"הזרוע הארוכה זה לא רק חיה"א"

מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל') דודו בן בעש"ט מדבר על חשיבות המרחב הימי בהגנה על המים הכלכליים של ישראל וגם מתייחס לתפקידו של חיל הים בהתמודדות נגד איום ממדינות במעגל השלישי

"הזרוע הארוכה זה לא רק חיה"א"

מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל') דודו בן בעש"ט (צילום: מאיר אזולאי)

"העובדה שגילינו עתה כל מיני משאבים בתחום המים הכלכליים העלה את המרחב הימי יותר לתודעה, אבל הרבה מאוד שנים המדינה לא הגדירה לעצמה מים כלכליים. היום בגלל הגז זה נהיה כאילו מובן אליו" אומר מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל') דודו בן בעש"ט.

לדברי בן בעש"ט העוסק כיום בייעוץ ביטחוני בתחום ה-HLS, "במשוואת הביטחון הלאומית המשקל הסגולי של המרכיב הימי לא תואם את המשקל האמיתי שלו. אנשים לא מבינים את המשמעות הרבה של הממד הימי לביטחון המדינה הזו, שקו החוף שלה ארוך מאוד והיא מוקפת במדינות עם שלום קר כזה או אחר או מדינות עוינות שאי אפשר להסתמך עליהן כקשר לעולם.

"מרחב המים הכלכליים עם כל הנכסים האדירים שנמצאו וימצאו במרחב המים הזה, יחייב להתאים את בניין הכוח למציאות החדשה. אנחנו לא יכולים שלא לשמור על הנכסים יקרי הערך האלה בצורה המרבית ואין שום ספק שהם מהווים אתגר לכל צרינו ואויבינו בין אם זה כוחות טרור ובין אם זה מדינות שירצו להילחם בנו". בן בעש"ט מתייחס בין היתר לקידוחים כגון "ים תטיס" שמספק גז המשמש להפעלת 20% מהחשמל של ישראל מזה כ-7 שנים, מאגר הגז "לווייתן" שממוקם כ-150 ק"מ מערבית מחיפה, "תמר" שנמצא כ-90 ק"מ מערבית לחיפה, "תנין 1" שגובל במים הכלכליים של קפריסין ועוד.

"אני מאמין כי מדינת ישראל תהיה יותר ויותר מוטית גז עם השנים, מבחינת מקורות האנרגיה, התעשיות והכלכלה. ככל שהמתקנים האלה יבשילו, כבר כעת יש עוד חיפושים וצפי לגילוי מקורות גז נוספים, הם יחייבו את חידוש הכוח של חיל הים על מנת לעמוד באתגרים בשגרה ובחירום."

האיום האיראני

בן בעש"ט מדבר גם על תפקידו של חיל הים וחשיבותו של המרחב הימי בהתמודדות מול מדינות מעגל שלישי, מדינות שאינן גובלות בישראל אך מהוות עליה איום. "בהנחה שמדינת ישראל תגיע למצב שיכולו כל הקיצים והיא תצטרך להפעיל כוח, המרכיב הימי יהיה מאוד משמעותי בתהליך" אומר מפקד חיל הים לשעבר.

מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל') דודו בן בעש"כבר לפני שנים היו מדינות מרוחקות שיכלו לאיים עלינו בשיגור חימושים - כשלוב הייתה במצב אחר או כש'עיראק הייתה עיראק' . כעת, כשגם כשתאים טרוריסטים התיישבו להם בכל מיני מדינות שכוחות אל, שאין בהן שלטון ממשי שיכול לעקוב אחריהם, ומשם גם לשגר איומים לעבר מדינת ישראל, על נתיבי השייט שלה או לבצע הברחות לתוך השטחים, הדבר מחייב שהמעגל הזה יזכה לטיפול ראוי.

"זרוע היבשה לא יכולה לטפל באיומים אלה בצורה ישירה וחיל האוויר נראה כאופציה המובנית מעליה, אבל צריך לזכור שאפשר גם להגיע לחלק ניכר מהמדינות האלה דרך הים והדרך היא לא כל כך מסובכת, כי המים הם מים בינלאומיים ששייכים לכולם, לא צריך לעבור דרך מדינות ידידותיות ולא צריך לבקש רשות. ניתן לעשות זאת גם בצורה עצמאית וגם באמצעות בריתות כאלו ואחרות.

