מיוחד: חיזבאללה תחת אש
אבישי איפרגון בניתוח של מלחמת החיזבאללה, אחרי שחטף אש קטיושות ברובע הדאחיה. מה באמת קורה גם בקרבות של הארגון בסוריה?
הגנה לישראל
| 19/05/2011
חיזבאללה בביירות. צילום: איי.פי
ביום ראשון הותקפו לראשונה מעוזי החיזבאללה ברובע הדאחיה שבדרום ביירות. שתי רקטות גראד שנורו לעבר האיזור גרמו לפציעתם של חמישה אנשים. ההתקפה באה לאחר נאומו של מנהיג חיזבאללה אתמול בו הצהיר בבירור על המשך נכונותו להיאבק בסוריה ולשלם את המחיר והקורבנות הנדרשים לשם כך, ותוך שהוא מגדיר את כוחות המורדים הניצבים מולו (בעיקר כוחות של ארגונים אסלאמיים) ככופרים המשרתים אינטרסים של ארה"ב וישראל.
התקיפה בביירות בוצעה על רקע שלושת המתקפות הגדולות שהנחיתו הצבא הסורי ויחידות הארגון על העיר הסורית אלקוסייר במשך השבוע שעבר, ולאחר שבכירים באופוזיציה הסורית איימו במפורש כי אם לא יפסקו התקפות החיזבאללה אזי יתקפו את מעוזי הארגון בלבנון עצמה.
העיר אלקוסייר היא יעד אסטרטגי עבור שני הצדדים. חשיבותה של העיר נובעת מסמיכותה לצירי תנועה ראשיים המקשרים בין דמשק (שבדרום המדינה) לבין אזורי החוף (שבצפון-מערב המדינה), בהם ממוקם חלק גדול מהאוכלוסיה העלאווית וגם נמלי הים החיוניים להמשך שרידות המשטר (בנמלים אלו עושה שימוש נרחב גם הצבא הרוסי, התומך במשטר).
השליטה על העיר גם מאפשרת העברה חופשית של אספקה בין לבנון לדמשק (גם לשם העברת אמל"ח עבור החיזבאללה), מונעת את השימוש בנתיבים אלו לאספקת נשק ולוחמים למורדים, וגם מבתרת באופן אפקטיבי את השטח שבידי המורדים לשתי מובלעות הנעדרות רצף טריטוריאלי (צפון, דרום), בעוד שהמשטר מגבש לעצמו מסדרון רחב ובטוח בין דרום המדינה לצפונה וגם מכין לעצמו ציר מילוט אפשרי במקרה של קריסה כוללת (חיזבאללה טוען שהלחימה באזור נועדה גם להגנת כפרים שיעים רבים שסבלו מהטרדות של המורדים).
מתקפת החיזבאללה וצבא
שפע קטעי הוידאו הזורמים מזירת הלחימה (גם מעיתונאים זרים וסורים שהוצמדו לכוחות המשטר), והסיקור הנרחב שניתן לה בעיתונות הערבית והבינ"ל מאפשר לעמוד במידה רבה מהלכי הלחימה ועל היבטים שונים בה (תוך נקיטת הזהירות הנדרשת בשל מלחמת המידע הניטשת בין הצדדים, המתבטאת בשפע פרסומים מוגזמים ושקריים).
לאחר עימותים בהיקף מצומצם שהתרחשו בסביבת היער בחודשים האחרונים, ולאחר פרסומים שונים על ההכנות למתקפה, ועל ריכוזי כוחות של חיזבאללה וצבא סוריה באיזור, החלה ההתקפה הראשונה הגדולה על העיר ביום ראשון בשבוע שעבר. לאחר הפצצות אוויריות, והרעשה ארטילרית עזה (המורדים טענו שנורו כ- 50 פגזים ורקטות בדקה), הסתערו היחידות הסוריות (שריון וחי"ר) וכוחות חיזבאללה. ההתקפה על העיר התבצעה ממספר כיוונים, והתוקפים הפעילו גם אמצעי צמ"ה (בעיקר בולדוזרים) על מנת לפרוץ נתיבים לכוחות השריון ולהתגבר על המכשולים שהציבו המורדים. יחידות החיזבאללה אינן מצוידות בטנקים, והן תפקדו במתקפה כיחידות חי"ר, תוך שהארגון מפעיל ירי רקטות (מסוגים שונים) נרחב, וכן ירי ממרגמות – גם מתוך שטח לבנון.
