המכללה הלאומית לשוטרים מהווה נקודת מפנה בביטחון האישי של אזרחי ישראל. במקום הכשרה מבוזרת ולא רציפה, כל ההכשרות יתקיימו במקום אחד. ביקור מיוחד
22/05/2015
|(צילום: מאיר אזולאי)
משטרת ישראל הקימה מכללה לאומית חדשה לשוטרים. המכללה החדשה ליד בית שמש, מאגדת את כל מוסדות הלימוד וההכשרה של המשטרה, שהיו קיימים עד כה, למקום מרכזי אחד. המטרה העיקרית של המהלך היא ליצור אחידות בהכשרת כוח השיטור עד דרגת תת ניצב. במסגרת פעילות המכללה מוכשרים כל בעלי התפקידים במשטרה, למעט השיטור הימי ויחידות הבילוש המיוחדות המחייבות אנונימיות מלאה של החברים בהן.
אחד השינויים שעשו במכללה החדשה הוא מתן דגש על הכשרה מעשית. לצד כיתות הלימוד בהן לומדים השוטרים תכנים תיאורטיים, הקימו בשטח המכללה מתקני אימון חדישים המאפשרים לחניכים להתאמן במגוון תרחישים. מגוון המתקנים כולל שטח לוחמה בשטח בנוי שמדמה עיר קטנה, מתקן נוסף המדמה מועדון בילויים, מתקן נוסף מדמה מגרש כדור-רגל כולל קופות התשלום ועד מטווח מדוגם הכולל את מיטב הטכנולוגיה לשיפור יכולות הירי של החניכים. כל המתקנים נבנו כהעתקים מוקטנים של המקור, כך שהשוטר מתרגל תרחישים מעשיים דומים לאירועי אמת במציאות.
בנוסף, כולל שטח המכללה גם מתקני ספורט כולל בריכה, מסלול ריצה מקצועי וחדר כושר מאובזר.
במכללה גם נבנה, לראשונה, מוזיאון לתולדות משטרת ישראל. עלות הקמת המכללה מוערכת בכ-700 מיליוני ש"ח, ועלויות התפעול למשך 25 שנים מוערכות בהיקף של 2.2 מיליארדי ש"ח. את המכללה בנו בתצורת BOT (המדינה רוכשת מהחברה הקבלנית שירותים ל-25 שנים ולאחר מכן המתקן עובר לידי המדינה) והיא נבנתה על ידי קבוצת פוליסיטי המורכבת מחברת שיכון ובינוי ו-G4S. המכללה מתפרסת על שטח של כ-230 דונמים והיא יכולה לשרת בו זמנית כ-3000 שוטרים, כאשר מספר מקומות הלינה בתנאי אכסניה עולה על 1000 מקומות.
שוקת שבורה
"הרעיון להקמת המכללה התחיל להתגלגל כבר בשנת 1992", מסביר תת ניצב אלון אסור, מפקד המכללה. "היו למשטרה למעלה מעשרים בית ספר מפוזרים בכל הארץ ברמה אזורית וארצית. רצינו מקום אחד מרכזי שיאפשר רמה אחידה ורצף של הדרכה לכל התפקידים והדרגות. לפני המעבר היו הרבה ארגוני הדרכה שלא תמיד עבדו בסנכרון מלא, ולא הייתה ראיה ארצית כוללת. צריך לזכור שמקצוע השיטור שונה ממקצוע הלוחם בצה"ל. בצה"ל, יש בידול בין השטח שלך לשטח האויב. יש חזית ועורף. במשטרה הפעילות מתבצעת בתוך שטח המדינה שלך עם חיכוך של מאה אחוזים באזרחים. התפקיד שלנו הוא לשמר את הביטחון האישי של האזרח, וזו משימה מורכבת הדורשת הכשרה רציפה לכל אורך שנות השירות, ובכל הדרגות".
אין ספק כי פרשיות ההטרדות המיניות האחרונות והדחת הניצבים הקשורים בהן, הביאה את המשטרה לשוקת שבורה בהיבט המוסרי. "אי אפשר להיות שוטר בלי לתת דוגמא", אומרים במשטרה. "אמנם הפרשיות הללו לא מעידות על כל המשטרה, אלא על חלק קטן מכוח השיטור, אבל מבחינת הציבור יש משטרה אחת, וכן, היא במשבר".
