הנגב פורח, רק צריך להמשיך להשקיע

מיוחד ליום העצמאות: עמיר רפפורט על ההשקעה בדרום בכלל ובבאר שבע, שמניבה בינתיים הצלחות בתחום ההיי-טק והצורך להמשיך ולהשקיע, במה שאמור להיות ה"סיליקון ואלי" הבא של ישראל

השדות בצידי הדרך המובילה לבאר שבע ירוקים השנה: גשמי הברכה הרבים של החורף הממאן להסתיים, צבעו את הנגב בפריחה ססגונית.

הדרך עד לעיר הדרומית קצרה מתמיד: כביש 6, שהעבודות עליו לכיוון דרום אינן נפסקות, והרכבת, כבר קיצרו את זמן הנסיעה מתל אביב לשעה אחת בלבד, אולי חמש דקות יותר. וכאשר מגיעים לבאר שבע, ניתן להבחין בשני מפעלי בנייה בולטים: ממערב נשלמת בנייתו של אצטדיון הכדורגל החדש, ואילו ממזרח, צמוד לאוניברסיטת בן גוריון, מזדקרים המבנים הראשונים של קריית ההיי-טק החדשה, המכונה "סייברטק".

במרחק של לא יותר מקילומטר מן הפארק הטכנולוגי, צמוד לבתי שכונת רמות, הוקף שטח ענק בשלטים שעליהם נכתב : כאן יוקרן בית הספר למקצועות המודיעין".

20 ק"מ דרומה, צמוד לצומת הנגב בדרך לירוחם, נפתח ממש בימים אלה בסיס ההדרכה המרכזי החדש של צה"ל ("עיר הבה"דים") שהוקם בהשקעה כספית אדירה, כתחליף למחנה צריפין המיתולוגי.

האם חזון הפרחת הנגב מתממש?

"מעבר צה"ל"

כדי להעריך האם האופוריה מוצדקת צריך להבין את המהלך כולו, שבבסיסו "מעבר צה"ל לנגב".

מה זה אומר?

התכניות לפינוי מחנות על קרקעות יקרות במרכז הארץ והעברתם דרומה היו קיימות עשרות שנים וקיבלו דחיפה בימיו של ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל (שעל שמו נקראת קריית ההדרכה החדשה- "עיר הבה"דים").

המהלך החל בפועל כבר בסוף העשור שעבר בתנופת בנייה אדירה שהפכה את בסיס נבטים  לגדול ביותר בחיל האוויר.

אלא שכמקובל בחיל האוויר, אין הרבה קשר בין הנעשה בתוך הבסיסים ובין הסביבה החיצונית, לכן משמעותית הרבה יותר לנגב העתקת המחנות האחרים, ובעיקר מחנות שנחשבים כמוקדים להעסקת כוח אדם טכנולוגי.

בסך הכול, מדובר בלא פחות מתשעה פרויקטים ענקיים, שבמסגרתם יועברו הרוב המוחלט של היחידות באגף המודיעין והאגף התקשוב בצה"ל (האגף האחראי על התקשורת ועל מחשבים, עולל הצפנים הצה"ליים והגנת הסייבר) וכן יוקמו בנגב בסיסי ענק של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל). העתקת עיר הבה"דים מצריפין, גם כן באחריות אט"ל, היא רק אחד מתשעת הפרויקטים שעל הפרק.

לפי נתוני משרד הביטחון, שמוביל את המהלך הכולל באמצעות מינהלת מיוחדת, היקף הבנייה והעתקת מערכי המחשוב במסגרת כלל הפרויקטים  (שרובם עוד לא יצאו לדרך) מוערך ב-25 מיליארד שקל (כ-9 מיליארד דולר). הפעילות הכלכלית סביב הבסיסים תהיה 1.5 מיליארד שקל (כ-400 מיליון דולר) בשנה.

