"אנחנו מפתחים מערכות שיפגעו באויב הנעלם"

הרובוטיקה תפרוץ, הטילים המשוטטים יפגעו באויב שמגיח מהמסתור לכמה שניות, והפעלת האש תיעשה כולה ברשת: ראיון ראשון ובלעדי עם ראש מטה היבשה של התעשייה האווירית, אלוף מיל' גדי שמני 

"אנחנו מפתחים מערכות שיפגעו באויב הנעלם"

צילום: מאיר אזולאי

השיחה ששינתה את מסלול חייו של האלוף במילואים גדי שמני התרחשה לפני מספר חודשים בבניין ההנהלה של התעשייה האווירית, על יד נמל התעופה בן גוריון.

שמני הגיע לפגישה עם האלוף (מיל') איל בן ראובן, שכיהן אז כראש מטה היבשה של החברה, אך עמד לעבור לחיים הפוליטיים לאחר שנבחר לכנסת. בן ראובן הציע לשמני את התפקיד שאותו הוא עמד לפנות.

"ראיתי שיש אתגר עצום, והחלטתי לקבל את ההצעה", אומר שמני. "יש פה חברה מדהימה מבחינת היכולות שלה. התעשייה האווירית מעסיקה 6000 מהנדסים מהטובים במדינת ישראל. זו עוצמה מדהימה, עם אנשים המחויבים בצורה מוחלטת לתפקיד. הפורטפוליו של החברה עצום – החל מפיתוח האמצעים הכי אסטרטגיים, כמו מערכת ה'חץ 3', ועד לרמה הצבאית המיקרו-טקטית.

"לכל חטיבה בחברה יש, למעשה, עולם שלם משלה, שקשור גם לתחום היבשה. זה אתגר  בלתי רגיל מבחינתי, לעמוד בראש מטה היבשה של התעשייה האווירית ולמצב אותה כשחקן מרכזי בתחום הזה".

מטה היבשה, שבראשו עומד כיום גדי שמני, הוקם לפני כארבע שנים. המטה אחראי לרכז את היכולות הטכנולוגיות והשיווקיות בחטיבות ובמפעלים של התעשייה האווירית, כדי להציע פתרונות מערכתיים לזרועות יבשה בכל העולם.

 "השיטה בנויה כך שלכל חטיבה יש את היכולת שלה ואת השיווק שלה, אבל העוצמה של התע"א באה לידי ביטוי דווקא בחיבור בין התעשיות למפעלים במסגרת החברה", אומר גדי שמני.

"המטרה היא קודם כל להכווין את ההשקעות ואת הפעילות למקום הנכון. בהנחה שהאנשים בחטיבות יודעים מה צריך – יש עדיין 'פיין טיונינג' (כיוון עדין) שצריך לעשות כדי לענות באמת על הצורך של הלקוח. אנחנו מביאים לשולחן את החיבור של הטכנולוגיה לצרכים המבצעיים. היכולת שלנו ללכת ולשבת עם הגורמים המבצעיים בצה"ל וגם בצבאות זרים, להבין מה הצורך שלהם, להשוות את זה למערכות אחרות שיש בעולם או ליכולות אחרות, ולהבין איפה הפער שאליו צריך להיכנס ולגשר בצורה שייווצר יתרון יחסי – זה אחד התפקידים המרכזיים שלנו בכל מה שקשור כלפי חוץ.

"כלפי פנים, היעד הוא להיות מסוגל לעשות את השילובים הנכונים בתוך התע"א. זה לא סוד שיש פה חטיבות ומפעלים שגם מתחרים אחד בשני. זו תחרות בריאה, אבל צריך למקסם את היכולות המשותפות האלה".