המורדים, שכללו בעיקר לוחמים מיחידות ארגון ג'הבאת אל-נוסרה, בעל האידיאולוגיה המוסלמית-קיצונית, עשו שימוש נרחב בירי נ"ט והצליחו לפגוע בטנקים ובנגמ"שים רבים, חלקם כבר בשלב התנועה אל היעדים. במהלך הפריצה אל תוך העיר נאלצו יחידות המשטר וחיזבאללה להתמודד עם כמות גדולה מאוד של מוקשים, מטענים מסוגים שונים, אש צלפים, מחבלים מתאבדים, ירי נ"ט ותול"רים, מרגמות ומטל"רים 107 מ"מ, מקלעים כבדים ותותחי נ"מ שמותקנו על גבי רכבים קלים, ואפילו מספר טנקי שלל. בנוסף, ע"פ עדויות לוחמי חיזבאללה, נעשה שימוש נרחב ע"י המורדים גם במנהרות, אשר מהן הגיחו הלוחמים וגרמו לאבדות כבדות בקרב חיילי החי"ר הסורים ואנשי חיזבאללה. כוחות המשטר נאלצו לנהל קרב קשה ומרובה אבדות בשטח הבנוי, לעיתים תוך כדי מלחמה על כל בית ובית.
נראה כי היעדרה של יכולת אש מדויקת (ארטילרית/מהאוויר) אילץ את יחידות המשטר להיכנס ללחימה מורכבת מול מוקדי התנגדות רבים, תוך שהן סופגות אבדות משמעותיות.
יחד עם זאת, ועל אף האבדות הרבות שנגרמו לכוחות התוקפים, הרי שכח האש העדיף בהרבה שלהם, רמת ארגונם וציודם, השימוש בכוחות שריון, ביחד עם העדיפות הכמותית המקומית הניכרת שהצליחו לייצר בגזרות הפריצה, הביאו להישגים משמעותיים, ונראה שעם תום המתקפה הראשונה רוב שטח העיר נפל בידיהם.
ההתקפות הנוספות
בימים שני-רביעי בשבוע שעבר נמשכה לחימה בעצימות נמוכה יותר, הפגזות הדדיות ופשיטות מקומיות, בהן ספגו שני הצדדים אבידות נוספות. במקביל נערכו שני הצדדים להמשך המתקפה. המורדים בעיר פרסמו קריאה לכוחות האופוזיציה ברחבי המדינה, ואכן יחידות שונות זרמו לעיר, וחלקן הצליחו להגיע אליה על אף העובדה שהצבא הסורי שולט במרבית השטח המקיף אותה.
גם הסורים וארגון החיזבאללה הזרימו כוחות נוספים לאזור (נראה כי חלק מהתגבורות הותקפו מן המארב ע"י המורדים), וביום חמישי החלה ההתקפה השניה. גם התקפה זו התבצעה ממספר כיוונים שונים, וקדמו לה הפצצות מהאוויר והרעשה ארטילרית. אולם, לאחר שעות רבות של לחימה בלב השטח הבנוי התברר כי הישגיהם של התוקפים לא הביאו לשינוי מהותי בתמונת המצב, והושגו במחיר דמים גבוה.
ההתקפה השלישית והאחרונה (נכון לרגע כתיבת שורות אלו) אירעה ביום השבת. יחידות הצבא הסורי והחיזבאללה תקפו את השטח שבשליטת המורדים מחמישה כיוונים עיקריים, ובמהלכה ספג החיזבאללה עשרות אבדות נוספות (הרוגים ופצועים), תוך שהוא משיג הישגים דלים למדי.
