"תחום היבשה ממשיך לצמוח"

ראיון ראשון עם מנכ"ל חטיבת היבשה, הקשר והתקשוב של אלביט מערכות, אודי ורד, חושף טכנולוגיות וכיווני התפתחות לשנים הקרובות, כולל פיתוח של מערכת הגנה אקטיבית חדשה

"תחום היבשה ממשיך לצמוח"

צילום: דו"צ

במהלך תרגיל עוצבה גדול של צה"ל, שנערך בתחילת שנת 2015, הוזרמו עוד ועוד נתונים למערכת הקשר, כדי לבדוק את היכולת שלה לעמוד בעומס קיצוני. המערכת, המכונה "אלעד ירוק" ומבוססת על רדיו-תוכנה (SDR), עמדה במבחן הגדול שלה. בכך הסתיים בהצלחה תהליך קליטה ארוך של מערכת "אלעד ירוק", שפותחה עבור צה"ל על ידי חטיבת היבשה של אלביט מערכות.

האם תחום הרדיו מבוסס התוכנה, מצדיק את התקוות שנתלו בו?

"במפורש, הוא מצדיק את התקוות", טוען אודי ורד, מנכ"ל חטיבת היבשה הקשר והתקשוב באלביט מערכות. "אבל התחום הזה נמצא די בתחילת מיצוי הפוטנציאל שלו. יש יצרנים בודדים בעולם שיש להם יכולות SDR, וזה לא תחום שיש לו יישומים מקובלים בשוק האזרחי, לכן, הטמעת מערכות קשור מבוססות תוכנה לוקחת הרבה זמן".

הראיון עם אודי ורד נערך בסוף חודש אפריל 2015, כשנתיים אחרי שהחליף בתפקיד את מנכ"ל חטיבת היבשה הקודם, בצלאל (בוצי) מכליס, שמונה לנשיא ולמנכ"ל אלביט מערכות. למעשה, זהו הראיון הראשון אי פעם של ורד, איש צוות אוויר בעברו, שהגיע לאלביט מערכות לאחר שירות ארוך בחיל האוויר הישראלי  ובאגף הכספים של צה"ל ומשרד הביטחון. ורד פרש מן השירות הצבאי בדרגת אלוף משנה.

החטיבה של אודי ורד עוסקת כיום בשלושה תחומים מרכזיים – מכשירי קשר לסוגיהם (בראשות אורן סבג), התקשוב (בראשות חיים דלמר) ומערכות ללוחמת יבשה (בראשות בועז כהן, שהיה אחד הדוברים בכנס היבשה הבינלאומי של ישראל דיפנס ועמותת השיריון, שנערך בתחילת חודש מאי בלטרון).

"בכל שלושת התחומים אנחנו שואפים להיות בין שלושת היצרנים המובילים בעולם, בהתאם לאסטרטגיה הכוללת של אלביט מערכות, לפעול בתחומים שהיא מובילה עולמית בהם", אומר אודי ורד.

המטרה: מיצוי מידע 

ורד מתייחס לזכייה גדולה של אלביט מערכות – מכרז אספקה של משק מכשירי הקשר בתדרים גבוהים מאוד (תג"מ) של צה"ל – למשך 20 שנה.

"ב'משק הקשר' הצענו לצה"ל מודל של אחריות כוללת", אומר אודי ורד. "הרעיון היה מאוד פשוט -  להחליף מכשירי קשר ישנים מאוד, ששימשו את צה"ל והיו ברמת תחזוקה ירודה, ולעבור למודל שבו צה"ל משלם רק עבור מכשירים תקינים. זה עובד מעולה לשני הצדדים, וכיום שיעור המכשירים התקינים בצה"ל הוא 97 אחוז, כי אנחנו מחליפים באופן מיידי כל מכשיר לא תקין שמובא אלינו על ידי היחידות השונות".

בוא נדבר על מערכות שליטה ובקרה (שו"ב). אלביט פיתחה עבור צה"ל (וצבא אוסטרליה) את מערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד). באחרונה זכיתם בשלב חדש בפרויקט. מהו השלב הזה בדיוק?

 "קיבלנו מצה"ל הזמנת פיתוח לתוספת יכולות לצי"ד. זה קרה אחרי 'צוק איתן' בקיץ 2014, שהייתה בעצם המלחמה הראשונה שבה צי"ד תפקד באופן מלא כמערכת שו"ב, בהצלחה מאוד גדולה. במערכה התחילו יכולות ראשונות של סגירת מעגלים מהירה שצי"ד מאפשר. למשל, חיבורים של כוחות קרקע עם 'רוכב שמיים' (המל"ט הטקטי של אלביט), עם טנקים, עם מסוקים – באופן מאוד מהיר.

