"אחד האיומים על ישראל זה שחיקת יתרונותיה האיכותיים"

רגע לפני יום הכיפורים, הפרופסור עוזי ארד, ב"חשבון נפש" על התנהלות הצמרת המדינית-ביטחונית בישראל. ניתוח מיוחד של פורום "אסטרטגיית העל לישראל", שבראשו עומד ארד, גיבש מסמך מיוחד המנסה לנתח את הבעיות עימן מתמודדת המדינה

"אחד האיומים על ישראל זה שחיקת יתרונותיה האיכותיים"

ערב השנה החדשה קיבל פרופ' עוזי ארד אישור מהצנזורה לפרסום ספר חדש שכתב ביחד עם לימור בן- הר על תהליכי קבלת ההחלטות בצמרת המדינית והביטחונית הגבוהה בישראל. הוצאת הספר לאור (על ידי הוצאת "דביר")  עוד צפויה לקחת חודשים ארוכים, אבל כבר אחרי יום הכיפורים צפוי לראות אור מסמך מעניין אחר שגיבש ארד: ניתוח "אסטרטגיית על לישראל", שגובש על ידי צוות בן 50 דמויות מובילות מתחומי הממשל, הביטחון, הכלכלה, החברה והאקדמיה במדינה, במהלך השנה האחרונה.

הספר ("החלטות בצמרת: הקמה וקידומה של המועצה לביטחון לאומי") ופורום "אסטרטגיית העל לישראל" נולדו במידה רבה כתוצאה מתסכולו של פרופ' עוזי ארד משנותיו הארוכות בממסד הישראלי - עשרות שנים בתפקידי מחקר בכירים במוסד, ולאחר מכן כיועץ מדיני בממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו וכראש המטה לביטחון  לאומי בממשלתו השנייה, בתחילת העשור הזה.

ארד מלא ביקורת על תהליכי קבלת החלטות כושלים שמאפיינים את הצמרת הישראלית מאז קום המדינה ועד היום. ערב יום הכיפורים, במעין "חשבון נפש", הוא אינו נשמע אופטימי.

"הספר בוחן את תהליך קבל ההחלטות האסטרטגיות בצמרת של המצומצמת של המדינה, מקום המדינה ועד היום", הוא מספר. "מה קורה במשרד ראש הממשלה קושש הקודשים איפה שנופלות ההחלטות הלכה למעשה. הפורומים משתנים מתקופה לתקופה. למשל, כאשר נופלות ההחלטות  בפורום החווה כמו ההתנתקות, זה הפורום. יש מקורבים אישיים ויש בני משפחה וכאשר הפורום בנושא האיראני, כפי שחשף באחרונה אהוד ברק, אז הפורום הוא קובץ השרים, השמינייה, שתפקדה כמו דבוקה בעשרות אם לא מאות של דיונים בראשות רוה"מ, כאשר אליהם הצטרף קומץ של פקידים בכירים מהצמרת הביטחונית והמטה לביטחון לאומי בתוכם. וכפי שהעיד ברק, בגלל מספר קולות בדרג המיניסטריאלי של הפורום הזה וגם בגלל התנגדותם של הגורמים המקצועיים הבכירים, הפור לעתים נטה לצד אחד.

 "ברק הוא הטוב שבעדים עד עכשיו כי אמנם יש גורמים שונים שחשפו דיונים בפורום הקבינט, אבל עד היום הזה רוב הדיונים בו נותרו חסויים.

"אי אשר לקחת מאהוד ברק את העובדה שהוא היה שר ביטחון אצל ראש הממשלה אהוד אולמרט זמן קצוב והמשיך להיות שר הביטחון במשך ארבע שנים תמימות של ראש הממשלה נתניהו, ומראש הפירמידה של משרד הביטחון תיפקד בדרגה מאוד גבוה של אינטימיות והתייעצות לעיתים בארבע עיניים בלבד עם רוה"מ נתניהו. כשאתה מחבר את זה לרקעו של ברק כמי שכבר היה ראש ממשלה,  רמטכ"ל, שר ביטחון ושר חוץ, הבנתו את הנושא ומעורבותו הישירה, זה  עושה אותו כיום לבכיר ולמוסמך מבין המשתתפים שהעידו על התהליך בנושא האיראני.