נכון לעכשיו, ההערכה היא שכשני שליש משטח העיר נתון לשליטת המשטר, ונעשות הכנות שונות (כולל הזרמת תגבורות) לקראת התקפה נוספת. יש לציין כי נראה שלשני הצדדים רצון עז להמשיך בלחימה, הן בשל חשיבותה האסטרטגית של העיר והן ממניעים דתיים.
ראשית, נראה כי הסד"כ הכולל שהפעילו הסורים במתקפה הראשונה לא עלה על 2-3 גדודי חי"ר/מיליציות, וזאת בנוסף לכוחות החיזבאללה שמנו כ-1000-1500 לוחמים. בנוסף הפעילו הסורים כ- 70-100 טנקים – 2-3 גדודי שריון (יתכן שמספר היחידות "על הנייר" היה גדול יותר, אולם בשל האבידות והעריקות הרבות שסובל מהן הצבא, הדבר מתבטא בכמות קטנה יחסית של אמצעי לחימה ולוחמים שהוטלו בפועל לקרב). כאשר יחידות השריון מופעלות במפוצל, לרוב במאמץ מחלקתי-פלוגתי.
עוד נראה כי כמות אמצעי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) הייתה קטנה מדי, ורמת שיתוף הפעולה בין גורמי התמרון (שריון, חי"ר, ארטילריה והנדסה קרבית) הינה נמוכה. פעמים רבות ניתן לראות בסרטוני הוידאו לחימה חסרת סיכוי של צמדי טנקים, ואף של טנקים מבודדים, חסרי כל סיוע של לוחמי חי"ר והנדסה, או חיפוי ארטילרי, בלב האיזורים הבנויים, מול לוחמי האופוזיציה המפעילים נגדם נשק נ"ט מסוגים שונים ומטעני חבלה. אופן הפעלה זה הביא לאבידות ניכרות בקרב השריון הסורי, במיוחד על רקע היעדרו של מיגון נ"ט אצל רובם הגדול של הטנקים
(כפי שהערתי כבר במאמר קודם שפורסם באתר זה "התפוררות הצבא הסורי - ההשפעה על איראן".
בנוסף, נראה בבירור כי חלק גדול מהכוחות החי"ר התוקפים אינם מיומנים דיים בלחימה בשטח בנוי (תנועות רועשות, לא מאובטחות, של חיילים רבים הנעים בצפיפות ועוד ועוד) ובהתמודדות עם מיקוש ומטענים. יש לציין כי ככלל, כוחות הקומנדו בצבא הסורי הם שמיועדים לפעול ככוחות בטחון פנים, וסביר להניח שהם עוברים גם אימוני לש"ב, אך לא נראה כי בקרבות אלו הופעלו יחידות קומנדו בסד"כ משמעותי, אלא בעיקר יחידות חי"ר או יחידות מיליציוניות, שרמתן בלוחמה בשטח בנוי נמוכה, בשילוב עם יחידות חיזבאללה (שרוב אנשיהן עוברים אימוני לש"ב בסיסיים בלבד, בעוד שיחידות העלית של הארגון מוצבות באזור דמשק).
רמת שיתוף הפעולה הנמוכה בין היחידות השונות בצבא הסורי, נובעת ככל הנראה משילובן אד-הוק לצורך הפעולה (ללא תיאום ואימונים מוקדמים), מהירידה הכוללת ביכולתו וכשירותו של הצבא הסורי והפערים הרבים שנוצרו ביחידותיו. קרוב לוודאי שלא נעשו גם שום אימונים מוקדמים עם כוחות החיזבאללה (עובדה שגרמה לנפגעים רבים מ"אש ידידותית" – ראה בהמשך).
שילוב חיל האוויר הסורי בלחימה רחוק מלהוות גורם מכריע. היעדרו של נשק חכם ויכולת פגיעה מדויקת, מביאה אותו להפצצות חסרות אבחנה, שגורמות בעיקר להרג אזרחים רבים, תוך שימוש באמצעי הרג המוני כדוגמת פצצות דלק-אוויר. נראה כי במצבו הנוכחי חיל אוויר זה אינו מסוגל כלל להוציא לפועל סיוע אוויר קרוב, לטובת "פיצוח" אפקטיבי של מוקדי התנגדות.
מסוקי הקרב של הצבא הסורי, הגאזל והמי-24, החמושים בטילים מדויקים -שיכלו להעניק סיוע ממשי וצמוד לכוחות הקרקע, אינם משתתפים כלל בלחימה. לעומת זאת, נעשה שימוש במסוקי תובלה להטלת חביות נפץ מוצנחות על ריכוזי האוכלוסייה האזרחית בעיר.
אבדות החיזבאללה
אחד הנושאים המרכזיים ביותר בדיווחים השונים והרבים הינו האבדות הכבדות שספג הארגון בלחימה העזה בשטח הבנוי. כבר לאחר ההתקפה הראשונה נפוצה חרושת שמועות על הרוגים רבים, אשר מספרים נע בין 4 (לפי נתוני הארגון) ל- 400 (!).
ככל שעבר הזמן התבררה התמונה המדויקת, ונראה כי הארגון ספג בהתקפה הראשונה כ- 100 אבדות, מתוכן כ- 25 הרוגים (למעלה מ- 60 מפצועי הארגון פונו לבתי חולים בלבנון, ואחד מהם אף פירסם בקשה לתרומות דם). מספר אבידות דומה היה גם לכוחות הסורים, ונראה כי בקרב המורדים היה מספר האבדות גבוה הרבה יותר. במשך הימים שני-רביעי ספג החיזבאללה אבדות משמעותיות נוספות, ובמהלך ההתקפות בימי חמישי ושבת נגרמו לו אבדות כבדות (גם לפי דבריהם של גורמים המקורבים לארגון). בסך הכל, ניתן להעריך כי הארגון ספג עד היום בלחימה באלקוסייר כ- 100-150 הרוגים, וכ- 300-400 פצועים. בין ההרוגים והפצועים גם מפקדים בכירים בארגון.
מן הדיווחים והעדויות השונות נראה כי אחד הגורמים המשמעותיים לאבידות המרובות של הארגון הינו אש ידידותית. נראה כי השילוב של לוחמי החי"ר של חיזבאללה עם מסגרות החי"ר והשריון הסוריות, ללא קיומם של אימונים מוקדמים, וללא גיבוש נהלים לשיתוף פעולה ותורת לחימה משותפת, וחוסר ההיכרות בין המפקדים והכוחות, גרמו לאבידות רבות בשל טעויות בזיהוי בשטח הבנוי והמורכב ללחימה.
חשוב לציין כי יחידות נוספות של החיזבאללה נוטלות חלק פעיל בלחימה באזורים נוספים בסוריה. בכנס הרצליה, לפני כשלושה חודשים, חשף ראש אמ"ן כי מאות לוחמים מיחידותיו המיוחדות של החיזבאללה נוטלים חלק בלחימה באיזור דמשק, ועשרות מהרוגי הארגון נקברו בחשאי [מהדיווחים בתקשורת הערבית, נראה כי הלחימה מתבצעת בעיקר באל סיידה זינאב - מקום המקודש לשיעים, מהווה עבורם מוקד עליה לרגל, ואשר שימש במשך השנים, ע"פ פרסומים שונים, כמרכז של המודיעין האיראני – א.אפרגון].
כמו כן משתתפים כוחות החיזבאללה גם בלחימה בדרום סוריה, וגם בה נראה שהם סופגים אבדות משמעותיות. להערכתי מספר לוחמי החיזבאללה בדמשק ובדרום המדינה מגיע לכ- 1500-2000.
