הצצה לעולם הכטמ"מ
ביקור בבסיס חיל האוויר נותן הצצה לשימושים הרבים בכטמ"מ. אך למרות היכולות המרשימות של כלי הטיס המאוישים מרחוק, מתבקשים שדרוגים טכנולוגיים בעמדת המפעיל
עמי רוחקס דומבה
| 17/11/2016
צילום: תעשייה אווירית
כלי טיס מאוישים מרחוק (כטמ"מ) משמשים את חיל האוויר הישראלי כבר עשרות שנים, אבל בשנים האחרונות הם הפכו למרכיב הפעלת כוח עיקרי. אם בוחנים את כמות שעות הטיסה שמבצעות טייסות הכטמ"מ לעומת טייסות מאוישות, ניכר כי הכף מוטה לטובת המאוישים מרחוק.
אמנם הכטמ"מ לא ממלא את הפונקציונאליות של מסוקי ומטוסי הקרב, התובלה או המשימה, אבל השימוש הגובר בו ממחיש את הצורך במודיעין לאחיזת שטח בלוחמה בשטח בנוי במתארים אורבניים.
הכטמ"מ משמש את צה"ל בעיקר למטרת איסוף מודיעין בתא שטח בגודל של כעשרות קמ"ר בזמן אמת. המטרה העיקרית שלו היא אחיזת שטח רציפה. צריך לזכור שהכטמ"מ לא עובד לבד. ישנם גם לווייני צילום, כוחות מודיעין על הקרקע, גיחות צילום של מטוסי קרב ומכ"מים ארוכי טווח. אבל הכטמ"מ הוא הכלי היחיד שמסוגל לתת מודיעין ברמה הטקטית בזמן אמת ובצורה רצופה לכוחות יבשה.
לאחרונה ערך צה"ל ביקור לכתבי טכנולוגיה בבסיס פלמחים ממנו פועלים כל הכטמ"מים של חיל האוויר פרט למל"ט האיתן של תעשייה אווירית שפועל מבסיס תל נוף מפאת גודלו. לצד חיל האוויר, גם חיל התותחנים מפעיל כטמ"מים לצרכים שלו. הקורס של המפעילים משולב לשני החילות.
אמנם לא מדובר בביקור ראשון של כלי תקשורת בטייסת הכטמ"מ, אבל הוא נותן הצצה עדכנית לעומס שיש על מערך הכטמ"מ בצה"ל. מדובר בטייסות שעובדות 24/7 מסביב לשעון, כאשר בכל ימות השנה מסתובבים כלים באוויר. לא ניתן לומר את המספר המדויק של הכלים בפלמחים, אבל כן אפשר לומר שמדובר בעשרות כלים מתוצרת אלביט מערכות ותעשייה אווירית.
מפעיל כטמ"מ לרגע
לצד ההפעלה המבצעית, עוסקים אנשי הטייסת, הסדירים והמילואימניקים, בתחקירים לאחר פעילות והרבה מאד אימונים. כדי לחוות במקצת אימון של מפעיל כטמ"מ, הכינו לנו במהלך הביקור בטייסת תרחיש כמו במציאות.
בתרחיש היו ארבעה ג'יפים של סיירת כלשהי לפני כניסה למעצר חשוד בכפר ערבי בשטחים. הכוחות בשטח חיכו לכטמ"מ שיפתח להם ציר, ויוודא שאין איומים בדרכם לבית של המבוקש. נפל בחלקי לשבת בכיסא המפעיל כאשר לידי יושב מפקד המשימה, קצין בטייסת. מבעד לקיר זכוכית כהה ישבו המדריכות שהכינו ותפעלו את האימון. תפקיד המדריכות הוא להכין את התרחיש, לשחק את כוחות הקרקע בשטח ברשת הקשר, להכניס לתרחיש אתגרים במהלך הפעילות ובסוף התרגיל לעשות תחקיר.
עמדת המפעיל נראית כמו שילוב של חמ"ל, חדר שרתים ועמדת משחק סימולטור טיסה. היא מורכבת מכיסא משרדי, ג'ויסטיק ומסכי מחשב. התרגיל התחיל בניסיון שלי לזהות איומים על ציר התנועה. הזיהוי מתבצע על ידי הזזת הג'ויסטיק ששולט על מטע"ד הכטמ"מ. כל עוד הציר היה בשטח פתוח, המעקב אחריו היה פשוט. אולם, כאשר הוא נכנס לתוך השטח הבנוי, המעקב אחר ציר הפעולה של הכוחות היה קשה עד בלתי אפשרי, לאדם בלתי מיומן כמוני.