יש לציין כי הקצינים במכללה הלאומית לשוטרים ובחטיבת ההדרכה עמם נפגשתי מחזיקים באידיאלים נכונים. במהלך הביקור במכללה שמעתי הודאה במצב, אך גם רצון עז לשפר ולמקצע את המשטרה. וגם בביטחון פנים, הכול מתחיל בחינוך. "המשטרה נמצאת במשבר. הוא לא התחיל אתמול, ולא מדובר רק בהטרדות מיניות", מסביר תת ניצב אבי נוימן, ראש חטיבת ההדרכה במשטרת ישראל. "אם תפתח את העיתונים תמצא פרשיות של שוטרים שמתנהגים באלימות שלא לצורך, כאלו שמנבלים את הפה או חונים איפה שאסור וגם כאלו שלא מתנהגים יפה לאזרחים. אמנם זה לא משליך על כל המשטרה, אבל מדובר במשבר, והסדרת תהליך ההכשרה הוא חלק מהפתרון".
לצד הקמת המכללה החדשה, עידכנו במשטרה גם את תפיסת ההדרכה כך שתתאים לגוף הדרכה אחוד. במשטרה מסבירים שחלק מהתפיסה כולל תשומת לב מיוחדת לערכים דמוקרטיים. "להיות שוטר במדינה דמוקרטית זה לא פשוט", מסביר תת ניצב נוימן. "עבודת השיטור צריכה להיעשות בנחישות, ובמקביל לשמר את ערכי החברה. בעבר נוצרו מצבים ששוטר היה יכול לקבל בשני מוקדי הדרכה מסרים הפוכים. במכללה החדשה, נשמר הרצף ויש בקרה מלאה על תהליך החניכה.
"שוטר בחברה דמוקרטית צריך להתמודד עם מצבים שהם לא תמיד ברורים. הפעילות בתוך החברה האזרחית מזמנת לך אתגרים לא צפויים. המטרה שלנו במכללה הוא להקנות לחניכים את הכלים שיתנו להם את היכולת להחליט נכון בשטח האפור של המציאות".
חלק אחר של תפיסת ההדרכה עובד על הציר המנטלי. "השוטר חייב להכיר את המסגרת התרבותית של האוכלוסייה שאתה עובד אתה", אומר תת ניצב אסור. "לכל ציבור יש קודי התנהגות שונים, והכרה שלהם היא הבסיס לעבודת שיטור טובה. בנוסף, אנחנו גם מפעילים תכניות קהילתיות לחניכים במטרה לקרב אותם לאזרחים. יש לנו פרויקט גדול עם ארגון בשם 'אל אור' שדואג לאנשים עם צרכים מיוחדים. פרויקט אחר מתבצע עם ניצולי שואה. אנחנו בקשר גם עם עיריית בית שמש ליזום פרויקטים מקומיים באזור של המכללה. כשוטרים, אנחנו חלק מהקהילה ורוצים לתרום לה".
מרכז חדשנות במשטרה
כחלק מהחשיבה על המכללה החדשה, יזם אגף התכנון של המשטרה תכנית חדשנות שתצא לפועל במסגרתה, ותאפשר לכל שוטר בארץ להעלות רעיון טכנולוגי או ארגוני ולהנביט אותו. "במסגרת התכנית יוכל גם שוטר מקורס שיטור בסיסי בן 23 להוביל פרויקט טכנולוגי, סטארטאפ, שישמש את כל המשטרה. זה רעיון שהגיע מאגף התכנון. המקור שלו הוא עבודה שנעשית במשטרה סביב פרויקט שנקרא 'תחנה עתידית'", מסביר תת ניצב אסור.
"גם בהיבט הטכנולוגי המכללה עתידה לתת מענה טוב יותר מזה שהיה. הן בתחום הסייבר והן בתחום הסיגינט. בשני תחומים אלו המשטרה מפעילה יחידות ייעודיות ויחד עם חטיבת ההדרכה בנינו תכנית הכשרה. בצורה כזו, החניכים שיגיעו ללימודים במכללה צפויים לעבור השתלמויות גם בנושאים אלו".
ניכר כי בעיני אנשי ההדרכה של המשטרה, הקמת המכללה הלאומית לשוטרים היא נקודת מפנה. הן בהיבט התרבות הארגונית, הן בהיבט הטכנולוגי, והן בהיבט רציפות ההכשרה. "צריך לזכור שאנחנו נמדדים במידת הביטחון האישי שיש לאזרחי ישראל. למרות הביקורת הציבורית בתקופה האחרונה, בזווית הזו, ישראל היא מדינה בטוחה. גם בהשוואה למדינות מערביות אחרות. חשוב לשים את הדברים בהקשר הנכון", מסכם תת ניצב אסור. "נכון, צריך לשפר, וזה מתחיל בחינוך. בהסתכלות קדימה, המכללה אמורה להפוך אותנו למשטרה טובה יותר בכל ההיבטים".