"בעדותו התייחס לפרקי רתיחה בשנים 2010-2012 שבהם התקיפה הצבאית הייתה הקרובה מתמיד".

האם היא באמת הייתה קרובה מתמיד? היית אז ראש המל"ל?

"כן . לפי מיטב ידיעתי. יותר קרובה מאשר לפני כן או אחר כך. אם כי הנסיבות השתנו כפי שהעיד ברק. הרמטכ"ל השתנה בין מצב אחד לאחר, ועמדתו של רמטכ"ל היא מכרעת. לפי העדות, המצב שעליו דיווח הרמטכ"ל אשכנזי היה שונה מהמצב שעליו דיווח גנץ, וזה לא השוני היחיד. היו שינוי גם בהרכבי השרים ותנודות בעמדות השרים. זוהי הדינמיקה. ככה מתקבלות החלטות, אבל הצצות כאלה פנימה לא היו עד עכשיו".

לדברי פרופ' ארד, "לא מעט אנשים זעמו על ברק על כך שחשף דברים מתוך הפורום שקרו לפני ארבע שנים, אבל זה לא היה כמו הדלפות מהקבינט שקרו בזמן אמיתי ממש במהלך "צוק איתן", לרבות הדלפות על כוונותינו ויכולותינו כלפי חמאס".

אם הייתה ועדת חקירה אחרי "צוק איתן", הייתה לה לדעתך ביקורת נוקבת?

"'צוק איתן' זו המלחמה הכי ארוכה שהייתה לישראל ושיטת התפקוד בה הייתה מאוד ייחודית, של ראש הממשלה, שיחד עם שר הביטחון והרמטכ"ל, היוו את הגרעין העליון שניהל את המערכה, אבל הקבינט שהוא הרכב השרים המוסמך על פי חוק לקבל החלטות על הפעלת כוח, זומן בקצב שלא היה לו תקדים.

"בתקופות אחרות החלטות התקבלו מחוץ לקבינט, למשל, ההחלטה על ההתנתקות לפני עשר שנים.

"ב'צוק איתן', איזה פלא, במערכה שהייתה  מאוד סטטית, זומן הקבינט 30 פעם, בערך כל יומיים. בקצביות כל כך גבוהה,  וודאי שאתה לא יכול להכין את הישיבות בשיטתיות שנדרשת כולל הכנת מסמכים וסיכומים. לרוב הדיון הוא סקירות מודיעין תוך ריצה. שנית, כמות הדליפות הייתה נוראה. אחת ההדלפות נגעה לסוגיית המפתח מדוע לא נכנסו לעזה למגר את כוחו ההתקפי של החמאס. יש מקום לנתח את סדרי קבלת ההחלטות ממבצע 'שובו אחים' שקדם לצוק איתן' ועד לסוף הלחימה".

האם אין נוסחה מנצחת לתהליך קבלת החלטות נכון בדרג העליון?

"צריך להבין שתחום הביטחון הלאומי הוא אולי המסוכן והקשה ביותר מכל תחומי העשייה שממשל עוסק בו. לא רק מכיוון ששם זה דיני נפשות, ענייני שלום ומלחמה ולא רק בגלל שכאשר יש מלחמה זה גובה מחירים עצומים בחיי אדם, ולא רק בגלל שעולה המון כסף להחזיק את המערכות בתקופות שלום - זה בעיקר משום שמדובר במגרש שבו אויבי המדינה עושים כל שביכולתם כדי לפגוע בה.

"לדוגמא, אם אבו מאזן מבין שיש לישראל אינטרס בהליך מדיני ורוצה בטובנו יבוא לשולחן הדיונים, אבל אם הוא רואה בנו יריב, הוא ישלול מאיתנו את תחום הנוחות הזה, ויהיה לסרבן, וזה מה שהוא עושה כבר שש שנים. הוא הגיע למסקנה שעדיף לו להציב תנאים בלתי סבירים כתנאי לבואו ולדחוק אותנו למצב שאין תהליך מדיני ואנחנו צריכים להסביר ששורי שלום אנחנו.

