מבקר המדינה: "אין תכנית רב-שנתית כוללת לטיפול בעורף האזרחי"
מבקר המדינה חושף בפני הציבור הישראלי את הכשלים של הממשלה, הכנסת וצה"ל בטיפול באיומים על העורף האזרחי. מתוך מסקנות הדו"ח עולה כי המיגון של האזרחים בגבול הצפון ועזה חלקי בלבד. כמו גם, הוא אינו מתאים לשהייה ארוכה
עמי רוחקס דומבה
| 06/12/2016
התמונה צולמה ב 21.7.2006 בתמונה נפילת טיל קטיושה בקירבת רמב"ם במהלך מלחמת לבנון השניה - פיוטר פליטר צלם ביה"ח - ארכיון בית החולים - wikipedia.org
דו"ח מבקר המדינה בנושא ההערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות חושף מחדלים בטיפול הממשלה באיומים על העורף האזרחי. מדובר בכשל רוחבי שמתחיל בראש הממשלה, דרך שר הביטחון, השר לביטחון פנים, המל"ל ועד צה"ל. לקריאת הדו"ח המלא.
"עד יולי 2016 לא הוצגו תכניות העבודה לממשלה ולא הושלמה הסדרת הסמכויות וחלוקתן בין המשרד לביטחון הפנים למשרד הביטחון. נוכח היעדרן של תכניות עבודה שנתית ורב-שנתית להכנת העורף האזרחי לחירום, משהב"ט לא הקצה משאבים לצורך זה בראייה כוללת וארוכת-טווח, ועל כן נפגעת מוכנות העורף לחירום.", נכתב בדו"ח.
"הממשלה וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן - הקבינט) לא דנו בסדרי עדיפויות לשיפור מוכנות העורף לחירום. היעדר הדיונים בנושאים אלה בקבינט פוגע ביכולתו של הדרג המדיני להבין את תמונת המצב המלאה של הסיכונים שבפניהם יעמוד העורף, ולקבל את ההחלטות הנדרשות כדי להתמודד עם סיכונים אלו."
בין היתר, חושף המבקר כי מיגון מוסדות החינוך בדרום לא הושלם וכי העורף בצפון לא מוכן למצב חירום במלחמה. "משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה, כי כאשר פקע"ר כולל בחישוב פער המיגון אמצעי מיגון שאינם כשירים, ואשר לא יוכלו לשמש כמחסה מיגוני ראוי בעת הצורך בלי להצביע על כך במפורש, הוא מציג בפני מקבלי ההחלטות תמונת מצב שגויה.", נכתב בדו"ח.
לגבי המל"ל, כותב המבקר: "בנושא ההגנה על העורף האזרחי המל"ל אינו מממש חלק מהתפקידים שהוטלו עליו בחוק המל"ל, ובכלל זה הכנת הערכות מצב לקבינט בתחומים משיקים למצב המדיני-ביטחוני שיאפשרו להעריך את האיומים ואת רמת המוכנות מולם. אי-הביצוע האמור יש בו כדי לפגוע בהכנה מיטבית של העורף לחירום."
תגובת דובר צה"ל:
"צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ייעודו של פיקוד העורף הינו גיבוש תפיסת ההפעלה והתורה המשולבת בתחום ההתגוננות האזרחית. פיקוד העורף מנחה ופועל בשיתוף פעולה עם מוסדות המדינה ומערכיה המבצעיים על מנת להכין את אזרחי המדינה להתמודדות עם מצבי החירום השונים.
"בצה"ל רואים חשיבות רבה בתחום מיגון העורף ועל כן גובש פרויקט 0-7 קילומטרים האמון על הבטחת מיגונם של מוסדות החינוך ויצירת תחושת ביטחון בקרב תושבי עוטף עזה וביישובים בטווח 7-15 ק"מ.
"במהלך השנים האחרונות משלים פיקוד העורף פרויקט יסודי וארוך טווח. במסגרתו כלל מוסדות החינוך הפורמאליים מופו ומחלקת המיגון תכננה יחד עם יישובי העוטף והמועצות המרחביות מענה מיגוני הולם, המתאים למרחקי ההגעה בזמני הצפירה הרלוונטיים. עד כה, ביישובי עוטף עזה מוגנו כ-250 מוסדות חינוך ונותר מוסד אחד בעבודה בקיבוץ "יד מרדכי" להשלמת הפרויקט.
באשר לתקינותם של מקלטים ציבוריים, על פי חוק ההתגוננות האזרחית, האחריות למיגון מוטלת בראש ובראשונה על הרשות המקומית להחזיקם באופן המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך.
