האם צה"ל נערך כראוי למלחמה הבאה?
הדיון הציבורי על הפקת הלקחים ממבצע "צוק איתן" חשוב מאוד, לא כדי למצוא אשמים אלא כדי להציף ולהבין לעומקה את התקלה החוזרת של הדרג הפוליטי והצבאי הבכיר, בהבנה והפנמה של תמונת האיומים האמתית שמציבים לנו אויבנו.
עמוס כהן
| 20/11/2016
פעם אחר פעם אנו נוכחים שצה"ל והדרג המדיני לא מצליחים להפנים את המשמעות המלאה של האיום הצבאי, גם כאשר העובדות והיכולות של האויב ידועות, מקבלי ההחלטות בדרג הצבאי והפוליטי נכשלים בהסקת המסקנות המתבקשות ובהכנת צה"ל למלחמה הבאה.
מנהרות החמאס ב"צוק איתן" הן דוגמה מובהקת לתקלה אבל היא איננה יחידה. גם פיתוח המענה לאיום הרקטות, שהיה ידוע ומוכר שנים רבות נעשה באיחור רב, רק לאחר שמדינת ישראל ספגה מתקפת רקטות מאסיבית במלחמת לבנון השנייה.
חשוב מאוד שהערכות צה"ל לאיומים הצפויים בעתיד תישמר בסוד ומטבע הדברים לא ניתן לקיים עליה דיון ציבורי, עם זאת העלאת דעות ורעיונות על ידי הציבור יכולה לסייע למקבלי ההחלטות לבחון, אם אכן הם נערכים כראוי למלחמה הבאה.
השאלה המתבקשת היא כמובן איך תיראה המלחמה הבאה, וניתן להציע מספר תרחישים. התרחיש שאני רוצה להציע הוא תרחיש קיצון אבל בהחלט אפשרי - מתקפה יזומה של ארגוני טרור (חיזבאללה, חמאס ומורדים הכפופים לחיזבאללה ברמת הגולן) במטרה להתניע מהלך מדיני שיכלול דרישה לשחרור מחבלים הכלואים בישראל והקמת מדינה פלסטינית (או דרישות אחרות). התרחיש אינו מהווה איום קיומי על מדינת ישראל אבל יכול לפגוע קשות בתדמיתה של ישראל ובאזרחים רבים החיים לאורך קו הגבול.
תרחיש נוסף הוא מתקפת פתע של כוחות קומנדו בשלוש חזיתות - רצועת עזה, גבול לבנון ומשטח רמת הגולן הנשלט על ידי חיזבאללה, אשר מגובה במטחי טילים ורקטות ובפעילות חבלנית בשטחי איו"ש, מדובר באתגר שצה"ל טרם התמודד אתו ויש להיערך לאפשרות שיקרה.
לאורך גבולות רצועת עזה, לבנון וצפון רמה"ג ישנם כ-50 ישובים שנמצאים בטווח קטן מ 10 ק"מ מהגבול וכוח רגלי יכול להגיע אליהם מצדו השני של הגבול בהליכה של שעה עד שעתיים. חדירה מרצועת עזה יכולה כנראה להיעזר גם במנהרות כל עוד לא ניתן להן מענה טוב.
לארגוני הטרור יש סד"כ מספיק גדול לפעול במקביל לכיבוש של עשרות ישובים אם אלה לא יוגנו כראוי. אם תצליח המתקפה, יכבשו ישובים ויתפסו אזרחים רבים כבני ערובה (אשר ישמשו כמגן אנושי מפני כוח האש של צה"ל) וצה"ל יעמוד בפני דילמה קשה מאוד. סביר בהחלט שמדינת ישראל תאלץ להיכנס למו"מ עם ארגוני הטרור ולצה"ל לא תינתן יד חופשית לפעול בעוצמה מלאה. לכן על צה"ל למנוע את כיבוש הישובים ותפיסת האזרחים.
לוח הזמנים של מבצע קומנדו יזום עלול להיות קצר מאוד, סדר גודל של שעות בודדות בהן הכוחות התוקפים יחצו את קו הגבול, יכבשו את הישובים וייסוגו. לוח זמנים זה לא מאפשר לבסס את הגנת הישובים על כוחות מילואים או על כוחות שצריך לנייד מגזרות אחרות. את ההגנה יש לבסס רק על כוחות שנמצאים בקרבת הישובים או בתוכם.