מעורבותו הגוברת והולכת של החיזבאללה בלחימה הממושכת באזורים השונים ברחבי סוריה, הצורך לאבטח את צירי התנועה (לשם העברות הנשק, האספקה והלוחמים) הארוכים, ואת הגבול הלבנוני (מפני חדירות והתקפות של המורדים), והאבדות המרובות שנגרמו לו בשל מעורבותו העמוקה בלחימה בסוריה (עד היום כ- 1000-1500 הרוגים ופצועים), מהווים אתגר גדול עבור הסד"כ המצומצם העומד לרשות הארגון. נראה כי זהו הרקע לדיווחים בתקשורת הערבית על מאות סטודנטים שלמדו במימון של חיזבאללה, ועזבו את ספסל הלימודים במפתיע, לטובת אימונים והתכוננות ללחימה באיזור אלקוסייר. כמו כן פרסם הארגון לאחרונה קריאה לשיעים בעיראק, איראן ומדינות נוספות להתגייס לארגון, וידוע כי הוא מנהל מסע גיוס (גם בכפייה ובאיומים) בקרב האוכלוסייה בלבנון, ואף בקרב פליטים סורים שהגיעו למדינה. דבריו של מנהיג הארגון, בנאומו במוצאי שבת, כי אם ירצה יזרמו לסוריה עשרות אלפי לוחמים, אינם אלא דברי רהב.
המלכוד של חיזבאללה
חיזבאללה מצוי כיום במלכוד מורכב וקשה. מחד גיסא רצונו של הארגון הוא להתמקד בעיקר בחזית מול ישראל, ולהמשיך ולבסס את כוחו הפוליטי והצבאי בלבנון. אולם, מאידך גיסא, סוריה הינה השותפה האסטרטגית של הארגון, והיא היוותה עבורו במשך שנים רבות את "תעודת הביטוח" מול מתקפה ישראלית כוללת בלבנון שתביא לחיסולו. תמיכתו הבלתי מסויגת של המשטר הסורי בארגון, היא זו שהביאה גם לביצור מעמדו בלבנון.
סוריה היא "צינור החמצן" של החיזבאללה – דרך שדות התעופה ונמלי הים שלה, מועבר רוב הנשק מאיראן. בנוסף לכך, סוריה עצמה סיפקה לחיזבאללה מגוון אמצעי לחימה בכמויות גדולות – ביניהם טילי נ"ט קטלניים שחדרו את השריון של טנקי המרכבה סימן 4 החדישים במלחמת לבנון השנייה, וכן כמויות גדולות של רקטות לטווח בינוני מדגמי "ראאד" (בקוטר 220 מ"מ – לטווח של כ- 70 ק"מ) ו"חייבר" (בקוטר 302 מ"מ – לטווח של כ- 100 ק"מ) ואמצעי לחימה נוספים.
לאחר שבלילה הראשון באותה מלחמה, תקף צה"ל את רוב משגרי הפאג'ר שסופקו ע"י איראן, השתמש החיזבאללה בעיקר ברקטות הסוריות. עשרות רבות מהן שוגרו לעבר חיפה והקריות, עפולה וערים נוספות (הפגיעה הקטלנית במוסך הרכבת בחיפה, בה נרצחו 8 יהודים, נגרמה ע"י רקטה סורית מדגם "ראאד"). לפיכך, נפילתו של המשטר הסורי תהווה מכה אנושה לארגון. יש לציין כי גורם משמעותי ביותר בהגברת המעורבות של חיזבאללה בלחימה הינה הלחץ האיראני הכבד על הארגון. בנוסף למעורבות הקרבית הישירה של חיזבאללה בלחימה, מסייע הארגון למשטר הסורי גם במניעת הברחות נשק ולוחמים מלבנון, ייעוץ אסטרטגי, ובאימונים (בעיקר ליחידות המיליציה).
