"2015 תהיה שנה טובה לתעשיות הביטחוניות"

מהם מנועי הצמיחה של התעשייה האווירית? מתי ישוגר הלוויין הבא? מתי מערכת “חץ 3” תהפוך למבצעית? וגם: כמה חברות ביטחוניות גדולות צריכות להיות בישראל? ראיון מרתק עם מנכ”ל התעשייה האווירית, יוסי וייס

"שנת 2015 נראית כרגע כטובה לתעשיות הביטחוניות בכלל, ולתעשייה האווירית בפרט”, אומר יוסי וייס, מנכ”ל התעשייה האווירית. “אני מעריך שבשנה הזאת נביא לידי מימוש כמה מהלכים שיווקיים, שבהם היינו עסוקים בשנים האחרונות. מדובר במהלכים שהתארכו קצת יותר מהמתוכנן, אבל להערכתי הם יניבו תוצאות”.

ביולי 2015 יסגור וייס שלוש שנים בראש החברה הביטחונית הגדולה ביותר בישראל, במונחי מכירות ומספר מועסקים (כ-15 אלף). קודם שמונה למנכ”ל החברה כיהן כמנהל מפעל חלל של תע”א, כראש חטיבת הטילים וכסמנכ”ל. בקריירה הצבאית הגיע עד דרגת אלוף משנה בחיל הים. לדבריו, באביב 2015 עומד צבר ההזמנות של התעשייה האווירית על יותר מ-9 מיליארד דולר, והוא כנראה עוד יגדל.

האם האופטימיות שלך קשורה לחילופי השלטון בהודו בשנת 2014, שחיזקו את הברית הביטחונית בינה ובין ישראל? ידוע שהודו היא לקוחה גדולה של התעשייה האווירית, למשל בעסקת טילי ה”ברק 8”

“נכון שיש בהודו ראש ממשלה חדש, שמראה סימנים רציניים של תמיכה ביחסים עם ישראל, כפי שראינו בביקור האחרון של שר הביטחון בהודו (בחודש פברואר) ובמפגש של ראש הממשלה ההודי עם ראש הממשלה הישראלי (במהלך העצרת הכללית של האו”ם, בסוף 2014)”, אומר וייס. “באמת יש סימנים של פתיחות, ולהודו יש תקציבי ביטחון גדולים מאוד. מצד שני, ראש הממשלה מוביל מוטיב של MAKE IN INDIA. כלומר, הוא רוצה להעביר ידע ותשתית טכנולוגית לייצור במדינה עצמה. גם לפני המדיניות הזאת פעלנו ליצירת שיתופי פעולה עם גורמים בהודו, ואנו ממשיכים בכך, אבל מדובר בתהליכים לא פשוטים.

“כיום, יש לנו על הפרק פרויקטים גדולים בהודו, ויש בהתאם נושאים גדולים לטיפול, אבל הבעיות העיקריות מאחורינו. מדובר במידה רבה בהרחבות של פרויקטים שלנו שם, שחלקם יבואו לידי ביטוי השנה”.

לדברי יוסי וייס, נפתרו גם אתגרים טכנולוגיים לא פשוטים שהיו קשורים ביישום פרויקט הטילים הגדול, ה”ברק 8”: “אנחנו מעריכים שתהיה בהודו התעניינות בהרחבת היכולות של הטיל. אנחנו משווקים את ה’ברק 8’ גם בשוק העולמי, מחוץ להודו”. 

בלי קשר לפרויקט הגדול הזה, מבחינת השוק הבינלאומי, היכן אתם מזהים עוד הזדמנויות בנוסף להודו?

“יש המון פעילות באסיה. מהדרום הרחוק עד לכל שאר מדינות היבשת לסוגיהן. אנחנו מרכזים מאמץ גדול מאוד גם במרכז ובדרום אמריקה. רכיב בסיסי באסטרטגיה שלנו לצמיחה הוא שיתופי פעולה. יותר מאי פעם, אנו פתוחים לאיחוד כוחות לטובת השגת מטרות משותפות, בין אם מדובר בשיתופי פעולה עם חברות בארץ או עם תעשיות בחו”ל. יש לתעשייה האווירית ניסיון רב ומוניטין מוכח באופן עבודה זה ואנחנו כל הזמן בוחנים ומעריכים הזדמנויות חדשות. 