"השלב הבא שאליו אנחנו מתכוונים ביחד עם צה"ל, זה לפתח יכולות היתוך מידע מאוד מתקדמות. בהיתוך מידע אתה בעצם עושה 'אגריגציה' של מידע ממקורות שונים, כדי לסגור מטרה. מעבר לשלב ההיתוך צריך תהליכי מיצוי מידע".

איך עושים את זה?

"באמצעות המון אלגוריתמיקה מסובכת. מכניסים את כל המידע והמערכת עושה היתוך ומיצוי. למשל, המערכת עושה השוואה למודיעין שיש לה בתחילת לחימה – כמו איתורי אויב. כאשר היא מקבלת מידע שירו ממקום כלשהו, המערכת אוטומטית תדליק את האיתור הזה ותגיד שהוא פעיל. אם יהיה דיווח שפגעו אז היא תכבה את האיתור או תשים צבע שיעיד על כך. בנושא מיצוי המידע היה מכרז שניהל המנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון (מפא"ת) וחברת אלישרא, שהיא חלק מקבוצת אלביט מערכות, זכתה בו. אנחנו לוקחים מאלישרא את המודול הזה ומשלבים במערכת. מעבר לכך, יש לנו קבוצה מאוד טובה בתוך החטיבה, שמתמחה במיצוי מידע. 

"כיוון אחד שלנו כעת הוא לשפר את יכולות סגירת המעגלים ולהוריד את היכולות האלה ללוחם. כיוון נוסף הוא להפוך את צי"ד למערכת יותר פתוחה שתוכל לקבל אלגוריתמים נוספים ולהתממשק למערכות חיצוניות – כולל סנסורים שונים.

"אנחנו פותחים את צי"ד למקורות מידע נוספים ועדיין פועלים לשמור על כל היבטי ביטחון השדה וההצפנות".  

כל זה אומר שההתפתחות של צי"ד היא בעיקר בשכבת האפליקציה, ופחות החומרה?

"כן. במקביל צה"ל שוקל אילו שיפורים נכון לעשות במפקדות תחת הכיוון שהולכים אליו למשל מפקדות נייד".

אלביט הקימה עבור צה"ל בגבול רמת הגולן מערכת שו"ב המכונה מר"ס (מערכת רב סנסורית), המבוססת על היתוך מידע ממאות תצפיות. מהניסיון שכבר הצטבר בשטח, מר"ס נחשב מבחינתכם כהצלחה? 

"כן, מאוד. ההבדל בין מר"ס לצי"ד הוא רק באפליקציה. התשתית של התוכנה זהה ותפיסת ההפעלה זהה".

על תותחים והגנה אקטיבית

תחת האחריות של חטיבת היבשה והתקשוב של אלביט מערכות נמצאת גם פעילות לאבטחת גבולות ו-HLS. בשנה האחרונה הודיעה אלביט, בין היתר, על זכיה במכרז HLS של למעלה מ-200 מיליון דולר במדינה ביבשת אמריקה, ועל זכיה בפרויקט של למעלה מ-100 מיליון דולר לאבטחתה גבול בין ארה"ב למקסיקו במדינת אריזונה אמצעות סנסורים שיוצרים מעין גדר וירטואלית. במכרז זה גברה אלביט מערכות על תאגידי ענק אמריקאים, וזכייתה אושרה למרות ערעור של חברת רייתאון. שימוע שנערך בקונגרס, שקבע כי הטכנולוגיה הישראלית הייתה בשלה יותר ועדיפה על טכנולוגיות אמריקאיות שהוצגו במכרז. 

אלביט מערכות זכתה גם בפרויקט מרכזי של צה"ל ומשרד הביטחון לפיתוח יכולות לגילוי מנהרות תת קרקעיות. 

בוא נדבר גם על פלטפורמות. אלביט רכשה בשנת 2010 את חברת סולתם, וריכזה בתוכה את פעילות הרק"מ שלה. לא חששתם בעת הרכישה שתחום כלי הרכב הקרביים והתמרון נמצא בירידה בארץ ובעולם? 

"אנחנו לא חשבנו שזה תחום בירידה. הפילוסופיה סביב רכישת סולתם הייתה שאנו במשך המון שנים היינו ספק של מערכות בקרת אש עבור תותחים של סולתם. ההתחלה של אלביט הייתה בעצם בשו"ב לארטילריה. האמנו, שכאשר גם הפלטפורמה תהיה שלנו, נוכל להביא ערך מוסף לשוק ולהיות תחרותיים במחיר.