"באשר לפערים בנושא גילוי והפצת התרעה מפני ירי טילים ורקטות, בחיל האוויר מתבצעת כל העת עבודה נרחבת לשיפור המענה לתחום הגילוי וההתרעה ביישובי עוטף עזה ובצפון הארץ. במהלך השנה האחרונה כחלק מהמאמץ, בוצעה עבודה נרחבת של חיל האוויר בהצבת מכ"מים טקטיים לאורך הרצועה לגילוי מיטבי בגזרות השונות.
"בנוסף, פיקוד העורף מטפל ומתקצב את כשירותם של אמצעי ההתרעה, כגון דיווחיות וכרוזיות במוסדות החינוך. פיקוד העורף מקיים מאמץ מיפוי חסר תקדים על מנת לשקף את תמונת המצב של פערי המיגון במדינת ישראל. מיפוי זה הושלם בכ-85% משטחי מדינת ישראל.
"כלל מיפוי המדינה עתיד להסתיים עד אוגוסט 2017. יש לציין, כי פיקוד העורף פועל בשיתוף פעולה מלא עם רשות החירום הלאומית ומשרדי הממשלה השונים ומשתף אותם בנתונים הקיימים ברשותו ונתונים אלו אף הוצגו פעמים רבות בוועדות הכנסת השונות."
תגובת רח"ל במשרד הביטחון:
"מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה רשות החירום הלאומית (רח"ל), יחד עם פיקוד העורף, הסדרה היסטורית של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף, ואף השלימה את כתיבת תזכיר חוק 'מוכנות המרחב האזרחי' (חוק העורף), המסדיר לראשונה את חלוקת התפקידים והמשימות בין הגורמים האחראים בחירום (מוסדות המדינה, רשויות מקומיות, גופי הצלה וגופי המשק.
"על אף שהליך הסדרת הסמכויות מול המשרד לבט"פ טרם הושלם בכתובים, הסדרה בין המשרדים קיימת בפועל. הביטוי הטוב ביותר לכך הינו גל השריפות האחרון, שבו למרות שהמשרד לבט"פ לא הוכרז כנושא באחריות הלאומית, רח"ל וכל משרדי הממשלה התייצבו כדי לסייע לו, וכוחות פיקוד העורף פעלו בתאום מלא עם משטרת ישראל. במקביל, רח"ל הפעילה את ועדת 'מל"ח צפון', לסיוע לעיר חיפה וכל התהליכים פעלו כמצופה.
"מאז סיום הביקורת לפני למעלה משנה, רח"ל אישרה בקבינט את תרחיש הייחוס החדש לעורף, שעל בסיסו נבנתה תכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף (2016-2020).
"תכניות 'מלונית' ו'מרחק בטוח' שגיבשו רח"ל וצה"ל/פקע"ר הן תכניות פינוי האוכלוסייה המפורטות, המתואמות והמדויקות ביותר, שהוכנו אי פעם, לטיפול באוכלוסייה מפונה, כמעט עד לרמת המשפחה הבודדת. כל ישוב בגבול הצפון ובעוטף עזה יודע להיכן יתפנה בחירום, וכל משרד ממשלתי (בריאות, חינוך, רווחה, פנים ועוד) יודע מה תפקידו, והכין תכניות בהינתן החלטה על פינוי. התכניות האופרטיביות מתעדכנות אחת לכמה חודשים בהתאם לשינויים הדמוגרפיים בכל ישוב, בפיקוח של ועדת היגוי בין משרדית. במקביל, עשו משרדי הממשלה בסיוע רח"ל קפיצת מדרגה משמעותית ביכולתן לממש את תכנית 'מלון אורחים' לפינוי נרחב של אוכלוסייה במקרה של מלחמה ו/או אסון המוני. בניגוד לנטען בביקורת, תכניות הפינוי השונות משלימות זו את זו ואף תורגלו כמה פעמים בשנתיים האחרונות: בתרגיל 'נקודת מפנה 15', בשבוע החירום הלאומי שעסק כולו בסוגיית הפינוי, בתרגיל המטכ"לי ובתרגילים צבאיים נוספים.
