לוחמי המקלדת
"הקמנו בבסמ"ח גם גוף למידה רשתית ראשון מסוגו בצה"ל. זו פעם ראשונה שיש קורסים טכנולוגים מלאים של צה"ל ברשת פנימית". אומר מפקד בית הספר למקצועות במחשב בצה"ל, סא"ל רמי שקד המכשיר בימים אלה את קציני הטכנולוגיה הבאים של צה"ל
עמי רוחקס דומבה
| 07/12/2016
צילום: ביגסטוק
צה"ל עובר בשנים האחרונות מהפכה טכנולוגית משמעותית. הלחימה הופכת להיות מבוססת רשת, רב זרועית ומערכי התקיפה של צה"ל מבוססים על טכנולוגיה מתקדמת כדי לסגור מעגל תקיפה והפללה במספר שניות בודדות. לזה צריך להוסיף את המהלך של צה"ל בשנתיים האחרונות ללכת לכיוון פיתוח ותחזוקה עצמאיים של מערכות מחשוב על בסיס קוד פתוח.
אם בוחנים את המשוואה, כאשר מצד אחד הטכנולוגיה הופכת להיות המסד והטפחות של הלחימה, ומאידך צה"ל רוצה לעשות הכל "בתוך הבית" באופן בלתי תלוי, התוצאה היא אחריות כבדה על כתפי מערך ההכשרה הטכנולוגי של הצבא. אחד הגורמים העיקריים במערך זה הוא בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח) או בשמו החדש - האקדמיה הצה"לית למקצועות המחשב וההגנה בסייבר.
בבסמ"ח עוברים כל שנה כ-10000 חניכים, מתוכם כ-2000 חדשים והיתר באים להשתלמויות מתוך הצבא. מגוון הקורסים כולל קורסי תכניתנים, מגני סייבר, מנהלי תשתיות ומחשוב, מנהלי רשת, כתיבת לומדות, בודקי תוכנה ועוד. רוב האוכלוסייה עם פרופיל עורפי או נשים.
"אין היום בעיית מוטיבציה להגיע למקצועות המחשוב", אומר סא"ל רמי שקד מפקד בסמ"ח. "הבעיה שלנו היא לבחור את הטובים ביותר מתוך מי שרוצים להגיע. יש גם בעיה של מיעוט נשים ובוגרים מהפריפריה. בגלל זה החלטנו שחצי מהחניכים בקורס תכנות יהיו נשים. פתחנו גם קורס בודק תוכנה לחרדים מתוך מטרה לתת הזדמנות שווה לכל סוגי האוכלוסייה בארץ".
"המהלכים של צה"ל להחזיר מערכות לפיתוח עצמי כמו "טירת האג"מ", הקמת זרוע הסייבר, מכרז הענן העתידי ומהלכים נוספים, דורשים יכולות טכנולוגיות שאנחנו מפתחים כאן", אומר סא"ל שקד: "כך גם פרויקטים בקוד פתוח או טכנולוגיות מתקדמות כמו VR שנכנסות לשדה הקרב. בעבר, היה לקוח שקבע דרישות. היום, הגלגל התהפך, אנשי הטכנולוגיה מציפים צרכים לדרג המבצעי. אומרים להם מה הטכנולוגיה יכולה לאפשר להם.
"אתה רואה היום קצין טכנולוגי צעיר יושב עם מח"ט, עושה לו הדגמת יכולות של מוצר חדש, ומבטיח לו שבתרח"ט הבא זה יכנס לניסוי. אלה דברים שלא היית רואה בצה"ל של פעם. טכנולוגיות כמו ביג דאטה, IOT, ענן, מובייל וסייבר הן חלק מהמציאות החדשה של הדרג הלוחם בצה"ל.
"האתגר הוא להתמודד עם אנשים צעירים שכל אחד מהם לומד שונה. זה לא הדור של פעם שלימדו את כולם באותה צורה. כתבנו קורסים מחדש. קורס תכנות, מגן סייבר, בודק תוכנה, נתמ"מ. הרעיון היה להכניס טכנולוגיות חדשות וגם תהליך למידה חדש.
"איש טכנולוגיה שיוצא מכאן ליחידות הטכנולוגיות באחת הזרועות לאחר מסלול ההכשרה, צריך לעמוד בדרישות של היחידה המבצעית. אם הוא מגיע לחיל הים וצריך להיות חלק מצוות שמקשר את המכ"מ של הספינה לתותח בשבוע כי היא יוצאת לפעילות, הוא צריך לעמוד בזה. אותו דבר נכון למטוס, טנק או מערכת לוגיסטית. ואם בבסמ"ח היה לו את החופש ללמוד בצורה שהכי מתאימה לו, ביחידה המבצעית הוא צריך להתמודד במהירות ויעילות עם המציאות בשטח".
בדומה לחי"ר, גם בעולם הסייבר יש משמעות לפעילות תחת לחץ. בין שמדובר בלחץ נפשי או פיזי, ובבסמ"ח רוצים לבחון איך החניכים בקורס מגן בסייבר מתנהגים תחת לחץ. לקראת סוף תהליך ההכשרה שלהם, החניכים בקורס עוברים תרחיש שבו מביאים אותם לעומס פיזי ובשיאו מכניסים אותם לתרחיש התקפת סייבר מורכבת. מי שמתקשה - מודח.
"המבחן מיועד לבחון איך מתנהגים החניכים מול המקלדת כאשר הגוף מגיע לסף מאמץ גבוה", מסביר סא"ל שקד. "במהלך התרגיל הם לא ישנים במשך 24 שעות, הם נכנסים לתוך מלחמת סייבר. בשיא המאמץ הפיזי, אנחנו נותנים להם תרחישי התקפות סייבר כאילו הם במלחמה אמיתית. מי שלא מתפקד היטב - מודח".
גוף למידה רשתית
המטרה העיקרית של בסמ"ח היא להביא את החניך למצב שהוא מסוגל ללמוד לבד - ללא תלות בגורם חיצוני שיכתיב לו מה ללמוד. בעגה מקצועית בעולם החינוך קוראים לזה Self-regulated learning ובקיצור SRL: "אנחנו רוצים שהחניך יבין את המשמעות של האלגוריתם שהוא לומד", מסביר סא"ל שקד. "איך האלגוריתם הזה עוזר להורים שלו לישון בשקט בלילה. זה לא פשוט. איך אתה מסביר לו ששפת אסמבלי עוזרת לשמור על גבול הצפון או על תל אביב?
"התחלנו לאחרונה לפתח מערכת משוב לבוגרי הקורסים שלנו. המערכת אוספת נתונים על ביצועי הבוגרים ביחידות השיבוץ שלהם. אנחנו רוצים להבין האם ההכשרות בבסמ"ח תואמות את צרכי היחידות בשטח. מדובר בתהליך שנמצא בבנייה. עדיין אין לנו מספיק נתונים, אבל זו יוזמה שאמורה לייצר תהליך משוב מעגלי שישפר את הליך ההכשרה הטכנולוגי בצבא.
"אנחנו מלמדים אותם גם לשתף ולחפש מידע עם אחרים. הכנסנו מחשבים ניידים עם אינטרנט פתוח בכיתות הלימוד. אלו מחשבים מעוקרים בלי מצלמה ומיקרופון. אני לא מכיר בה"ד אחר שיש שם אפשרות כזו לחניכים. העובדה שליד כל מחשב צה"לי יש מחשב אינטרנט, מאפשרת לחניך לסגל שיטות לימוד אוטודידקטיות. הוא מחפש באינטרנט פתרונות לבעיות ומפתח את הסקרנות שלו. זה המצב שתמצא בבתי תוכנה באזרחות.
