פרשת הצוללות – הזרמים שמתחת לפני המים

בפרשת הצוללות שהיועמ"ש מנדלבליט הורה על בדיקתה השבוע, מתערבבות שמועות עם חשדות והשערות עם עובדות. קצת סדר בפרטים, בסדרת שאלות ותשובות

פרשת הצוללות – הזרמים שמתחת לפני המים

צילום: דו"צ

עסקת הצוללות החדשה עם גרמניה נחשפה לראשונה כאן ב־14 באוקטובר, והפכה למחול שדים לאחר החשיפה של רביב דרוקר בערוץ 10 בדבר מעורבות פרקליט ראש הממשלה, עו"ד דוד שמרון. כמו פרשיות קודמות, גם עסקת הצוללות הפכה לנושא פוליטי ותקשורתי לוהט, שמתערבבים בו שמועות עם חשדות והשערות עם עובדות. חלק מהפרטים האמיתיים יתגלו כנראה רק בחשיפות התקשורתיות הבאות או על ידי המשטרה, אבל כבר עכשיו כדאי לעשות סדר: מה אמת בפרסומים הרבים, ומה ההקשר הנכון של העובדות.

 1.האם עסקת הצוללות היא מקרה נדיר שבו הדרג המדיני מחליט בניגוד לעמדת מערכת הביטחון? 

הטענה הזו, שנשמעת שוב ושוב, אינה נכונה משתי סיבות עיקריות. קודם כול, כבר היו דברים מעולם, ולא פעם אחת. מדובר בדפוס שחוזר על עצמו: בעסקאות־ענק, הדרג המדיני כופה את עמדתו על הדרג הצבאי. בין אם מדובר בהתנגדות טקטית שנובעת ממו"מ תקציבי - מערכת הביטחון תמיד מעדיפה שהעסקאות הללו ימומנו בתקציב ממשלתי מיוחד ולא מה"שוטף" - ובין אם מדובר בעמדה מהותית ומקצועית לחלוטין,  ניסיון העבר מלמד שהנטייה המובנית להעדפת הדחוף והאקטואלי הביאה למקרים אבסורדיים. מערכת ה'חץ', למשל, ואפילו 'כיפת ברזל', נכפו על חיל האוויר.

יתרה מכך: כל עסקאות הצוללות הקודמות לא זכו לתמיכת הצבא. צה"ל רכש שלוש צוללות ראשונות לקראת סוף המילניום הקודם ושתיים נוספות בשנת 2012, כשצוללות 4 ו־5 הגיעו בשנה האחרונה. העסקה לרכישת הצוללת השישית, שתגיע ב־2019, נעשתה תוך התנגדות נמרצת של חיל הים, אבל הייתה מימוש הגיוני של אופציה כלכלית.

2. אופן קבלת ההחלטה על הצוללות מעורר חשד. 

נכון, מדובר בתהליך "יוצא דופן". יש רשומון של גרסאות סותרות, אבל השוואה ביניהן מעלה כי הנושא עלה על הפרק על ידי המועצה לביטחון לאומי הכפופה ישירות לראש הממשלה בדצמבר 2015. בדיון בהשתתפות נציג מערכת הביטחון הובעה עמדת המערכת בהובלת שר הביטחון משה יעלון, ולפיה צה"ל אינו מעוניין ביותר מחמש צוללות במקביל. לכן, הצוללת הוותיקה ביותר אמורה לפרוש מן השירות כשתגיע הצוללת השישית. העמדה הייתה שצוללות נוספות יירכשו לקראת סיום תקופת החיים של הצוללות 2 ו־3 שהגיעו בשנת 2000, כלומר בשנת 2030, ומוקדם מדי לדון בכך.

