ה"רובד" המודיעיני בעקבות המבצע בסמוע

לפני 50 שנה בנובמבר 1966 תקף צה"ל את הצבא הירדני בסמוע, בדרום הר חברון, אחד המבצעים המקיפים, ראשון מסוגו באור יום. יש הרואים בו תמריץ ירדני להצטרף למלחמה ב-1967

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בליל שבת 11 בנובמבר 1966 סמוך לחצות, נהרגו שלושה לוחמי צנחנים כאשר רכב הסיור שלהם עלה על מוקש באזור הר בדר, בדרום הר חברון. זה היה שבוע לאחר חתימת הסכם הגנה מצרי- סורי. ב-1964 הקימה הליגה הערבית מפקדה ערבית מאוחדת לתיאום הפעילות המבצעית של צבאות ערב כנגד ישראל. השיקולים הבין-ערביים הללו עמדו לנגד עיני הקברניטים בארץ. בישראל הבינו כי יש להגיב במגמה להרתיע את השלטון הירדני ולאותת למדינות הסובבות כי "דמם של ישראל אינו הפקר!" כדברי הרמטכ"ל יצחק רבין בדיון לאחר הפיגוע.

המבצע שנקבע בתגובה היה ב-13 בנובמבר בכפר סמוע בדרום הר חברון (מבצע "מגרסה"),  הפעולה הגדולה ביותר מסוגה מאז מבצע קדש, והראשונה שבוצעה לאור יום. הפעולה בוצעה על ידי גדודי הצנחנים  202 ו- 890, סיירת מטכ"ל וגדוד הנח"ל המוצנח. לכוחותינו היה הרוג אחד, מג"ד 202, סא"ל יואב שחם ז"ל,  ועשרה פצועים. אבדות הצד הירדני - 14 חיילים הרוגים, 37 פצועים ושני חיילים שבויים.

בדו"ח של ראש מטה משקיפי האו"ם, אוד בול, נכתב כי בכפר נהרסו 125 בתים וכן בית הספר התיכון והמרפאה. בנוסף נהרסו בכפרים סמוכים כמה עשרות בתים.

במקביל לפעולה הקרקעית נערך קרב אוויר בין שמונה מטוסי הוקר הנטר של חיל האוויר הירדני לבין שני מטוסי מיראז' ושני מטוסי אוראגן של חיל האוויר הישראלי. בקרב האוויר הפיל רן פקר את אחד ממטוסי ההנטר. הטייס הירדני, מפקד טייסת ההנטרים, נטש, אך נהרג כאשר כיסא המפלט התנגש בדופן הוואדי.

מקובל לראות במבצע "מגרסה" נקודת מפנה ביחסו של המלך חוסיין כלפי ישראל: הוא זיהה כוונה למוטט את משטרו, למרות מערכת יחסים חשאית שניהל עם ישראל. ככל הנראה השפיע הדבר על הצטרפותו למלחמת ששת הימים.

ב-26 בנובמבר 1966, שבועיים אחרי מבצע "מגרסה", נקלט על ידי יחידת הסיגינט של אמ"ן (כיום – 8200) מברק שנוסח כפקודה מאת המפקד הכללי של המפקדה הערבית המאוחדת (מפע"ם) אל מפקדי הכוחות המזויינים של כל המדינות הערביות החברות במפע"ם  . ההוראה ניתנה להעמיד את כוחותיהם בכוננות מלאה. הידיעה דווחה לגורמי אמ"ן ובעקבותיה הוכרזה בצה"ל כוננות (שם הקוד  – "רובד"). בבדיקה נוספת של הידיעה ולאחר שלא נראו תזוזות בקרב כוחות ערביים בוטלה הכוננות. הבדיקה הנוספת של הידיעה הצביעה על טעות בתרגום מערבית לעברית. בשל חומרת הטעות לקח על עצמו סא"ל יואל בן-פורת, מפקד המסגרת המקצועית האחראית לכך ביחידה, את האחריות והגיש התפטרות לראש אמ"ן אלוף אהרון יריב. יריב דחה את ההתפטרות. בלקיחת האחריות על ארוע אשר לא גרם לאסון, אלא רק לכוננות (שהיתה כרוכה, כמובן, בהוצאה כספית ניכרת) הוכיח בן-פורת נורמה של מנהיגות בחיל המודיעין. אלוף יריב העריך מאד את אישיותו וכישוריו של בן-פורת, וסבר כי אסור לאבד קצין מוכשר ואיכותי בשל טעות, שנזקה היה מוגבל. 

תודה לאתר עמותת הצנחנים