"עלות כל מיירט של 'כיפת ברזל' היא בין 300-350 אלף ש"ח"

מנכ"ל רפאל, האלוף (מיל') ידידיה יערי, אמר בפאנל בנושא ביטחון כלכלי כי על אף המחיר - מדובר "באחת העסקאות המשתלמות לישראל. המערכת חוסכת נזק ממשי למשק"

"עלות כל מיירט של 'כיפת ברזל' היא בין 300-350 אלף ש"ח"

מערכת כיפת ברזל

האלוף (מיל') ידידיה יערי, מנכ"ל רפאל מגלה כי עלות כל מיירט של מערכת "כיפת ברזל" עומד על סכום של בין 300-350 אלף ₪ (בערך 80 אלף דולרים), סכום גבוה יותר ממה שהעריכו בעבר. עם זאת אמר יערי כי "מדובר באחת העסקאות המשתלמות של ישראל, מדובר במערכת החוסכת נזק למשק הישראלי". הדברים נאמרו במהלך פאנל בנושא הביטחון הכלכלי בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".

יערי אמר עוד כי "כשמסתכלים על הארסנל שעומד מולנו, ועל היכולת של האויב לפעול בשתי חזיתות במקביל, אופי האיום הזה והעוצמה שלו, הם הרבה יותר מתקיפה ברמת הגולן ובתעלת סואץ, משום ששם מדינת ישראל עצמה עמדה כמעט ללא פגע, בזכות טווח שוליים. פה מה שיקרה הוא שונה לחלוטין, לכן הלקח הראשון מ'צוק איתן' לדעתי הוא שאת מה שהצלחנו לעשות עם כיפת ברזל, לא נוכל לעשות רק איתה בסבב הבא ומוכרחים להעמיד את המערכות הבאות. צריך להתחיל לייצר שרביט קסמים, ולעבור עוד כמה שלבים.

"צריך להוסיף כסף כדי להצטייד כמו שצריך. בעניין הזה, אנחנו קצת דומים למי שעולה לתקן רעפים בגג לפני צונאמי. יש פה כרגע איום ממשי וקונקרטי שיכול להתממש בטווחים קצרים, וחייבים להיערך אליו. אם מסתכלים על 4 השנים האחרונות עם מערכת ביטחון בלי תכנית חומש, ברטרוספקטיבה, זה יתגלה כאחת השערוריות הגדולות של המפעל הציוני".

לדברי יערי "אנחנו צריכים עכשיו להפסיק את המניה דיפרסיה של תקציב הביטחון שעולה ומקוצץ, ולבנות תכנית שתצליח לספק את הקונסטרוקציה איתה צריך להגן על המדינה. לכן, כל השאלה מה הלקחים של 'צוק איתן' – אם לא בונים תכניות חומש כמו שצריך, אפשר למצוא את עצמנו עם חוסר שיהיה קריטי".

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות, אמר בפאנל כי "יש הזדמנות באירוע של תעש לייצר תעשיה ביטחונית גדולה, ולהגדיל את כושר התחרות במכרזים בעולם. אני מאוד מקווה שמקבלי ההחלטות יסיימו את הליך ההפרטה במצב בו תעש נשארת בידיים ישראליות. המצב כרגע מאפשר אחיזה של עד 90% בתעש, ולטעמי זו שגיאה אסטרטגית. זה נכס שנבנה טרם קום המדינה. עם משקיע זר יש מספיק דוגמאות לא טובות – תנובה, כיל, צים ומניית הזהב. להערכתי עם משקיע זר קיים סיכוי סביר שיאבד ידע, מקומות עבודה, ייפגע הייצוא הישראלי, ובראייה ארוכת טווח זו טעות. אם תעש תישאר בידיים ישראליות, ותהיה באלביט מערכות, היא תשגשג, נשלם יותר מסים, יהיו יותר מקומות עבודה, הכנסות למדינה של יותר מ-100 מיליון שקל בהנחה והיא תמשיך לפרוח תחת כנפיים ישראליות. חשוב מאוד שתעש תישמר בידיים ישראליות".

מכליס הוסיף כי "ישראל היא מעצמה בתחום היצוא הביטחוני, בהיקף שנתי של 7 מיליארד דולר, מספר 6 בעולם, עם עשרות אלפי עובדים. אלביט מערכות פרוסה בפריפריה, משלמת מיסים והרבה. אנחנו תעשייה שעושה מו"פ, שיווק, ייצור, מספקת מקומות עבודה. בעניין ההפרטה, בישראל לראייה ארוכת טווח צריכות להיות שתי תעשיות צבריות גדולות – ממשלתית ופרטית.

יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית, התייחס לתכנית רשות החברות הממשלתית להנפיק חלק מהתעשיות הביטחוניות. לדבריו, "אנחנו בתעשייה האווירית מ-2007 נמצאים בשוק ההון, הנפקנו אג"ח, יש לנו תשקיף מדף מוכן, ואנחנו מדווחים כל רבעון, כך שהנפקה הוא לא אירוע טראומטי עבורנו. כמובן שזה מצריך תיאום עם העובדים, אבל יש לנו נקודת פתיחה טובה לכך. כהנהלה, יש אינטרס לקדם הנפקת זכויות מיעוט מוקדם ככל האפשר, מהנחה שחלק משמעותי מהסכומים יחזרו לחברה לטובת האינטרסים שלה".