“נכון לעכשיו, בדרום אמריקה, במזרח הרחוק ובאפריקה יש מדינות אטרקטיביות בהן אנו מחפשים ומזהים שותפים לעתיד. בתחום המל”טים אנו שמים דגש על שיתופי פעולה עם חברות מקומיות במדינות אירופה השונות בהתאם לסוגי העסקאות, המכרזים וההזדמנויות. זהו המודל הנכון בעינינו ביבשת זו, שם הצרכים למל”טים הם מגוונים ביותר”.

מהצבא לאזרחות

מה אתם מזהים כמנועי הצמיחה שלכם, מבחינת מוצרים?

“המל”טים קודם כל. בתחום הפלטפורמות המוטסות יש יכולות חדשות, וגם תחום המטע”דים הולך ומתפתח. המטרה שלנו היא למקסם את התועלת מתחומי המל”ט והמטע”ד.

“ככלל, בתחום המל”טים אף פעם לא משעמם. למהנדסים של התעשייה האווירית יש הרבה רעיונות. במקביל, אנחנו מנהלים קמפיינים של שיווק מל”טים גדולים וקטנים שאנו מייצרים. אנחנו מתחרים באירופה כדי להכניס את הפלטפורמה של ה’הרון TP' (המל”ט הענק המכונה בצה”ל ‘איתן’). בנוסף, אנחנו מתחילים לבחון איך לקחת את הטכנולוגיות הצבאיות שלנו בתחום המל”טים ולשווק אותן לשוק האזרחי. כל מיני משקיעים באים אלינו ומתחילים לגלות עניין בהזדמנות הזאת. 

“דוגמא אחת קטנה להסבת טכנולוגיה צבאית לאזרחית היא ה’טקסי בוט’ (רכב להנעת מטוסים על מסלולי המראה, שהתעשייה האווירית פיתחה בשיתוף פעולה עם ‘לופטהנזה’ ונמצא כרגע בהרצה בשדה התעופה של פרנקפורט). ה’טקסי בוט’ כבר גורר בפרנקפורט מטוסי בואינג 737 מסחריים, ואנחנו קרובים לקבל את הרישוי גם עבור גרירת מטוסי איירבוס. 

“מבחינתנו, הוא עונה על הציפיות. אני מניח שכמות היחידות של הכלי תלך ותגדל. אנחנו נמצאים כעת בחיפוש אחר משקיעים ל’טקסי בוט’, שיהיו שותפים שלנו, לאחר שהשקענו בעצמנו הרבה מאוד משאבים מאז 2007. אנחנו מעוניינים בשותפים כדי לשווק את הכלי בכל העולם. 

“את הפן הטכנולוגי כבר עברנו בהצלחה – כרגע משקיעים מאמץ בפיתוח נוסף של הכלי וברישוי למטוסים רחבי גוף, כמו ה-747. המשקיעים יצטרכו לראות את התמונה המלאה. לדעתי, בתוך חמש שנים יהיו המון כלים שיסתובבו בצורה אוטונומית בנמלי תעופה, ויגררו מטוסים עד להמראה. ה’טקסי בוט’ יביא לחיסכון אדיר בדלק.

“תחום נוסף שנחשב מבחינתנו כמנוע צמיחה הוא מטוסי משימה. אנחנו בוחנים סוגים שונים של פלטפורמות אוויריות, כדי להתקין בהן את המערכות המוטסות שלנו. למשל, יש לנו שיתוף פעולה עם יצרנית המטוסים הקנדית בומברדייה’: אנחנו בוחנים התקנת מערכות שלנו על מטוסים שונים שלהם, כדי לייצר מטוסי משימה. אם עד היום מכרו מטוסי משימה בעיקר על בסיס ‘גולפסטרים 550’, אנחנו מסתכלים כעת גם על מטוסים מדגמים קטנים יותר. זה אומר לקחת פלטפורמה, לשנות אותה ולרשיין אותה מחדש. 

“כל מהלך כזה הוא מגה-פרויקט מבחינת כסף. יש לנו כמה הצעות ללקוחות בתחום הזה בעולם: פיתוח וייצור מטוסי משימה חדשים לצורך בקרה אווירית, סיור ימי, שליטה על הנעשה ביבשה ועוד הרבה משימות.