"לכן כשאומרים הזרוע הארוכה של צה"ל זה לא רק הזרוע האווירית ישנה גם הזרוע הימית. זרוע שמסוגלת להגיע כמעט לכל מקום".

"אין להפחית מהחשיבות של הזרוע האווירית אך יש לה מגבלות ברורות. גם אם אתה כבר מסוגל להגיע לאן שאתה צריך באמצעות תדלוק אווירי ואמצעים נוספים, יש לך מגבלה מאוד משמעותית של זמן שהייה. בעוד שעם פלטפורמות ימיות אתה יכול לשהות במקום לזמן רב מאוד. לא סתם האמריקאים מדברים כעת על הקמת בסיס צף במזרח התיכון שיתמוך גם בפעילות של תקיפה מן האוויר. אתה שוהה באזור (כל מה שמפריע לך זה איזה 12 מייל של מים ריבוניים של מדינה), אוסף מודיעין ולבוחר לעצמך בדיוק את הרגע המתאים כדי לפעול, מה שלא תמיד נכון כשאתה צריך להגיע מרחוק".

הכוונה היא לצוללות?
"אמנם ישר חושבים על צוללות שהן יותר חשאיות, אבל לעיתים אתה גם רוצה שידעו שאתה נמצא ולהקרין כוח, כי אתה מרתיע ואומר 'היי חבר'ה אני יכול להגיע לפה. אתם לא לגמרי חופשיים'. אני במים בינלאומיים ואני אטפל בבעיה כשיראה לי, בחשכת הלילה, בצורה מוסווית או עם כוח מצומצם. לכן מדובר גם בכוחות אוויריים ימיים ועוד.

"חיל הים מוכן להילחם במעגל שלישי ויודע להילחם במעגל שלישי, בין אם בתקיפה מן הים, שליחת כוחות מיוחדים לתוך היבשה, כפלטפורמה לאיסוף מודיעין, שיבוש נתיבי שייט אם יידרש, טיפול בטרור ימי, סיוע בחילוץ במקרה של פעילות אווירית ועוד."

בתקופתו של בן בעש"ט כמפקד החיל הוא חתם על האופציה לרכישת צוללת שישית מסדרת דולפין עבור החיל. כיום ישראל מחזיקה בשלוש צוללות מסדרת "דולפין", הרביעית אמורה להגיע לארץ במהלך שנת 2013 ובימים אלה כבר מוקם צוות שיאייש אותה והצוללת החמישית צפויה להגיע במהלך שנת 2014. לאחרונה סיכמו ישראל לגרמניה גם על הבנייה של הצוללת השישית שתושלם ככל הנראה בעוד כמה שנים.

"לקח מעט זמן אך האופציה הופעלה ואני חושב שזה חשוב מאוד. לא ירחק היום ונצטרך להמשיך ולחדש את הסד"כ גם בתחום הזה כי הצוללות הקיימות הולכות ומתיישנות. אולם מדינת ישראל צריכה להתחדש גם בכלי השטח שלה בשביל ליצור כוח מאוזן שיש בו גם כוחות לחימה זעירה חזקים וגם כלים מתקדמים שיכולים לעמוד בכל אתגר, ולא חיל ים של סירות קטנות לאורך החוף. גם תחום כלי השייט הבלתי מאוישים ימשיך ויתפתח, גם אם בקצב מעט יותר איטי מאשר בתחום האווירי.

מה התפקיד של חיל הים עם עליית האחים המוסלמים במצרים והמצב הנוכחי בסוריה?
"במלחמת סיני המשחתת המצרית איברהים אל אוול הגיעה עד מפרץ חיפה וירתה לכיוון הכרמל. זה אמנם לא תרחיש סביר אך מוטיבציות שהיו פעם עשויות להתעורר גם היום. צבא אחראי צריך לקחת בחשבון שבשינוי מצב מדיני כזה או אחר, הכוחות צריכים להיות מופנים גם לשם.