לדברי גדי שמני, שילוב הטכנולוגיות מהחטיבות השונות  נובע גם מכך ש"בכל העולם אין כיום פתרון אחד – אין 'סילבר בולט', אין סנסור אחד – אלא הרבה סנסורים והרבה פתרונות משולבים. מדובר בפתרונות רב-שכבתיים או רב אמצעיים. ובמקום שאין לך את כל היכולות הנדרשות, אתה מחפש שיתופי פעולה. אני חשבתי שאני יכול לתרום – גם בגלל הידע שלי, בכל זאת הייתי הרבה שנים בהרבה תפקידים ועסקתי גם בבניין כוח - וגם בגלל שאני מכיר צבאות ומפקדים בעולם. אני מאמין גדול בשיתופי פעולה. זה לא אומר שאני לא תחרותי. להפך,  לפעמים אני אפילו חושב שהתעשייה האווירית קצת יותר מדי ממלכתית כשמדובר בתחרות מול חברות אחרות".

אתה מדבר על שיתופי פעולה עם חברות ישראליות או חברות בעולם?

"גם וגם. במיוחד אני מדבר על אלה ששווה לשתף עימם פעולה – כאלה שיכולים להביא ידע ושווקים, במטרה להוזיל עלויות פיתוח של מוצרים".

 

נס רפואי

 

הקריירה של גדי שמני, שהתחילה בפיקוד על סיירת הצנחנים, אינה מובנת מאליה. שמני נפצע אנושות בשנת 1990, כאשר שימש כמפקד גדוד בחטיבה "האדומה", בהתהפכות רכב קרבי ליד גדר המערכת עם לבנון. הצלתו נחשבת נס, שנלמד עד היום בחיל הרפואה של צה"ל, שכן הרופאים שנזעקו למקום התאונה כמעט ונואשו מן הסיכוי להציל את חייו.

שמני ניצל בזכות טיפול שעבר בשטח, והתאושש מן הפציעה באופן שהדהים את רופאיו: שלושה חודשים לאחר שהתנדנד בין חיים למוות, הוא חזר לפקד על הגדוד שלו. בהמשך, כיהן כמפקד חטיבת צה"ל האחראית על גזרת חברון. בתפקידיו כאלוף במטה הכללי הוא היה מזכיר צבאי לראש הממשלה, מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארה"ב. שם, וגם בקורסים בכירים שעבר קודם לכן  בצבא ארה"ב, רכש שמני חברים רבים מכל העולם ובעיקר מהצבא האמריקאי.

 "בחודש פברואר 2016,  נסעתי לטקס של חברי הגנרל ג'ון ניקולסון, שהתמנה למפקד הכוחות האמריקאיים באפגניסטן", מספר שמני. "התחברנו לפני שנים, כאשר למדנו ביחד במכללה לביטחון לאומי של צבא ארצות הברית.

"לפני שג'ון מונה למפקד הכוחות באפגניסטן, הוא בא לחופשה בישראל. ניצלנו את ההזדמנות כדי לערוך סיור בתעשייה האווירית. הראיתי לו כל מה שניתן להראות – כמו האמצעים המשוטטים 'ברקן' ו'רותם', והוא היה נפעם. זו הייתה הוכחה נוספת מבחינתי שיש פה דברים מדהימים, שניתן לפרוץ איתם קדימה.

עוד נחזור בראיון לנושא ה"משוטטים". בחודש מאי הקרוב תרכז  חטיבת היבשה את ההשתתפות של התעשייה האווירית בכנס האש הבינלאומי שמאורגן על ידי ישראל דיפנס ועל ידי עמותת "יד התותחנים" ושבוע לאחר מכן בתערוכה לכוחות מיוחדים שתיערך בפלורידה, ארה"ב.

"ניקח לתערוכת הכוחות המיוחדים כמה דברים שלדעתי יעוררו עניין רב. כבר נפגשתי עם מפקד צבא היבשה של ארה"ב בנושא. אמרתי לו שיש כמה דברים שאני צריך להראות לו.