הבסיסים יקלטו כ-6000 אנשים קבע שיעברו ממרכז הארץ לנגב, ובסך הכול ישרתו בהם כ-30 אלף קצינים וחיילים. מספר החניכים שיעברו קורסים בקרית ההדרכה לבדה יהיה 90 אלף בשנה. כאשר יושלם המהלך ימוקמו כל הבסיסים היוקרתיים של אגף המודיעין ואגף התקשוב, לצד הבסיסים הלוגיסטיים המרכזיים, במרחב באר שבע. המימון של המהלך צפוי להיות באמצעות שיווק הקרקעות שמתפנות במרכז הארץ - כולל השטחים היקרים של בסיסי המודיעין ברמת השרון, יחידות התקשוב השונות, וכמובן פינוי שטחי צריפין ובסיס השלישות הראשית ברמת גן.

לדברי שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, מעבר צה"ל לנגב הוא "חזון שהתווה אותו ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, ובשנים האחרונות אנחנו מממשים אותו. באופן אישי,  זכיתי כרמטכ"ל להניח את אבן הפינה לקריית ההדרכה לפני שמונה שנים. היום אנחנו רואים את המבנים ואת הקירות צומחים מתוך המדבר, וכל זה בהמשך להרבה מאוד החלטות ממשלה שהתקבלו בממשלה הקודמת ובממשלה הנוכחית,  מתוך הבנה שיש פה מהלך חיוני, היסטורי, אשר נותן מענה גם לצרכים של צה"ל ומערכת הביטחון אבל בעיקר מעניק תנופה אדירה לנגב.

"יש פה קירוב של פריפריה אל המרכז, והמהלך הזה הוא בהחלט הזדמנות לפיזור אוכלוסין ולתנופה כלכלית אדירה, שאנחנו רואים אותה במו עינינו כבר עכשיו. יש כאן הזדמנויות כלכליות, ואני משוכנע  שההיי-טק לא יישאר רק באזור המרכז אלא גם יעבור דרומה, למקום שבו חיים ועובדים מהנדסים ומדענים. זה יקרה בין היתר בשל העובדה שצה"ל העתיק גם את מרכז הכובד הטכנולוגי שלו לאזור הדרום.

"צה"ל יעניק את התנופה ויסלול את הדרך, והדרך הזו תביא לפיתוח עצום בנגב. אין לי ספק שאנחנו כבר בעיצומו של אירוע היסטורי. אנחנו חשים ורואים אותו לנגד עניינו. אני מקווה ומאמין שנשכיל להוביל את המהלך הזה, כך שבעוד עשור נראה נגב שונה, נגב אחר".

עיר מדע

צה"ל לא לבד: גם התעשייה הצבאית (תעש) עומדת להעתיק את מפעליה מרמת השרון לרמת בקע שמדרום לבאר שבע (לאחר עשרות שנים של דיבורי סרק בנושא), ויתירה מכך: לחלומות הפרחת הנגב מודל 2015 שותפים ראשי הרשויות, בהובלתו של ראש עירית באר שבע הפופולארי, רוביק דנילביק. תפקיד מרכזי יש גם לאוניברסיטת בן גוריון בנגב, האוניברסיטה היא כיום אחת המשגשגות והמבוקשות ביותר בארץ. בצמוד לאוניברסיטה, הוקמה קריית היי טק על ידי חברת הנדל"ן "גב ים" המחזיקה בפארקי מדע ענקיים דומים בהרצליה פיתוח ובחיפה (פארק מת"ם) ומקומות נוספים בארץ. עד כה נבנו שני המבנים הראשונים בדרך ללא פחות מ-18 בנייני היי טק ענקיים. עוזי צוובנר, מנכ"ל החברה, אמר כי בינתיים הבנייה והאכלוס של המבנים מתקדמים לפי התכניות, "ואנחנו מאוד מאמינים שבאר שבע תהיה מרכז היי טק ענקי"

חברת ההיי טק העולמית הראשונה שהגיעה לבאר שבע הייתה תאגיד התקשורת הגרמני  הענקי דויטשה טלקום, שהקים מעבדות מחקר בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון.

מנהלים ישראלים בחברות ענק בינלאומיות, כמו ד"ר אורנה ברי מ-EMC, וריק קפלן מ-IBM, הביאו לנגב את שמות הנוצצים הנוספים, שפתחו בבאר שבע מרכזי פיתוח יוקרתיים (לאחר שמנהלי התאגידים האלה הגיעו מארה"ב, נפגשו אישית עם ראש הממשלה ושמעו ממנו על כוונה להפוך את באר שבע למרכז עולמי לתחום המחקר והתעשייה בסייבר. נתניהו גם הבטיח תמריצים גדלים למי שישקיע בבאר שבע).

