המתנדבים מחו"ל שתרמו להקמת חיל האוויר

מוטיבציה גבוהה, נכונות להשתתף במלחמה להקמת המדינה היהודית, ניסיון קרבי במלחמת העולם בצד אי-ידיעת עברית הביאו אלפי מתנדבים מחו"ל (מח"ל) לסייע רבות להקמה וללחימה של חיל האוויר, חיל הים ויחידות נוספות במלחמת העצמאות. המדור של אפרים לפיד

 

המתנדבים מחו"ל שתרמו להקמת חיל האוויר

לקראת סיום מלחמת העצמאות היו כ-90 אלף מגויסים מתושבי הארץ ומעולים חדשים שהגיעו בשנת המלחמה. תגבורת חשובה כמותית ואיכותית ליכולת של צה"ל בראשית צעדיו היתה מספר אלפי מתנדבים מחו"ל, יהודים ולא יהודים, אשר הגיעו ביוזמתם להתנדב למערכה הצבאית של המדינה החדשה הנאבקת על הקמתה מול צבאות ערב. במפקד שנערך בתום מלחמת העצמאות נמצא כי היו כ-2400 איש, מהם 500 מאנגליה, מספר דומה מצרפת, 300 מדרום אפריקה ומספר דומה מארה"ב ויתרם מאמריקה הלטינית, קנדה, סקנדינביה וארצות אחרות. ההערכה היא כי היו רבים נוספים, אשר לא בקשו להירשם כמתנדבים, ואחרים שכבר חזרו לארצותיהם עד תום המלחמה. 

במחקר ההיסטורי על מלחמת העצמאות נאמד מספר המתנדבים מחו"ל על כ-4500. הבכיר ביותר בין אלה היה קולונל מיקי סטון, הידוע כאלוף דוד מרקוס, אשר כיהן כמפקד חזית ירושלים ונהרג בשוגג ליד אבו גוש ערב ההפוגה הראשונה (על שמו היושב משמר דוד בעמק איילון). אנשי מח"ל ברובם המכריע לא ידע עברית והיה קושי לשלבם ; התנדבותם היתה בלתי חוקית על פי חוקי ארצותיהם ; אחרים ציפו שינצלו את ניסיונם יותר ממה שהועסקו בפועל, ואחדים הגיעו מסיבות הרפתקניות ולא היה בהם צורך. בן דונקלמן מקנדה מפקד פלוגה במלחמת העולם השנייה הועסק כרגם באחת היחידות עד אשר נתגלתה זהותו והגיע עד מהרה לפקד על חטיבה.

התרומה החשובה ביותר של חיילי מח"ל היתה בחיל האוויר. ל"הגנה" לא היה ניסיון בהפעלת חיל אוויר, ולעומת זאת נמצאו יהודים רבים בארצות המערב, אשר רכשו ניסיון קרבי בהטסת  מטוסי קרב וכן בתפקידי ניווט, קשר, אחזקה, תכנון ופיקוד. שליחי הרכש של הישוב ברחבי העולם פעלו בחשאי לגיוס מתנדבים, לרכישת מטוסים ואמצעי הלחימה ולהטסת אנשי המקצוע המיומנים והמנוסים מרחבי תבל . המטוסים שהובאו מחו"ל  - מסרשמידט, קונסטליישן, מבצרים מעופפים ועוד – הוטסו כולם על ידי אנשי מח"ל. טייסות הקרב והתובלה הראשונות  הורכבו ברובן מאנשי מח"ל. בן גוריון נועץ בעניין זה עם מרקוס זיו מבריטניה ועם ססיל מרגו מדרום אפריקה שנתמנה ליועצו לענייני חיל האוויר.

בעיית השפה הכבידה פחות בחיל האוויר משאר צה"ל, כי גם ארצישראלים רבים השתלמו בחיל האוויר הבריטי. ידידיה (אדי) קפלנסקי ז"ל, טייס מח"ל מקנדה פרסם בשנת 1993, מחקר על תרומתם של אנשי מח"ל לחיל האוויר, והוא מנה 606 אנשי צוות אוויר ששירתו בשורות חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות ; 525 בתפקידי צוות אוויר ו-81 בתפקידי קרקע. 92 מתוכם היו לא יהודים. פחות משליש מאנשי צוות האוויר היו במוצאם מישראל ולמעלה משני שליש הגיעו לכאן מ-16 מדינות  שונות, שמרביתן מארצות דוברות אנגלית, 182 מהם הגיעו מארה"ב; 12 מאנשי צוות האוויר הגיעו מארצות מזרח-אירופה. מספר לוחמי צוות אוויר אנשי המח"ל נפלו בקרבות ונטמנו בעיקר בבתי הקברות בנחלת-יצחק ובחיפה. בתום המלחמה עזבו מרביתם את ישראל ושבו לארצות מוצאם. מעטים מהם נשארו כאן, או שבו כעבור מספר שנים. השפעתם העיקרית של הנשארים בעיקר מיוצאי דרום אפריקה, הייתה על בית הספר לטיסה של חיל האוויר, שבו מילאו תפקידי מפתח (מדריך ראשי, מפקד בית הספר) ואותו עיצבו על-פי המודל שהכירו בחיל האוויר הבריטי במלחמת העולם השנייה. בין הנשארים היו שהצטרפו ל"אל על" ו"ארקיע", היו לראשוני הקברניטים בשורותיהן, והניחו יסודות איתנים לצמיחתה של התעופה האזרחית במדינת ישראל.

***

תודה לאבי-משה סגל, אוצר מוזאון חיל האוויר בחצרים.

מתבסס גם על ספריו של נתנאל לורך על מלחמת העצמאות