"אני עכשיו שוקד על הנושא האמריקאי. אנחנו פועלים כאן כדי לחזק את התשתית השיווקית שלנו בארה"ב. אנחנו עושים זאת יחד עם IAI צפון אמריקה ואלתא צפון אמריקה, אבל יש כמה דברים שלדעתי צריך להוסיף, ואני כבר תרמתי לזה כמה מטובי החברים שלי.

"ים זאת, אנחנו תמיד זוכרים שצה"ל הוא לקוח קטן  (80 אחוז ממכירות התע"א מיועדים ליצוא) אבל הוא בעצם הלקוח החשוב. יש פה עניין שאני חושב שמאפיין את האנשים בתע"א – פטריוטיות. אם עושים דברים בשביל צה"ל אז 'מתאבדים' כדי לעמוד במשימה. השיקול הוא קודם כל להביא את המענה הכי טוב לחיילים בשטח, את הפתרון עבורם".

אבל בטח חלק מהעניין הוא מכירות לצה"ל עוזרות גם לשיווק בחו"ל, כי הרי צבאות זרים בודקים באיזה אמצעים צה"ל משתמש לפני שהם מבצעים רכישה מהתעשיות בארץ...

"כן, אם כי צריך להגיד שלא תמיד הצרכים של צה"ל זהים לצרכים של צבאות אחרים, אבל כשאתה בא החוצה ויודעים שצה"ל קונה מערכת מסוימת, יש לזה עוצמה וזה מאוד חשוב".

אתה מרגיש שמטה היבשה, שהוא חדש יחסית, הצליח למצב את עצמו בתעשייה האווירית? אתם מתגברים על כך שאתם גוף לענייני יבשה בחברה שנקראת 'תעשייה אווירית'?

"קודם כל, אני באמת חושב שאלה שקדמו לי במטה, עשו עבודה מצוינת. שמואל יכין, שהקים את המטה,  הכין את התשתית. הוא כתב מסמך שהוא ממש נייר עבודה מצוין שאני מתבסס עליו. אחריו, האלוף בן ראובן  לקח את כל התחום קדימה. אני חושב שנושא היבשה בתע"א מאוד ממוצב. אנשים מדברים היום יבשה בתעשייה האווירית, מבינים שיש פוטנציאל עצום ליבשה ומנסים לנווט דרכים להגיע ליבשה. יש כבר תוצאות מדהימות".

תן לי דוגמא

"למשל, כל נושא החימושים המשוטטים, שהצגתי לגנרל ניקולסון, וחשפנו גם בסלון האווירי בחודש פברואר בסינגפור".

מאיפה זה נולד? מה הפוטנציאל של האמצעים המשוטטים בשדה הקרב היבשתי?

"תראה, תמיד היה צורך בחימושים משוטטים. הצורך נולד במקור בחיל האוויר, שצריך לפגוע במטרות שלא תמיד קל לאתר אותן, באזורים שרמת האיום שלהם מאוד גבוהה ולא רצית לסכן את המטוסים שלך. היו צריכים להמציא חימוש שיודע להיות זמן רב באזור המטרה , ויכול לסגור את מעגל האש בזמן מאוד קצר.

"ככל שהתקדמנו עם שדה הקרב היבשתי, המצב נעשה דומה לאתגרי חיל האוויר ואף קיצוני יותר. הסיבה לכך היא שהמטרות כיום יותר קטנות, יותר מבוזרות, בצה"ל קוראים לזה 'האויב הנעלם'. בסופו של דבר, בקרב חטיבתי באיזור לחימה אורבאני, זמן המגע נטו בין האויב לבין כוחותינו נמדד לפעמים בדקות. האויב נמצא בשטח, אבל השאלה היא איך אתה מצליח לפגוע באויב הזה ולגרום לו נזק – למשל בחוליות נ"ט, ובחוליות משגרי רקטות ובמחבלים שתוקפים אותך ממנהרות. בסוף יש לך זמן מאוד קצר לפגוע בהם כשרמת הסיכון לכוח היא הגיונית. אתה לא לוקח סיכונים שהם בלתי מחושבים. אתה לא תכניס כוח למקומות שבהם כל הסתבכות הכי קטנה והפכת לקרב חילוץ.

