חשיפה: עלות תאונות המל"טים בצה"ל - לפחות 82 מליוני ש"ח

נתונים מדובר צה"ל שהשגנו באמצעות חוק חופש המידע, חושפים כי בין השנים 2008-2013 היו בצה"ל לפחות שבע תאונות מל"טים שעלו למדינת ישראל לפחות 82 מליוני ש"ח

חשיפה: עלות תאונות המל"טים בצה"ל - לפחות 82 מליוני ש"ח

מפעילי מל"טים בצה"ל - אתר חיל אוויר

כמה תאונות מל"טים היו בצה"ל בשבע השנים האחרונות וכמה הן עלו למשלם המיסים הישראלי? ובכן, הגשנו בקשה למידע דרך חוק חופש המידע וקיבלנו נתונים מדובר צה"ל. לפי הנתונים (החלקיים) שניתנו לנו לאחר ביקורת של ביטחון מידע, היו בצה"ל לפחות שבע תאונות מל"טים בין השנים 2008-2013 שעלו למשלם המיסים הישראלי כ82 מליוני ש"ח.

נתונים אלו מתייחסים למל"טים שמופעלים על ידי חיל אוויר וזרוע היבשה. מהדיווח עולה כי בחמש תאונות היה מעורב מל"ט 'הרמס 450' מבית אלביט מערכות, ובשתי תאונות היה מעורב מל"ט ההרון (שובל) מבית תעשייה אווירית. את התחקיר על כל תאונה לא יכולנו לקבל מכיוון שבארץ קיים חסיון על תחקירים מבצעיים בצה"ל ואין למסור מידע מהתחקיר המבצעי לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע. מכאן, ניתן להניח בהסתברות גבוהה שהנתונים שנמסרו לנו אינם מייצגים את כל תאונות המל"טים שהיו בצה"ל בשבע השנים האחרונות, אלא רק חלק מהן.

בהתייחס למל"טים שמופעלים על ידי יחידת 'רוכב שמיים', להלן הציטוט מתגובת צה"ל:

"נציין, כי יחידת "רוכב שמיים" של חיל התותחנים, מפעילה מזל"ט מסוג "סקיילארק", השונה מכטב"מים אחרים הנמצאים בשימוש צה"ל מבחינת המפרט הטכני וכן ייעודו והפעלתו בשטח. "סקיילארק" הינו המזל"ט הקל ביותר המופעל ע"י צה"ל, ולאור ייעוד מורכב מחלקים המוחלפים בפרקי זמן קבועים בפיקוח המפקדים. לעיתים מתגלות תקלות הגוררות הנחתות מבוקרות של המזל"ט, כדי לזהות את הבעיה ולדאוג לתיקונה".

ראוי לציין כי בארה"ב נעשתה בקשה דומה, ובבריטניה משרד הביטחון נדרש לדווח לציבור על התקפות מל"טים שבוצעו בידי צבא בריטניה.

קרה אירוע, מה עושים?

כדי להבין טוב יותר כיצד צה"ל פועל לצמצום מספר תאונות המל"טים פנינו לראש מבק"א (מפקדת בקרת איכות) בחיל האוויר. "כל אירוע בטיחותי בחיל מייצר תחקיר", מסבירים בחיל אוויר. "תחקירים של מטוסים, כולל מל"טים, הם ברמה של מפקד חיל אוויר. בשונה ממצ"ח שחוקרים מי אשם, אנחנו חוקרים רק בהיבטי בטיחות כיצד למנוע את התאונה הבאה. החוקרים בחיל עוברים הכשרה בארה"ב ותהליך החקירה מקביל לתהליכים דומים בחו"ל".

"כאשר מתרחש אירוע של תאונה, עולה שאלה מה עוצמתו", אומר ראש מבק"א. "אם התרסק כטב"מ ממנים צוות של ענף חקירות שמקבל מינוי ממח"א. הולכים ולומדים את הממצאים. איפה הוא טס, מזג אויר, איך הפעילו אותו, מה המשימה וכו'. אוספים נתונים על התאונה. לרוב, את הסיבה העיקרית לתאונה מבינים מהר מאד.

"אחרי שהבנו מה הסיבה לתאונה, הולכים אחורה. המטרה להבין את התהליכים שהובילו לתאונה, הטכניים והאנושיים. כמו למשל, איך הכינו את מפעיל הכטב"מ למשימה ואיך הכינו את כלי הטיס. בודקים את הליך ההכשרה של המפעיל והטכנאים. הולכים ומרחיבים את מעגל החקירה. בסוף מחליטים איזה וקטור להתמקד ומה אפשר לתקן. בוחנים לא רק את הטייסת, אלא את השירותים שהבסיס נתן בזמן האירוע. לפעמים מרחיבים את המעגל גם ליחידות הבקרה האווירית ועד מפקדת חיל האוויר. פותחים את החקירה כמו שכבות של בצל. בסוף החקירה צוות החקירה כותב את המסקנות שלו ומציג אותן למח"א".

