בתחום הרחפנים. ההשקעות ב-2015 הושקעו בתחום זה 855 מיליון דולר בארה"ב, אירופה, סין וישראל. ב-2014 עמד על הסכום על 94 מיליון בלבד. שווי שוק הרחפנים המסחריים מוערך כיום ב3-4 מיליארד דולר בשנה והצפי שיעלה ל-5-6 מיליארד בשנה עד שנת 2020. בשנים הקרובות צפויים להיות יותר רחפנים מסחריים מאשר מטוסים מאוישים. 10 אחוז מתחום הייצוא הביטחוני של ישראל הוא בכלי טיס בלתי מאוישים".
במהלך הדיון עלו טענות קשות מצד חברות מסחריות העוסקות בטכנולוגית הרחפנים על חסמים מצד רשות התעופה האזרחית בדמות רגולציית יתר שלא מותאמת לשוק, ומגבלות קשות עוד יותר מצד משרד הביטחון על ייצוא רחפנים וטכנולוגיה הקשורה בהם. הדברים קיבלו ביטוי גם בדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שסקר את נושא הרחפנים לעומקו (מצ"ב).
לעניין תהליך הרישוי שמפעילה רת"א עלה כי הוא מחיל חובות שונות לגמרי על כלים זהים בהתבסס על ההבחנה בין כלי לשימוש מסחרי לכלי לשימושי פנאי וספורט.
בני דוידור, מנהל תחום כטב"ם ברשות התעופה האזרחית הודה כי הליך הרישוי שונה כאשר הערוץ המסחרי מצריך רישוי בכמה ערוצים ובתחום התחביב אין צורך כמעט ברישוי: "השוק המתפתח הוא של הכלים הקטנים, מתחת ל-25 קילו. הכלים הכבדים מיועדים יותר לתחום הצבאי. אנחנו מסתכלים על שני סיכונים מרכזיים - אחד הוא התנגשות של כלי כזה עם כלי תעופה אחר באוויר, שזה קטסטרופאלי. השני זה התנגשות או נפילה על מישהו על הקרקע. האירועים המשמעותיים הם התקרבויות למטוסים אזרחיים, בכל אחת מהשנתיים האחרונות היו כ-15 מקרים כאלה, בגבהים מאוד גבוהים. חצי קילומטר עד קילומטר" ציין דוידור, לרוב היו הדיווחים מצד מטוסי נוסעים.
דוידור דיווח על 35 חברות עם רישיון שיכולות לתפעל רחפנים ועל עוד 14 שבהליך אישור, ובסך הכל 161 רחפנים עם רישיון. בנוסף ציין כי ישנם אלפים עד עשרות אלפים כלי חובבים".
ח"כ מקלב: "איך אתם רואים את העתיד מבחינת התאמה וחקיקה? אנחנו בעיצומו של שינוי דרמטי ומהיר".
דוידור: "אנחנו בונים שיטה חדשה שתתאים למצב. המדינה שלנו מסובכת בשמיים, מרחבי ארה"ב ואוסטרליה לא דומים לקיים פה. המטוסים הצבאיים כאן נמצאים בכל מקום. היום יש דרישה להתערבות אדם בכל הטסה, בנוסח החדש יהיה גם מקום להטסה אוטומטית. אנו מדברים על שנה פלוס לרגולציה".
ח"כ חיים ילין: באופניים החשמליים עד שעשו רגולציה אנשים נהרגו. ששני משרדים צריכים להסתדר זה כשל ניהולי. חייב להיות תיאום בין התדרים למסלולי טיסה, בינכם לבין משרד התקשורת".
