"אנחנו מאמינים מאוד בעתיד הכלים הרובוטיים"

ראיון בלעדי מרתק עם יו"ר התעשייה האווירית, רפי מאור, על כיווני ההתפתחות של החברה, על טכנולוגיות צבאיות ואזרחיות עתידיות ועל ההנפקה המתוכננת: "נשתמש בכסף שנקבל ממשקיעים לצורכי מו"פ וגם לרכישות ולמיזוגים". מאור ינאם בכנס הכלים הבלתי מאוישים שיתקיים בין ה-9-10 בנובמבר

"אנחנו מאמינים מאוד בעתיד הכלים הרובוטיים"

"התעשייה האווירית היא כמו נושאת מטוסים: כל פנייה שלה היא איטית, אבל יש לה הרבה מאוד יכולות, וכיווני התפתחות מבטיחים מאוד", אומר רפי מאור, יו"ר התעשייה האווירית לישראל, בראיון מקיף ובלעדי לישראל דיפנס.

מאור בן ה-65 מביא לראיון עשרות שנות ניסיון בתפקידים בכירים בתעשייה הביטחונית ובהיי-טק הישראלי, החל בימים שבהם הצטרף לתעשייה האווירית כמהנדס צעיר. משנת 1975 הוא מילא שורה של תפקידי הנדסה וניהול בחברה, כולל ניהול מפעל המטוסים הבלתי מאוישים, מלט, שתפס עמדת הובלה עולמית בשנות ה-90 של המאה שעברה.

לאחר פרישתו מהתעשייה האווירית מילא רפי מאור תפקידים בכירים בחברות ההיי-טק אינדיגו ו-HP, ובנובמבר 2013 חזר לתע"א כיושב ראש הדירקטוריון. הריאיון עימו הוא הזדמנות נדירה לשמוע על חזון החברה הביטחונית הממשלתית, שנחשבת לגדולה ביותר בישראל במונחי מכירות והיקף כוח אדם. מאור מצביע על מנועי הצמיחה של החברה, גם בשווקים אזרחיים לחלוטין, ותולה תקוות רבות בהנפקתה לציבור במהלך השנים הקרובות.

לאן אתה מוביל את נושאת המטוסים? מהו החזון שלך לחברה?

"כדי לענות על כך צריך לשאול קודם כל מה יש לנו ביד? יש לנו חברה שההתמחות שלה היא במערכות של מערכות - SYSTEM OF SYSTEM. כלומר, זו חברה שמפתחת הרבה מאוד מערכות, ויש לה מומחיות בלחבר את המערכות האלה לכדי פתרון כולל. למשל, מטוס משימה שאנחנו מייצרים הוא מערכת מאוד מסובכת, שכוללת מערכות של מכ"מ, לוחמה אלקטרונית וגם מערכות של אלינט וקומינט (מודיעין מבוסס טכנולוגיה), והכל בתוך מטוס מנהלים שהוא מערכת בפני עצמה. 

"בכלל, אנחנו פעילים בתחומים מגוונים, מהחלל ועד מתחת לפני המים – גם במגזר צבאי וגם באזרחי. עלינו לדעת איפה אנחנו מייצרים יתרון יחסי, והכל מתחיל ביכולת ליצור חדשנות בצורה בלתי רגילה. החדשנות מתבטאת במספר הפטנטים שאנחנו רושמים: בכל שנה יש לנו יותר פטנטים מאשר לחברת תרופות ענקית כמו טבע או ממכון וייצמן. וזה כמובן בלי הפטנטים המסווגים, שאי אפשר לרשום. כך, בשנת 2012 היו לנו 64 פטנטים שיכולנו לרשום. בשנת 2013 – יותר מ-50. 

"מעבר לכך, יש לנו קשר מאוד אינטימי עם משתמש, שהוא משרד הביטחון, שיש לו הרבה ניסיון. יש לנו אפשרות להיות שותפים לדרישות למערכות שמקדימות בדרך כלל את שאר העולם. דבר נוסף שאנחנו חושבים עליו, הוא איך להגדיל את יתרון הגודל שלנו, מעבר ליתרון שיש לנו כבר כיום. 