צה"ל מודע כמובן לאפשרות של מתקפת קומנדו, אבל האם הוא הפנים את משמעותה ופועל כנדרש להתמודדות עם מתקפה כזו? לא ניתן לבנות "קיר ברזל" שיספק מענה חד משמעי ומוחלט לתרחיש הנ"ל, אבל ניתן וצריך לעשות הרבה כדי להקטין את סיכויי ההצלחה של המתקפה.
צה"ל צריך להיערך למתאר הקשה ביותר ולא לתת לעצמו הנחות והקלות. יש לצאת מנקודת הנחה שארגוני המחבלים יפעלו במתאר התקפי עם סד"כ גדול שיכול להגיע לאלפי לוחמים מאומנים.
סביר שעל פעילות בהיקף מלא תהיה התראה, לפחות כללית אבל מתקפה יזומה בכוחות חלקיים על מספר מצומצם של ישובים עלולה להיפתח גם ללא התראה או בהתראה קצרה. יש להיערך לשתי האפשרויות - מתקפה בכוח מלא עליה תהיה התראה ומתקפה בכוח חלקי ללא התראה, שתתגלה רק בחציית גבול או סמוך לכך.
הגנת הישובים צריכה להתבסס על:
· יצירת מכשול - גידור, מיקוש והתראה מקומית
· חסימת צירים במעברים הכרחיים באזורים הרריים
· סד"כ סביר של לוחמים שימצא בישובים
· כוח עתודה גזרתי להתערבות מהירה
· אימון וציוד התושבים בנשק מתאים לבלימת המתקפה
· הכנת פקודת מגננה צהלית ותרגולה, כולל שילוב חיל האוויר
השקעת משאבים רבים בהגנה נוגדת את התפיסה המסורתית של מדינת ישראל הגורסת הכרעת המלחמה במתקפה. אבל בעידן הלחימה האסימטרית ייתכן שדי במשאבים לא גדולים של אויר, וכוח יבשתי כדי להכריע בקרב המתקפה, ולעומת זה המגננה הן נגד רקטות וטילים והן כנגד מתקפת קומנדו מחייבת הקצאת אמצעים רבים.
האם צה"ל אכן נערך למתאר של מתקפת פתע נרחבת של כוחות קומנדו בשלוש גזרות? או שמא אנו צפויים להפתעה נוספת?
הכותב סא"ל (מיל) שרת כטייס קרב בחיל האוויר, תפקידו האחרון ביחידה לשת"פ. מנהל את מרכז המידע של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל
הדיון הציבורי על הפקת הלקחים ממבצע "צוק איתן" חשוב מאוד, לא כדי למצוא אשמים אלא כדי להציף ולהבין לעומקה את התקלה החוזרת של הדרג הפוליטי והצבאי הבכיר, בהבנה והפנמה של תמונת האיומים האמתית שמציבים לנו אויבנו.
פעם אחר פעם אנו נוכחים שצה"ל והדרג המדיני לא מצליחים להפנים את המשמעות המלאה של האיום הצבאי, גם כאשר העובדות והיכולות של האויב ידועות, מקבלי ההחלטות בדרג הצבאי והפוליטי נכשלים בהסקת המסקנות המתבקשות ובהכנת צה"ל למלחמה הבאה.
מנהרות החמאס ב"צוק איתן" הן דוגמה מובהקת לתקלה אבל היא איננה יחידה. גם פיתוח המענה לאיום הרקטות, שהיה ידוע ומוכר שנים רבות נעשה באיחור רב, רק לאחר שמדינת ישראל ספגה מתקפת רקטות מאסיבית במלחמת לבנון השנייה.
חשוב מאוד שהערכות צה"ל לאיומים הצפויים בעתיד תישמר בסוד ומטבע הדברים לא ניתן לקיים עליה דיון ציבורי, עם זאת העלאת דעות ורעיונות על ידי הציבור יכולה לסייע למקבלי ההחלטות לבחון, אם אכן הם נערכים כראוי למלחמה הבאה.
השאלה המתבקשת היא כמובן איך תיראה המלחמה הבאה, וניתן להציע מספר תרחישים. התרחיש שאני רוצה להציע הוא תרחיש קיצון אבל בהחלט אפשרי - מתקפה יזומה של ארגוני טרור (חיזבאללה, חמאס ומורדים הכפופים לחיזבאללה ברמת הגולן) במטרה להתניע מהלך מדיני שיכלול דרישה לשחרור מחבלים הכלואים בישראל והקמת מדינה פלסטינית (או דרישות אחרות). התרחיש אינו מהווה איום קיומי על מדינת ישראל אבל יכול לפגוע קשות בתדמיתה של ישראל ובאזרחים רבים החיים לאורך קו הגבול.