אורי אפק, יזם ומנכ"ל חברת סטרטאפ לרחפנים באזורי בנייה dronomy: "אנחנו אמורים להשיק את המוצר בחודשים הקרובים בארה"ב. הכאב הגדול שלנו הוא הפיקוח על הייצוא הביטחוני של הרחפנים האלה. בניגוד לכל מדינה בעולם בישראל יש פיקוח על התחום האזרחי ולא רק זה אלא שכל כלי טיס נחשב לכלי לחימה והפיקוח חמור הרבה יותר. המתחרים שלי מסיימים לפתח ומוכרים מיד, בעוד אני צריך לעבור רגולציה של יצואן ביטחוני. לוקח שלושה חודשים לכתוב בקשה ולקבל היתר, וכן 30 יום לוקח לקבל היתר מכירה לכל לקוח. לצד כך חצי מהעולם סגור לי, חצי מהשוק אסור עלי למכירה ואם אקבל אישור זה רק לאחר עוד שלושה חודשים".
רן קליינר, מנכ"ל חברת "עם הרוח": אני למעלה מ-20 שנה בתחום, גם בחיל האוויר. כשכתבו את הנהלים והתקנות זה היה תחום צבאי. ההתפתחות לתחום האזרחי הייתה מפתיעה ולא נערכו לה. עכשיו מנסים להתאים זאת אבל צריך מחשבה מערכתית. המצב גורם לחברות לצאת מהארץ, פספסנו את תחום ייצור הרחפנים, כעת מדובר על הטכנולוגיה, וגם כאן זה מתחיל לברוח".
בדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת הובאו דברי עמירם הלוי, מנהל תחום פיקוח יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה, שטען כי "הקריטריוניםהמופעלים על ידי משרד הביטחון בהגדרתו אילו טכנולוגיות הן צבאיות, הם אנכרוניסטיים ומבוססים על רשימות מתורגמות ומיושנות וכפועל יוצא מכילותדרישות מחמירות על טכנולוגיות שהן כיום מוצר מסחרי אזרחי שגור."
יורם זיפלינגר, ראש היחידה לאכיפה ושת"פ בינ"ל, משרד הביטחון: "הפיקוח זה הערכת סיכונים, אנו מנסים לנקוט במירב המאמצים כדי למנוע זליגת מידע לחו"ל, לגורמים עוינים או לא מורשים. לפני 9 שנים בערך בתום עבודת מטה משותפת נחקק חוק הפיקוח על הייצור, אנחנו מחויבים לרשימות פיקוח בינלאומיות".
ח"כ מקלב: "השאלה אם מערכת האיזונים פועלת אצלכם, האם אתם מסתכלים על עוד איזונים? אתם מסתכלים מה זה יכול לעשות לכלכלה הישראלית?"
זיפלינגר: "מתקיימת עבודה, אנחנו מתייעצים, יש על שולחן ועדת החוץ והביטחון הצעה לצמצם את הפיקוח על כטב"מים ורחפנים. על פי ההצעה עד רמה מסוימת הייצוא יהיה לא מפוקח. הפיקוח יחל ממכשירים בעלי טווח שליטה מסוים, מתחתיו לא ידרש פיקוח".
במהלך הדיון צפה בעיה נוספת, לפיה חלק ניכר מן הרחפנים כיום עוברים לפעול על תדר 5.8 GHz, תדר הסגור כיום לשימוש אזרחי בישראל, מה שמביא לבעיה בייבוא רחפנים בתדר זה ובהפעלתם, דבר המקשה על פעילות חברות המפתחות תוכנה לרחפנים מסוגים אלה.
נתי שוברט, סמנכ"ל ניהול תדרים במשרד התקשורת: "התדר הזה הוקצה לשימושים אחרים, הדבר דומה להקצאת שטחים מה לחקלאות ומה לבנייה. ניתן לתאם אתנו נקודתית הפעלה, כך שאנחנו לא מונעים מחברות לקדם פיתוחים הקשורים לתדר הזה. מעבר לכך יש צוות בינמשרדי הבוחן את פתיחת התדר לרחפנים ושימושים אחרים, לומר שיהיה שימוש חופשי אני לא יכול לומר".
בהמשך נגע הדיון בסוגיית סכנת הפגיעה בפרטיות. ח"כ מקלב: "האם החוק כיום נותן הגנה גם בתחום הרחפנים? האם יש צורך בשינוי שלו?"
עו"ד דן אור-חוף, המועצה להגנת הפרטיות: "החוק הנוכחי הוא אכיפה של עשה ואל תעשה, מצב כזה לא מתייחס לנושא הרחפנים מספיק טוב.כשהולכים להסדיר את הטכנולוגיה הזו יש מלכתחילה לקבוע בתקנות שהיא תפעל כך שתגן על הפרטיות בצורה הטובה ביותר – הגנה משלבי התכנון. בנוסף יש להכניס לחקיקה בישראל את מה שקיים בעולם – רגולטורים - קציני הגנת פרטיות בתוך חברות, בתוך משרדי בממשלה, בכל מקום שעוסק בתחום הזה".
ניר גרסון, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע: "חוק הגנת הפרטיות המוגבל והמיושן חל בכל זאת גם על הפעלת רחפנים. כבר ב-2012 פרסמנו הנחיה הנוגעת למצלמות במרחב הציבורי, יש עוד מה לעשות, אנו מתכוונים להסביר את הנושא ולהיערך".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "מדובר בדיון ראשון, נקיים דיונים נוספים ונעקוב אחר ההבטחות. יש לזרז את הפתרונות. המצב כבר היום מהווה בעיה לעוסקים בתחום, גם בתחום הרגולציה בתעופה האזרחית, גם לעניין התדרים של משרד התקשורת וגם בתחום הייצוא".
ישראל נחשבת מובילה בתחום הכטב"מ בעולם התוכן הביטחוני, אבל את מהפכת הרחפנים האזרחיים היא פספסה. בעיקר בגלל הפיקוח על הייצוא הביטחוני. עכשיו מנסים לתקן. מעט מידי, מאוחר מידי?
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה אתמול (ג') דיון בנושא 'רחפנים - השמים הם כבר לא הגבול'. הדיון שהינו ראשון מסוגו בכנסת, עסק בחסמים והזדמנויות בתחום הרחפניים במישור האזרחי.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "הנושא של הרחפנים כבר מזמן לא רק ביטחוני, התחום היום לא פחות אזרחי וזו מגמה הולכת וגוברת ולא רק בנושא הפנאי והספורט, אלא גם ברפואה, תחבורה, חקלאות, גופי ההצלה ובמיקוד גבוה בתחום המסחרי. יש לנו חובה לדון בנושא הזה, מה היכולות והשימושים העתידיים וממול הצרכים, ההגבלות והחסמים. ניגע גם בחששות וצנעת הפרט".
ליאור יקותיאלי, מוביל תחום שת"פ, טכנולוגיים גלובליים, deloitte, הציג סקירה בתחום הרחפנים: "עם התפתחות התחום הצבאי מדינת ישראל תפסה מקום מרכזי בתחום הרחפנים. ההשקעות ב-2015 הושקעו בתחום זה 855 מיליון דולר בארה"ב, אירופה, סין וישראל. ב-2014 עמד על הסכום על 94 מיליון בלבד. שווי שוק הרחפנים המסחריים מוערך כיום ב3-4 מיליארד דולר בשנה והצפי שיעלה ל-5-6 מיליארד בשנה עד שנת 2020. בשנים הקרובות צפויים להיות יותר רחפנים מסחריים מאשר מטוסים מאוישים. 10 אחוז מתחום הייצוא הביטחוני של ישראל הוא בכלי טיס בלתי מאוישים".
במהלך הדיון עלו טענות קשות מצד חברות מסחריות העוסקות בטכנולוגית הרחפנים על חסמים מצד רשות התעופה האזרחית בדמות רגולציית יתר שלא מותאמת לשוק, ומגבלות קשות עוד יותר מצד משרד הביטחון על ייצוא רחפנים וטכנולוגיה הקשורה בהם. הדברים קיבלו ביטוי גם בדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שסקר את נושא הרחפנים לעומקו (מצ"ב).
לעניין תהליך הרישוי שמפעילה רת"א עלה כי הוא מחיל חובות שונות לגמרי על כלים זהים בהתבסס על ההבחנה בין כלי לשימוש מסחרי לכלי לשימושי פנאי וספורט.
בני דוידור, מנהל תחום כטב"ם ברשות התעופה האזרחית הודה כי הליך הרישוי שונה כאשר הערוץ המסחרי מצריך רישוי בכמה ערוצים ובתחום התחביב אין צורך כמעט ברישוי: "השוק המתפתח הוא של הכלים הקטנים, מתחת ל-25 קילו. הכלים הכבדים מיועדים יותר לתחום הצבאי. אנחנו מסתכלים על שני סיכונים מרכזיים - אחד הוא התנגשות של כלי כזה עם כלי תעופה אחר באוויר, שזה קטסטרופאלי. השני זה התנגשות או נפילה על מישהו על הקרקע. האירועים המשמעותיים הם התקרבויות למטוסים אזרחיים, בכל אחת מהשנתיים האחרונות היו כ-15 מקרים כאלה, בגבהים מאוד גבוהים. חצי קילומטר עד קילומטר" ציין דוידור, לרוב היו הדיווחים מצד מטוסי נוסעים.
דוידור דיווח על 35 חברות עם רישיון שיכולות לתפעל רחפנים ועל עוד 14 שבהליך אישור, ובסך הכל 161 רחפנים עם רישיון. בנוסף ציין כי ישנם אלפים עד עשרות אלפים כלי חובבים".
ח"כ מקלב: "איך אתם רואים את העתיד מבחינת התאמה וחקיקה? אנחנו בעיצומו של שינוי דרמטי ומהיר".
דוידור: "אנחנו בונים שיטה חדשה שתתאים למצב. המדינה שלנו מסובכת בשמיים, מרחבי ארה"ב ואוסטרליה לא דומים לקיים פה. המטוסים הצבאיים כאן נמצאים בכל מקום. היום יש דרישה להתערבות אדם בכל הטסה, בנוסח החדש יהיה גם מקום להטסה אוטומטית. אנו מדברים על שנה פלוס לרגולציה".
ח"כ חיים ילין: באופניים החשמליים עד שעשו רגולציה אנשים נהרגו. ששני משרדים צריכים להסתדר זה כשל ניהולי. חייב להיות תיאום בין התדרים למסלולי טיסה, בינכם לבין משרד התקשורת".
אורי אפק, יזם ומנכ"ל חברת סטרטאפ לרחפנים באזורי בנייה dronomy: "אנחנו אמורים להשיק את המוצר בחודשים הקרובים בארה"ב. הכאב הגדול שלנו הוא הפיקוח על הייצוא הביטחוני של הרחפנים האלה. בניגוד לכל מדינה בעולם בישראל יש פיקוח על התחום האזרחי ולא רק זה אלא שכל כלי טיס נחשב לכלי לחימה והפיקוח חמור הרבה יותר. המתחרים שלי מסיימים לפתח ומוכרים מיד, בעוד אני צריך לעבור רגולציה של יצואן ביטחוני. לוקח שלושה חודשים לכתוב בקשה ולקבל היתר, וכן 30 יום לוקח לקבל היתר מכירה לכל לקוח. לצד כך חצי מהעולם סגור לי, חצי מהשוק אסור עלי למכירה ואם אקבל אישור זה רק לאחר עוד שלושה חודשים".
רן קליינר, מנכ"ל חברת "עם הרוח": אני למעלה מ-20 שנה בתחום, גם בחיל האוויר. כשכתבו את הנהלים והתקנות זה היה תחום צבאי. ההתפתחות לתחום האזרחי הייתה מפתיעה ולא נערכו לה. עכשיו מנסים להתאים זאת אבל צריך מחשבה מערכתית. המצב גורם לחברות לצאת מהארץ, פספסנו את תחום ייצור הרחפנים, כעת מדובר על הטכנולוגיה, וגם כאן זה מתחיל לברוח".
בדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת הובאו דברי עמירם הלוי, מנהל תחום פיקוח יצוא דו שימושי במשרד הכלכלה, שטען כי "הקריטריוניםהמופעלים על ידי משרד הביטחון בהגדרתו אילו טכנולוגיות הן צבאיות, הם אנכרוניסטיים ומבוססים על רשימות מתורגמות ומיושנות וכפועל יוצא מכילותדרישות מחמירות על טכנולוגיות שהן כיום מוצר מסחרי אזרחי שגור."
יורם זיפלינגר, ראש היחידה לאכיפה ושת"פ בינ"ל, משרד הביטחון: "הפיקוח זה הערכת סיכונים, אנו מנסים לנקוט במירב המאמצים כדי למנוע זליגת מידע לחו"ל, לגורמים עוינים או לא מורשים. לפני 9 שנים בערך בתום עבודת מטה משותפת נחקק חוק הפיקוח על הייצור, אנחנו מחויבים לרשימות פיקוח בינלאומיות".
ח"כ מקלב: "השאלה אם מערכת האיזונים פועלת אצלכם, האם אתם מסתכלים על עוד איזונים? אתם מסתכלים מה זה יכול לעשות לכלכלה הישראלית?"
זיפלינגר: "מתקיימת עבודה, אנחנו מתייעצים, יש על שולחן ועדת החוץ והביטחון הצעה לצמצם את הפיקוח על כטב"מים ורחפנים. על פי ההצעה עד רמה מסוימת הייצוא יהיה לא מפוקח. הפיקוח יחל ממכשירים בעלי טווח שליטה מסוים, מתחתיו לא ידרש פיקוח".
במהלך הדיון צפה בעיה נוספת, לפיה חלק ניכר מן הרחפנים כיום עוברים לפעול על תדר 5.8 GHz, תדר הסגור כיום לשימוש אזרחי בישראל, מה שמביא לבעיה בייבוא רחפנים בתדר זה ובהפעלתם, דבר המקשה על פעילות חברות המפתחות תוכנה לרחפנים מסוגים אלה.
נתי שוברט, סמנכ"ל ניהול תדרים במשרד התקשורת: "התדר הזה הוקצה לשימושים אחרים, הדבר דומה להקצאת שטחים מה לחקלאות ומה לבנייה. ניתן לתאם אתנו נקודתית הפעלה, כך שאנחנו לא מונעים מחברות לקדם פיתוחים הקשורים לתדר הזה. מעבר לכך יש צוות בינמשרדי הבוחן את פתיחת התדר לרחפנים ושימושים אחרים, לומר שיהיה שימוש חופשי אני לא יכול לומר".
בהמשך נגע הדיון בסוגיית סכנת הפגיעה בפרטיות. ח"כ מקלב: "האם החוק כיום נותן הגנה גם בתחום הרחפנים? האם יש צורך בשינוי שלו?"
עו"ד דן אור-חוף, המועצה להגנת הפרטיות: "החוק הנוכחי הוא אכיפה של עשה ואל תעשה, מצב כזה לא מתייחס לנושא הרחפנים מספיק טוב.כשהולכים להסדיר את הטכנולוגיה הזו יש מלכתחילה לקבוע בתקנות שהיא תפעל כך שתגן על הפרטיות בצורה הטובה ביותר – הגנה משלבי התכנון. בנוסף יש להכניס לחקיקה בישראל את מה שקיים בעולם – רגולטורים - קציני הגנת פרטיות בתוך חברות, בתוך משרדי בממשלה, בכל מקום שעוסק בתחום הזה".
ניר גרסון, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע: "חוק הגנת הפרטיות המוגבל והמיושן חל בכל זאת גם על הפעלת רחפנים. כבר ב-2012 פרסמנו הנחיה הנוגעת למצלמות במרחב הציבורי, יש עוד מה לעשות, אנו מתכוונים להסביר את הנושא ולהיערך".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "מדובר בדיון ראשון, נקיים דיונים נוספים ונעקוב אחר ההבטחות. יש לזרז את הפתרונות. המצב כבר היום מהווה בעיה לעוסקים בתחום, גם בתחום הרגולציה בתעופה האזרחית, גם לעניין התדרים של משרד התקשורת וגם בתחום הייצוא".