"באשר לסוגיית המתפנים עצמאית, התקיימו מספר דיונים בין-משרדיים, הוכנו מדרגים שונים לטיפול במתפנים, בהתאם לסוג מצב החירום והיקף המתפנים. המודלים השונים הוצגו לקבינט/ לדרג המדיני. במקביל, גובשו העקרונות לתכנית כוללת, לרבות הכנת פתרונות ארוכי טווח להתמודדות עם נזקי רעידות אדמה, ומשרדי הממשלה עוסקים בימים אלה בהכנת תכניות אופרטיביות לתרחישים אלה. "
מבקר המדינה חושף בפני הציבור הישראלי את הכשלים של הממשלה, הכנסת וצה"ל בטיפול באיומים על העורף האזרחי. מתוך מסקנות הדו"ח עולה כי המיגון של האזרחים בגבול הצפון ועזה חלקי בלבד. כמו גם, הוא אינו מתאים לשהייה ארוכה
התמונה צולמה ב 21.7.2006 בתמונה נפילת טיל קטיושה בקירבת רמב"ם במהלך מלחמת לבנון השניה - פיוטר פליטר צלם ביה"ח - ארכיון בית החולים - wikipedia.org
דו"ח מבקר המדינה בנושא ההערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות חושף מחדלים בטיפול הממשלה באיומים על העורף האזרחי. מדובר בכשל רוחבי שמתחיל בראש הממשלה, דרך שר הביטחון, השר לביטחון פנים, המל"ל ועד צה"ל. לקריאת הדו"ח המלא.
"עד יולי 2016 לא הוצגו תכניות העבודה לממשלה ולא הושלמה הסדרת הסמכויות וחלוקתן בין המשרד לביטחון הפנים למשרד הביטחון. נוכח היעדרן של תכניות עבודה שנתית ורב-שנתית להכנת העורף האזרחי לחירום, משהב"ט לא הקצה משאבים לצורך זה בראייה כוללת וארוכת-טווח, ועל כן נפגעת מוכנות העורף לחירום.", נכתב בדו"ח.
"הממשלה וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן - הקבינט) לא דנו בסדרי עדיפויות לשיפור מוכנות העורף לחירום. היעדר הדיונים בנושאים אלה בקבינט פוגע ביכולתו של הדרג המדיני להבין את תמונת המצב המלאה של הסיכונים שבפניהם יעמוד העורף, ולקבל את ההחלטות הנדרשות כדי להתמודד עם סיכונים אלו."
בין היתר, חושף המבקר כי מיגון מוסדות החינוך בדרום לא הושלם וכי העורף בצפון לא מוכן למצב חירום במלחמה. "משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה, כי כאשר פקע"ר כולל בחישוב פער המיגון אמצעי מיגון שאינם כשירים, ואשר לא יוכלו לשמש כמחסה מיגוני ראוי בעת הצורך בלי להצביע על כך במפורש, הוא מציג בפני מקבלי ההחלטות תמונת מצב שגויה.", נכתב בדו"ח.
לגבי המל"ל, כותב המבקר: "בנושא ההגנה על העורף האזרחי המל"ל אינו מממש חלק מהתפקידים שהוטלו עליו בחוק המל"ל, ובכלל זה הכנת הערכות מצב לקבינט בתחומים משיקים למצב המדיני-ביטחוני שיאפשרו להעריך את האיומים ואת רמת המוכנות מולם. אי-הביצוע האמור יש בו כדי לפגוע בהכנה מיטבית של העורף לחירום."
תגובת דובר צה"ל:
"צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ייעודו של פיקוד העורף הינו גיבוש תפיסת ההפעלה והתורה המשולבת בתחום ההתגוננות האזרחית. פיקוד העורף מנחה ופועל בשיתוף פעולה עם מוסדות המדינה ומערכיה המבצעיים על מנת להכין את אזרחי המדינה להתמודדות עם מצבי החירום השונים.
"בצה"ל רואים חשיבות רבה בתחום מיגון העורף ועל כן גובש פרויקט 0-7 קילומטרים האמון על הבטחת מיגונם של מוסדות החינוך ויצירת תחושת ביטחון בקרב תושבי עוטף עזה וביישובים בטווח 7-15 ק"מ.
"במהלך השנים האחרונות משלים פיקוד העורף פרויקט יסודי וארוך טווח. במסגרתו כלל מוסדות החינוך הפורמאליים מופו ומחלקת המיגון תכננה יחד עם יישובי העוטף והמועצות המרחביות מענה מיגוני הולם, המתאים למרחקי ההגעה בזמני הצפירה הרלוונטיים. עד כה, ביישובי עוטף עזה מוגנו כ-250 מוסדות חינוך ונותר מוסד אחד בעבודה בקיבוץ "יד מרדכי" להשלמת הפרויקט.
באשר לתקינותם של מקלטים ציבוריים, על פי חוק ההתגוננות האזרחית, האחריות למיגון מוטלת בראש ובראשונה על הרשות המקומית להחזיקם באופן המאפשר את השימוש בהם בכל עת שיהיה צורך בכך.
