שר המלחמה הישראלי

פרשת הדלפת המידע מבנק HSBC חושפת שמות ופרשיות שכנראה בדרך אחרת לא היו נחשפים לתקשורת העולמית. אחד מהם הוא סיפורו של שמעון ילניק-שרם, ישראלי שעשה את מרבית הונו בסחר בנשק. פרסום באתר  bellingcat פורס את סיפורו המרתק לתוך נבכי עולם הסחר העולמי בנשק 

שר המלחמה הישראלי

מקור: bellingcat

שמעון ילניק-שרם הוא איש עסקים ישראלי המבוסס בפנמה. עם זאת, מאחורי חזית זו, הוא אחד מהפושעים ידועים לשמצה ביותר שאפשר למצוא בין הלקוחות של בנק HSBC.  כך לפי דיווח באתר bellingcat שמגלה כי ילינק הוא סוחר נשק, יהלומים וסמים, והוא גם לקח חלק במימון קבוצות טרור.

העסקה המרשימה ביותר שלו ידועה כתקרית Otterloo. בסוף שנת 2001, מטען של 3,117 רובי AK-47s ו -5 מיליון כדורים ירד מאוניית Otterloo בנמל טורבו, קולומביה. הנשק נרכש מצבא ניקרגואה, והיה מיועד להישלח למשטרה הלאומית של פנמה. עם זאת, ילינק דאג שהנשק יגיע במקום זאת לקבוצת United Self-Defense Forces בקולומביה. באותה עסקה היה מעורב גם ישראלי אחר בשם אורי צולר.
 
ילינק נולד בישראל בשנת 1961, ופיתח מיומנויות ורשת של סחר בנשק באפריקה בין השנים 1980 ו2001 (מעניין עבור מי הוא עבד..). בשנות ה1980 וה90, ילינק היה ראש כוחות הביטחון של מובוטו ססה סקו הידוע לשמצה כדיקטטור של זאיר (היום - הרפובליקה דמוקרטית של קונגו). במהלך הזמן הזה, הוא התוודע לעזיז נסור (Aziz Nassour), סוחר יהלומים לבנוני. נסור, שהיה גם הוא קרוב לדיקטטור מובוטו, ייצא יהלומים מליבריה וסיירה לאון לאנטוורפן, בלגיה. באותו הזמן, מובוטו ונסור היו לקוחות בבנק PB HSBC או כאלו פוטנציאלים.
 
בשנת 2001, ארגון אל-קאעדה יצר קשר עם נסור. קבוצת הטרור רצתה למנוע סנקציות כספים על ידי הזזת המזומנים שלה מהבנק ולהשקיע אותו ביהלומים. היא החליטה לפנות אל נסור כדי להקל על העסקאות. לאחר ההתקפות המכוונות נגד שתי שגרירויות אמריקאיות בטנזניה ובקניה, אל-קאעדה רצתה לשמור על הנזילות שלה על מנת להכין את התקפות 9/11. שוק היהלומים במערב אפריקה היה היעד המושלם. ארגון בשם Global Witness מפרט איך עובדות עסקאות אלו בדו"ח מיוחד שפרסם (PDF).
 
בחודש דצמבר 2000, שני חברים של ארגון אל-קאעדה, אחמד גאילאני ועבדאללה מוחמד פאזול (נהרג בסומליה ב2011), ניגשו לנסור בקינשאסה. הם היו ידועים היטב בשל השתתפותם בפיגועים נגד שגרירויות ארה"ב בדאר א-סלאם וניירובי באוגוסט 1998. הקשר בין פעילי אלקאעדה ונסור היה מבטיח.
 
באותו הזמן, נסור עבד יחד עם בן דודו Samih Ossaily על עסקת רכישה של יהלומים מארגון Revolutionary United Front או RUF. הארגון שנתמך על ידי נשיא ליבריה, צ'רלס טיילור, ניסה לשכפל בסיירה לאון את ההשתלטות האלימה המוצלחת שהושגה על ידי טיילור בליבריה. זו הייתה העסקה: RUF היו צריכים למכור יהלומים ואל-קאעידה היו מעוניינים.
 
מה היה תפקידו של ילינק בפרשה זו? כחלק מהעסקה, נסור התחייב לספק נשק לנשיא טיילור וקבוצת המורדים שהוא עוזר להם - RUF. בסוף שנת 2000, נסור פנה לידידו הוותיק ילינק. בהתבסס על הזמן במלון מריוט במיאמי ועל שיחת טלפון עם שם הקוד "סיירה", סוחר הנשק הישראלי העביר את הבקשה לעמיתו אורי צולר. צולר שירת בעבר בכוחות המיוחדים הישראליים, ומחזיק בחברה לסחר בנשק בגואטמלה.
 
