בני 18 בישראל: הרוב לא מתגייס

ראיון עם תא"ל אמיר רוגובסקי, ראש חטיבת תכנון כוח האדם בצה"ל, חושף: מספר בני ה-18 בישראל (כולל ערבים) כבר משתווה למספר הבלתי מתגייסים. "בשנת 2020 רק 46 אחוז צפויים להתגייס". חצי נחמה: עליה במוטיבציה של אלה שכן מתגייסים, אבל: "אם נמשיך כך, לצבא לא יהיו מספיק אנשים בשביל למלא את המשימות שלו"

בני 18 בישראל: הרוב לא מתגייס

מתגייסים לצה"ל (צילום: חגי הירשפלד, דובר צה"ל)

רק כ-50 אחוז מאזרחי ישראל, ילידי שנתון 1993, יעלו על מדים בחודשים הקרובים ויתגייסו לצה"ל. אבל המצב צפוי להיות חמור יותר: "על פי תחזית צה"ל בשנת 2010 יתגייסו לשירות צבאי 46 אחוזי מבני ה-18", חושף ראש חטיבת תכנון כוח האדם באגף כוח האדם של צה"ל, תא"ל אמיר רוגובסקי.

מדובר בנתוני גיוס שכוללים גם את האוכלוסייה הערבית. בקרב היהודים בלבד שיעור המתגייסים עומד על כ-67 אחוז (כ-75 אחוז מהבנים ופחות מ-60 אחוז מהבנות). קבוצת האוכלוסייה שבה שיעורי הגיוס הגבוהים ביותר היא הדרוזים עם למעלה מ-80 אחוזי גיוס (בנים בלבד).

השבוע,התחיל בבסיס הקליטה והמיון (הבקו"ם) גיוס מחזור אוגוסט, בו יעלו על מדים בפעם הראשונה ילידי שנת 1993. באופן מסורתי גיוס אוגוסט נחשב הגדול ביותר בכל שנה. אלא שהוא היה יכול להיות גדול יותר: צה"ל סובל ממצקות כוח אדם חמורה שתקשה עליו לאייש מערכים חדשים שאמורים להיפתח בשנה זו, כדוגמת סוללות חדשות של "כיפת ברזל".

הראיון עם תא"ל רוגובסקי נערך עוד לפני תחילת הגיוס החדש, והתייחס ברובו לשנתון ילידי שנת 1992, שגיוסם הסתיים באחרונה.

"יש השפעה הדדית בין הדמוגרפיה בישראל לגיוס לצה"ל", אומר תא"ל רוגובסקי. "כשאנחנו מסתכלים כיום על התהליכים הדמוגרפיים במדינה, אנחנו מזהים שלמעשה היו שתי קפיצות בדמוגרפיה באוכלוסייה היהודית, שהיא המשפיע העיקרי על הגיוס: בשנות ה-90' העלייה מברית המועצות לשעבר הגדילה באופן משמעותי את פוטנציאל הגיוס, שהחל לכלול את העולים עצמם, ועלייה דמוגרפית זו החזיקה מעמד עד לשנת 2005. העולים של שנות ה-90 התחילו להשפיע על נתוני הילודה החל משנת 1997, ולכן הקפיצה המשמעותית הבאה במחזורי הגיוס צפויה רק ב-2015.

"מבחינת מספר ילדים, מדובר על תוספת של 8000 בכל שנה, בנים ובנות. בינתיים, בעשור שבין 2005 ל- 2015, פוטנציאל הגיוס הוא קבוע. ואולם, בגלל ששיעור הגיוס הולך ויורד, התוצאה היא ירידה בגיוסים. בין 2005 ל- 2015 אנחנו חווים ירידה בגיוסים, שנובעת מכך שהדמוגרפיה עדיין לא מושפעת מהעלייה מברית המועצות לשעבר ובעיקר מעלייה בשיעורי אי הגיוס לצה"ל.

ממה נובעת הירידה בהיקף הגיוסים?
"הסיבה העיקרית לאי הגיוס לצה"ל היא סיבת הדת. ב-1990, 75 אחוז מהיהודים התגייסו (בנים ובנות), ואילו בשנת 2010 מדובר ב-67 אחוז. ב- 2020 התחזית שלנו היא 64 אחוז. המגמה מצביעה על ירידה וזה בגלל שתי סיבות עיקריות: החרדים והבנות הדתיות, שחלקם גדול יותר באוכלוסייה.