“בתעשייה האווירית שמים דגש גם על חתימת הסכמים ארוכי טווח, אשר יתרמו לחוסנה הפיננסי של החברה, ולייצוב נתח גדול יותר של צבר ההזמנות על בסיס רב שנתי. זאת לאחר שבמהלך השנים האחרונות היקף ההתקשרויות הנקודתיות עלה על זה של המחויבות החוזיות לטווח ארוך, עקב היתרונות התחרותיים שהציעה התעשייה האווירית. ההערכה היא כי הסכמים ארוכי טווח מניבים פירות על-פני שנים רבות, תורמים ליציבות הפיננסית של החברה, ומהווים עוגן תעסוקתי חשוב.

“בהינתן הקיצוצים בתקציבי הביטחון גם בשווקים העולמיים, התעשייה האווירית משקיעה משאבים ומיקוד גם בנושא הסבתן של טכנולוגיות ביטחוניות לעולמות האזרחיים, באופן שימנף את הידע וההישגים העצומים בתחומי ה- Defense לשווקים האזרחיים”.

מהכדור לחלל

“מנוע צמיחה נוסף מבחינתנו הוא החלל”, אומר מנכ”ל תע”א. “אנחנו נכנסים בחלל לדורות הבאים בתחומי התצפית האופטית, התצפית המכ”מית והתקשורת. אנחנו נמצאים אחרי שיגור הלוויין ‘עמוס 4’, שנמצא במסלול, ו’עמוס 6’ כבר נמצא לקראת שיגור. 

“כל אחד מלווייני התקשורת האלה מייצג קפיצה גדולה בתחום המבצעי. ‘עמוס 6’ יכול לשאת מטענים גדולים יותר מאשר קודמו, והוא מתוכנן לשיגור בפברואר 2016. במקביל, אנחנו כבר בשלבים ראשונים של אפיון ‘עמוס 7’. אנחנו מנסים לכוון לכך ש’עמוס 7’ יתבסס על פלטפורמה יותר מתוחכמת, שכן לצד ההתקדמות במטע”דים אנחנו רוצים להתקדם גם בפלטפורמות. לדעתנו, הבשלנו את הטכנולוגיה של ההנעה החשמלית-יונית בחלל. כאשר תהיה הנעה כזו, ניתן יהיה להקטין את הפלטפורמה שנושאת את המטע”ד. הפחתת המשקל של הפלטפורמה תוזיל מאוד את מחיר השיגור, ותאפשר לשגר לחלל מטע”דים גדולים יותר.

“במקביל להתפתחויות בתחום לווייני התקשורת ‘עמוס’, אנחנו נמצאים לקראת התנעה של תוכניות מתקדמות בתחום הלוויינים שמאפשרים תצפית סינתטית (SAR). חיזקנו את הקשר בין תע”א ל-ISI – חברה שבנינו לצורך מינוף יכולות מתצפיות צבאיות לאזרחיות. אנחנו בוחנים את האסטרטגיה של ISI לטובת ה’ניו ספייס’: מדובר יהיה בעתיד על קונסטלציות רבות לוויינים – ברמת מיקרו-ננו – ונראה לנו ש-ISI יכולה להיות קטר שיוביל אותנו לנישות שלא היינו בהן עד היום.

“תחום צומח נוסף לחברה הוא הרובוטיקה, לא רק באוויר. מבחינת רובוטיקה קרקעית ישנה החברה הבת ‘ג’יניוס’, בשותפות ארוכת שנים עם ‘אלביט מערכות’, שמביאה תפוקות לחברות ולמערכת הביטחון. 

“אבל, אנחנו מסתכלים מבחינת אסטרטגית על השאלה לאן הולכת הרובוטיקה הצבאית והאזרחית. להערכתי, ההתקדמות של הרובוטיקה הצבאית עדיין איטית יותר, כי טרם פיתחו את התו”ל של השימוש ברובוטיקה בשדה הקרב. למרות זאת, זהו תחום שבהחלט מתפתח, גם אם הקצב הוא איטי. לדעתי, זמן הלידה של רובוטיקה יבשתית יהיה ארוך יותר מאשר לידת המל”טים. עדיין לא הגענו לפריצת דרך משמעותית מבחינה עסקית.