"במצב כזה לא מספיק רק לאחוז את השטח (מבחינה מודיעינית). בסוף, צריך גם את הפאנץ' ליין של יכולת ההשמדה - פגיעה או נטרול. האויב מצידו מתחיל לעשות שימוש בדברים מורכבים יותר כגון רחפן שהוא יכול לרכוש באי-ביי, לשים עליו מצלמה ולהעלות לאוויר. אנחנו הופכים להיות יותר שקופים אל מול הצד השני, ולכן היכולות הנדרשות הן מאוד רחבות. אתה צריך לראות הכול, לפגוע בהכול ובמינימום נזק סביבתי בגלל שאתה פועל באזורים אורבניים וצפופים. זה די הפוך להגיון של פעם. נושא הלגיטימציה הוא מרכזי. ככל שאתה תפגע יותר באזרחים, תייצר תמונות בעייתיות, תפגע בתשתיות אזרחיות – יהיה לך קשה יותר להגיע להישגים שרצית מהמערכה. ההישג הכולל מהמערכה הוא יותר מהישג צבאי – הוא הישג מדיני בעיקר".

המשוטטים שחשפתם בסינגפור הם ה"הארפי NG", ה"ברקן ירוק" וה"רותם"

"אלה משוטטים שיכולים להיות באוויר בין שעות לדקות. ה'הארפי NG'  מיועד למטרות עמוקות יותר. 'ברקן' מיועד לרמת גדוד, חטיבה אוגדה ו'רותם'  הוא לרמה של הפלוגה והמחלקה. מדבר בטווחים של קילומטרים. זמן השהייה הוא בין חצי שעה לשעה, תלוי איזה סוג של חימוש אתה שם על המשוטט. הכלי הוא וורסטילי – אתה יכול לשים עליו מצלמה או חימוש כזה או אחר. את החימושים המשוטטים אתה יכול להחזיר הביתה אם לא תקפת את המטרה, וזה חיסכון משמעותי".

ההפעלה תצריך מקצוע חדש בצבא?

"ההפעלה היא הכי פשוטה בעולם, כל ילד בן 3 יכול להפעיל את המערכת. הפעלה מתבצעת באמצעות טאבלט. הכול אוטומטי – הטיל ממריא לבד, טס לאיפה שאתה אומר לו, הוא שולח לך את התמונה, אתה רואה את המטרה, אתה נוגע במטרה כמו בסמארטפון והוא מסיים את העניין".

בוא באמת נדבר על הרובוטיקה ביבשה. זה תופס?

"בתע"א נעשתה השקעה של מאות מיליוני שקלים בפיתוח יכולות רובוטיות ליבשה. השקענו גם את מיטב האנשים לטובת התחום".

ומה ההישגים?

"אי אפשר לפרט יותר מדי, אבל כיום יש יכולת רובוטיקה מבצעית, איסופית, אש ולוגיסטיקה – כל זה ברובוטיקה קרקעית, בכל גדלי הכלים שיש. הדבר המיוחד ברובוטיקה שפיתחו זה שהיא יודעת לקחת כל כלי ולהפוך אותו לאוטומטי. היכולת לקחת כלים קיימים, ולהפוך אותם לרובוטים, היא מדהימה".

אז בעצם מדובר בכלים נשלטים מרחוק?

"בוא נסתפק בכך שנגיד שיש יכולות מאוד מרשימות שיכולות לסייע מאוד לביצוע המשימות של צה"ל".

במה זה שונה מההשקעה המשותפת של תע"א בחברת ג'יניוס, שלא הייתה סיפור הצלחה?