תרחיש נוסף הוא מתקפת פתע של כוחות קומנדו בשלוש חזיתות - רצועת עזה, גבול לבנון ומשטח רמת הגולן הנשלט על ידי חיזבאללה, אשר מגובה במטחי טילים ורקטות ובפעילות חבלנית בשטחי איו"ש, מדובר באתגר שצה"ל טרם התמודד אתו ויש להיערך לאפשרות שיקרה.
לאורך גבולות רצועת עזה, לבנון וצפון רמה"ג ישנם כ-50 ישובים שנמצאים בטווח קטן מ 10 ק"מ מהגבול וכוח רגלי יכול להגיע אליהם מצדו השני של הגבול בהליכה של שעה עד שעתיים. חדירה מרצועת עזה יכולה כנראה להיעזר גם במנהרות כל עוד לא ניתן להן מענה טוב.
לארגוני הטרור יש סד"כ מספיק גדול לפעול במקביל לכיבוש של עשרות ישובים אם אלה לא יוגנו כראוי. אם תצליח המתקפה, יכבשו ישובים ויתפסו אזרחים רבים כבני ערובה (אשר ישמשו כמגן אנושי מפני כוח האש של צה"ל) וצה"ל יעמוד בפני דילמה קשה מאוד. סביר בהחלט שמדינת ישראל תאלץ להיכנס למו"מ עם ארגוני הטרור ולצה"ל לא תינתן יד חופשית לפעול בעוצמה מלאה. לכן על צה"ל למנוע את כיבוש הישובים ותפיסת האזרחים.
לוח הזמנים של מבצע קומנדו יזום עלול להיות קצר מאוד, סדר גודל של שעות בודדות בהן הכוחות התוקפים יחצו את קו הגבול, יכבשו את הישובים וייסוגו. לוח זמנים זה לא מאפשר לבסס את הגנת הישובים על כוחות מילואים או על כוחות שצריך לנייד מגזרות אחרות. את ההגנה יש לבסס רק על כוחות שנמצאים בקרבת הישובים או בתוכם.
צה"ל מודע כמובן לאפשרות של מתקפת קומנדו, אבל האם הוא הפנים את משמעותה ופועל כנדרש להתמודדות עם מתקפה כזו? לא ניתן לבנות "קיר ברזל" שיספק מענה חד משמעי ומוחלט לתרחיש הנ"ל, אבל ניתן וצריך לעשות הרבה כדי להקטין את סיכויי ההצלחה של המתקפה.
צה"ל צריך להיערך למתאר הקשה ביותר ולא לתת לעצמו הנחות והקלות. יש לצאת מנקודת הנחה שארגוני המחבלים יפעלו במתאר התקפי עם סד"כ גדול שיכול להגיע לאלפי לוחמים מאומנים.
סביר שעל פעילות בהיקף מלא תהיה התראה, לפחות כללית אבל מתקפה יזומה בכוחות חלקיים על מספר מצומצם של ישובים עלולה להיפתח גם ללא התראה או בהתראה קצרה. יש להיערך לשתי האפשרויות - מתקפה בכוח מלא עליה תהיה התראה ומתקפה בכוח חלקי ללא התראה, שתתגלה רק בחציית גבול או סמוך לכך.
הגנת הישובים צריכה להתבסס על:
· יצירת מכשול - גידור, מיקוש והתראה מקומית
· חסימת צירים במעברים הכרחיים באזורים הרריים
· סד"כ סביר של לוחמים שימצא בישובים
· כוח עתודה גזרתי להתערבות מהירה
· אימון וציוד התושבים בנשק מתאים לבלימת המתקפה
· הכנת פקודת מגננה צהלית ותרגולה, כולל שילוב חיל האוויר
השקעת משאבים רבים בהגנה נוגדת את התפיסה המסורתית של מדינת ישראל הגורסת הכרעת המלחמה במתקפה. אבל בעידן הלחימה האסימטרית ייתכן שדי במשאבים לא גדולים של אויר, וכוח יבשתי כדי להכריע בקרב המתקפה, ולעומת זה המגננה הן נגד רקטות וטילים והן כנגד מתקפת קומנדו מחייבת הקצאת אמצעים רבים.
האם צה"ל אכן נערך למתאר של מתקפת פתע נרחבת של כוחות קומנדו בשלוש גזרות? או שמא אנו צפויים להפתעה נוספת?
הכותב סא"ל (מיל) שרת כטייס קרב בחיל האוויר, תפקידו האחרון ביחידה לשת"פ. מנהל את מרכז המידע של מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל
