האיש שלנו במוסד

יוסי כהן סוגר שנה בתפקידו כראש המוסד, האלוף חגי טופולנסקי מתפטר מתפקידו וקואליציות מתגבשות להתמודדות על מכרז משרד הביטחון לניהול הטכנולוגי של פרויקט מעבר צה״ל לדרום בעשור הבא

האיש שלנו במוסד

צילום: AP

הידיעות שהתחילו להגיע ביום שישי שעבר מתוניס הזכירו סיפורים מהעבר: שוב התנקשות מסתורית בדמות מרכזית של האויב, יד זריזה שלוחצת על הדק אקדח עם משתיק קול ונעלמת במהרה.

כלי התקשורת בתוניס דיווחו הפעם על חיסולו של מהנדס מל"טים ששמו מוחמד א-זווארי, שנורה מטווח קצר במכוניתו, בעיר ספאקס שבמרכז המדינה. נטען, כי המוסד עקב אחריו בשל קשריו עם חמאס.

אמת או בדיה? ישראל נוהגת להתעלם מפרסומים כאלה אבל לעיתים באה הודאה בשל תקלה (כמו במקרה של ניסיון חיסול חאלד משעל ברבת עמון ב-1997) או מחמת זמן רב שעבר (כמו בחיסול של אבו ג׳יהאד בטוניס עצמה ב-1988).

גם מניע יש לכאורה: לישראל יש עניין עצום למנוע מהחמאס לפתח מל״טים מתקדמים ובעיקר מטוסים מתאבדים ללא טייס, שעלולים לחדור את מעטפת ההגנה של ״כיפת ברזל״. אבל הספקולציות יישארו בעינן, במקרה הזה לא תהיה הודאה של ישראל בחיסול וכנראה שגם לא הכחשה.

האירוע בתוניס, בכל מקרה, מאיר זרקור על פועלו של ראש המוסד, שבמקרה סוגר בדיוק שנה בתפקיד בימים אלה.

אז מה היה לנו בשנתו הראשונה של כהן בראשות המוסד? חלק מהדברים נכתבו כבר בסיכום שנת תשע״ו של ישראל דיפנס, וזה הזמן לחזור עליהם כאן. ובכן, כהן לא חולל מהפיכות בשנה הראשונה שלו כראש המוסד, אך היה אחד האנשים המשפיעים על הביטחון הישראלי ב-2016 והוא ימשיך להיות  דמות מרכזית גם בשנה האזרחית הבאה.

סיבה מרכזית לדומיננטיות של כהן היא הנסיבות, הפנימיות והאזוריות. בירושלים (ואף בתל אביב), מספר האנשים שראש הממשלה מעריך את דעתם הביטחונית והמדינית הוא נמוך מאוד. סביבתו של נתניהו דלה בדמויות בעלות רקע ומשקל, וממילא אחרי כל כך הרבה שנים כראש ממשלה, בנימין נתניהו מתנהל כמי שאינו באמת מעריך את דעתם של חברי הקבינט ה״ירוקים״ ברובם בנושאים ביטחוניים ומדיניים.

גם המטה לביטחון לאומי אינו פונקציה משמעותית, ראש הממשלה אפילו לא מינה עד כה מחליף קבוע ליוסי כהן, שעמד בראש המטה לפני מינויו לראש המוסד. ראש הממשלה מקיים מפגשים קבועים גם עם שר הביטחון ועם ראשי אמ״ן והשב״כ, אבל משקלו של יוסי כהן כמי שמקורב אליו ומוערך על ידו גבוה במיוחד.

גם הנסיבות האזוריות מבליטות את יוסי כהן, שכן שום דבר כמעט אינו כפי שהוא נראה מעל לפני השטח: מטורקיה, דרך מצרים ערב הסעודית, רוסיה, ירדן, אירופה וכמובן ארצות הברית -  בריתות נרקמו ב-2016, הסכמים בכתב ובעל פה, ובכל הזירות (ככל הנראה) יש למוסד תחת יוסי כהן חשיבות רבה.

בתוך המוסד עצמו ביסס כהן בן ה-55 את מעמדו כ״בוס״ במהירות רבה. בקהילת המודיעין כולה רבים מודעים לקרבתו המיוחדת לנתניהו, ואם לא - כהן מזכיר בדרך אגב את שמו של ה"ראש״ ומשתמש ב״קלף״ הזה לא מעט.