למרות זאת, ראש הממשלה התכוון לחתום על עסקה עם גרמניה לרכש שלוש צוללות נוספות כבר בביקור בברלין בחודש פברואר השנה. לטענת אנשי יעלון, שר הביטחון סיכל זאת בשיחת טלפון נזעמת, אחרי שקיבל מידע ברגע האחרון מהמטה לביטחון לאומי. השיחה התחילה כשנתניהו עלה למטוס. השניים סיכמו שלא ייחתם הסכם מחייב עם גרמניה בעניין הרכישה, אלא לכל היותר מזכר הבנות. בסופו של הביקור לא נחתם שום מסמך. בחודש מאי יצא יעלון מן התמונה, ואביגדור ליברמן מונה במקומו לשר.

ההתנהלות מעוררת חשד, מפני שברכישות־ענק אחרות התהליכים ארוכים הרבה יותר. כך למשל, על עסקת מטוסי הקרב העתידיים אף־35 המכונים 'אדיר', שיגיעו לבסיס נבטים בעוד שבועיים, נערכו ישיבות רבות אפילו בקבינט. בנוסף, עסקה קטנה בהרבה מהצוללות, הכוללת רכש תותחים מתנייעים חדשים בעלות של מיליארד שקל, נדונה בצה"ל כבר שנים ארוכות. צחוק הגורל הוא שממש בימים האחרונים התגבשה המלצה במשרד הביטחון לרכוש תותח חדש מתוצרת 'אלביט' הישראלית, מול החברה הגרמנית KMW שהציעה תותח מתחרה בפרויקט משותף עם התעשייה האווירית.

 3. האם ישנה סיבה לחתום על הסכם עם גרמניה שנים לפני הצורך האמיתי להחליף את צוללות ה'דולפין' מהדור הראשון, לפי עמדת צה"ל? 

כן, רק אם רוצים להגדיל את צי הצוללות מ־5 ל־8 - מהלך לא סביר לחלוטין לפי עמדת חיל הים - או כדי לנצל את העובדה שכיום יש בגרמניה ממשל אוהד מאוד  בראשות אנגלה מרקל, שמוכן לממן שליש מעלות העסקה הנאמדת ב־1.5 מיליארד דולר. לא בטוח שגם בעתיד תהיה שם ממשלה פרו־ישראלית כזו.

4. מה האינטרס של גרמניה לתת לישראל מענק כה נדיב?

 המטרה היא להבטיח עבודה רצופה למספנה, שבכלל נרכשה בחלקה על ידי תאגיד ערבי מהמפרץ הפרסי. באופן מסורתי, יכולותיה של גרמניה בתחום הצוללות נחשבות עניין אסטרטגי. מעבר לכך, לממשל הגרמני הנוכחי יש באמת גישה אוהדת לצרכיה הביטחוניים של ישראל. במיוחד כשמדובר בכלי לחימה שלפי פרסומים בעולם אמור לאפשר לישראל יכולת "מכה שנייה" באמצעות טילים גרעיניים מהים, במקרה שתותקף בנשק גרעיני על ידי איראן. לקנצלרית מרקל אמונה דתית עמוקה בדבר החובה להבטיח את שרידותה של ישראל.

5. אז מה ישראל רוכשת כעת, בעצם, בגרמניה? 

בעקבות התנגדות יעלון בשיחת הטלפון ההיא, הכוונה לרכוש גם שתי ספינות נגד צוללות ירדה מהפרק, אבל לפני שבועיים נחתם מזכר הבנות - ולא הסכם - עם גרמניה על רכש של שלוש צוללות. מכיוון שמדובר רק במזכר הבנות, עד עכשיו לא נפתח שום מו"מ עם הגרמנים, לא על המחיר ולא על אפיון צוללות העתיד. לפי עמדת חיל הים, הצוללות הבאות לא יהיו המשך לסדרת ה'דולפין' אלא בעלות אפיון חדש לחלוטין, שעדיין אינו ידוע.