מסמכים מהמשטרה הבלגית (“Case Libi” וקובץ התביעה) שהתקבלו מThe McGill International Review ובעזרת מספר עיתונאים בעולם ותכתובות דואר אלקטרוני בין ילינק לצולר שנחשפו על ידי Global Witness, מתארים את תכולת העסקה.
המטען היה אמור להכיל AK-47s, רימוני רקטות, תותחים נגד מטוסים, ומשגרי נ"ט. כדי לעקוף את אמברגו הנשק של האו"ם על ליבריה באותו זמן, נסור השיג תעודת משתמש קצה של חוף השנהב (EUC). בהעברות נשק בינלאומיות, מסמך זה מאשר כי הקונה הוא המשתמש היחיד של הסחורות.
 
עם זאת, העסקה התמוטטה. בתחילת 2001, עלי דרוויש, סוחר יהלומי מסיירה לאון, החליט למסור את עצמו לרשויות. הוא היה זה שהכניס את נסור בקשר עם Ibrahim Bah, איש קשר קרוב לנשיא טיילור ולRUF. הוא סיפר לרשויות ארה"ב על סחר הנשק הבלתי חוקי. הן לא התערבו, אבל האמון בין RUF לנסור התנפץ.
 
במקביל, הגילוי של אירוע Otterloo עורר שערורייה בעיתונות הלטינו-אמריקנית. ילינק עמד באור הזרקורים. הוא נכלא בפנמה בין השנים 2002 ו -2004. הודות לכסף שהחזיק בחשבון בHSBC, הוא שיחד כמה אנשים ושוחרר. ואז נעלם. הוא שב והופיע בשנת 2011 בחקירה של מחלקה משותפת למלחמה בסמים (DEA) בארה"ב ומשרד האוצר על קישוריו לרשת הסחר בסמים הקולומביאני של סיפואנטס וילה. רשת זו קשורה לקרטל המקסיקני הידוע לשמצה והאלים של Sinaloa.
הנתונים שנמצאו על ידי עיתון הצרפתי לה מונד ועיתון שוויצרי l'Hebdo במסמכי "Swissleaks" מציינים שילינק הורשה לשמור על החשבונות שלו ב- HSBC PB עד 2007. באותה תקופה, ילינק עדיין החזיק  860,000 דולרים בבנק זה. חשבונות הבנק האלה היו קשורים לחברות קש בשם Ubicon Corp ו-Fenco Holding Inc.
 
שיתוף הפעולה של עיתונאים מהעיתון הגרמני Süddeutsche Zeitung, MIR הצליח להשיג תעודות התאגדות של שתי חברות אלה. כבר בעלים של חברת קש בפנמה, ילינק רצה לגוון. המסמכים המקוריים מראים כי החברות החדשות נוצרו בחודשי אפריל ויוני 2004 באיי הבתולה הבריטיים תחת השם של ילינק ואשתו, לימור ילינק, בהתאמה.
 
למרות ההיסטוריה של הברחת נשק והלבנת הון מטעם הקרטל הקולומביאני, HSBC PB לא ציווה על סגירת חשבונות הבנק של ילינק. עם זאת, סניף ז'נבה לא יכל פשוט להתעלם מהפעילות בלתי חוקית של הלקוח שלו שעלה מספר רב של פעמים בין 2000 ו2011, בחקירות שנערכו על ידי גורמי ביטחון אמריקאים, בלגיים ולטינו-אמריקאים.
 
אפילו יותר משכנע, וושינגטון פוסט ציין את ילינק בחקירתו אודות רשת היהלומים של אל-קאעידה במערב אפריקה בשנת 2000. לאחר פרשת Otterloo ב2001, שמו עשה כותרות בעיתונות לטינו-אמריקנית. האם הבנק ידע על עסקאות אלו? זה עדיין לא נקבע.
 
מאמר זה פורסם לראשונה באתר bellingcat והופק באמצעות שיתוף הפעולה בין McGill International Review (Aliaume Leroy), Le Monde (Serge Michel),  l’Hebdo (François Pilet) and the Süddeutsche Zeitung (Bastian Obermayer).

אולי יעניין אותך גם