"אני חושב שג'יניוס נתקלה בחבלי לידה של הכלים הבלתי מאוישים ביבשה. לא בקלות הדברים מגיעים. אני מעריך שתוך זמן סביר החזון הרובוטי יבוא לידי מימוש. זה לא בשמיים. אנחנו נראה יותר ויותר רובוטיקה ביבשה, יותר ויותר יכולות שבסוף יחליפו אנשים ובעיקר יאפשרו למפקדים להפעיל רובוטים במקומות שבהם אתה רוצה להפחית את הסיכונים או לעשות דברים שהם על גבול מעטפת הביצועים".

בנפרד או בקבוצות?

"אלה דברים רגישים שלא אדבר עליהם"

אתם שותפים לתפיסה שמוכנה משמר קדמי',  של רובוטים שילכו לפני הכוח?

"בוא נאמר כך – היישום המבצעי הוא ההחלטה של הלקוח. אנחנו יכולים לתת מענה לכל צורך מבצעי שיוצג לנו".

מבחינה עסקית, אתם רואים פרי בהשקעה האדירה ברובוטיקה יבשתית?

"אני חושב שנראה פרי. זהו נושא חם בכל העולם, במיוחד כשמדובר בצבאות מערביים שבהם השמירה על חיי אדם  נמצאת במרכז. צריך להבין, שרובוטיקה זה גם כלים המוטמעים במערכות קיימות ומפעילים סמויים במערכות קיימות – ולא רק כלים הנוסעים על הקרקע או עפים באוויר. מדובר ב מרכיבים שנמצאים במערכות קיימות, ומחליפים אנשים, לעיתים בצורה טובה ומדויקת יותר".

אתם פועלים לאמץ טכנולוגיות אזרחיות? הרי גוגל, משל,  היא זו שמובילה את חזון הרכב האוטונומי, וכבר השקיעה בכך הון לצרכים אזרחיים לגמרי

"זו שאיפה, כי זה מוזיל מאוד את עלויות הפיתוח. איפה שניתן לשלב מודולים אזרחיים במערכות צבאיות, אנחנו עושים את זה. עם זאת, לפיתוח של מערכת צבאית יש אלמנטים ייחודיים, שאי אפשר להוציא אותם החוצה".

בנושא ההפעלה של אש בסביבה מורכבת אתם מביאים בשורה, חוץ מאשר הטילים המשוטטים?

"אני יכול להגיד שאנחנו שוקדים על פיתוח תפיסה שיש בה הכל – את הרשת ואת כל האמצעים שנמצאים ברשת. יש לחימה ברשת. הכל מחובר להכל, עם רוחבי פס מאוד מאוד גדולים שמסוגלים לתת בזמן אמיתי מודיעין להעביר אותו לרמות הכי נמוכות לסגור מעגלים בזמן אמיתי. ה'דיליי' היום הוא של שניות בודדות – זו היכולת שאנו מביאים וזו הבשורה".

ההשקעה של התע"א ב-TSG  (רכישת 50 אחוז מהחברה, שנמצאת בשלבים מתקדמים) קשורה לדבר הזה?

"השילוב של החברה הזו בתע"א נותן לנו דרישת רגל בעולם השו"ב הצה"לי, כרגע מדובר ברמות הגבוהות ולא בהפעלת האש".

מה לגבי היוזמה שלכם להציע לצה"ל פלטפורמה חדשה של תותח מתנייע בשיתוף עם החברה הגרמנית KMW - ירדתם מזה?

"אני חושב שאנחנו צריכים להמתין ולראות מה צה"ל יחליט לעשות.  אם יהיה תר"ש (תכנית רב שנתית) תותחים אז לדעתי לתע"א יש את הפיתרון היותר טוב לצה"ל ואני חושב שגם אנשי המקצוע יודעים את זה. אני מאוד מקווה שצה"ל יחליט על תר"ש תותחים, זה ממש נחוץ".

אתה מדבר על פלטפורמה חדשה ולא רק על שדרוג?