"משפחה יהודית ממוצעת מונה שנים וחצי ילדים, ומשפחה חרדית עם מעל שבעה ילדים בממוצע. כיום, 28 אחוז מהילדים שלומדים בכיתות א' בחינוך היהודי הם מהזרם החרדי. אפשר להשליך מזה על החיזוי בעתיד. אם מצרפים את המיעוטים, אזי מחצית מהאזרחים כבר לא מתגייסים. אנחנו נגיע ל- 46% אחוזי גיוס ב- 2020. אפשר להגיד שהיום אנחנו בקו פרשת המים בין העבודה שרוב הנוער מתגייס לצה"ל ובין אלה שאינם מתגייסים".

מה הסיבות לאי הגיוס לצה"ל?
בקרב הבנים הקבוצה המרכזית שלא מתגייסת היא של חרדים במסלול "תורתו אומנותו" – 13 אחוז מהאוכלוסייה. זה הולך וגדל, אך יש גם מגמת האטה בקצב הגידול בכמה צעדים לעידוד הגיוס בקרב חרדים. הקבוצה השנייה היא הפטור הרפואי והנפשי, והיא מונה יחד שישה אחוזים. האחוזים הללו הם לא בהכרח השתמטות חילונית, אפשר למצוא בקבוצה זו גם חרדים ואוכלוסיות נוספות.

"התמונה הכוללת היא שעל פי קצב הגידול באי הגיוס בשנים קודמות כיום היינו אמורים להיות עם 27-28 אחוזי אי גיוס, אך צמצמנו את הנתונים ל-25 אחוז בזכות מספר מהלכים לעידוד השירות והכנה לצה"ל ולהעמקת הגיוס בקרב קבוצות שאינן מעוניינות לשרת. לדעתי, גם המצב הביטחוני מעלה את המוטיבציה של הנוער לשרת.

"בכל המרכיבים שאנו מסתכלים היום על המוטיבציה של הנוער לשרת: בסקרים של ממד"ה (מחלקת מדעי ההתנהגות), בשאלות שאנו שואלים לגבי המוטיבציה לקרבי ובוועדות הפרופיל, אנחנו נמצאים היום עם אחוז מאוד נמוכים של הורדת פרופיל - גם בחלוקה הפנימית של מי שבא עם פרופיל נמוך לעומת מי שבא עם פרופיל גבוה.

"בכל שלושת הציינים המרכזיים - המוטיבציה לשירות, השירות הקרבי והפרופיל - יש עדויות לעלייה משמעותית במוטיבציה".

איך זה קשור למצב הביטחוני?
"הנוער היום מבין טוב יותר מבעבר שהמציאות הביטחונית חונה בבית בגלל הפגיעה בעורף. צריך להפריד בין ההסתכלות על מלחמת לבנון שנייה בהסתכלות הבוגרת לבין הנוער. הנוער מסתכל על מציאות של טילים שנורו על הבית. הוא היה בתוך המקלטים ובתוך האיום הזה, כל הנוער בדרום ובצפון, למשל. את הנוער פחות מעניין האיום האיראני, מבחינתם האיום של הטילים של חיזבאללה וחמאס משמעותי יותר. מכיוון שזה הפסיק להיות איום תיאורטי, והפך להיות איום מעשי, אנשים אומרים שהם באים להילחם על הבית ולהגן על המשפחות. המסר שלנו, שכל דור זה התפקיד שלו להגן וכל פעם מתחלף הדור, נקלט טוב יותר.

"אנחנו נמצאים במצב טוב יותר מבחינת המוטיבציה של אלה שמתגייסים, אך אי אפשר להתעלם מזה שאם נמשיך כך, לצבא לא יהיו מספיק אנשים בשביל למלא את המשימות שלו".

***
בתמונה: ראש חטיבת תכנון כוח האדם באגף כוח האדם של צה"ל, תא"ל אמיר רוגובסקי (צילום: מאיר אזולאי)