"הקמנו בבסמ"ח גם גוף למידה רשתית ראשון מסוגו בצה"ל. זו פעם ראשונה שיש קורסים טכנולוגים מלאים של צה"ל ברשת פנימית. מינינו קצינה ייעודית בדרגת סרן להקמה ותפעול של המערך הזה. אתה יכול ללמוד קורסים של בסמ"ח מאיפה שאתה רוצה דרך המחשב הנייד, בזמן שלך. זה חוסך לצה"ל המון כסף על קורסים כי לא צריך לשנע חיילים ולהביא מדריכים מבחוץ. זה קורס מלא שבמהלכו אתה כותב קוד ובודקים לך אותו מומחים אחרים בצה"ל מיחידות שונות שהם מוקדי ידע. רק את המבחן אתה מגיע לעשות אצלנו.
"הפלטפורמה משמשת גם את החניכים בקורס ללמוד שפות לבד. השפה העיקרית של קורס התכנות היא ג'אווה, כאשר SQL ופייתון הם לומדים במקביל לבד דרך מערכת הקורסים המקוונים. פיתחנו גם יישום לסלולר, אזרחי לחלוטין, שבו אתה יכול לבחור את הקורסים וללמוד לבד. זו מהפכה בצה"ל. זה אמור לצמצם את המרחק של הפריפריה - מרכז באמצעות הנגשה של מקצועות המחשב לכולם.
"יותר חשוב לנו להקנות לאיש הטכנולוגיה הלך רוח שיאפשר לו להתמודד עם המשימות שצה"ל צריך. זה אומר Devops, קוד פתוח, Full Stack, אבל גם ערכים, עמידה תחת לחץ ולמידה אוטודידקטית. כל המרכיבים האלו יותר חשובים מאשר שפת תכנות זו או אחרת. שפות אפשר ללמוד. את השלד הבסיסי שיוצר מתכנת או איש רשתות טוב קשה לפתח. זה האתגר שלנו".
"הקמנו בבסמ"ח גם גוף למידה רשתית ראשון מסוגו בצה"ל. זו פעם ראשונה שיש קורסים טכנולוגים מלאים של צה"ל ברשת פנימית". אומר מפקד בית הספר למקצועות במחשב בצה"ל, סא"ל רמי שקד המכשיר בימים אלה את קציני הטכנולוגיה הבאים של צה"ל
צה"ל עובר בשנים האחרונות מהפכה טכנולוגית משמעותית. הלחימה הופכת להיות מבוססת רשת, רב זרועית ומערכי התקיפה של צה"ל מבוססים על טכנולוגיה מתקדמת כדי לסגור מעגל תקיפה והפללה במספר שניות בודדות. לזה צריך להוסיף את המהלך של צה"ל בשנתיים האחרונות ללכת לכיוון פיתוח ותחזוקה עצמאיים של מערכות מחשוב על בסיס קוד פתוח.
אם בוחנים את המשוואה, כאשר מצד אחד הטכנולוגיה הופכת להיות המסד והטפחות של הלחימה, ומאידך צה"ל רוצה לעשות הכל "בתוך הבית" באופן בלתי תלוי, התוצאה היא אחריות כבדה על כתפי מערך ההכשרה הטכנולוגי של הצבא. אחד הגורמים העיקריים במערך זה הוא בית הספר למקצועות המחשב (בסמ"ח) או בשמו החדש - האקדמיה הצה"לית למקצועות המחשב וההגנה בסייבר.
בבסמ"ח עוברים כל שנה כ-10000 חניכים, מתוכם כ-2000 חדשים והיתר באים להשתלמויות מתוך הצבא. מגוון הקורסים כולל קורסי תכניתנים, מגני סייבר, מנהלי תשתיות ומחשוב, מנהלי רשת, כתיבת לומדות, בודקי תוכנה ועוד. רוב האוכלוסייה עם פרופיל עורפי או נשים.
