"צ'ולנט" מזרח תיכוני

על רקע פקיעת האולטימטום להגעה להסכם ביניים בין איראן למעצמות והאירועים האחרונים בתימן ובשאר ארצות המזרח התיכון, תא"ל (מיל') ניצן נוריאל מנסה לעשות קצת סדר בבלאגן

"צ'ולנט" מזרח תיכוני

מבלי להתחרות בשלל תוכניות הבישול, מצאתי לנכון להשתמש במאכל הכול כך יהודי כדי לנסות ולתאר את המציאות המזרח תיכונית כפי שמשתקפת לאחרונה במפרץ הפרסי.

המשל מייד יתברר, הנמשל – משאיר לכול אחד מכם לבחור את החלק המתאים לו יותר ממעשה הצ'ולנט.

אני מניח שיש היסטוריונים שיחלקו עלי ויוכיחו באותות ובמופתים שיש תזות אחרות נכונות יותר ומדוייקות יותר (מבטיח לא להתווכח). אולם כמי שמאמין שחיוני לפשט דברים ולא להכביר בתיאורים מפותלים אני בוחר להציג את המציאות הסבוכה בצורה פשטנית ,מקווה שלא פשטנית מידי.

המלחמה הפנים איסלאמית בין השיעה לסונה בעת החדשה החלה ב-1979 עם עליית משטר האייתולות באיראן - ראשיתה של המהפכה השיעית. במלחמת איראן-עיראק המשיכה המהפכה בשליחת זרועות ללבנון (חיזבאללה) במגמה להופכה למדינה השיעית השנייה בעולם ומתוך הרצון (בין השאר) לזכות בהגמונייה בעולם המוסלמי. הרצון הזה הוביל את המשטר האיראני לתור אחרי נשק גרעיני (גם כמשקל נגד לפצצה הסונית הפקיסטנית).

המאבק השיעי-סוני הוא תמצית רוב המלחמות ואירועי הטרור באזורנו בשלושת העשורים באחרונים. בלחימה ביניהם הרגו אלה באלה יותר (באופן משמעותי) מכול מלחמה אחרת עם גורמים חיצוניים (מלחמת המפרץ הראשונה והשנייה, מלחמת לבנון הראשונה והשנייה וכול מבצעי עזה לשמותיהם). מדובר בהרג המוני, רצחני, אכזרי, שטרם נאמרה בו המילה האחרונה.

על מנת להציג את התמונה המורכבת אנסה לתאר את  מה שמתרחש בתימן, תוך ניסיון לענות "מי נגד מי?" ולא פחות חשוב מה אפשר ללמוד מזה.

תימן של השנים האחרונות היא מדינה במלחמת אזרחים מתמשכת שמשלבת אינטרסים רבים ומגוונים של כוח רצון לשלוט באופן הדומה למקומות אחרים בעולם. בזה אין "חידוש". אבל תימן, בין השאר בשל המצב המתואר לעיל, הצליחה לייצר את אחת הזרועות המסוכנות מבית מדרשו של אל קעידה (סונים), אותו ארגון שבשל מומחיות אנשיו בתחום חומרי הנפץ הביא לעולם פיגועים שחייבו את המערב להמשיך ולהשקיע בהגנת התעופה המסחרית (אירוע המדפסות, תחתוני הנפץ ועוד).

הדחת השליט הקודם יצרה חיבור מוזר בין שבטים סונים לשבטים שיעים במטרה להפיל את השליט הנוכחי. חיבור שכזה שקיים גם בין החמאס (סוני) למשמרות המהפכה (שיעים) ללמדנו שאין דבר כזה שאין דבר כזה! בבזאר הים תיכוני הכול אפשרי.

השבטים השיעים ששועטים כיום בחסות איראנית בדרכם להשתלט על תימן ובתוך זה על מיצרי באב אל מנדב, נתקלים בקואליצה סונית בהובלת ערב הסעודית שבאופן מעשי קוראת תיגר על הניסיון האיראני ליטול הובלה. אבל כאן המקום לציין שבעוד מקומות במזרח התיכון (סוריה,עיראק) מתקיים אותו מאבק בין הסונה הקיצונית (דעאש) והשיעה הקיצונית (חיזבאללה). אבל שם המעורבות הסונית הפרגמטית היא במקרה הטוב במימון ותמיכה במילציות מקומיות ומילציות סוניות מתונות, אולם לא בלחימה ישירה, שגם זו היא לחימה של סונים פרגמטים בסונים קיצוניים (הלחימה הישירה של  הירדנים והמצרים בגורמי הסונה הקיצונית היא תוצאה של  נקמה על  מעשיהם, רצח הטייס הירדני והוצאה להורג של עשרות המצרים הקופטים בלוב).

בחיתוך מצב בעת הזו ניתן לומר – שיש מקומות בהם יש שיתוף פעולה סוני שיעי, יש מקומות בהם סונים פרגמאטיים תוקפים סונים קיצוניים.

ויש לראשונה מזה זמן רב נטילת יוזמה ערבית סונית (בגיבוי אמריקאי) לבלום את פוטנציאל ההשפעה האיראנית השיעית. האם אי התערבות אמריקאית, במקרה זה, היא בעצם ברכה משום שבהיעדר פעולה אמריקאית היא "הכריחה" את ערב הסעודית להוביל קואליצייה התקפית משמעותית?

ברם אולם, הצלחת המאמץ הסעודי, במיגור הכוח השיעי עשוי להשיב ואולי אף להגביר את כוחו של הזרוע האל קעדית של תימן, שעיקר מאמציה עד כה היו נגד האמריקאים...שתומכים במאמץ הסעודי.

זאת ועוד, יש מקומות בהם המאבק הסעודי בגורמים השיעים בתימן גורם לחוסר נחת לאותם גורמים שיעים שנלחמים בסונה הקיצונית (דעאש) ויתכן שכתוצאה מכך המאבק שלאחרונה זכה להישגים, יבלם.

מהזווית הישראלית, קצת צניעות. לא הכול קשור אלינו, מלחמת "עולם" בתוך האיסלאם שהשפעתו דרמטית וצפוייה להימשך עוד עשרות בשנים מחייבת אותנו לזהירות, דריכות ולא פחות חשוב לבחון איזה פוטנציאל חיובי ניתן להוציא ממנו.

והצ'ולנט - כמו שכתבתי, הנמשל בעיני הקורא. אני מבין שהרבה פעמים ניתן להכניס מרכיבים רבים ומגוונים לסיר, להעמיד על האש למשך לילה שלם ולא לדעת מה יצא.

היות ואין לדעת לאן הדברים יובילו בטווח הקצר או הבינוני, מחובתנו לשמור על נכסים (יחסינו עם ארה"ב), לחתור לצמצום חזיתות (ככול שתלוי בנו), לצד ניצול הזמן לביצור החברה בישראל לימים קודרים שעוד יגיעו.

אולי יעניין אותך גם