הפיגוע בשער שכם: שאלות ותשובות

הפיגוע שבוצע בשער שכם יכול להעיד על שלב חדש בגל הטרור שהחל בראש השנה האחרון. לא עוד מחבל בודד חמוש בנשק קר, אלא חוליה חמושה שפעלה באופן מתוחכם. פרשנות מיוחדת של עמיר רפפורט

הפיגוע בשער שכם: שאלות ותשובות
הפיגוע ליד שער שכם בירושלים ביום רביעי בצהריים יכול להעיד על שלב חדש בגל הטרור המכונה בתקשורת "אינתיפאדת היחידים": לא עוד פיגוע של מחבל או מחבלת בודדים חמושים בנשק קר בלבד, כמו במרבית הפיגועים עד כה, אלא חוליה חמושה במגוון אמצעי לחימה, שהגיעה מצפון השומרון ופעלה באופן מתוחכם. 
 
תופעה של "עליית מדרגה" בחומרה של פיגועים (ובהתאם בתגובה של צה"ל), אפיינה גם את ה"אינתיפאדות" הקודמות. האינתיפאדה השנייה, לדוגמא, נפתחה במאות אירועים של הפרות סדר מלווים בירי, שגרמו לנפגעים מעטים יחסית בצד הישראלי. לאחר חודשים ספורים החל גל של פיגועי התאבדות, שהחל לדעוך רק בעקבות מבצע "חומת מגן". אז האם הפיגוע השבוע ייזכר כשלב חדש בגל הטרור, שהחל על פי הספירה של  מערכת הביטחון באוקטובר 2015? עדיין מוקדם לדעת. בינתיים, הפיגוע יוצא הדופן מעורר שאלות נוספות.
 
מי עומד מאחורי הפיגוע?
 
כמו בפיגועים קודמים בגל הטרור הנוכחי, קשה לכוחות הביטחון להצביע על שיוך ארגוני. החמאס מעודד פיגועים אבל התשתית שלו זוכה לטיפול רצוף לא רק מצד ישראל אלא גם מצד כוחות הביטחון הפלסטיניים, שרואים בארגון אויב מר.
לכן, יש להניח כי גם החוליה מג'נין,  שביצעה את הפיגוע בשער שכם, פעלה תחת "השראה" ולא בהנחיה של מפקדה כלשהי. ההשראה לפיגועים באה גם עקב ההסתה המתמשכת בתקשורת הפלסטינית (למרות שעוצמתה פחתה בשבועות האחרונים), מקריאות החמאס ולא פחות מכך מאנשי דאעש שנתפסים כגיבורים בקרב רבים מהצעירים.
 
איך המחבלים הגיעו לירושלים?
 
אין ספק, כי זו השאלה העיקרית שמעסיקה את השב"כ אחרי הפיגוע – כיצד המחבלים עברו את גדר ההפרדה והגיעו עד לעיר העתיקה. המטרה תהיה לסתום את הפרצה, לפני שיחדרו דרכה חוליות נוספות.
עם זאת, במערכת הביטחון תמיד יודעים כי כל חוליה נחושה תמצא דרך לחצות כל גדר, יחס עם מאות אלפי אנשים שעוברים מצד לצד בכל יום (כל עוד אין סגר מלא על השטחים), וממילא בתוך תחומי הגדר, בירושלים המזרחית, יש אלפי צעירים שעלולים לבצע את הפיגוע הבא.
 
האם צריך להטיל סגר על השטחים כדי למנוע את הפיגועים הבאים?
 
במערכת הביטחון ובדרג המדיני מתחבטים מאוד בשאלה הזאת. נכון לעכשיו, נקבע כי סגר יגרום יותר נזק מתועלת, שכן נכון להיום רק אחוזים בודדים מהציבור הפלסטיני מעורבים בגל הטרור ותומכים בן, בעוד שסגר יגדיל בבת אחת את האבטלה וידחוף עוד מאות אלפים לטרור. לכן, בשלב זה נעשה שימוש באמצעי הסגר רק באופן נקודתי, בהתאם להתראות על פיגועים, כמו סגר שהוטל על איור רמאללה בלבד בימים האחרונים.
 
האם הכוח היה מתאים למשימה?
 
משטרת ישראל האחראית על ביטחון הפנים בתחומי הקו הירוק ובירושלים, מתוחה עד הקצה כבר חודשים ארוכים. חיילות מג"ב ה"טריות" שהיו מעורבות בקרב בשער שכם, הפגינו קור רוח ורוח לחימה וראויות לכל הערכה. מפקדיהם יידרשו לשאלה האם יש להציב כוחות מיומנים יותר באזור העיר העתיקה, לאור העלייה בתחכום ובחומרה של הפיגועים.
 
האם המצב באיו"ש דומה לימי האינתיפאדה השנייה?
 
חד משמעית, לא. ההבדלים הם  עצומים: לפני כ-15 שנה, לא הייתה קיימת עדיין גדר הפרדה, והרשות הפלסטינית, בראשות יאסר ערפאת, עודדה את הפיגועים. כיום, קיים שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הפלסטיניים, ואין לזלזל בחשיבותו. יתירה מכך: לפני 14 שנה איבד צה"ל למעלה מ-20 לוחמים בכיבוש העיר ג'נין, שממנה יצאו המחבלים ביום רביעי. כיום לא צריך יותר מכמה ג'יפים כדי לבצע מעצרים בעיר. לכן, למרות ההסתה וה"השראה" לפיגועים, המצב הביטחוני כיום טוב לאין שיעור מאשר ערב מבצע "חומת מגן" בחודש מרס 2002.
 

אולי יעניין אותך גם