בבאר שבע התמקמו גם לוקהיד מרטין (שהקימה בישראל חברת בת לטכנולוגיות מידע, שמתכוונת להעסיק בעתיד לא פחות מאלף עובדים) וגם חברות ישראליות כמו אלביט מערכות ובינת. הטרנד מדבק, ובאחרונה הודיע גם מנכ"ל חברת נטאפ בישראל, כי יפעל לפתוח נרכז של החברה בעיר.

הרעיון שאותו הדגיש נתניהו  בפגישות עם מנהלי תאגידי הטכנולוגיה הענקיים מארה"ב היה הכוונה ליצור בבאר שבע "אקו סיסטם" שיחבר בין אנשי צבא איכותיים מיחידות טכנולוגיות (שיוכלו להתקדם בלימודים אקדמיים ואף להתנסות בתעשיית ההיי טק תוך כדי שירותם). החיבור בין הצבא לתעשיית ההיי טק והאקדמיה אמור לחקות את סוד ה"אקו סיסטם" שהביא לפריחת ה"סיליקון ואלי" בקליפורניה. בינתיים, מכנים בבאר שבע את קריית ההיי טק הצומחת, ספק בצחוק ספק ברצינות, "סיליקון ואדי". השם הרשמי הוא "סייברספארק".

בסייברספארק גם הוקמה על ידי קרן ההון סיכון JVP חממה מיוחדת לחברות הזנק בתחום הסייבר. הכניסה לפארק והחממה נראים כמו אזורי ההיי טק המתקדמים ביותר במרכז הארץ וההצלחה של החממה כבר עולה על כל דמיון.

כך, חברת CYACTIVE צמחה בתוך שנה משני המייסדים שלה, לירן טנקמן ושלומי בוטנרו, ל-20 עובדים, ונמכרה לפייפאל העולמית בלמעלה מ-60 מיליון דולר, לאחר השקעה של 2 מיליון בלבד. עכשיו פייפאל תקים על בסיס החברה, מרכז פיתוח עולמי. טנקמן נראה על גג העולם במסיבה שנערכה לאחרונה בנמל תל אביב. לאחר מכן אמר בראיונות הניצחון כי "אני לא מכיר אקו-סיסטם יותר טוב בעולם עבור חברת סייבר מזה שקיים בבאר שבע".

ח"כ אראל מרגלית, יו"ר שדולת בדרום בכנסת ומייסד קרן JVP, אמר ערב החג לישראל דיפנס כי "אני שמח שהקמת החממה הראשונה והחברות הראשונות בבאר שבע הובילו להשקעות נוספות ולכך שהמדינה רואה כיום בבאר שבע את בירת הסייבר של ישראל. אני גאה שישנם כיום כבר מעל ל-1,200 עובדים טכנולוגיים בפארק הסייבר.

"יחד עם זאת כעת באר שבע זקוקה לחקיקה שתבטיח לחברות ישראליות ורב-לאומיות את המשך הכדאיות של ההשקעה בעיר. הממשלה צריכה להכריז על הסייבר בבאר שבע כפרויקט לאומי, כשהמטרה שלנו צריכה להיות 50 אלף עובדים טכנולוגיים בבאר שבע תוך 7 שנים. על כל עובד טכנולוגי ישנה תעסוקה ל- 2-3 עובדים בתחומים של עסקים קטנים, אקדמיה, שירותים חברתיים, ותרבות. כך נהפוך את סיפור ההצלחה הזה למהלך משמעותי שישנה את המציאות בדרום".

לירן טנקמן הגיע לבאר שבע בפעם הראשונה במסגרת פעילותו בקרן מגשים העוסקת בחינוך בני נוער לסייבר. הקרן ממקדת את מאמציה בבאר שבע, ובשנה הבאה ילמדו בתכניות לימוד לסייבר לא פחות מאלף בני נוער, בפרויקט ענק משותף עם משרד הביטחון. תכניות "מגשימים" כבר הביאו לגידול משמעותי במספר בני הנוער מהדרום המצטרפים ליחידות הטכנולוגיות של המודיעין, וזה עוד לפני שבסיסי אמ"ן עברו דרומה (זה לא יקרה לפני שנת 2021).