"אין היום בעיית מוטיבציה להגיע למקצועות המחשוב", אומר סא"ל רמי שקד מפקד בסמ"ח. "הבעיה שלנו היא לבחור את הטובים ביותר מתוך מי שרוצים להגיע. יש גם בעיה של מיעוט נשים ובוגרים מהפריפריה. בגלל זה החלטנו שחצי מהחניכים בקורס תכנות יהיו נשים. פתחנו גם קורס בודק תוכנה לחרדים מתוך מטרה לתת הזדמנות שווה לכל סוגי האוכלוסייה בארץ".
"המהלכים של צה"ל להחזיר מערכות לפיתוח עצמי כמו "טירת האג"מ", הקמת זרוע הסייבר, מכרז הענן העתידי ומהלכים נוספים, דורשים יכולות טכנולוגיות שאנחנו מפתחים כאן", אומר סא"ל שקד: "כך גם פרויקטים בקוד פתוח או טכנולוגיות מתקדמות כמו VR שנכנסות לשדה הקרב. בעבר, היה לקוח שקבע דרישות. היום, הגלגל התהפך, אנשי הטכנולוגיה מציפים צרכים לדרג המבצעי. אומרים להם מה הטכנולוגיה יכולה לאפשר להם.
"אתה רואה היום קצין טכנולוגי צעיר יושב עם מח"ט, עושה לו הדגמת יכולות של מוצר חדש, ומבטיח לו שבתרח"ט הבא זה יכנס לניסוי. אלה דברים שלא היית רואה בצה"ל של פעם. טכנולוגיות כמו ביג דאטה, IOT, ענן, מובייל וסייבר הן חלק מהמציאות החדשה של הדרג הלוחם בצה"ל.
"האתגר הוא להתמודד עם אנשים צעירים שכל אחד מהם לומד שונה. זה לא הדור של פעם שלימדו את כולם באותה צורה. כתבנו קורסים מחדש. קורס תכנות, מגן סייבר, בודק תוכנה, נתמ"מ. הרעיון היה להכניס טכנולוגיות חדשות וגם תהליך למידה חדש.
"איש טכנולוגיה שיוצא מכאן ליחידות הטכנולוגיות באחת הזרועות לאחר מסלול ההכשרה, צריך לעמוד בדרישות של היחידה המבצעית. אם הוא מגיע לחיל הים וצריך להיות חלק מצוות שמקשר את המכ"מ של הספינה לתותח בשבוע כי היא יוצאת לפעילות, הוא צריך לעמוד בזה. אותו דבר נכון למטוס, טנק או מערכת לוגיסטית. ואם בבסמ"ח היה לו את החופש ללמוד בצורה שהכי מתאימה לו, ביחידה המבצעית הוא צריך להתמודד במהירות ויעילות עם המציאות בשטח".
בדומה לחי"ר, גם בעולם הסייבר יש משמעות לפעילות תחת לחץ. בין שמדובר בלחץ נפשי או פיזי, ובבסמ"ח רוצים לבחון איך החניכים בקורס מגן בסייבר מתנהגים תחת לחץ. לקראת סוף תהליך ההכשרה שלהם, החניכים בקורס עוברים תרחיש שבו מביאים אותם לעומס פיזי ובשיאו מכניסים אותם לתרחיש התקפת סייבר מורכבת. מי שמתקשה - מודח.
"המבחן מיועד לבחון איך מתנהגים החניכים מול המקלדת כאשר הגוף מגיע לסף מאמץ גבוה", מסביר סא"ל שקד. "במהלך התרגיל הם לא ישנים במשך 24 שעות, הם נכנסים לתוך מלחמת סייבר. בשיא המאמץ הפיזי, אנחנו נותנים להם תרחישי התקפות סייבר כאילו הם במלחמה אמיתית. מי שלא מתפקד היטב - מודח".