במבק"א יושב הגורם שחוקר ואחראי על הצגת תמונת המצב בגין האירוע למח"א, וכן הגורם שמבקר את התיקון אחת לשנה. חשוב לציין כי בחיל האוויר או בצה"ל בכלל, אין מנגנון חקירה / בקרה מקביל למבק"א, ולמעשה לראש מבק"א יש מונופול על החקירה ועל בקרת התיקון של הממצאים. לטוב או לרע, בהיבט חקירות מבצעיות של כלי טיס אין בצבא הפרדת רשויות.  

"חשוב להדגיש שהחקירה שאנו עושים היא בטיחותית בלבד", אומר ראש מבק"א. "אנו לא עוסקים בחיפוש אשמים. בסוף החקירה שלנו, כל החומר עובר לפרקליט הצבאי הראשי. הוא בוחן אם הייתה רשלנות והאם צריך להעמיד מישהו לדין. אם הוא מגיע למסקנה שכן, הוא גונז את כל חומר החקירה שהגיע מחיל האוויר, ופותח בחקירה חדשה מטעמו באמצעות מצ"ח. קיימת אי תלות בין שתי החקירות".

בניגוד לחקירת הפצ"ר, החקירה בחיל האוויר אינה הליך פלילי. הבידול נובע מכך שחיל אוויר מחפש בטיחות מבצעית והפצ"ר מחפש מיצוי דין פלילי. בצורה כזו, אלו שנחקרים על ידי חיל האוויר יודעים שלא ניתן לעשות להם כלום בהיבט הפלילי והם מרגישים חופשי יותר לדבר. לעומת זאת, אם הפצ"ר פותח בחקירה ומגיע לאותם נחקרים שוב, הפעם בחקירה פלילית על ידי מצ"ח, הם כנראה ידברו אחרת. בכל מקרה, חוקרי מצ"ח לא יכולים להשתמש בחומרי החקירה שנאספו בחיל האוויר. טוב או רע, זו המציאות בצה"ל.

ראוי לציין שעד היום ההליך הזה עובד. צה"ל, לפחות בכל הקשור למטוסים מאוישים, נחשב לצבא עם כמות תאונות אוויריות נמוכה בהשוואה לעומס הפעילות והאימונים שעוברים כלי הטיס. גם בהיבט הבלתי מאוישים, צה"ל מפעיל את הכטב"מים 'כמו מוניות', וביחס לצבאות אחרים בעולם, אלו עובדים כמעט בלי מנוחה.

יחד עם זאת, העובדה שהציבור, כלקוח של צה"ל, אינו יכול לבחון את התנהלות צה"ל דרך התחקירים המבצעיים גורעת מהשקיפות של חקירות אירועים כמו תאונות מל"טים. החיסיון, דרך אגב, ניתן בטוענה של חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בבטחונו או שלומו של אדם. כמו כן, קובע החוק כי "מידע בנושאים ששר הבטחון, מטעמים של שמירה על בטחון המדינה, קבע אותם בצו, באישור הועדה המשותפת".   

האם כל התחקירים המבצעים עונים לתנאים אלו? איננו יודעים מכיוון שתחקירים אלו אינם חשופים אלה לקומץ של אנשים בצה"ל ובמשרד הביטחון. יחד עם זאת, התפתחות תחום הכלים הבלתי מאוישים בצה"ל והגברת השימוש בהם בעימותים האחרונים ובאלו שיבואו בעתיד, מחייבים את צה"ל ליותר שקיפות כלפי הציבור. הן בהיבט הכלכלי, אך גם בהיבט המבצעי - בסופו של יום, אור השמש לאו דווקא גורם נזקים לביטחון המדינה, אלא לעיתים הוא גם מחטא כשלים מבצעיים שלא ניתן לנקות בדרך אחרת. ובכך, הוא עוזר לצה"ל להפוך לצבא טוב יותר בעתיד.

אולי יעניין אותך גם

An F-15C Eagle assigned to the 493rd Fighter Squadron takes off in support of exercise Point Blank 20-1 at Royal Air Force Lakenheath, England, Jan. 30, 2020. Point Blank is a bilateral exercise that enhances professional relationships and improves overall coordination with allies and partner militaries. (U.S. Air Force photo by Airman 1st Class Mikayla Whiteley)

 

בית הנבחרים של ארה"ב אישר תקציב ההגנה לשנה הקרובה

אישור התקציב מאפשר לפנטגון להתחיל ברכש עשרות מערכות נשק חדשות