"כשמסתכלים על כל הדברים האלה, מזהים לאלו כיוונים החברה תלך. למשל, זיהינו את נושא הרובוטיקה ככיוון רציני. הכוונה היא גם למל"טים, גם לספינות בלתי מאוישות, גם ללוויינים אוטונומיים בחלל וגם למערכות יבשתיות לא מאוישות. ביבשה, אנחנו מאמינים גם בכלים לא מאוישים לתחום הצבאי וגם במערכת אזרחית כמו ה'טקסי-בוט' (רכב להובלת מטוסים על המסלולים בשדות תעופה). 

"הנה עוד דוגמא לרובוטיקה: יש לנו מערכת, שעדיין אינה מיושמת, לניהול אחסון מכולות של אוניות. כל הנושא של שינוע מטענים נעשה על ידה באופן אוטומטי. אנחנו נכנסים לעולמות האלה על בסיס סינרגיה של יכולות רובוטיות חזקות בתחומים שמתפתחים גם בצבאות וגם באזרחות.

"אחרי כל אלה, אתה שואל את עצמך אם יש לך האנשים הנכונים? והתשובה היא: כן, יש לנו! אנחנו מעסיקים 6,000 מהנדסים - הכי הרבה בישראל. בתחילת שנות ה-70 של המאה שעברה התעשייה האווירית קלטה גל עצום של מהנדסים לפרויקט מטוס הלביא. לצערנו הפרויקט בוטל, ובינתיים הדור הזה יוצא לגמלאות. בארבע השנים האחרונות פרש דור שלם בגלל הגיל. כ-20 אחוז מעובדי החברה. זה תהליך שמאפשר להכניס אנשים צעירים, ולשנות את תמהיל העובדים בהתאמה לעתיד החברה. 

"בשבע-שמונה השנים האחרונות גדל מספר האקדמאים בתע"א מ-30% ליותר מ-55%. החברה הופכת ליותר ויותר היי-טקית. יש המון תרומה למקצועות אחרים כמובן, אבל אתה צריך להתאים את עצמך לאתגרי העתיד. בצד השני, אנחנו מקפידים על תהליך של שימור ידע.

"יש מקצועות טכניים שעדיין צריך בחברה, ולכן יש לנו בחברה בית ספר תיכון טכנולוגי (עם רשת אורט), ואנחנו פונים לאנשים שמתאימים לתפקידים כמו טכנאי מל"טים. אנחנו מגדלים אותם ומכניסים אותם לצה"ל ולתע"א. במקביל, צומחים שדות חדשים שמצריכים התמחויות חדשות, כמו הסייבר. זה עשוי להיות נושא ענק.

"הקמנו חברת סייבר בסינגפור, ורכשנו את חברת 'סיבריה'. אנחנו משפרים יכולות בתחום הזה, שמתפתח במהירות. בעתיד נהיה ערוכים לתת פתרונות סייבר גם בפריסה גלובלית וגם בארץ.

"פיתוח כוח האדם שלנו מתבצע על בסיס מה שאנחנו מעריכים שיהיה התחום המוביל, ממשיכים לעבוד על SYSTEM OF SYSTEM ועדיין עובדים על התחום הצבאי. אם משווים את הביצועים שלנו בתחום הצבאי מול אלביט מערכות, למשל, אצלנו הביצועים טובים יותר. אם לוקחים בחשבון גם את התחום האזרחי – הביצועים הכוללים עדיין פחות טובים, כי התחום האזרחי מצליח פחות. לכן, צריך לבצע ארגון מחדש של התחום האזרחי, כדי לדעת לאיזה כיוון הולכים.

"מה עוד אנחנו צריכים כדי להתקדם? יותר אוטומציה ורובוטיקה בייצור. אתה צריך כלים שיודעים לעבוד 24/7 - ובצורה מדויקת ביותר. הקמנו באחרונה מפעל לייצור כנפיים עבור מטוס הקרב העתידי F-35, והוא רובוטי כמעט לגמרי. הקמתו היא הזדמנות בשבילנו להכניס מודרניזציה. אותו דבר נעשה גם בתחומים אחרים".

