"בת גלים" – ספינה במבחן שלא הצליח

ערב ראש השנה לפני 60 שנה, ספטמבר 1954, שלחה ממשלת ישראל ספינה בשם "בת גלים" לבחון אם המצרים מאפשרים שיט של אנייה ישראלית בתעלת סואץ, כפי שהתחייבו באמנה בינלאומית. האנייה נעצרה, אנשיה נכלאו למאה ימים ועונו. עוד פרשה מאכזבת שיזם המודיעין הישראלי בשנה ההיא במצרים. אפרים לפיד מזכיר לנו

"בת גלים" – ספינה במבחן שלא הצליח

הספינה "בת גלים" (צילום: ארכיון צה"ל)

ב-1854 נתנו העות'מנים והמצרים לצרפתי לה-לספס זיכיון לכריית תעלה בין הים האדום לים התיכון. התעלה, המוכרת לימים כתעלת סואץ, נחנכה בשנת 1869. ב- 1882 הקימה בריטניה בסיסים לאורך התעלה כדי להגן על האינטרסים שלה ולקיים בבטחה את הקשר למושבות (הודו, סינגפור) ולמזרח (בעיקר אוסטרליה).

ב- 1888 חתמו טורקיה העות'מנית , מצרים ובריטניה על אמנת קונסטנטינופול שקבעה שייט חופשי בתעלה לאניות סוחר ומלחמה של כל הדגלים בשלום ובמלחמה. בסיום מלחמת העצמאות ב-1949 מנעה מצרים מעבר סחורות לישראל בתעלה. מצרים הטילה סגר על נמל אילת - בחסימת מיצרי טיראן בתותחים בראס-נצראני ועגינת משחתת בשארם-א- שיח'. בשנת 1952 הסכימה בריטניה לדרישת המצרים לפנות את כוחותיה מהתעלה עד 1954.

בישראל ראו את הדברים בדאגה ושקלו שתי דרכים: האחת - פריצת המצור על מיצרי טיראן בכוח עם אנייה אזרחית ובסיוע חיל האוויר. המגבלה הייתה כי המצרים נמצאים בקצה טווח הטיסה של מטוסי חיל האוויר דאז – מטוסי מוסטנג. הדרך השנייה - דיפלומטית. להגיע לתעלה מדרום ולהכריח את המצרים להוכיח שהם מכבדים את אמנת קונסטנטינופול.

בקיץ 1954 – החליטה ממשלת ישראל בראשות משה שרת, ככל הידוע ביוזמת ראש אמ"ן בנימין גיבלי ובהתנגדות הרמטכ"ל משה דיין, לנסות מעבר של ספינה ישראלית בתעלת סואץ מדרום לצפון. ביוני 1954 צורף רפאל שפינט, חייל חובה בחיל הים, לצוות של אנייה שנועדה לפרוץ את החסימה של מיצרי טיראן כאנייה "אזרחית". הצוות קבל 100 לירות לאיש כדי לרכוש בגדים אזרחיים. לאחר מספר ימים התכנית בוטלה, והחיילים חזרו לתפקידים הצבאיים.

כעבור כחודשיים , באוגוסט 1954, הרכיב רב-חובל צבי שידלו צוות ימאי צי הסוחר האזרחי הישראלי לעבור בתעלה באנייה שנרכשה מחברה בקוסטה ריקה. האנייה עם צוות של 10 ימאים יצאה מנמל מסאווה באריתריאה, שנשלטה אז על ידי חבש. האנייה הוטענה בסחורה מיועדת לחיפה - לבידים, עורות ושימורים תוצרת מפעל "אינקודה" הישראלי בחבש. על הספינה הונף דגל צי הסוחר הישראלי.

עקב הרוח הנגדית נמשכה ההפלגה למעלה מהמתוכנן והגיעה לפתח התעלה כעבור 10 ימים, בערב ראש השנה תש"ה, 29 לספטמבר 1954. עוד לפני הגעת נציגי השלטונות נצמדה לאנייה ספינת משמר של הצי המצרי. לכל איש צוות ישראלי הוצמד שומר מזויין. רב החובל צבי שידלו סירב להעמיד את הצוות לרשות המצרים, שדרשו לפרוק את המטען, וכעונש העמידו אותם על הרציף כל היום בחום הלוהט תחת שמירה הדוקה. עם חשיכה הועברו בפיקוח קצין דובר עברית לכלא צבאי בקהיר, שם עונו ללא הרף. בסוף "משפט צבאי" מבויים הם נידונו למאסר באשמת רצח שני דייגים מצריים.

ביום האחרון של דצמבר 1954, בתום מאה ימי שבי, הוחזרו עצורי "בת גלים" לארץ. האנייה נשארה בפורט איברהים עד שהמצרים הטביעו אותה לחסימת התעלה במלחמת ששת הימים. פרשת "בת גלים" לא השיגה את המטרה שהציבה ממשלת ישראל. לימים עברה בתעלת סואץ אנייה ישראלית ראשונה, "אשדוד", רק ב-1979, לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים.

תודה לרב-חובל רפאל שפינט על הזיכרונות האישיים שהעשירו כתבה זו. תודה לאתר בית הספר לקציני ים בעכו ולארכיון צה"ל ומערכת הביטחון

אולי יעניין אותך גם