גוף למידה רשתית
המטרה העיקרית של בסמ"ח היא להביא את החניך למצב שהוא מסוגל ללמוד לבד - ללא תלות בגורם חיצוני שיכתיב לו מה ללמוד. בעגה מקצועית בעולם החינוך קוראים לזה Self-regulated learning ובקיצור SRL: "אנחנו רוצים שהחניך יבין את המשמעות של האלגוריתם שהוא לומד", מסביר סא"ל שקד. "איך האלגוריתם הזה עוזר להורים שלו לישון בשקט בלילה. זה לא פשוט. איך אתה מסביר לו ששפת אסמבלי עוזרת לשמור על גבול הצפון או על תל אביב?
"התחלנו לאחרונה לפתח מערכת משוב לבוגרי הקורסים שלנו. המערכת אוספת נתונים על ביצועי הבוגרים ביחידות השיבוץ שלהם. אנחנו רוצים להבין האם ההכשרות בבסמ"ח תואמות את צרכי היחידות בשטח. מדובר בתהליך שנמצא בבנייה. עדיין אין לנו מספיק נתונים, אבל זו יוזמה שאמורה לייצר תהליך משוב מעגלי שישפר את הליך ההכשרה הטכנולוגי בצבא.
"אנחנו מלמדים אותם גם לשתף ולחפש מידע עם אחרים. הכנסנו מחשבים ניידים עם אינטרנט פתוח בכיתות הלימוד. אלו מחשבים מעוקרים בלי מצלמה ומיקרופון. אני לא מכיר בה"ד אחר שיש שם אפשרות כזו לחניכים. העובדה שליד כל מחשב צה"לי יש מחשב אינטרנט, מאפשרת לחניך לסגל שיטות לימוד אוטודידקטיות. הוא מחפש באינטרנט פתרונות לבעיות ומפתח את הסקרנות שלו. זה המצב שתמצא בבתי תוכנה באזרחות.
"הקמנו בבסמ"ח גם גוף למידה רשתית ראשון מסוגו בצה"ל. זו פעם ראשונה שיש קורסים טכנולוגים מלאים של צה"ל ברשת פנימית. מינינו קצינה ייעודית בדרגת סרן להקמה ותפעול של המערך הזה. אתה יכול ללמוד קורסים של בסמ"ח מאיפה שאתה רוצה דרך המחשב הנייד, בזמן שלך. זה חוסך לצה"ל המון כסף על קורסים כי לא צריך לשנע חיילים ולהביא מדריכים מבחוץ. זה קורס מלא שבמהלכו אתה כותב קוד ובודקים לך אותו מומחים אחרים בצה"ל מיחידות שונות שהם מוקדי ידע. רק את המבחן אתה מגיע לעשות אצלנו.
"הפלטפורמה משמשת גם את החניכים בקורס ללמוד שפות לבד. השפה העיקרית של קורס התכנות היא ג'אווה, כאשר SQL ופייתון הם לומדים במקביל לבד דרך מערכת הקורסים המקוונים. פיתחנו גם יישום לסלולר, אזרחי לחלוטין, שבו אתה יכול לבחור את הקורסים וללמוד לבד. זו מהפכה בצה"ל. זה אמור לצמצם את המרחק של הפריפריה - מרכז באמצעות הנגשה של מקצועות המחשב לכולם.
"יותר חשוב לנו להקנות לאיש הטכנולוגיה הלך רוח שיאפשר לו להתמודד עם המשימות שצה"ל צריך. זה אומר Devops, קוד פתוח, Full Stack, אבל גם ערכים, עמידה תחת לחץ ולמידה אוטודידקטית. כל המרכיבים האלו יותר חשובים מאשר שפת תכנות זו או אחרת. שפות אפשר ללמוד. את השלד הבסיסי שיוצר מתכנת או איש רשתות טוב קשה לפתח. זה האתגר שלנו".