קרן רש"י הקימה בבאר שבע גם מוזיאון ענק למדע על שם קרסו. וגם מטה הסייבר הלאומי הפועל ישירות תחת ראש הממשלה, ממלא תפקיד מרכזי בהפיכת באר שבע למרכז סייבר עולמי. ראש המטה, ד"ר אביתר מתניה, הורה להקים את מרכז ההגנה הלאומי לסייבר, שיעסיק מאות עובדים, בתוך מתחם הסייברספארק. במקביל, המטה פועל ללא הרף להביא עוד ועוד חברות ענק לבאר שבע, ובאחרונה החלו מגעים עם תאגידים בעלי שמות נוצצים לא פחות מאלה שכבר פועלים בפארק.

מפקד עיר בה"דים : הנגב פורח

הדרך מהפיכת החזון למציאות מלווה בלא מעט מהמורות. ויכוחים בין משרד האוצר למשרד הביטחון בשאלה האם האוצר ייתן מקדמה על חשבון תקבולים שיגיעו ממכירה עתידי של מחנות או לא, עיכבו את המהלך להעברת צה"ל לנגב בלא פחות משנה. בחברות אמריקאיות כבר התחילו לתהות האם לא עשו טעות כשהשקיעו סכומי עתק בארץ על סמך ההבטחה שצה"ל יעבור דרומה.

אבל השורה התחתונה, ערב יום העצמאות ה-67,  היא אופטימית. ואופטימי במיוחד נשמע השבוע המפקד הראשון של עיר בה"דים על שם שרון, אל"מ דני מושייוב.

"לא מזמן נסעתי לקרוא בכתבי בן גוריון בשדה בוקר", מספר אל"מ מושייוב. "בין הכתבים מצאתי החלטת ממשלה משנת 1958 על המת עיר הבה"דים בנגב. חלף הרבה זמן, אבל בסופו של דבר החזון התממש. אנשים ממש מרגישים את משב כנפי ההיסטוריה".

מושייב עסוק ממש בימים אלה בהרצת הקורסים הראשונים בבסיס שבשיאו ירכז 2000 אנשי סגל ועוד 8000 חניכים.

"כדי שהמהלך הלאומי יצליח צריך לא רק להעביר את הבסיסים, אלא גם לדאוג לתעסוקה מלאה בדרום, לחינוך מצוין, לתשתית תחבורה טובה ולמערכת בריאות מצוינת. לא הכול קורה ביום אחד, אבל כבר לפני שהבסיס פועל מחירי הדיור בירוחם השכנה קפצו ואין להשיג קרקע פנויה לבנייה. כשאני הלכתי לאכול במסעדה בירוחם שאלו אותי תושבים בסקפטיות מה ייצא להם מכל המהלך. אמרתי שאנחנו נעסיק את כל הקבלנים בבסיס מבין תושבי האזור, ולא מדובר רק בנותני שירותי בסיסיים אלא במאות בעלי תפקידים טכנולוגיים שיפעילו את מערכי ההדרכה השונים".

בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כאשר הועתקו בסיסים של חיל האוויר מסיני לנגב, גם היו תקוות  גדולות לגבי הנגב, שהסתיימו במפח נפש. אתה לא חושש שהתסריט יחזור על עצמו?

"המצב ממש לא דומה. הפעם לא מדובר בבסיסים סגורים ואנחנו עושים הכול כדי לשלב את תושבי הנגב במהלך. יש באוויר חושה אדירה של שינוי, אני אופטימי, אבל דברים לא ייקרו ביום אח. זה לא שמחר בבוקר יגיעו בבת אחת אלפי אנשי קבע שייקנו דירות וישנו את האזור, יש פה תהליך שמושקעת והמון מחשבה. בגלל שהצבא מוביל את התהליך הזה אני מאמין שהפעם החזון של בן גוריון באמת יתממש".

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי האתר
To prevent automated spam submissions leave this field empty.
Image CAPTCHA