לקראת הנפקה

"צריך, כמובן, להמשיך להשקיע במחקר ובפיתוח, כדי להתקדם הלאה", ממשיך רפי מאור, לפני שהוא מתייחס לתוכניות של הממשלה להנפיק עד 49 אחוזים ממניות התעשייה האווירית בשנים הקרובות. בכך תגדל השקיפות של החברה בבורסה בתל אביב. החברה כבר רשומה בבורסה ומפרסמת דוחות כספיים, בשל איגרות חוב שהנפיקה לפני שנים רבות.

לפי הדו"חות, הכנסות תע"א בשנת 2014 הסתכמו ב-3.8 מיליארד דולר - גידול של כ-5% לעומת השנה הקודמת. השוק הצבאי-ביטחוני היה המקור ל-73% מהמכירות, והשוק האזרחי ל-27 אחוזים.

השוק הביטחוני כולל פעילויות עיקריות בתחומי מערכות טילים וחלל (כ-30% ממכירות 2014), כלי טיס צבאיים (כ-18%) ואלקטרוניקה צבאית (רבע מהמכירות ב-2014). השוק האזרחי כולל פעילויות בתחום כלי טיס אזרחיים ובדק מטוסים.

כ-78 אחוזים ממכירות תע"א בשנת 2014 יועדו ליצוא. היעדים העיקריים היו מדינות באסיה (כ-38%), צפון אמריקה (24%) ואירופה (10%).

תע"א סיימה את 2014 ברווח גולמי של 571 מיליון דולר, והרווח התפעולי היה 141 מיליון דולר. 

לדברי רפי מאור, הוא שקל בעבר את האפשרות שהתעשייה האווירית תרכוש את החטיבה הביטחונית של חברת ההיי-טק נייס, אבל המהלך לא התאפשר משום שלא היו לחברה הממשלתית מקורות מימון לכך. החטיבה הזאת נרכשה לבסוף על ידי אלביט מערכות, באביב 2015.

"אם נישאר חברה ממשלתית במתכונת הנוכחית, איך נייצר את הכסף הדרוש להשקעות?", אומר-שואל מאור. לדבריו, "ההנפקה שעל הפרק היא חלק מהמקורות המתוכננים שלנו: נגייס הון, חלק ממנו ילך לתחום המחקר, חלק למודרניזציה של אמצעי הייצור וחלק לגידול לא אורגני על ידי רכישות ומיזוגים. למשל, נוכל לרכוש חברה שיש לה הכנסות, וכך לגדול בהכנסות שלנו. מהלך כזה מייצר גידול פנטסטי לחברה. לכן, אני רואה בהנפקה מהלך אסטרטגי".

 אתה רואה את ההנפקה מתממשת באמת?

"זה יקרה. אולי באיחור קל, אבל יקרה. במקור, ההנפקה הייתה אמורה להתבצע בין אפריל 2016 לאפריל 2017. במציאות, לדעתי, זה יתחיל רק ברבעון של אפריל 2017".

ויש למדינה צפי כמה היא תרוויח ממהלך כזה?

"חלק מכספי ההנפקה ילכו אלינו וחלק למדינה. על צפי אני לא אענה, כי זה אחד הסודות הכי גדולים שלנו".

תוכלו לשפר את שורת הרווח לקראת הנפקה, כדי להעלות את ערך החברה בעיני משקיעים?

"כמובן. אנו מובילים הרבה מהלכים כדי לשפר את שורת הרווח. דבר נוסף שאנחנו עושים הוא שינוי הדנ"א של החברה. אם נהיה מונפקים, תהיה לנו אפשרות לחלק אופציות לעובדים. המניה יכולה לעלות אם העובד יצליח, וזה תמריץ גדול. דבר שני, ההנפקה תביא דנ"א של שקיפות גדולה יותר". 

התעשייה האווירית היא אחת החברות המגוונת בעולם, עם פעילות בים, ביבשה, בחלל, באוויר. אתם שוקלים להגביר את המיקוד בחלק מהתחומים?