"במצבים כאלה יש צורך באסטרטגיה, בתכסיסנות, בתמרון. לכן, במצבים האלה אין נוסחאות מנצחות. אתה יודע על נוסחה מנצחת למשחק פוקר? על נוסחה שמבטיחה ניצחון בטניס? זה משחק קבוע שמחייב כל הזמן על התגברות על יריב מתחרה או אויב. לא. ועדיין, יש מקום רב לתבונה של הקברניט ולגישתו לניהול הסיכונים, כדי להגדיל את הסיכוי לקבלת ההחלטות הנכונות".

ביבי-בוגי

"כשאני הייתי ראש המל"ל וראש הממשלה היה נתניהו ושר הביטחון היה ברק", אומר פרופ' ארד,  "אני אמרתי לעצמי שאני עובד אצל מנהלים מנוסים, שכאילו צריך שני מורשי חתימה, ואם מתגבשת על ידם החלטה - אני בתחום הנוחות לגביה. אי אפשר היה לקחת מהם את העובדה ששניהם היו ראשי ממשלה, את הרקע הביטחוני של ברק והרקע המדיני של נתניהו. ביחד הם היו זוג רב עוצמה".

מה לגבי הצמד הנוכחי נתניהו ומשה יעלון?

"זה על פניו צריך להיות זיווג מהספרים. שניהם חברי ליכוד שמכירים זה את זה שנים. בוגי מגיע עם מטען מקצועי בצה"ל, שבו הגיע לקצה הפירמידה, יש את כל האלמנטים של שותפות הדוקה".

האם זה כך? אתה סומך על שיקול דעתם?

"אני נמנעתי מלחרוץ משפט לגבי מה שאני יודע על שיקל הדעת של ראש הממשלה. כלפי חוץ תמיד גיביתי אותו. מבפנים, היו בינינו מחלוקות ולא הייתי 'יס מן'. גם היום, כאשר אני לא עובד את נתניהו, אני לא חופשי להגיד דברים בתחום האישיותי וההתנהגותי שלו. אני לא חורץ משפט. הייתי לצידו חמש שנים בלשכה, ולכן לא אומר אף מילה. את יעלון אני פחות מכיר. אני מכיר אותו כאיש רציני. אדם שניגש אל דברים בכובד ראש לא פזיז לא מתלהם. איש מנוסה. ערכיו הלאומיים הם במקומם. היתר, זה כבר האומנות של התפקוד בחיים, המציאות היא המגרש".

לטענת פרופ' עוזי ארד, ישראל חסרה מאוד תפיסת ביטחון של האסטרטגיה הלאומית. "לאן אנחנו חותרים מדינית? מה התפיסה מדינית שלנו? עם מי אנחנו קושרים שת"פ? עם מי יוצאים למערכה? כיצד מתמרנים מדינית בעולם? מה יחסינו עם הסביבה הקרובה? אין לנו את אותו מסמך שמביא את המדיני והצבאי יחד. למשל, במסמך אסטרטגיית צה"ל שפרסם הרמטכ"ל  איזנקוט לאחרונה חסר מאוד הצד המדיני.

 "אסטרטגיית העל חייבת לחבוק את התחומים האלה. פורום אסטרטגיית העל שהתכנס במוסדות רבים בארץ במהלך השנה האחרונה ביצע את המאמץ החשיבתי, שיפורסם על ידי אנשיו בקרוב.

"ככלל, ניסינו למפות את הבעיות הקרדינליות שניצבות בפני ישראל ומהוות בעיות לישראל בהיותה מדינה, וגם לשרטט את המענים האסטרטגיים שאמורים לקדם את האינטרסים שלה ואת מצבה".

"עשינו זאת בגישה שמוכרת כניתוח חוזקות, חולשות הזדמנויות ואיומים"

אז לאחר כל זאת, מה חשבון הנפש שלך?

"האנגלים כשכתבו לפני חמש שנים את אסטרטגיית הביטחון הלאומי קראו לה 'בריטניה חזקה בעולם סוער'. באחרונה ממליצים שם לשנות את זה ל'בריטניה חזקה בעולם מסוכן'. אם הבריטים חושבים שהם חיים במציאות מסוכנת אז קל וחומר אנחנו, כשהאיומים שלפתחנו הרבה יותר מיידיים ואלימים.