על פי מקורות זרים, לצוללות מדגם 'דולפין' יש יכולת "מכה שנייה", כלומר הן מסוגלות לשגר טילים גרעיניים לתוך שטח אויב גם אם ישראל תותקף קודם לכן בנשק גרעיני והבסיסים הקרקעיים שלה ייהרסו. לדגם המשופר יש תוספת של עשרה מטרים לעומת הדגם הישן, שמאפשרת מערכות לחימה מתקדמות ושהייה ארוכה מתחת למים.

צוללות ה'דולפין' שוקלות כ־1,900 טון, והן מבוססות על הצוללת הגרמנית A212, ומצוידות ב־10 משגרים לטילי טורפדו. על פי דיווחים בתקשורת הזרה, הן יכולות לאחסן רכבים תת־מימיים. על סמך דיווחים זרים, ישראל התאימה את צינור הטורפדו 650 מ"מ של ה'דולפין' לשיגור טילי שיוט נושאי ראשי קרב גרעיניים. צוללות העתיד יהיו מסוג חדש.

 6. האם תא"ל במיל' אבריאל בר־יוסף, הנמצא בחקירת משטרה, הוא דמות מפתח בפרשה?

כך זה נראה. השאלות מתחילות בעצם ההחלטה למנות את בר־יוסף לראש המל"ל הבא. כפי שנחשף כאן בחודש מרץ, המינוי הזה עוכב בעקבות מכתב ששלחה תנועת אומ"ץ לפני התחקיר העיתונאי בעניין. בר־יוסף כיהן בעבר כסגן ראש המל"ל, ולפני כן שימש יועץ לוועדת החוץ והביטחון בכנסת. בשירותו בצה"ל נשא בתפקיד ראש מספן ציוד בחיל הים. הרזומה שלו אינו מתקרב לרקורד של ראשי מל"ל לפניו, ובהם אלופים לשעבר כמו דוד עברי, גיורא איילנד, יעקב עמידרור, או דמויות בולטות מהמוסד כמו עוזי ארד ויוסי כהן.

המכתב נגד מינויו של בר־יוסף היה מבוסס על עדות של איש עסקים ישראלי שהיה נציגו של איש עסקים גרמני. לטענתו, בר־יוסף החליף אותו בקשר הזה, וקיבל טובות הנאה מאותו איש עסקים בזמן שהיה סגן ראש המל"ל. עוד הוא טוען כי במקביל היה בר־יוסף מעורב עמוקות בתחומים שהגרמני היה יכול למצוא בהם עניין רב, כמו הקמת מתקן להנזלת גז בחופי ישראל ועסקאות לרכש צוללות ואניות מגרמניה. המכתב כולל טענות קשות נוספות, והוא הועבר גם למבקר המדינה. הטענות הללו נמצאות כעת במרכז חקירת המשטרה בעניינו של בר־יוסף, שוויתר על המינוי כבר בקיץ. בעקבות כך, ב־2016 אין "ראש" קבוע למטה לביטחון לאומי. הסכסוך העסקי שהניב מסמכים שסיבכו את בר־יוסף, מניב מסמכים גם בקשר ל"פרשת הצוללות". 

7. מי אמור לעסוק ברכש צוללות, המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה או אגף התכנון בצה"ל?

המטה לביטחון לאומי אמור לגבש לראש הממשלה ולקבינט המלצות בראייה רחבה, שכוללת גם את השיקולים הצבאיים. למרות זאת, מספר הצוללות בשירות צה"ל, בראייה ארוכת טווח, הוא נושא מובהק לעיסוק של אגף התכנון במטה הכללי, שכן מדובר בכלי היקר ביותר של צה"ל. ובכל זאת, הפעם האחרונה שבה נידון נושא הצוללות באג"ת היא התוכנית הרב־שנתית 'גדעון', שנכנסה לתוקף בשנת 2014. לפי 'גדעון', צה"ל לא אמור היה להוציא לדרך תוכנית הצטיידות חדשה בצוללות, מעבר לצוללת השישית שכבר סוכם עליה.

8.  האם מעורבותו של עו"ד דוד שמרון בעסקה היא פסולה? 