“בתחום הרובוטיקה הימית פיתחנו כלי שיט חדש, שמכונה ‘קטאנה’. מדובר בכלי בלתי מאויש, שיודע לבצע משימות מורכבות. יש בו התעניינות משמעותית של כוחות ימיים, ואני מאמין שמאמצי השיווק שלו יישאו פרי. מדובר בכלי קטלני למדי ומהיר. אפשר להלביש עליו ‘חליפה’ מעניינת, והוא יתפוס את השוק שלו”.

מעבר לרובוטיקה, הובלת בשנים האחרונות מהלך להקמת מטה למוצרי יבשה, למרות שהזיהוי של התעשייה האווירית הוא קודם כל עם התחום האווירי.

“זהו מהלך אסטרטגי שלנו, שעדיין מתנהל. עד הבחירות האחרונות הוביל את מטה היבשה האלוף במילואים איל בן ראובן, וכיוון שהוא נבחר לכנסת אנחנו נמנה ראש מטה אחר. איל הוביל המון פעילויות חדשות, ואנחנו מאמינים מאוד בתחום היבשתי. יש אלינו פניות מצד הלקוחות ומצד המתחרים לחבור בתחום היבשה. המאמץ שלנו מתחזק”.

ומה מבחינת התפתחות מערכות ההגנה האוויריות. למשל, הפרויקטים הגדולים לשדרוג מערכת ההגנה מפני טילים “חץ 2” ופיתוח המערכת החדשה “חץ 3”?

“ה’חץ 3’ מתקדם היטב. אנחנו ממשיכים בפיתוח. היתה לנו בעיה מסוימת בניסוי האחרון של ה’חץ 2’, כפי שפורסם, אבל אנחנו ממשיכים על פי התכנון. אין לנו פער טכנולוגי. אנחנו מחכים להחלטת מערכת הביטחון על ניסוי נוסף. 

“גם האירוע בניסוי האחרון של ה’חץ 3’ (הטיל המיירט לא שוגר) לא היה קשור אלינו. אנחנו היינו מוכנים. אלה ניסויים, וטבעי שכל אחד מפיק את הלקחים שלו מכל ניסוי. אחרי הכל מדובר במערכות סופר-מורכבות. לא צריך להתפלא על ניסוי שצריך לחזור עליו או ניסוי שמתעכב. במקביל להשלמת הפיתוח, אנחנו כבר עוסקים בהכנת התשתיות לטובת ייצור ה’חץ 3’. הייצור יהיה משותף עם בואינג, כפי שהיה ב’חץ 2’.” 

מתי ה”חץ 3” יהיה מבצעי?

“קשה לנקוב במועד מדויק, משום שזה תלוי בעיקר במועדי הניסויים שיוכתבו לנו. אני מעריך שמדובר במספר קטן של שנים. מספר חד-ספרתי. אבל בוא לא נזרוק סתם מספרים”. 

זכרונות מ"צוק איתן"

התעשייה האווירית מתאימה את סל המוצרים שהיא מפתחת לאירועים בשטח? למשל, האם מערכת “צוק איתן” בקיץ הביאה לשינויים משמעותיים?

“ככלל, המערכות מתוצרת התעשייה האווירית שהשתתפו ב’צוק איתן’ זכו לשבחים רבים מצד הכוחות שהפעילו אותן, כולל מכ”מים שגילו צוללים בתוך הים ומנעו פגיעות במתקנים, ואפילו הכלי הבלתי מאויש ‘רקס’, שהסתובב לאורך הגדר המקיפה את רצועת עזה. במקביל, נולדו במערכה הזאת צרכים חדשים. למשל, האצת הפרויקט להתמודדות עם מנהרות שאנחנו לוקחים בו חלק.

“מערכת היחסים שלנו עם זרועות הביטחון הדוקה מאוד, והיא מייצרת כל הזמן פתרונות ורעיונות חדשים. חלקם באים לידי ביטוי כבר בימים אלה. גם בקשר למנהרות. אנחנו מעורבים בכל. עובדי התע”א היו בזמן הלחימה בפתחי המנהרות. פנו אלינו באפס זמן, ונדהמתי מהרעיונות שזרמו. 