"הבריטי יכול להיאחז בכיסי מצוינות של אנגליה - הם מהמעלה הראשונה. אבל כאשר ישראל אומרת לעצמה אנחנו ה'סטארט-אפ ניישן' ואנחנו טובים במדע, אז איזה אוניברסיטה שלנו נמצאת בעשיריות הראשונות? אף אחת. זה שם דברים קצת בפרופורציות

"בהרבה מובנים הצטיינותנו היא מאוד מצומצמת וכשאתה מדרג אותה ביחד לאחרים לעיתים אתה צריך ליטול קורה מבין עיניך.

"אחד האיומים על ישראל זה שחיקת יתרונותיה האיכותיים. מדובר אותו נדבך שבן גוריון, היחיד ששרטט פעם אסטרטגיה גבוהה על אמת, טען שהוא מכפר על הנחיתות הכמותית שלנו.

"המגמות הן שליליות, גם בהשוואה לעצמנו בעבר וגם בהשוואה ליריבינו. הפערים מצטמצמים, יריבינו גם הם משתפרים. האם אנחנו מחזקים את יתרונותינו האיכותיים? לפי מצב ההשכלה הגבוהה  - לא. לפי רמת החינוך בבתי הספר - לא. זהו איום על מרכיב יסוד של עוצמתנו הכלכלית ואפילו הביטחונית, משום שבמידה רבה עוצמתנו הביטחונית נשענת על יכולותינו הטכנולוגיות, במודיעין ובשדה הקרב.

"בחולשות שלנו, צריך מבט נוקב ומפוכח. למשל, חולשה בולטת שהכול יעידו עליה – היא חוסר יכולת ביצוע של הרשות המבצעת. כאשר אומרים שפחות מ-60 אחוז מהחלטות הממשלה מתממשות, זה כישלון הזרוע המיישמת.

"מיהן המערכות הגדולות של המדינה בביצוע? מערכת הביטחון ומערכת החינוך. הכלכלה היא במידה רבה חופשית. פה כשיש שגשוג, זה לא בגלל הזרוע המבצעת. במקומות שהשירות צריך להינתן הוא רובו ככולו לאומי, יש קלקולים וחריקות בכל אמת מידה. גילינו שמתחייבות רפורמות מהיסוד כמעט בכל מגזר. השירות הציבורי שלנו הוא מאובן, לא מותאם ואוכלות בו חלושות שונות ולא רק פוליטיזציה ושחיתות. זוהי חולשה בולטת.

"בכלכלה שלנו אנחנו משתבחים בפזרנות הכספית בתחומי החינוך והמו"פ אבל הפריון שלנו בולט ברמתו הנמוכה, אי שם במקום ה-60 או ה-70 בעולם. גם אי שוויון בישראל הוא בין החמורים שבמדינות המפותחות. הדבר הזה פוגע לא רק בתחושת הלכידות החברתית אלא גם מחליש את המשק.

"אם אתה מסתכל על סיפור מתווה הגז, אתה לא יכול שלא לבכות את העובדה שהגז נמצא אבל המערכת הממשלתית גוררת רגליים ואין לישראל מדיניות אנרגיה מגובשת אלא טלאים טלאים של דברים חצי אפויים, ואין הסבר למה זה לוקח כל כך הרבה זמן.  זה רק משל. הנזקים בכסף הם עצומים, ואנחנו גורמים אותם לעצמנו ולא האויב.

"אנחנו זריזים למצוא צוררים מבחוץ שרוצים ברעתנו. האם הקרב מול הנשיא האמריקאי מיטיב  לאינטרסים שלנו? זה ראוי לבחינה נוספת.

"חמינאי חזר ואמר לאחרונה שישראל לא תהיה פה בעוד 25 שנה. יש הטוענים כי האיראנים רוצים להשמידנו. אני לא חושב שחמינאי לוקח על עצמו לעשות זאת. רבים מהאיראנים חושבים שישראל תושמד על ידי עצמה כי הם את החולשות רואים. הם אולי מתעלמים מהעוצמות. ואני שואל האם ההתנהלות שלנו קלוקלת? האם אין גרעין של אמת באפשרות שישראל תהיה זאת שתפגע בעצמה?

"יכולתן של מדינות להיות ברגע של חולשה וללקות במחדלים היא מהמפורסמות. על זה בונה חמינאי. ואין סיבה להגיד שזה משולל כל יסוד".

***

הניתוח המלא, יפורסם, כאמור, על ידי הפורום לאסטרטגיית על – בקרוב.

אולי יעניין אותך גם