בצל אוקראינה: יחסי ישראל-רוסיה

בכתבה שפרסם אתר DefenceNews, אומר מקור ישראלי ביטחוני כי המתח בין ארה"ב לרוסיה סביב אוקראינה עלה לתעשייה הביטחונית הישראלית מיליארד דולרים ואולי אף יותר. זאת, בשל עיכוב/ביטול חוזים מול רוסיה

גורמים רשמיים בישראל מדגישים בשבועות האחרונים את זכותה של ישראל לפתח קשרים ביטחוניים עם רוסיה, שתפקידה כשחקן מפתח באזור ובעולם עולה. אבל בהתחשב בחילוקי הדעות המתמשכים בין וושינגטון למוסקבה, והמצב המתוח באוקראינה, בתל אביב נוטים להזדהות עם האינטרסים של בת הברית המרכזית שלה - ארצות הברית. כך לפי פרסום באתר defensenews.

"מדיניות איזון"

כתוצאה מכך, נוקטת ישראל ב"מדיניות איזון" עדינה שכבר עלתה למדינה יותר ממיליארד דולרים בהזדמנויות מכירה, אמר בכיר במשרד ביטחון של ישראל לאתר. "דרך רוסיה אנחנו יכולים לקבל חוזים במיליארדי דולרים" - אמר אותו בכיר לאתר. אך לא מדובר רק בכסף. אותו בכיר הסביר כי מוסקבה פותחת בפני ישראל הזדמנות ייחודית להשפיע על מעמדה האסטרטגי באזור דרך יחסיה עם מדינות לא ידידותיות כמו איראן וסוריה.

"אנחנו, כמובן, נהננו מאוד מהחלטתה של רוסיה לבטל את החוזה לאספקת מערכות טילי הגנה האווירית לאיראן מסוג S-300", אמר המקור. החוזה, בהיקף של 800 מליוני דולרים נחתם ב2007 אך בוטל בשנת 2011 לאחר הכרזת אמברגו הנשק של מועצת הביטחון של האו"ם על טהרן. "אבל", הוסיף המקור, "אנחנו צריכים להיות מודאגים מהבעיות שמדאיגות את ארה"ב".

מקורות בממשלת ישראל מתעקשים שלא להשעות את המסחר בתחום הבטחוני עם רוסיה, ולא להכריח חברות מקומיות לבטל עסקאות שנחתמו בעבר. במקום זאת, המשרד מגביל יצוא של טכנולוגיות למטרות לוחמה בטרור וביטחון המולדת. תעשייה אווירית למשל, חתמה על חוזה עם רוסיה באוקטובר 2010 לייצור בשטחה של הפדרציה הרוסית מל"טים Searcher. מקור במשרד הביטחון אמר כי תעשייה אווירית נמצאת בשלבים הסופיים של ביצוע העסקה עם Rosoboronexport בהיקף של 400 מיליוני דולרים.

לדברי מקורות בממשלה ובתעשייה בישראל, לאחר השלמת החוזה, היה אמור להיחתם חוזה נוסף לייצור משותף של מל"ט ההרון-1 בשווי מיליארד דולרים. במקביל, רוסיה עשויה לרכוש מכ"ם מפתח סינטטי ומטעד"ים אחרים עבור המל"טים שלה. מומחים אומרים שאם הבעיה ביחסים בין רוסיה ואוקראינה לא תפתר בקרוב, ישראל תיאלץ להגביל את אספקת המוצרים הטכנולוגיים ולמזער את השותפות האסטרטגית עם מוסקבה.

עם הפנים למזרח

מקורות בתל אביב כבר מצביעים על עיכוב ביישומו של הסכם מסגרת בין שתי המדינות על שיתוף פעולה בחלל, שנחתם בחודש מרץ 2011. תחת ההסכם המדינות היו אמורות לפתח טכנולוגיות לשימוש הכפול המבוססת על לווינים ישראלים ברזולוציה גבוהה וכן פיתוח תחנות קרקע שיפרסו ברוסיה וישפרו את הדיוק של רשת לווני הניווט GLONASS הרוסית. "הסכם המסגרת עם רוסיה אינו מתפתח" - אמר צבי קפלן, לשעבר מנהל סוכנות החלל הישראלית, שחתם ב2011 על המסמך יחד עם אנטולי פרמינוב, שהיה אז ראש סוכנות החלל הפדרלית של הפדרציה הרוסית.

"רבים האמינו שאנחנו צריכים לקדם במרץ פרויקטים ישראליים רוסים משותפים", אמר קפלן. "אבל אנחנו לא יכולנו לקחת את הסיכון להרגיז את ידידינו האמריקאים". דובר משרד חוץ, יגאל פלמור, סרב להגיב על המדיניות אותה כינה בפני האתר "נושא רגיש במיוחד". בכל קשור לסחר עם רוסיה במגזר הבטחוני, מקור בכיר במשרד הביטחון אמר כי לישראל יש עצמאות מלאה בהקצאת רישיונות יצוא לרוסיה. זאת, בניגוד ליצוא אפשרי של מוצרים צבאיים והעברת טכנולוגיה לסין, אשר דורשים אישור מראש מוושינגטון.

בינתיים, לעיקרון של "לא להרגיז את החברים האמריקאים" כבר הייתה השפעה על תקציב הביטחון הישראלי. משרד הביטחון של ישראל השעה את ביצועם של מספר חוזים לרכישת מוצרים צבאיים (MPP), האט את קצב העבודה על תוכניות פיתוח גדולות והתריע על סבירות לתחילת קיצוצים בתעשייה הבטחונית. כך לפי אתר vpk-news.ru. ההחלטה להשעות את ביצוע החוזים נעשתה לאחר עבודת עיכוב עליהם, שנמשכה מינואר השנה. לדברי נציגי משרד הביטחון, כתוצאה מכך, מספר החוזים החדשים לאספקת מוצרי ביטחון לתקופה ינואר-מאי נחתך בחצי בהשוואה לתקופה אשתקד.

על חשיבות היחסים בין ישראל לרוסיה, אפשר אולי ללמוד מהברכה שכתב ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, לכבודו של רובי ריבלין, נשיאה החדש של ישראל:

"אני בטוח כי יחסי רוסיה וישראל יתפתחו באופן פעיל למען העמים של שני המדינות ולתועלת של יציבות, ביטחון ושלום במזרח התיכון. התפתחות היחסים ההדדיים והקונסטרוקטיביים עם ישראל בתחום המדיני, הכלכלי, ההומניטרי ובתחומים אחרים הייתה ותישאר בראש סדר העדיפויות של מדיניות החוץ של רוסיה", אמר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.