עידן "אדיר" חדש
עמיר רפפורט על המטוס החדש של צה"ל ומדינת ישראל, וגם: מאחורי הקרב של הסייבר בצה״ל ומכרז המחשבים העצום של מערכת הביטחון
עמיר רפפורט
| 15/12/2016
צילום: דובר צה"ל
בסוף זה קרה: לאחר רדת החשיכה ביום שני, נחתו בבסיס נבטים שני מטוסי האדיר, F-35, כלי המלחמה החדש בשורות חיל האוויר.
הטייסים האמריקאים ירדו מסולם שהוצמד לתא הטייס, ובכך הועברו המטוסים לבדיקות מוטסות בשמי הארץ, על ידי טייסים ישראליים, החל מיום שלישי. סדרת הבדיקות תימשך עוד כמה ימים בלבד, אך תעבור עוד יותר משנה עד שתושלם טייסת ה״אדירים״ הראשונה (מתוך שתיים, בשלב זה, ובסך הכל 50 מטוסים). כפי שכבר נכתב כאן בעבר, חשיבותו של המטוס ככלי טיס פחותה מאשר המערכות המתוחכמות שמותקנות עליו, חלקן ישראליות.
מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, ביטא זאת בדברים שאמר לאחר הטקס: ״בנבטים מתחיל עידן חדש״, אמר אשל בלי היסוס. ״זו לא התפתחות רגילה, זאת קפיצת מדרגה ענקית. המטוס מביא יכולות בלתי נתפסות, בשילוב היכולות הישראליות הוא אינו דומה לשום מטוס F35 אחר בעולם. המטוס החדש מהווה נקודת ציון בביטחון ישראל עשרות שנים קדימה״.
ועכשיו לכמה דברים פחות מיוחצנים: הגעת המטוס דווקא לבסיס נבטים משלימה את העברת מרכז הכובד של חיל האוויר הישראלי לנגב. קשה להאמין, אבל רק לפני 15 שנים עוד התכוונו לסגור את בסיס נבטים. כיום, זהו הבסיס האווירי הגדול ביותר של צה״ל.
הסיבה להפיכתו של נבטים לבסיס חיל האוויר המרכזי היא ריחוקו המרבי ממשגרי הטילים הן של החיזבאללה בצפון והן של החמאס ברצועת עזה. הרקטות הן כיום מטרד לא קטן מבחינת חיל האוויר, במיוחד טילים מכווני ג׳י פי אס, שכבר נמצאים בשירות חיזבאללה ועלולים להפריע לתפקודו של הבסיס הצפוני ברמת דוד.
זאת ועוד: רכש מטוסי האדיר הוא המחשה נוספת לכך שצה״ל, ובמיוחד חיל האוויר, הוא הגוף החשוב ביותר בקבלת ההחלטות במערכת הביטחון הישראלית. כך, בחיל האוויר החליטו כבר לפני שנים רבות כי הם מעוניינים בשתי טייסות של מטוס הקרב העתידי, אף 35 (בעתיד מתכננים שם גם על טייסת שלישית), וכל הדיונים שנערכו מאז בקבינט הביטחוני בדרך למימוש העסקה היו לא יותר מאשר בזבוז זמן מבחינת צה״ל.
עובדה: כאשר הקבינט החליט לפני כשנה וחצי להסתפק בהחלטה לרכוש 14 מטוסים בלבד מתוך הטייסת השנייה, בעקבות התנגדות למטוס שהוביל השר יובל שטייניץ, היה ברור לכולם כי במוקדם או במאוחר תושלם ההזמנה שבה חפץ חיל האוויר.
מטוס אחד - לא פחות. ואכן הקבינט הורה להשלים את הרכש לפני שבועיים, בהסכמתו המלאה של שטייניץ.