"באשר לפערים בנושא גילוי והפצת התרעה מפני ירי טילים ורקטות, בחיל האוויר מתבצעת כל העת עבודה נרחבת לשיפור המענה לתחום הגילוי וההתרעה ביישובי עוטף עזה ובצפון הארץ. במהלך השנה האחרונה כחלק מהמאמץ, בוצעה עבודה נרחבת של חיל האוויר בהצבת מכ"מים טקטיים לאורך הרצועה לגילוי מיטבי בגזרות השונות.
"בנוסף, פיקוד העורף מטפל ומתקצב את כשירותם של אמצעי ההתרעה, כגון דיווחיות וכרוזיות במוסדות החינוך. פיקוד העורף מקיים מאמץ מיפוי חסר תקדים על מנת לשקף את תמונת המצב של פערי המיגון במדינת ישראל. מיפוי זה הושלם בכ-85% משטחי מדינת ישראל.
"כלל מיפוי המדינה עתיד להסתיים עד אוגוסט 2017. יש לציין, כי פיקוד העורף פועל בשיתוף פעולה מלא עם רשות החירום הלאומית ומשרדי הממשלה השונים ומשתף אותם בנתונים הקיימים ברשותו ונתונים אלו אף הוצגו פעמים רבות בוועדות הכנסת השונות."
תגובת רח"ל במשרד הביטחון:
"מאז חזרתה למשרד הביטחון ביוני 2014, השלימה רשות החירום הלאומית (רח"ל), יחד עם פיקוד העורף, הסדרה היסטורית של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף, ואף השלימה את כתיבת תזכיר חוק 'מוכנות המרחב האזרחי' (חוק העורף), המסדיר לראשונה את חלוקת התפקידים והמשימות בין הגורמים האחראים בחירום (מוסדות המדינה, רשויות מקומיות, גופי הצלה וגופי המשק.
"על אף שהליך הסדרת הסמכויות מול המשרד לבט"פ טרם הושלם בכתובים, הסדרה בין המשרדים קיימת בפועל. הביטוי הטוב ביותר לכך הינו גל השריפות האחרון, שבו למרות שהמשרד לבט"פ לא הוכרז כנושא באחריות הלאומית, רח"ל וכל משרדי הממשלה התייצבו כדי לסייע לו, וכוחות פיקוד העורף פעלו בתאום מלא עם משטרת ישראל. במקביל, רח"ל הפעילה את ועדת 'מל"ח צפון', לסיוע לעיר חיפה וכל התהליכים פעלו כמצופה.
"מאז סיום הביקורת לפני למעלה משנה, רח"ל אישרה בקבינט את תרחיש הייחוס החדש לעורף, שעל בסיסו נבנתה תכנית עבודה רב-שנתית למוכנות העורף (2016-2020).
"תכניות 'מלונית' ו'מרחק בטוח' שגיבשו רח"ל וצה"ל/פקע"ר הן תכניות פינוי האוכלוסייה המפורטות, המתואמות והמדויקות ביותר, שהוכנו אי פעם, לטיפול באוכלוסייה מפונה, כמעט עד לרמת המשפחה הבודדת. כל ישוב בגבול הצפון ובעוטף עזה יודע להיכן יתפנה בחירום, וכל משרד ממשלתי (בריאות, חינוך, רווחה, פנים ועוד) יודע מה תפקידו, והכין תכניות בהינתן החלטה על פינוי. התכניות האופרטיביות מתעדכנות אחת לכמה חודשים בהתאם לשינויים הדמוגרפיים בכל ישוב, בפיקוח של ועדת היגוי בין משרדית. במקביל, עשו משרדי הממשלה בסיוע רח"ל קפיצת מדרגה משמעותית ביכולתן לממש את תכנית 'מלון אורחים' לפינוי נרחב של אוכלוסייה במקרה של מלחמה ו/או אסון המוני. בניגוד לנטען בביקורת, תכניות הפינוי השונות משלימות זו את זו ואף תורגלו כמה פעמים בשנתיים האחרונות: בתרגיל 'נקודת מפנה 15', בשבוע החירום הלאומי שעסק כולו בסוגיית הפינוי, בתרגיל המטכ"לי ובתרגילים צבאיים נוספים.
"באשר לסוגיית המתפנים עצמאית, התקיימו מספר דיונים בין-משרדיים, הוכנו מדרגים שונים לטיפול במתפנים, בהתאם לסוג מצב החירום והיקף המתפנים. המודלים השונים הוצגו לקבינט/ לדרג המדיני. במקביל, גובשו העקרונות לתכנית כוללת, לרבות הכנת פתרונות ארוכי טווח להתמודדות עם נזקי רעידות אדמה, ומשרדי הממשלה עוסקים בימים אלה בהכנת תכניות אופרטיביות לתרחישים אלה. "