"מרבית האוכלוסייה הישראלית גרה לאורך קו החוף ושם גם נמצאות תחנות הכוח. הים הוא עורק החיים המרכזי של המדינה וכ- 97% מהמטענים שמגיעים לכאן מגיעים דרך הים, אין כל ספק שארגוני טרור פלסטיניים או פעילי ג'יהאד עולמי מעוניינים לפגוע גם בנתיבי שייט. רק לפני מספר שבועות התפרסם כי פעילי אל-קאעידה באלג'יריה תכננו לבצע פיגוע התאבדות נגד ספינות אירופיות ואמריקניות בלב הים התיכון. חייבים להיות נוכחים גם באגן המזרחי של הים התיכון, כי היכן שאתה לא תהיה נוכח יהיה מישהו אחר.

"האמריקאים תבעו את המושג 'צי אלף האוניות'. הם הבינו שזה בערך המספר שצריך בשביל להגן על נתיבי השיט בעולם. בשביל זה צריך לעשות בריתות בין מדינות שידעו לפעול ביחד בשפה משותפת, באמל"ח דומה, בהחלפת אינפורמציה ומודיעין ועוד. כיום יש הרבה מאוד בריתות כאלה במרחב הימי וישראל נמצאת בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם ציי המערב, בין היתר לחיל הים הישראלי יש נציגים בנאט"ו. בנוסף לכך, מדינות אגן הים תיכון והאמריקאים פועלים יחדיו בים התיכון, האיחוד האירופאי והצי האמריקאי פועלים במשותף בים האדום ובאוקיינוס ההודי ויש גם לא מעט בריתות בדרום אמריקה ובאסיה. אלה ציים משותפים שפועלים נגד הטרור העולמי ונגד הפיראטיים.

חיל הים הישראלי יודע גם לעשות סגר ימי מאוד אפקטיבי, כשאנחנו יודעים שמשהו אמור לפגוע בנו אנחנו מוצאים את הדרכים לטפל בו, גם באמצעות שיתופי הפעולה. אני מקווה שלא ירחק היום ותמצא הדרך לחדש גם את הקשרים עם טורקיה ששיתוף הפעולה ההדוק עמה היה מאוד ערכי גם עבורנו וגם עבורם.

בתחום הימי קל לשתף פעולה עם כוחות בינלאומיים כי אתה נמצא במרחב בין לאומי, זה לא כמו כוחות יבשה ושריון שצריכים עכשיו להשתלב עם כוחות אמריקאים למשל. יש לנו תדמית של לוחמי טרור מנוסים עם לא מעט קבלות, אז אנחנו מתקבלים בברכה ואנחנו בהחלט יכולים לתבוע שכמו שאנחנו עוזרים לאחרים יעזרו גם לנו. ההשתלבות לא חייבת להיות השתלבות מסיבית היא יכולה להיות השתלבות סימבולית מספיק שנשלח כלי שייט אחד לא צריך לשלוח 100. מישהו שולח 4, אחר שולח 8 ואתה שולח אחד, אתה כבר חלק מהסיפור וכשאתה חלק מהסיפור אתה חולק מודיעין ואם מחר אתה לא שם אז עוזרים לך כי עזבת אתמול.

ניו זילנד לדוגמא, שאין עליה איומים אבל היא מבינה שהיא חייבת להיות חלק מהקהילה העולמית, ביטלה לפני מספר שנים את חיל האוויר שלה. היא עמדה לקנות F-16 ומספר מטוסים נוספים אך החליטה לסגור את חיל האוויר למעט את האווירייה הימית שלה, כי האווירייה הימית שומרת על המים הכלכליים של ניו זילנד. כשהיא ביטלה את חיל האוויר באותם תקציבים היא קנתה עוד מספר כלי שייט. למה? כי היא הבינה שמספיק שהיא תשלח כלי שייט אחד שהוא ריבונות ניו-זילנדית עם דגל ניו-זילנדי, להיות חלק מאיזו קואליציה באוקיינוס ההודי והיא כבר חלק מהקהילה העולמית.

"באלף אלפי הבדלות, שאף אחד לא יגיד שאני התבלבלתי ואנחנו ניו-זילנד, עבורנו להשתלב בקהילה העולמית לא מחייב מאמץ גדול במיוחד. זה רק מחייב כלי שטח שיכולים לשמור גם על מרחב המים הכלכליים שלנו וגם להשתלב בפעילויות עולמיות במרחבים רחוקים מאתנו כחלק מקואליציה, לתרום את תרומתנו וליהנות מהתרומה שלהם אלינו.

אולי יעניין אותך גם