המעקב הוויזואלי מתנהל מול שני מסכי מחשב - אחד עם תצלום אווירי של השטח, שמדמה את המצלמה של הכטמ"מ, ושני עם מפה של ציר התנועה. להפתעתי, אין האחדה שלהם. כלומר, במסך עם התצלום האווירי אין אפשרות להוסיף שכבה גרפית (Overlay) של המפה, כך שעל התצלום יסומן הציר בהדגשה לפי המפה. יכולת כזו קיימת למשל בתוכנת המפות של גוגל. אתה קובע נתיב נסיעה ובזמן אמת אתה מקבל את נתיב הנסיעה מודגש על מפת הניווט. בין שמדובר במפה גרפית או תצלום אווירי של השטח.
לדברי אנשי הטייסת, הטכנולוגיה בתחום ניתוח ועיבוד התמונה עדיין לא מאפשרת יצירת שכבות מידע בזמן אמת. המשמעות היא, לפחות בעיני מפעיל לא מיומן כמוני, שהמעקב אחרי ציר התנועה של הכוחות דורש תשומת לב רבה, שאמורה ללכת לזיהוי איומים על ציר זה. במקרה של מפעילים מקצועיים בחיל האוויר הפתרון הוא ניסיון מבצעי. במהלך הקורס הם עוברים תרגול לזיהוי צירים והתמצאות במרחב האורבני. לאחר מכן, עם הזמן, הפעילות המבצעית ממקצעת אותם. זיהוי הציר, בייחוד בפעילות מבצעית בזמן אמת, הוא הבסיס לפעולת ליווי כוחות הקרקע. נראה כי כאשר הטכנולוגיה תאפשר לבצע שכבות של מידע על המידע הוויזואלי שמגיע מהמטע"ד האופטי של הכטמ"מ, ההפעלה תהפוך לפשוטה בהרבה ותהליך ההכשרה יתקצר.
אחרי הניסיון בעמדת המפעיל, הסיור התקדם לעבר סככת החניה של הכטמ"מים. זה הרגע בו מבינים מדוע שינו את השם של הכלי מ"כלי טיס בלתי מאויש" ל"מאויש מרחוק" מקבלת משמעות. מסתבר שלצד המפעילים, כוללת הטייסת עוד עשרות אנשים טכניים שמטפלים בהדרכה, בתחקור, בטיפול בכלים, החלפת מטע"דים, מתדלקים ויש גם כאלו שכל התפקיד שלהם הוא להמריא ולהנחית את הכלי.
אולם, הצורך בכל כך הרבה כוח אדם לתפעול כלי מאויש מרחוק העלה שאלות לגבי השימוש באוטומציה ואוטונומיה כדרך לצמצום עלויות התפעול ושיפור היעילות המבצעית. הרי אם תוכנה תדע לטוס מעל אזור פעילות, לעקוב אחרי ציר תנועה של כוחות, לזהות ולסווג איומים על בסיס טכנולוגיית Automatic target recognition או זיהוי ביומטרי של אנשים, תפקיד המפעילים האנושיים יצטמצם.
באותו הקשר, אם יכנסו לעולם הכטמ"מים חומרים שיודעים לתקן את עצמם, מדפסות תלת ממד ומחסנים רובוטיים כמו שמקימים באמזון, גם בממד התחזוקה יצטרכו פחות אנשים. "נכון להיום מדובר במדע בדיוני", אומרים בטייסת הכטמ"מים: "אמנם יש אלמנטים מתוך המשימה שתוכנה יודעת לעשות אוטומטית, אבל מכאן ועד הפעלה ותפעול אוטונומיים של מערך כטמ"מ - המרחק רב".
אחיזת שטח רציפה
בסופו של הסיור בבסיס פלמחים, נותרתי עם מסקנה אחת ברורה - לא פשוט לשמר יכולות הפעלת כטמ"מ רציפה שיודעת לתמוך בזמן אמת בפעילות מבצעית של כוחות קרקע. בחיל האוויר בנו לאורך השנים מערך שמתפקד כמפעל של מודיעין חזותי. משמרות מתחלפות, כלים נוחתים וממריאים, צוותי קרקע עובדים מסביב לשעון, הדרכות, תחקירים וניהול כוח אדם במנעד גילאים רחב שכולל אנשי סדיר לצד מילואימניקים.
