הקרן עדיין קיימת – לידתה ומעשיה לאורך הדורות
הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) נוסדה החודש לפני 115 שנה להכשיר את הקרקע של מדינת היהודים העתידה. אסור להתבלבל בין השערוריות שאנו שומעים מעת לעת על הארגון לבין הרעיון הציוני החשוב שעמד בייסודה. הטור השבועי של ד"ר אפרים לפיד עושה סדר
אפרים לפיד
| 29/12/2016
הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור, אשר נוסדה כארגון ציוני בקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית ב־1901 כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לרכישת קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. מקור השם הוא במשנה, שם נכתב על דברים שהאדם "אוכל פירותיהם בעולם הזה – והקרן קיימת לו לעולם הבא" (מסכת פאה, פרק א). בחירת שם זה לקרן הלאומית נועדה לרמוז ליהודי העולם, כי התרומות לקרן (בעולם הזה) יעמדו לזכותם בעולם הבא. בקונגרס השישי של ההסתדרות הציונית (אוגוסט 1903) נקבע כי משאבי הקרן ייאספו מתרומות, והקרן לא תורשה למכור את קרקעותיה אלא להחכירן בלבד. לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית.
יונה קרמנצקי היה התורם הראשון והמנהל הראשון עד 1907. בשנת 1923 מונה מנחם מנדל אוסישקין לעמוד בראש הקרן. בתקופה זו הייתה חברת "הכשרת היישוב" בראשות יהושע חנקין הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של יוסף וייץ כמנהל מחלקת הקרקעות והייעור, החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע הערבים. בעקבות מאורעות 1939-1936 והצמצום ברכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל לפעול עם הסוכנות היהודית במפעל ההתיישבות בארץ. בשנת 1938 נוסדה חברת הימנותא (נאמנות בארמית), כמכשיר משפטי לקנייה וניהול של קרקעות שהקרן הקיימת שקלה למכרם בניגוד לעקרונות הקרן. במהלך מלחמת העולם השנייה עמדו בראש קק"ל ברל כצנלסון איש תנועת העבודה הציונית, הרב מאיר בר אילן ממנהיגיה של תנועת "המזרחי" ואברהם גרנות.
בשנת 1961 נחתמה אמנה בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניקה לקק"ל מעמד של המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית. כיום מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחה והכשרה של קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, כולל סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז. קק"ל מסייעת למשק המים הלאומי על-ידי בניית למעלה מ-240 מאגרים וסכרים ברחבי הארץ המספקים 40% ממי החקלאות הישראלית. מאגרים וסכרים אלה מאפשרים את הרחבת משק המים הלאומי באיגום של 300 מיליון מ"ק מים מזרימות עודפות ומי שיטפונות, ומחזור מי קולחין מטוהרים. קק"ל וגופים לאומיים אחרים פועלים לטהר ולשקם את המעיינות והנחלים בישראל ולפתח את האפשרויות הגלומות בהם כמשאב טבע ונוף עבור הציבור. קק"ל מונעת סחף ותהליכי מידבור באמצעות שיקום נזקי שיטפונות והסדרת ניקוז. במסגרת מפעל הייעור שיזמה קק"ל בשנותיה הראשונות והנמשך עד ימינו נטעה קק"ל ברחבי הארץ למעלה מ-240 מיליון עצים במשך שנות פעילותה. היערות והפארקים הם לא רק אתרי בילוי ונופש אלא גם ריאות ירוקות התורמות לאיכות הסביבה. קק"ל מעורבת בלמעלה מאלף יישובים ברחבי ישראל אם על-ידי רכישת הקרקע ואם על-ידי פיתוח והכשרה. בתחום החינוך פועלת קק"ל בארץ ובעולם לחיזוק הקשר של בני הנוער בארץ ובתפוצות עם ישראל.
הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) נוסדה החודש לפני 115 שנה להכשיר את הקרקע של מדינת היהודים העתידה. אסור להתבלבל בין השערוריות שאנו שומעים מעת לעת על הארגון לבין הרעיון הציוני החשוב שעמד בייסודה. הטור השבועי של ד"ר אפרים לפיד עושה סדר
הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור, אשר נוסדה כארגון ציוני בקונגרס החמישי של ההסתדרות הציונית ב־1901 כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לרכישת קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. מקור השם הוא במשנה, שם נכתב על דברים שהאדם "אוכל פירותיהם בעולם הזה – והקרן קיימת לו לעולם הבא" (מסכת פאה, פרק א). בחירת שם זה לקרן הלאומית נועדה לרמוז ליהודי העולם, כי התרומות לקרן (בעולם הזה) יעמדו לזכותם בעולם הבא. בקונגרס השישי של ההסתדרות הציונית (אוגוסט 1903) נקבע כי משאבי הקרן ייאספו מתרומות, והקרן לא תורשה למכור את קרקעותיה אלא להחכירן בלבד. לאחר הקמת מדינת ישראל התאגדה קק"ל כחברה ישראלית.
יונה קרמנצקי היה התורם הראשון והמנהל הראשון עד 1907. בשנת 1923 מונה מנחם מנדל אוסישקין לעמוד בראש הקרן. בתקופה זו הייתה חברת "הכשרת היישוב" בראשות יהושע חנקין הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של יוסף וייץ כמנהל מחלקת הקרקעות והייעור, החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע הערבים. בעקבות מאורעות 1939-1936 והצמצום ברכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל לפעול עם הסוכנות היהודית במפעל ההתיישבות בארץ. בשנת 1938 נוסדה חברת הימנותא (נאמנות בארמית), כמכשיר משפטי לקנייה וניהול של קרקעות שהקרן הקיימת שקלה למכרם בניגוד לעקרונות הקרן. במהלך מלחמת העולם השנייה עמדו בראש קק"ל ברל כצנלסון איש תנועת העבודה הציונית, הרב מאיר בר אילן ממנהיגיה של תנועת "המזרחי" ואברהם גרנות.
בשנת 1961 נחתמה אמנה בין מדינת ישראל וקק"ל, המעניקה לקק"ל מעמד של המוסד הממונה על פיתוח אדמות הארץ וייעורן ועל ההסברה החינוכית-ציונית. כיום מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחה והכשרה של קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, כולל סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז. קק"ל מסייעת למשק המים הלאומי על-ידי בניית למעלה מ-240 מאגרים וסכרים ברחבי הארץ המספקים 40% ממי החקלאות הישראלית. מאגרים וסכרים אלה מאפשרים את הרחבת משק המים הלאומי באיגום של 300 מיליון מ"ק מים מזרימות עודפות ומי שיטפונות, ומחזור מי קולחין מטוהרים. קק"ל וגופים לאומיים אחרים פועלים לטהר ולשקם את המעיינות והנחלים בישראל ולפתח את האפשרויות הגלומות בהם כמשאב טבע ונוף עבור הציבור. קק"ל מונעת סחף ותהליכי מידבור באמצעות שיקום נזקי שיטפונות והסדרת ניקוז. במסגרת מפעל הייעור שיזמה קק"ל בשנותיה הראשונות והנמשך עד ימינו נטעה קק"ל ברחבי הארץ למעלה מ-240 מיליון עצים במשך שנות פעילותה. היערות והפארקים הם לא רק אתרי בילוי ונופש אלא גם ריאות ירוקות התורמות לאיכות הסביבה. קק"ל מעורבת בלמעלה מאלף יישובים ברחבי ישראל אם על-ידי רכישת הקרקע ואם על-ידי פיתוח והכשרה. בתחום החינוך פועלת קק"ל בארץ ובעולם לחיזוק הקשר של בני הנוער בארץ ובתפוצות עם ישראל.