הסיבה לכך שצה״ל מעביר בממשלה כל החלטה שבה הוא חפץ, בין אם בתחום המבצעי ובין אם ברכש, היא חולשתו המבנית של משרד הביטחון שרואה את עצמו בראש ובראשונה כגוף שירותים של צה״ל ולא כמתווה מדיניות. ניסיון של שר הביטחון לשעבר, שאול מופז, להקים בעשור שעבר גוף תכנון של המשרד, כמשקל נגד לצה״ל, נחל כישלון חרוץ ותבוסה ניצחת מול התנגדותו הנחרצת של הרמטכ״ל בזמנו משה יעלון.
לא רק בעסקאות רכש אלא בתקציב כולו: אגף התכנון של צה״ל הוא שהציג באחרונה לשרים, כרגיל, את צורכי התקציב של צה״ל לשנת 2017 , לשר ולממשלה כולה אין כלים להתמודד עם נתונים ודרישות של צה״ל, אפילו לא למטה לביטחון לאומי שאינו עוסק בשום היבט של רכש ביטחוני ( למעט בפרשת הצוללות והספינות מגרמניה, שנחקרת בימים אלה על ידי המשטרה, ועליה נשפכו אלפי מילים בשבועות האחרונים).
האם לשר הביטחון אביגדור ליברמן יכולת להשפיע על עמדת צה״ל בסוגיות ביטחוניות מרכזיות יותר מאשר קודמיו? זה לא נראה ככה. קציני צה״ל מרעיפים עליו הרבה כבוד בדיונים הביטחוניים הפנימיים, אבל יודעים היטב שלשר הביטחון אין שום כלי מקצועי להתמודד עם ״עבודות המטה״, מילת הקסם של צה״ל. כמעט תמיד השר, כל שר ביטחון ובעקבותיו הממשלה כולה, יאשר את ההמלצות המובאות אל שולחנו בלשכה המשקיפה על גגות תל אביב, מהקומה ה-14 בבניין מערכת הביטחון בקריה בתל אביב.
פיקוד סייבר: ההכרעה
וגם בסוגיה שהסעירה את צה״ל באחרונה אין לשר הביטחון שום אמירה - בימים אלה מובאת להכרעת הרמטכ״ל השאלה מי ירכז את ״פיקוד הסייבר״ החדש של צה״ל - אגף המודיעין או אגף התקשוב.
מאחורי ההכרעה מתנהלת מלחמת עולם בין אמ״ן לתקשוב. תוצאות הקרב יתבררו בקרוב מאוד. בינתיים, באזרחות, תחום הסייבר ממשיך לצמוח. ראש הממשלה הורה באחרונה להסיר מגבלות על יצוא מערכות הגנת סייבר אזרחיות, שמקור הטכנולוגיה שלהן אינו בערכת הביטחון הישראלית, ובכך נתן דחיפה נוספת לתעשיית הסייבר הישראלית, שריכזה בשנת 2016 לא פחות מ-20 אחוז מההשקעות העולמיות בתחום (על פי ההערכות ראשוניות).
ביום חמישי הבא יחנוך ראש הממשלה בבאר שבע את מרכז הגנת הסייבר הלאומי, שהוא ראשון מסוגו בעולם. המרכז הוא פרויקט מרכזי של מערך הסייבר הלאומי בראשות ד״ר אביתר מתניה, שכבר נלמד על ידי מדינות בעולם, שנוהגות לחקות את מהלכי ישראל בתחום הסייבר- הן בהגנה הלאומית והן בפיתוח תעשיית הסייבר והמחקר.
מכרז המחשב
במגזר התעשיות, פרץ קרב סוער סביב כוונת משרד הביטחון לבחור בחברת סיסקו כזוכה במכרז בשווי מאות מליוני שקלים לאספקת שרתי מחשוב לצה״ל למשך שלוש שנים, עם אופציה לשנתיים נוספות. בין צה״ל למשרד הביטחון שוררת מחלוקת נדירה בתחום זה , וחברת
HP, שסיפקה את השרתים בשנים האחרונות, נלחמת עד הרגע האחרון במכרז שעדיין לא הוכרע רשמית וסופית. גם לגבי המכרז הענק הזה יתפזר מסך העשן בתוך ימים ספורים.