“המימד של לחימה אורבנית ולא לחימה של צבא מול צבא מחייב אותנו להתאים את המוצרים שלנו לאחיזת שטח. אתה נמצא במקום שיש בו חלקת קרקע מצומצמת, ואתה חייב להיות מסוגל להציע כל הזמן לגורמי הביטחון תמונת מצב, כך שהם יידעו מה קורה בכל רגע נתון. אתה חייב לספק להם סל כלים, כדי שיוכלו להתמודד עם מה שקורה – ברמת המידע, החימוש, תכנון עתידי למבצעים. התע”א מאוד מאוד דומיננטית ביכולת להציע סל פתרונות ומוצרים גם בכיוון הזה”.

בעידן שבו כולם מדברים על לוחמת הסייבר, המימד האווירי עדיין נחשב הכי חשוב?

“אנחנו פעילים במרחב הסייבר בארץ ובחו”ל. כסף גדול עדיין אין בסייבר, אבל מי יודע – אולי יהיה. 

“לגבי האוויר – אני מעריך שהחלוקה בין מטוסים מאוישים לבלתי מאוישים תלך ותשתנה. כבר היום שליש מהפעילות בארץ, ואולי גם בחו”ל, מבוססת על מל”טים. זו מגמה שהולכת ומתחזקת בעולם. בעתיד, שני שלישים מהכלים יהיו בלתי מאוישים ושליש מאוישים, כי חייבים בסוף גם את המאויש”. 

תחום המטוסים האזרחיים לא מתאושש מהמשבר שפקד אותו ב-2008?

“לצערי, לא. חטיבת ‘בדק’ של התעשייה האווירית לא נמצאת במיטבה בשנים האחרונות. תחום מטוסי המנהלים מתאושש, אבל לא ברמות שהיו לפני המשבר הכלכלי העולמי. אנחנו מייצרים 30-25 מטוסים בשנה. 

“לגבי ‘בדק’ ספציפית סיימנו לגבש תוכנית אסטרטגית חדשה, והמימוש שלה יתבצע תוך הידברות עם ועד העובדים. אנחנו מתייחסים לעובדים שלנו כנכס העיקרי של החברה, בזמן שאנחנו הופכים יותר ויותר לחברת היי-טק”.

 איך אתה רואה את השוק הביטחוני בישראל בעוד חמש שנים?

“כיוון שאנחנו מדינה קטנה, עם מגבלת תקציב רצינית, קשה להניח שהתקציב המקומי יגדל או אפילו יישמר. לכן אנחנו מגבירים כל העת את הפעילות בשוקי היצוא”. 

יש מקום רק לשתי גדולות

אחרי שתושלם ההפרטה של תעש, אתה רואה שתי חברות ישראליות ביטחוניות גדולות או שלוש - תע”א, רפאל ואלביט מערכות?

“מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה יותר מחברה ממשלתית אחת גדולה וחברה פרטית אחת גדולה. זה שיהיו עוד כמה זנבות קטנים זה בסדר. המצב של ארבע חברות גדולות, כמו היום, ערב ההפרטה של תעש, הוא לחלוטין בלתי מוצדק”.

היית מתמודד על רכישת התעש אם המכרז לא היה מונע מחברות ממשלתיות כמו תע”א להתחרות?

“כן. אילו יכולנו. הגשנו אפילו הצעה, אבל לא נתנו לנו להמשיך. למרות שאנחנו חברה ממשלתית אנחנו פועלים כחברה ציבורית בורסאית – וכאשר מגיעים לצעד מעשי אנחנו חברה ממשלתית. 

“מצד שני, הדירקטוריון והעיתונות מסתכלים עלינו כחברה פרטית לכל דבר. בשנת 2014 הרווחנו 27 מיליון דולר. גדלנו ברווח הגולמי וברווח התפעולי, אבל בשורה התחתונה ירדנו ברווח, במידה רבה בגלל תקנות חשבונאיות ושינויים בשער המטבע. בכל מקרה, מבחינתנו הרווח היה נמוך מדי”. 

התחלתם את 2015 עם מכירות טובות?

“כן. ואני מקווה שהשנה הזאת תמשיך להית טובה”.

אולי יעניין אותך גם