למרות היעילות שהשיגו בחיל האוויר, ניכר מהביקור כי שדרוג טכנולוגיות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, בעיקר בתחום קבלת ההחלטות, תוכל לשפר את הליך ההכשרה של המפעילים ואת יעילות המערך, לא רק בהקשר כוח אדם, אלא גם במישור המבצעי. אם לוקחים בחשבון כי זמן חיות המטרה בשדה הקרב קטן, וכמות המידע שנאסף מכלל מערך האיסוף של צה"ל גדל, קבלת החלטות מהירה ונכונה יותר תספק לצה"ל יתרון משמעותי.
מסקנה נוספת היא בכל הקשור לדמוקרטיזציה של טכנולוגיית הכטמ"מ. כפי שנשק קל, לדוגמה, הפך להיות מרכיב מבצעי שגור בקרב כוחות היבשה שכל אחד יכול להפעיל בשל הפשטות שלו, כך אוטונומיה בעולם הכטמ"מ תוכל להכניס יכולות אלו לכל יחידה בצה"ל. יש כיום אפילו מחשבות בקרב מפתחי טנקים בעולם לשלב כטמ"מ בכל טנק. עם הרחפנים זה כבר קורה, עם הכלים הגדולים עדיין לא.
אין ספק כי השימוש הגובר בצה"ל בכטמ"מ הוא ביטוי למגמות בשדה הקרב שמצריכות אחיזת שטח רציפה. שינויים מהירים, אויב נעלם, הפעלה חד פעמית של אמל"ח, ומרכיבים נוספים: "השימוש בכטמ"מ צפוי לגדול. כבר היום יש יותר שעות טיסה בטייסות הכטמ"מ מאשר בטייסות מאוישות", מסבירים בחיל האוויר. "וזו מגמה שרק עתידה להתגבר. הרבה משעות הטיסה המאוישות עוברות לסימולטורים בגלל עלות ההפעלה ומאידך, השטח דורש עוד מודיעין טקטי רציף ולווי כוחות. המשמעות היא הרבה משקל ואחריות שמוטלים על כתפי מפעילי מערך הכטמ"מ".
ביקור בבסיס חיל האוויר נותן הצצה לשימושים הרבים בכטמ"מ. אך למרות היכולות המרשימות של כלי הטיס המאוישים מרחוק, מתבקשים שדרוגים טכנולוגיים בעמדת המפעיל
צילום: תעשייה אווירית
כלי טיס מאוישים מרחוק (כטמ"מ) משמשים את חיל האוויר הישראלי כבר עשרות שנים, אבל בשנים האחרונות הם הפכו למרכיב הפעלת כוח עיקרי. אם בוחנים את כמות שעות הטיסה שמבצעות טייסות הכטמ"מ לעומת טייסות מאוישות, ניכר כי הכף מוטה לטובת המאוישים מרחוק.
אמנם הכטמ"מ לא ממלא את הפונקציונאליות של מסוקי ומטוסי הקרב, התובלה או המשימה, אבל השימוש הגובר בו ממחיש את הצורך במודיעין לאחיזת שטח בלוחמה בשטח בנוי במתארים אורבניים.
הכטמ"מ משמש את צה"ל בעיקר למטרת איסוף מודיעין בתא שטח בגודל של כעשרות קמ"ר בזמן אמת. המטרה העיקרית שלו היא אחיזת שטח רציפה. צריך לזכור שהכטמ"מ לא עובד לבד. ישנם גם לווייני צילום, כוחות מודיעין על הקרקע, גיחות צילום של מטוסי קרב ומכ"מים ארוכי טווח. אבל הכטמ"מ הוא הכלי היחיד שמסוגל לתת מודיעין ברמה הטקטית בזמן אמת ובצורה רצופה לכוחות יבשה.
לאחרונה ערך צה"ל ביקור לכתבי טכנולוגיה בבסיס פלמחים ממנו פועלים כל הכטמ"מים של חיל האוויר פרט למל"ט האיתן של תעשייה אווירית שפועל מבסיס תל נוף מפאת גודלו. לצד חיל האוויר, גם חיל התותחנים מפעיל כטמ"מים לצרכים שלו. הקורס של המפעילים משולב לשני החילות.