פרקליט יכול להיות מעורב בעסקה כזו. חשדות על שחיתות עולים כמעט לגבי כל עסקת נשק גדולה בעולם, כולל עסקאות של גורמים ישראליים בחו"ל, כפי שעולה לא פעם בתקשורת במדינות רבות ואפילו מניב חקירות, כמו במקרים של עסקאות ענק שביצעה ישראל בקזחסטן ובגאורגיה.

הבעיה האמיתית היא במעורבות של משרד עורך דין פרטי בענייני מדינה רגישים. בהקשר הזה, מעוררת אי־ נוחות במיוחד העובדה ששותפו של שמרון, עו"ד יצחק מולכו, הוא שליחו האישי של ראש הממשלה לעניינים מדיניים רגישים מאוד בכל רחבי תבל ובמיוחד בעולם הערבי, וייתכן שגם מול גרמניה.

 9. מי אתה, מיקי גנור? 

 מדובר בנציגהּ בישראל של החברה הגרמנית 'טיסנקרופ', יצרנית הצוללות. גנור הוא משל לאלפי סוכנים, רבים מהם פורשים של מערכת הביטחון לשעבר, מישראל ומכל העולם, שעוסקים בתיווך עסקאות ומפעילים קשרים ענפים וגורפים אחוזים נאים מאוד בעסקאות כדוגמת עסקת הצוללות הקודמת. להבדיל מהפרופיל הרגיל, גנור הוא בכלל איש נדל"ן. בין סוכנים יש לא פעם דם רע. אנשי המשטרה יכולים לבנות על האיבה הזאת לא מעט, במהלך איסוף חומר בפרשה.

 10. האם יש קשר בין פרשת הצוללות לעסקאות לרכישה של ארבע ספינות מגרמניה להגנה על מים כלכליים, שלגביה פורסם השבוע בערוץ 10 מייל ששלח היועץ המשפטי של משרד הביטחון ובו דיווח למנכ"ל המשרד על מעורבות עו"ד שמרון למען החברה הגרמנית?

אין קשר לעסקת הצוללות, אבל גם בעסקת המים הכלכליים ייצג עו"ד שמרון את הסוכן מיקי גנור. בעסקה זו היה מכרז בינלאומי, אך נבחרה המספנה הגרמנית שלא השתתפה במכרז והסכימה לתת הצעה טובה יותר. מהמסמך משתמע לכאורה שעו"ד שמרון הזכיר את ראש הממשלה נתניהו בפנייתו למשרד הביטחון בשם המספנה. גורמים רשמיים המעורבים בעסקה טוענים כעת כי "תהליכים מוזרים היו גם בעסקת הספינות". (תגובת שמרון שנמסרה לערוץ 10: "לא אמרתי לעו"ד בן־ארי דבר על ראש הממשלה, ולא היה לי שמץ של מושג על מעורבות ראש הממשלה בעניין הספינות").

11. מה היקפי עסקת הספינות?

על פי האומדן מדובר בכ־430 מיליון אירו. כשליש מהרכישה ימומן באמצעות מענק מיוחד של ממשלת גרמניה, בגובה 115 מיליון אירו. לא זו בלבד ששליש מהעלות ימומן מכספי משלם המסים הגרמני, לממשלת גרמניה יש אינטרס לספק עבודה למספנות בעיר קיל, וגם זו הסיבה למתנה הנדיבה. הגרמנים גם התחייבו לבצע רכש גומלין בישראל בסך 700 מיליון שקל. ממשלת גרמניה זעמה על ההתנהלות הישראלית בעסקה זו, שנחשבה בעיניה "סחטנית", וכמעט ביטלה את תמיכתה.

12. האם ראש הממשלה ידע על מעורבותו של שמרון בעסקת הצוללות? 

השאלה הגדולה מכולן. הן ראש הממשלה והן עורך דינו מיהרו להכחיש זאת. 

אולי יעניין אותך גם