עמיר רפפורט על המטוס החדש של צה"ל ומדינת ישראל, וגם: מאחורי הקרב של הסייבר בצה״ל ומכרז המחשבים העצום של מערכת הביטחון
צילום: דובר צה"ל
בסוף זה קרה: לאחר רדת החשיכה ביום שני, נחתו בבסיס נבטים שני מטוסי האדיר, F-35, כלי המלחמה החדש בשורות חיל האוויר.
הטייסים האמריקאים ירדו מסולם שהוצמד לתא הטייס, ובכך הועברו המטוסים לבדיקות מוטסות בשמי הארץ, על ידי טייסים ישראליים, החל מיום שלישי. סדרת הבדיקות תימשך עוד כמה ימים בלבד, אך תעבור עוד יותר משנה עד שתושלם טייסת ה״אדירים״ הראשונה (מתוך שתיים, בשלב זה, ובסך הכל 50 מטוסים). כפי שכבר נכתב כאן בעבר, חשיבותו של המטוס ככלי טיס פחותה מאשר המערכות המתוחכמות שמותקנות עליו, חלקן ישראליות.
מפקד חיל האוויר, האלוף אמיר אשל, ביטא זאת בדברים שאמר לאחר הטקס: ״בנבטים מתחיל עידן חדש״, אמר אשל בלי היסוס. ״זו לא התפתחות רגילה, זאת קפיצת מדרגה ענקית. המטוס מביא יכולות בלתי נתפסות, בשילוב היכולות הישראליות הוא אינו דומה לשום מטוס F35 אחר בעולם. המטוס החדש מהווה נקודת ציון בביטחון ישראל עשרות שנים קדימה״.
ועכשיו לכמה דברים פחות מיוחצנים: הגעת המטוס דווקא לבסיס נבטים משלימה את העברת מרכז הכובד של חיל האוויר הישראלי לנגב. קשה להאמין, אבל רק לפני 15 שנים עוד התכוונו לסגור את בסיס נבטים. כיום, זהו הבסיס האווירי הגדול ביותר של צה״ל.
הסיבה להפיכתו של נבטים לבסיס חיל האוויר המרכזי היא ריחוקו המרבי ממשגרי הטילים הן של החיזבאללה בצפון והן של החמאס ברצועת עזה. הרקטות הן כיום מטרד לא קטן מבחינת חיל האוויר, במיוחד טילים מכווני ג׳י פי אס, שכבר נמצאים בשירות חיזבאללה ועלולים להפריע לתפקודו של הבסיס הצפוני ברמת דוד.
זאת ועוד: רכש מטוסי האדיר הוא המחשה נוספת לכך שצה״ל, ובמיוחד חיל האוויר, הוא הגוף החשוב ביותר בקבלת ההחלטות במערכת הביטחון הישראלית. כך, בחיל האוויר החליטו כבר לפני שנים רבות כי הם מעוניינים בשתי טייסות של מטוס הקרב העתידי, אף 35 (בעתיד מתכננים שם גם על טייסת שלישית), וכל הדיונים שנערכו מאז בקבינט הביטחוני בדרך למימוש העסקה היו לא יותר מאשר בזבוז זמן מבחינת צה״ל.
עובדה: כאשר הקבינט החליט לפני כשנה וחצי להסתפק בהחלטה לרכוש 14 מטוסים בלבד מתוך הטייסת השנייה, בעקבות התנגדות למטוס שהוביל השר יובל שטייניץ, היה ברור לכולם כי במוקדם או במאוחר תושלם ההזמנה שבה חפץ חיל האוויר.
מטוס אחד - לא פחות. ואכן הקבינט הורה להשלים את הרכש לפני שבועיים, בהסכמתו המלאה של שטייניץ.