אמנם לא מדובר בביקור ראשון של כלי תקשורת בטייסת הכטמ"מ, אבל הוא נותן הצצה עדכנית לעומס שיש על מערך הכטמ"מ בצה"ל. מדובר בטייסות שעובדות 24/7 מסביב לשעון, כאשר בכל ימות השנה מסתובבים כלים באוויר. לא ניתן לומר את המספר המדויק של הכלים בפלמחים, אבל כן אפשר לומר שמדובר בעשרות כלים מתוצרת אלביט מערכות ותעשייה אווירית.
מפעיל כטמ"מ לרגע
לצד ההפעלה המבצעית, עוסקים אנשי הטייסת, הסדירים והמילואימניקים, בתחקירים לאחר פעילות והרבה מאד אימונים. כדי לחוות במקצת אימון של מפעיל כטמ"מ, הכינו לנו במהלך הביקור בטייסת תרחיש כמו במציאות.
בתרחיש היו ארבעה ג'יפים של סיירת כלשהי לפני כניסה למעצר חשוד בכפר ערבי בשטחים. הכוחות בשטח חיכו לכטמ"מ שיפתח להם ציר, ויוודא שאין איומים בדרכם לבית של המבוקש. נפל בחלקי לשבת בכיסא המפעיל כאשר לידי יושב מפקד המשימה, קצין בטייסת. מבעד לקיר זכוכית כהה ישבו המדריכות שהכינו ותפעלו את האימון. תפקיד המדריכות הוא להכין את התרחיש, לשחק את כוחות הקרקע בשטח ברשת הקשר, להכניס לתרחיש אתגרים במהלך הפעילות ובסוף התרגיל לעשות תחקיר.
עמדת המפעיל נראית כמו שילוב של חמ"ל, חדר שרתים ועמדת משחק סימולטור טיסה. היא מורכבת מכיסא משרדי, ג'ויסטיק ומסכי מחשב. התרגיל התחיל בניסיון שלי לזהות איומים על ציר התנועה. הזיהוי מתבצע על ידי הזזת הג'ויסטיק ששולט על מטע"ד הכטמ"מ. כל עוד הציר היה בשטח פתוח, המעקב אחריו היה פשוט. אולם, כאשר הוא נכנס לתוך השטח הבנוי, המעקב אחר ציר הפעולה של הכוחות היה קשה עד בלתי אפשרי, לאדם בלתי מיומן כמוני.
המעקב הוויזואלי מתנהל מול שני מסכי מחשב - אחד עם תצלום אווירי של השטח, שמדמה את המצלמה של הכטמ"מ, ושני עם מפה של ציר התנועה. להפתעתי, אין האחדה שלהם. כלומר, במסך עם התצלום האווירי אין אפשרות להוסיף שכבה גרפית (Overlay) של המפה, כך שעל התצלום יסומן הציר בהדגשה לפי המפה. יכולת כזו קיימת למשל בתוכנת המפות של גוגל. אתה קובע נתיב נסיעה ובזמן אמת אתה מקבל את נתיב הנסיעה מודגש על מפת הניווט. בין שמדובר במפה גרפית או תצלום אווירי של השטח.
לדברי אנשי הטייסת, הטכנולוגיה בתחום ניתוח ועיבוד התמונה עדיין לא מאפשרת יצירת שכבות מידע בזמן אמת. המשמעות היא, לפחות בעיני מפעיל לא מיומן כמוני, שהמעקב אחרי ציר התנועה של הכוחות דורש תשומת לב רבה, שאמורה ללכת לזיהוי איומים על ציר זה. במקרה של מפעילים מקצועיים בחיל האוויר הפתרון הוא ניסיון מבצעי. במהלך הקורס הם עוברים תרגול לזיהוי צירים והתמצאות במרחב האורבני. לאחר מכן, עם הזמן, הפעילות המבצעית ממקצעת אותם. זיהוי הציר, בייחוד בפעילות מבצעית בזמן אמת, הוא הבסיס לפעולת ליווי כוחות הקרקע. נראה כי כאשר הטכנולוגיה תאפשר לבצע שכבות של מידע על המידע הוויזואלי שמגיע מהמטע"ד האופטי של הכטמ"מ, ההפעלה תהפוך לפשוטה בהרבה ותהליך ההכשרה יתקצר.