"אני לא יודע. הפלטפורמה היא פחות חשובה. מה שחשוב זה התותח והיכולות שלו. 52 קליבר. קצב אש מאוד גבוה שבסוף יאפשר לצה"ל להחזיק מערך שהוא במידות שלו – מערך קטן יחסית אבל עם יכולות הרבה מעבר למה שיש לנו, בגל היכולות הייחודיות של האמצעים האלה".

מה עם מרעום ה-"טופ גאן"  שפיתחתם כדי להפוך פגזים למדויקים?

"עכשיו אנחנו תחת מכרז. ה'טופ גאן' פותח כאן ויש תוצאות מרשימות לאמצעי הזה. אין ספק שהוא יכול לקחת את כל עולם הארטילריה למקום אחר, ולזכות ביקוש עולמי. מערכי הארטילריה בעולם הם עצומים. פוטנציאל השוק הוא ענק, ואני חושב שבאמת ייצרו פה פיתרון עם ראייה מאוד מתקדמת של פיתוח נוסף שאני לא רוצה לדבר עליו כאן, בגלל המכרז. בוא נאמר, שה'טופ גאן' שאתה מכיר זה לא המילה האחרונה".

אתם לוקחים חלק במאמץ הלאומי למציאת פתרון לאיום המנהרות אתם לוקחים חלק?

"לדעתי, כל מדינת ישראל לוקחת חלק בדבר הזה ואי אפשר לפרט".

מה אתה יכול לספר על השת"פים ברחבי העולם?

"ברור לגמרי שבשביל להצליח בשווקים, נגיד כמו ארה"ב, אתה צריך לייצר שיתופי פעולה. אז קודם כל יש לנו חברה בארה"ב והם אלה שאמונים על העניין הזה. אני מתוך ההיכרות שלי עם השוק וגם עם החברות הביטחוניות האמריקאיות יכול לנוסת פה ולעזור, נגיד בהכוונה, או לפעמים זה דורש מאמץ של שכנוע לגבי כדאיות. פה צריך לעזור גם כדי לייצר את ההבנה בצד השני – לגבי הצורך והיתרון שבשיתופי הפעולה האלה.

"מעבר לזה, יש לנו כבר הרבה שיתופי פעולה שמובלים גם על ידי מפא"ת. ופה אני חייב לתת מחמאה גם למפא"ת, גם למז"י וגם לאט"ל. לאורך השנים אתה רואה איך המערכות האלה יתפתחו – יש שם יכולות מדהימות. המהלך שהם עשו ב-15 שנים האחרונות שלחבר את המהנדסים לשטח. אתה עובד עם אנשים שבאמת יודעים מה צריך, להכווין את העסק נכון – הם גם עושים הרבה מאוד כדי לקדם את התעשייה".

כשהקימו את מטה היבשה, הציבו יעד שהיא תהיה 25 אחוז מהמכירות של תע"א. הוא מושג?

"קשה לי לכמת את זה היום, מכיוון שהדברים נעשים בחטיבות במפעלים, וקשה לשייך כל פרויקט לתחום כזה או אחר. אבל, אני חושב שאנו רואים כבר מגמה שהנתח של היבשה הולך וגדל. גם בגלל שיש יותר השקעות ביבשה, כל העולם. באוויר הגענו לאיזשהו רף, ואילו ביבשה הפערים עדיין מאוד גדולים, בכל העולם".

מה ייחשב כהצלחה מבחינתך?

"קודם כל אנחנו נתרכז בגידול המכירות בתחום היבשתי. אני חושב שמבחינת המיצוב של התע"א כשחקן מרכזי ביבשה - אנחנו כבר שם, אבל תמיד צריך עוד טיפה. היום בצה"ל יש את ההבנה הזו, עכשיו צריך לייצר אותה בכל העולם"

מהפציעה הקשה החלמת לגמרי?

"שכחתי מזה כבר... אני שוחה ארבע פעמים בשבוע – 2 וחצי קילומטרים כל פעם. בחילופי עונות יש  לי לפעמים סחרחורת קלה זכר לפציעה, אבל זה שטויות".

 

 

 

אולי יעניין אותך גם