"יש לנו מדרוג פנימי שלא אפרט, לגבי היתרונות שלנו בשווקים השונים. אנחנו מתעדפים את הפעילות לפי כל מיני קריטריונים. למשל, אנחנו מאמינים בתפיסה שנקראת 'אחיזת שטח': אתה לוקח 'ריבוע' וצריך לדעת הכל לגבי מה שקורה בו, באמצעות שורה של אמצעים - בלון תצפית, מל"ט, תצפיות קרקעיות, סיגינט, אילינט וכדומה. אתה עושה היתוך מידע על הריבוע, ומייצר בזמן אמת מטרות. אתה כל הזמן מעודכן. 

"יש לנו שליטה במטוסי משימה, בסנסורים, בלוויינים, בחלק מכוחות הקרקע, בחדרי מעקב ובקרה (C4I). בסך הכל, כשאתה לוקח את כל היכולות שלנו מתקבל יתרון קלאסי שהוא מימוש של תפיסת SYSTEM OF SYSTEM. אם אין לך את זה, לא תוכל להיות שחקן רציני ברמה הזאת".

אתם מאמינים בשיתופי פעולה בינלאומיים כמנוף לצמיחה?

"יש לנו כל מיני קריטריונים לזה. הקמנו חברה במיסיסיפי, שנקראת 'סטארק', ויש לנו סיכום עם המושל המקומי על מענקים שאנחנו מקבלים שם. בלי קשר, אנחנו מעבירים חלק גדול מההרכבות של טילי החץ לבואינג בארצות הברית. "יש הרבה מגבלות על שיתופי פעולה בשל היותנו חברה ממשלתית, אבל קיימת פתיחות ברשות החברות הממשלתית לאפשר לנו לעשות את הדברים האלה. הולכים לקראתנו. הקמנו חברת סייבר בסינגפור, קנינו שתי חברות בברזיל כדי לעבוד איתן, ואנחנו מפתחים כאמור את 'סטארק'. כל זה לא מקרי. יש פה אסטרטגיה".

איך אתה רואה את תחום החלל? יש בו עדיין פוטנציאל לתעשייה האווירית?

"התחום הזה מתפתח בצורה אדירה. כל נושא הלוויינות, החל בלווייני תקשורת – יש בו הרבה ביזנס. נניח שאתה רוצה לשלוח מל"ט שיפעל באיטליה – התקשורת איתו תתבצע רק דרך מערכות לווייניות. יש לנו תוכניות מחקר בחלל עם צרפת ואיטליה. למשל, לשיפור גידולים חקלאיים על בסיס מידע מהחלל. 

"וישנו תחום הננו-לוויינים, על בסיס מערכת שלמה של הרבה לוויינים שאתה משגר לחלל. אם אתה מעלה 'קלאסטר' כזה מעל האוקיינוס, למשל, יש לך כל הזמן אינטרנט מעל הספינות באזור. מתפתחות היום אפליקציות של ננו-לוויינים שמאפשרות דברים מעניינים מאוד. משגרים את הננו-לוויין כטרמפיסט, שמשתחרר ממשהו אחר".

מה לגבי לווייני התצפית מסדרת "אופק", שהתע"א מייצרת ומשגרת לחלל עבור מערכת הביטחון הישראלית?

"אני מרגיש פחות נוח לדבר עליהם, משיקולי ביטחון מידע". 

בתחום האזרחי, התע"א בבעיה עם חטיבת הבדק למטוסים, שמפסידה כסף רב. יש פתרון? 

"נכון להיום בדק באמת בעייתית מאוד. היא לא מרוויחה כתוצאה מסיבות רבות. אפשר לקבל החלטה לסגור את החטיבה - שמשמעותה היא לא רק טרגדיה של אנשים שיאבדו את מקום העבודה שלהם, אלא גם הפסד יכולות קריטיות שקשורות בתעופה אזרחית ויכולות של SYSTEM OF SYSTEM. אנחנו בחרנו בגישה אחרת: להקים את בדק כביזנס יותר בריא, עם מבנה חדש. 