אחרי הניסיון בעמדת המפעיל, הסיור התקדם לעבר סככת החניה של הכטמ"מים. זה הרגע בו מבינים מדוע שינו את השם של הכלי מ"כלי טיס בלתי מאויש" ל"מאויש מרחוק" מקבלת משמעות. מסתבר שלצד המפעילים, כוללת הטייסת עוד עשרות אנשים טכניים שמטפלים בהדרכה, בתחקור, בטיפול בכלים, החלפת מטע"דים, מתדלקים ויש גם כאלו שכל התפקיד שלהם הוא להמריא ולהנחית את הכלי.
אולם, הצורך בכל כך הרבה כוח אדם לתפעול כלי מאויש מרחוק העלה שאלות לגבי השימוש באוטומציה ואוטונומיה כדרך לצמצום עלויות התפעול ושיפור היעילות המבצעית. הרי אם תוכנה תדע לטוס מעל אזור פעילות, לעקוב אחרי ציר תנועה של כוחות, לזהות ולסווג איומים על בסיס טכנולוגיית Automatic target recognition או זיהוי ביומטרי של אנשים, תפקיד המפעילים האנושיים יצטמצם.
באותו הקשר, אם יכנסו לעולם הכטמ"מים חומרים שיודעים לתקן את עצמם, מדפסות תלת ממד ומחסנים רובוטיים כמו שמקימים באמזון, גם בממד התחזוקה יצטרכו פחות אנשים. "נכון להיום מדובר במדע בדיוני", אומרים בטייסת הכטמ"מים: "אמנם יש אלמנטים מתוך המשימה שתוכנה יודעת לעשות אוטומטית, אבל מכאן ועד הפעלה ותפעול אוטונומיים של מערך כטמ"מ - המרחק רב".
אחיזת שטח רציפה
בסופו של הסיור בבסיס פלמחים, נותרתי עם מסקנה אחת ברורה - לא פשוט לשמר יכולות הפעלת כטמ"מ רציפה שיודעת לתמוך בזמן אמת בפעילות מבצעית של כוחות קרקע. בחיל האוויר בנו לאורך השנים מערך שמתפקד כמפעל של מודיעין חזותי. משמרות מתחלפות, כלים נוחתים וממריאים, צוותי קרקע עובדים מסביב לשעון, הדרכות, תחקירים וניהול כוח אדם במנעד גילאים רחב שכולל אנשי סדיר לצד מילואימניקים.
למרות היעילות שהשיגו בחיל האוויר, ניכר מהביקור כי שדרוג טכנולוגיות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, בעיקר בתחום קבלת ההחלטות, תוכל לשפר את הליך ההכשרה של המפעילים ואת יעילות המערך, לא רק בהקשר כוח אדם, אלא גם במישור המבצעי. אם לוקחים בחשבון כי זמן חיות המטרה בשדה הקרב קטן, וכמות המידע שנאסף מכלל מערך האיסוף של צה"ל גדל, קבלת החלטות מהירה ונכונה יותר תספק לצה"ל יתרון משמעותי.
מסקנה נוספת היא בכל הקשור לדמוקרטיזציה של טכנולוגיית הכטמ"מ. כפי שנשק קל, לדוגמה, הפך להיות מרכיב מבצעי שגור בקרב כוחות היבשה שכל אחד יכול להפעיל בשל הפשטות שלו, כך אוטונומיה בעולם הכטמ"מ תוכל להכניס יכולות אלו לכל יחידה בצה"ל. יש כיום אפילו מחשבות בקרב מפתחי טנקים בעולם לשלב כטמ"מ בכל טנק. עם הרחפנים זה כבר קורה, עם הכלים הגדולים עדיין לא.
אין ספק כי השימוש הגובר בצה"ל בכטמ"מ הוא ביטוי למגמות בשדה הקרב שמצריכות אחיזת שטח רציפה. שינויים מהירים, אויב נעלם, הפעלה חד פעמית של אמל"ח, ומרכיבים נוספים: "השימוש בכטמ"מ צפוי לגדול. כבר היום יש יותר שעות טיסה בטייסות הכטמ"מ מאשר בטייסות מאוישות", מסבירים בחיל האוויר. "וזו מגמה שרק עתידה להתגבר. הרבה משעות הטיסה המאוישות עוברות לסימולטורים בגלל עלות ההפעלה ומאידך, השטח דורש עוד מודיעין טקטי רציף ולווי כוחות. המשמעות היא הרבה משקל ואחריות שמוטלים על כתפי מפעילי מערך הכטמ"מ".