"בחמש השנים האחרונות שחלפו מאז הרכישה, השקענו בסולתם המון – כולל העברה של 300 מהנדסים ממטה החברה בחיפה למתחם סולתם ביקנעם תחת התפיסה של הקמת חברת יבשה אמיתית, שתהיה אחת מהשלוש הכי טובות בעולם.

"בכך, העברנו את כל מרכז הפיתוח של מערכות עבור טנק המרכבה מחיפה ליקנעם. השקענו בתשתיות ביקנעם עשרות מיליוני דולרים. בנינו מעבדות לרק"מ, והשקענו גם בלהעביר את סולתם לסטנדרט של האיכות והאספקה המקובלים באלביט. בסך הכל אנחנו מתקדמים שם מאוד יפה.

"יש לנו כמה הצלחות משמעותיות  – למשל, מערכת המרגמות 'קשת' מאוד הוכיחה את עצמה ב'צוק איתן'. יש לנו עכשיו וורסיה חדשה של ה'קשת' – שהיא 'חנית' – על גבי רכב 4X4. אני מאמין שהשנה נקבל עבור ה'חנית' הזמנות בחו"ל. ה'קשת' עצמה כבר נמצאת בשימוש נרחב בצה"ל ונמצאת על כל סטרייקר אמריקאי. בשנים האחרונות היו כמה מכירות  יפות בתחום התותחים הארטילריים. בעיקר של תותח ה'אטמוס'. עכשיו אנחנו אמורים לקבל הזמנה נוספת עבור התותח מתאילנד, שנייה במספר. נבחרנו גם לעשות ביחד עם חברה פולנית פרויקט של 'אטמוס': החברה הפולנית מביאה את המשאית, אנחנו את התותח ועוזרים באינטגרציה".

מה מצב התחרות הגדולה בהודו על אספקה של תותחים נגררים? הגעתם שם לשלב הגמר של המכרז, מול חברת נקסטר הצרפתית

"המבחנים נגמרו, ההודים צריכים לעשות את ההחלטות שלהם". 

ומה עם תותח חדש לצה"ל? זרוע היבשה מתכוונת להחליף את מערך התותחים המתנייעים

"יש לנו את כל אבני הבניין, ואני באמת מקווה שיבחרו בנו לפרויקט זה. החלפת התותחים בצה"ל אמורה לחסוך לצבא הרבה מאוד כסף. אנחנו יודעים לתת לצה"ל הצעה של אחריות כוללת כוללת לתותחים, כולל תחזוקה לאורך שנים, כמו שעשינו במערך מכשירי הקשר ובפרויקט אחזקה של מטוסי אימון עבור חיל האוויר"

לפני סיום הראיון, אודי ורד מאשר כי אלביט מערכות מעורבת גם בפרויקט לפיתוח מערכת הגנה אקטיבית לרק"ם כנגד טילים, כולל נגד הטיל הרוסי "קורנט", שנמצא בשירות חיזבאללה. 

במה מדובר?

"יש לנו פרויקט להגנת דופן בשיתוף מפא"ת", מנדב אודי ורד פרטים מינימליים. "הפרויקט הזה נמצא רק בשלבים ראשוניים שלו".

ומה אתה יכול לעדכן לגבי פרויקט חייל החי"ר העתידי, שגם אותו אתם מובילים בצה"ל? 

"אנחנו מספקים מערכות לחיילי חי"ר. התפיסה שלנו היא של מערכות קלות זולות יחסית, שיאפשרו לחייל לא רק לקבל מודיעין ולתכנן קרב אלא גם להילחם איתן. הבסיס לכל הוא מערכת שוב לחי"ר ('שחר'- שהיא חלק ממערכת צי"ד), שזכו לצלחה מאוד גדולה ב'צוק איתן', גם אם הכמות שלהן היא עדיין מוגבלת".

הפער הטכנולוגי במערכות לחי"ר הוא עדיין בתחום אספקה רציפה וארוכה של אנרגיה?

"בנושא האנרגיה אנחנו מטפלים באלביט באופן מאוד עמוק. לדעתנו, העתיד בתחום האנרגיה הוא בטכנולוגיה של תאי דלק, שתהיה רלוונטית לכל המערכות בשדה הקרב, ואנחנו משקיעים בפיתוח הטכנולוגיה הזאת לא מעט". 

אולי יעניין אותך גם