"השינויים כוללים השקעות הון ונושאים ארגוניים, שנצטרך להגיע לגביהם להסכמה מול הוועד. יש לנו ועד עובדים טוב, שאכפת לו מעתיד החברה בדיוק כמו שלי אכפת. אני לא אומר שלא יהיו מאבקים, אבל אכפת לכולם מהחברה. אני יכול לומר שיו"ר הוועד לשעבר, חיים כץ (כיום שר הרווחה), היה רציונלי מאוד והיו לנו יופי של יחסי עבודה. הוא תמך בכל מה שעשיתי. יכול להיות שגם היו"ר החדש, אהוד נוף, יהיה מצוין. חיים עבד בשביל העובדים, וכאשר עובדים ביחד (עם ההנהלה) ומתאמים דברים, מצליחים לטובת החברה".

עתיד המל"טים

התעשייה האווירית נחשבת כיום מובילה עולמית בתחום מטוסי הביון ובתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"מים), עם קשת רחבה של כלים, מרחפנים זעירים ומל"טים "מתאבדים" ועד למטוס ההרון TP הענק (המכונה "איתן" בצה"ל), אשר מוטת הכנפיים שלו היא כשל מטוס נוסעים מסוג בואינג 737. 

"אני מאמין שכל דבר שיכול להיות בלתי מאויש – יהיה בסופו של דבר בלתי מאויש", אומר מאור. "תחשוב על כל המחשוב שיש במטוסים. אתה עולה על בואינג 777 מתל אביב לניו יורק, יש קצת עבודה בהמראה, והטייס מתחיל שוב לעבוד בגישה לנחיתה. כל המערכות הן אוטומטיביות. אז מה מפריד בין מטוס כזה למטוס לא מאויש? הבעיה היא בצד הטכני של פעולה בסביבה היברידית, שבה מטוסים מאוישים ובלתי מאוישים טסים אלה לצד אלה. 

"הנושא השני הוא רגולטיבי, בקשר לרשות התעופה האמריקאית ה-FAA: צריך לקחת בחשבון 10 שנים עד שיתקבל רישוי לכלים בלתי מאוישים במשימות של הטסת נוסעים. גם אז יתחילו עם טייס שיישב בתא ליתר ביטחון. 

"דבר נוסף הוא הפסיכולוגיה. קיים מעצור פסיכולוגי שצריך להתגבר עליו, וזו לא מהפכה שתקרה בבת אחת. גם בסלולרי לקח זמן עד לשילוב של מצלמות ואפליקציות. תחום הבלתי מאוישים יתקדם בהדרגה, אבל בסוף התהליך - לדעתי גם רוב המכוניות ייסעו לבד. 

"אני רואה את התע"א מובילה את תחום מטוסי המטען ומטוסי הנוסעים הבלתי מאוישים. זה חלק מהחזון. אני נהנה מהחזון של אלה שקדמו לי - למשל דוד הררי, שהוביל את חזון המל"טים לפני שנים - ומי שיבוא אחרי ייהנה מהחזון שלי".

מה לגבי תחום הסייבר, שגם בו אתם משקיעים המון? אתם רואים ברכה בעמלכם?

"רואים המון ברכה. לדעתי, המודלים העסקיים בסייבר עדיין לא מפותחים. זו טכנולוגיה עם פוטנציאל שאין עליו ויכוח, והיום מפתחים מודלים עסקיים בשבילה. אני לא יכול לדבר על כל ההשקעות שלנו בתחום הזה. איך עושים כסף מסייבר? על זה עובדים כרגע".

תחום הגנת הטילים מתקדם כמצופה עם פרויקטים גדולים כמו ה"ברק 8" וה"חץ 3"?

"מתקדם מצוין. 'ברק 8' כבר נמכר במיליארדי דולרים, להרבה מדינות.

"'חץ 3' הוא פרויקט מאוד מוצלח, למרות שבניסוי לפני כמה חודשים הוחלט לא לבצע שיגור. לא היו בטוחים שטיל המטרה יצא נכון".

בתחום מטוסי המשימה יש עסקאות? 

"יש לנו כמה פרויקטים שנכנסים לשלב היישום. זה מנוע צמיחה רציני, עם פרויקטים של מאות מיליוני דולרים".

איך אתה רואה את התע"א בעוד ארבע שנים?

"אני רואה אותה כחברה, מופרטת עם שינוי בתמהיל. התעשייה האווירית תהיה חברה בריאה מאוד בבורסה, שעושה כסף טוב". 

אולי יעניין אותך גם