שוטי הנבואה

על הקשר בין הסקרים לקראת הבחירות בארה"ב למערכות איסוף מודיעין ובקרה בשדה הקרב המודרני

שוטי הנבואה

צילום: AP

ברמה הפילוסופית נוהגים לתאר את שדה הקרב כממלכת אי-הוודאות, או כפי שכינה זאת פורסט גאמפ : "קופסת שוקולד, שאינך יודע מה יש בה עד שאתה פותח"...

בעשור האחרון בוצעו מספר צעדים משמעותיים בארץ ובעולם, על מנת-לצמצם את ממד אי-הודאות בשדה הקרב, וזאת באמצעות מערכות מידע המותקנות בשלל פלטפורמות הקרב (כולל לוחם החי"ר), כאשר כל "שחקן" מהווה למעשה חיישן או סוכן מידע, המעביר נתונים לאחור. תפיסה זו, המתבססת על "חכמת ההמונים" (בדומה לאפליקציית WAZE) מהווה תשתית ידע הנצבר לשם הבנת או גיבוש תמונת המצב.

ועם זאת הדעות חלוקות באשר לתרומתן של מערכות אלו לתהליכי קבלת ההחלטות: מחד יש הטוענים כי המידע העצום שזורם משלל ה"סוכנים" בקרב בונה תמונה איכותית ב-REAL TIME, המאפשרת ביצוע מהלכים אמיצים ונועזים. מנגד, יש הטוענים כי מערכות אלו בעצם ממסגרות את יכולת ההחלטה, ומוציאות מכלל חשיבות או מפחיתות את גורם ההפתעה, הגורם הבלתי צפוי. אם נחזור לפילוסופיה, מדובר למעשה במתח שבין כאוס נשלט לכאוס טוטאלי.

כך או אחרת, בשנים האחרונות ההתבססות על מערכות המידע הלכה והתעצמה, ונדמה שאין החלטה שלא מסתמכת היום על הביצועים שלהן.

אולם הסתכלות אוניברסאלית על המושג "מידע" מלמדת שכאשר מדובר בסוגיות כאוטיות, לעיתים, הניסיון לחפש חוקיות, לא רק בטל בשישים, הוא אפילו מטעה, ועשוי להוביל לקונספציות שגויות שמהן המסלול להפתעה טוטאלית הוא קצר מאוד ומסוכן מאוד. יתרה מכך, עיקר האירועים המשמעותיים של השנים האחרונות לא "עלו" במערכות המידע.

האירוע המשמעותי והאחרון עליו ניתן להסתמך כמשל הוא הבחירות בארצות הברית, שהרי הניסיון לחזות אותן התבסס על סקרי המונים, ואלו ניבאו שבסבירות הקרובה ל-100 אחוזים, תהיה זו הילארי קלינטון, המועמדת הדמוקרטית, שתנצח. בבחינת האלגוריתם של הבדיקה – אכן מדובר בהסתברות גבוהה ביותר, שמסתמכת על מודלים סטטיסטיים. התוצאה התגלתה לעינינו רק בימים האחרונים: הפתעה מוחלטת, שייתכן ואפילו הדהימה את המועמד שניצח, דונלד טראמפ.

הנמשל מאירוע זה הוא התורפה הממשית מהתבססות יתר על מערכות המידע ועל חכמת המונים, ובאופן שממסגר את ההחלטות למכלול האפשרויות הסבירות. כאשר המערכות עוסקות בשני צדדים חושבים, הרי שצד אחד מגיב לצד השני. ומערכות המידע בדרך-כלל אינן עוסקות בתורת המשחקים, אלא בסטטיסטיקה הסתברותית פשוטה, ובדגש על מערכות הקרב, שעל פי הידוע אינן בנויות על אלגוריתמים מסוג זה.

כאן מתבהרת המסקנה החשובה: הסקרים הם בסיס, אולם הפרשנות היא המהות. בחינה של הסקרים מלמדת שמקור הבעיה איננו בסקרים או בסוקרים, שכן "האותיות הקטנות" תמיד ילמדו אותנו שאין יכולת ניבוי של 100 אחוזים, ושתמיד יש מרווח טעות או דרגות חופש. תובנה סטטיסטית זו חייבת להיות מודגשת בתהליכי החשיבה הצבאיים, ולכן החשיבות המרכזית איננה למידע, אלא לתהליכי הפרשנות שלו, מה שנקרא בטרמינולוגיה הצבאית "הערכת המצב".

המסכים והמידע המופיע עליהם, אם-כן, אינם אלא פנס בודד ברחוב חשוך, הנותן הארה מקומית על הקשר מסוים. ההבנה שרוב המרחב נתון תחת "אפלת מידע" מחייבת את מקבלי ההחלטות להשקיע זמן רב ואיכותי בתהליכי מחשב, תוך לקיחה בחשבון של תרחישים אחרים העשויים להפתיע, ושיש בהם סיכון מהותי לתכנית שהתגבשה – תובנות מתהליכים אלו הן פלטפורמה לחיזוק התכנון, ויצירת גמישות אופרטיבית למצבים פחות סבירים.

בעולם מתקדם וחסר מעצורים, אסור לשכוח שהנבואה בתקופתנו ניתנה (כנראה) רק לשוטים.

 

 

 

הכותב הינו אלוף-משנה במילואים, כיום דוקטורנט במדעי המדינה העוסק במחקר על יחסי צבא וחברה

אולי יעניין אותך גם