קודמיו בראשות המוסד חוללו מהפיכות בשנתם הראשונה בתפקיד: מאיר דגן, למשל, הגדיל את שורות המוסד בצורה דרמטית וכיוון אותו למלחמה בגרעין האיראני; תמיר פרדו ביצע שינוי מהותי במבנה הארגוני.

כהן, לעומת זאת, נמנע עד כה ממהפכות, אבל מחליף חלק גדול מבעלי התפקידים בצמרת הארגון, כך שיהיו בדיוק כלבבו. כך, לדוגמא,  באחרונה מונה ראש חדש לאגף המודיעין של המוסד. ב׳ החליף את ז׳, איש אגף המודיעין של צה״ל בעברו. כמו בתפקידיו הקודמים, כהן הוא וורקוהוליק, דלתו פתוחה לקרואים מזדמנים שרוצים להציג לו איזה עניין גם בלי תיאום מוקדם, והוא משמר את התדמית המלווה אותו מצעירותו כ״דוגמן״ - מהלבוש היוקרתי והמוקפד ועד ריקוד לעין המצלמות בהופעה של שלמה ארצי באחרונה.

מעל לכל, יוסי כהן היה ויהיה איש מבצעים, קצין איסוף ברמ״ח אבריו, אמן של מבצעים כמו המבצע האחרון שהיה או לא היה בטוניס. יכולותיו הבינאישיות הפנומנלית באות לידי ביטוי במגעים עם אנשיו ועמיתיו. הוא מחשיב את העניינים המבצעיים יותר מאשר כל דבר אחר. ובהיבט המבצעי, המלחמה בטרור ממשיכה להיות חובקת עולם, וגם ענייני איראן לא נכנסו להקפאה: תפקידו הנוכחי של המוסד הוא להביא הוכחה חותכת לכך שאיראן מפירה את ההסכם עם המעצמות (מה שייקרה במוקדם או במאוחר).

בעניין של המבצעים החשאיים התהילה איננה אפשרית: המבצעים המוצלחים ביותר של המוסד הם אלה שבודדים בלבד יודעים על עצם קיומם. לעומת זאת, הכישלונות, כמו בחיסול מבחוח (כפי שיוחס למוסד) או בפרשת חאלד משעל, נודעים ברבים. כהן יעדיף לסיים את הקדנציה בלי שאף מבצע יפורסם.

מהמוסד לצה״ל: החלטתו של ראש אגף כוח האדם, האלוף חגי טופולנסקי, להתפטר מתפקידו ראויה להיות מופת ללקיחת אחריות אישית, אבל הצעד המוגזם, לכאורה, גם מעורר סימני שאלה.

הסיבה העיקרית לתהיות היא העובדה שטופולנסקי הגיע לתפקיד ראש אכ״א כתקופת המתנה והבשלה לקראת הקרב על תפקיד מפקד חיל האוויר הבא, שייכנס לתפקידו בקיץ 2017.

טופולנסקי הוא טייס קרב מהטובים ומפקד מוערך בחיל האוויר הסביבה של אגף כוח האדם אינה הטבעית שלו. לאחרונה, התבשר טופולנסקי כי האלוף עמיקם נורקין יהיה מפקד חיל האוויר הבא ולא הוא. הוא היה אמור להישאר עוד שנתיים בתפקיד ראש אכ״א. ספק גדול אם טופולונסקי היה מתפטר אילו מונה למפקד חיל האוויר הבא. בעצם, אין ספק: הוא לא היה מתפטר.

הקטר: בינתיים, בבאר שבע נחנך השבוע מרכז הסייבר הלאומי בזמן שבתעשיות מתארגנות קואליציות שיתמודדו על מכרז משרד הביטחון לניהול הטכנולוגי של פרויקט מעבר צה״ל לדרום בעשור הבא. מועד המכרז מתקרב והמתח גואה. אלה הקואליציות המסתמנות:  אי סיי איי עם חברת טאטא ההודית; איי. בי.אם, רפאל, מלמ טים, דל; סיסקו ובינת, ייתכן שעם ג׳נרל דינמיקס; בזק בינלאומי עם חברת רקספייס האמריקאית; תעשייה אווירית עם ליידוס (לשעבר חטיבת טכנולוגיית מידע של לוקהיד מרטין).

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בDeloitte- ישראל (טל היה בין מובילי הדוח) | קרדיט צילום: אלמוג סוגבקר

Deloitte ישראל: קיטון בהוצאות על מוצרי סייבר יגדיל מיזוגים בענף

גיוסי השקעות בשוויי Down-Round, עשויים לשמש כקטליזטור לרכישות חברות סייבר על ידי חברות בינ"ל