הסיבה לכך שצה״ל מעביר בממשלה כל החלטה שבה הוא חפץ, בין אם בתחום המבצעי ובין אם ברכש, היא חולשתו המבנית של משרד הביטחון שרואה את עצמו בראש ובראשונה כגוף שירותים של צה״ל ולא כמתווה מדיניות. ניסיון של שר הביטחון לשעבר, שאול מופז, להקים בעשור שעבר גוף תכנון של המשרד, כמשקל נגד לצה״ל, נחל כישלון חרוץ ותבוסה ניצחת מול התנגדותו הנחרצת של הרמטכ״ל בזמנו משה יעלון.
לא רק בעסקאות רכש אלא בתקציב כולו: אגף התכנון של צה״ל הוא שהציג באחרונה לשרים, כרגיל, את צורכי התקציב של צה״ל לשנת 2017 , לשר ולממשלה כולה אין כלים להתמודד עם נתונים ודרישות של צה״ל, אפילו לא למטה לביטחון לאומי שאינו עוסק בשום היבט של רכש ביטחוני ( למעט בפרשת הצוללות והספינות מגרמניה, שנחקרת בימים אלה על ידי המשטרה, ועליה נשפכו אלפי מילים בשבועות האחרונים).
האם לשר הביטחון אביגדור ליברמן יכולת להשפיע על עמדת צה״ל בסוגיות ביטחוניות מרכזיות יותר מאשר קודמיו? זה לא נראה ככה. קציני צה״ל מרעיפים עליו הרבה כבוד בדיונים הביטחוניים הפנימיים, אבל יודעים היטב שלשר הביטחון אין שום כלי מקצועי להתמודד עם ״עבודות המטה״, מילת הקסם של צה״ל. כמעט תמיד השר, כל שר ביטחון ובעקבותיו הממשלה כולה, יאשר את ההמלצות המובאות אל שולחנו בלשכה המשקיפה על גגות תל אביב, מהקומה ה-14 בבניין מערכת הביטחון בקריה בתל אביב.
פיקוד סייבר: ההכרעה
וגם בסוגיה שהסעירה את צה״ל באחרונה אין לשר הביטחון שום אמירה - בימים אלה מובאת להכרעת הרמטכ״ל השאלה מי ירכז את ״פיקוד הסייבר״ החדש של צה״ל - אגף המודיעין או אגף התקשוב.
מאחורי ההכרעה מתנהלת מלחמת עולם בין אמ״ן לתקשוב. תוצאות הקרב יתבררו בקרוב מאוד. בינתיים, באזרחות, תחום הסייבר ממשיך לצמוח. ראש הממשלה הורה באחרונה להסיר מגבלות על יצוא מערכות הגנת סייבר אזרחיות, שמקור הטכנולוגיה שלהן אינו בערכת הביטחון הישראלית, ובכך נתן דחיפה נוספת לתעשיית הסייבר הישראלית, שריכזה בשנת 2016 לא פחות מ-20 אחוז מההשקעות העולמיות בתחום (על פי ההערכות ראשוניות).
ביום חמישי הבא יחנוך ראש הממשלה בבאר שבע את מרכז הגנת הסייבר הלאומי, שהוא ראשון מסוגו בעולם. המרכז הוא פרויקט מרכזי של מערך הסייבר הלאומי בראשות ד״ר אביתר מתניה, שכבר נלמד על ידי מדינות בעולם, שנוהגות לחקות את מהלכי ישראל בתחום הסייבר- הן בהגנה הלאומית והן בפיתוח תעשיית הסייבר והמחקר.
מכרז המחשב
במגזר התעשיות, פרץ קרב סוער סביב כוונת משרד הביטחון לבחור בחברת סיסקו כזוכה במכרז בשווי מאות מליוני שקלים לאספקת שרתי מחשוב לצה״ל למשך שלוש שנים, עם אופציה לשנתיים נוספות. בין צה״ל למשרד הביטחון שוררת מחלוקת נדירה בתחום זה , וחברת
HP, שסיפקה את השרתים בשנים האחרונות, נלחמת עד הרגע האחרון במכרז שעדיין לא הוכרע רשמית וסופית. גם לגבי המכרז הענק הזה יתפזר מסך העשן בתוך ימים ספורים.