החיזבאללה בשפל
נראה כי ארגון החיזבאללה מצוי כיום באחת מנקודות השפל הנמוכות ביותר שלו מאז הקמתו. ברחבי העולם הערבי, שראה בו גיבור שנלחם בישראל בלא שהובס, נמתחת עליו כיום בקורת קשה ביותר בשל תמיכתו במשטר אסד הרצחני (בחריין אף הגדירה אותו כארגון טרור). תדמיתו כארגון בעל יושרה ציבורית ואמינות שמשרת רק את מטרות העם הלבנוני, נפגעה קשות, ובלבנון גובר החשש כי הארגון עתיד לסבך את המדינה בעימות שאין לה כל קשר אליו או לדרדר שוב את המצב מול ישראל.
ישנם דיווחים רבים גם על אנשי חיזבאללה שמסרבים להשתתף בלחימה, עריקות, וביקורת פנימית קשה בקרב מפקדי ולוחמי הארגון על התמיכה במשטר הטובח במוסלמים ללא רחם. גם בני משפחותיהם של חלק מההרוגים הביעו ביקורת פומבית קשה נגד מנהיג חיזבאללה.
בנוסף לכך, המעורבות בלחימה בסוריה, הביאה גם להגברת המתח העדתי בתוך לבנון בין השיעים לסונים, ולעימותים חמושים, פיגועים הדדיים והתגברות של חטיפות אזרחים משני המחנות. בעיר טריפולי לבדה, נהרגו בשבוע האחרון כ- 30 אנשים, ונפצעו כ- 250, בקרבות בין הסונים לעלאווים, שפרצו לאחר מתקפת החיזבאללה, ובלבנון נשמעת כיום דרישה גוברת והולכת לפרק את הארגון מנשקו.
בזירה הבין לאומית, פרסום תוצאות החקירה של הפיגוע בבורגס, בו נרצחו חמישה יהודים, הביאו את בולגריה להאשמת הארגון בביצוע הפיגוע. חקירת נסיון הפיגוע בקפריסין (שסוכל בהצלחה באמצע השנה שעברה) הובילה לתוצאות דומות, ועל רקע המעורבות בלחימה בסוריה, הודיעו צרפת, בריטניה וגרמניה כי הן עומדות להכריז על ארגון החיזבאללה כארגון טרור (דבר שיקשה מאוד גם על התנהלותו הפוליטית בלבנון). בהיבט הצבאי ספג הארגון אבידות רבות מאוד, וחלק משמעותי מכוחו מרותק לחזית הסורית.
מעורבותו ההולכת ומעמיקה של הארגון בלחמיה בסוריה גורמת להתבטאויות קשות ביותר של מנהיגי המורדים נגדו וליצירת איבה עמוקה בינו לבין רובה הגדול של האוכלוסייה הסורית, ונראה כי הארגון יוסיף לשקוע בביצה הסורית, תוך כדי שחיקה נוספת בכוחו ומעמדו בלבנון ובעולם הערבי.
הכותב הינו חוקר ופרשן לעניני צבא ובטחון, מתמחה בצבאות ערב ואיראן, טק"ק ונל"ק
ביום ראשון הותקפו לראשונה מעוזי החיזבאללה ברובע הדאחיה שבדרום ביירות. שתי רקטות גראד שנורו לעבר האיזור גרמו לפציעתם של חמישה אנשים. ההתקפה באה לאחר נאומו של מנהיג חיזבאללה אתמול בו הצהיר בבירור על המשך נכונותו להיאבק בסוריה ולשלם את המחיר והקורבנות הנדרשים לשם כך, ותוך שהוא מגדיר את כוחות המורדים הניצבים מולו (בעיקר כוחות של ארגונים אסלאמיים) ככופרים המשרתים אינטרסים של ארה"ב וישראל.
התקיפה בביירות בוצעה על רקע שלושת המתקפות הגדולות שהנחיתו הצבא הסורי ויחידות הארגון על העיר הסורית אלקוסייר במשך השבוע שעבר, ולאחר שבכירים באופוזיציה הסורית איימו במפורש כי אם לא יפסקו התקפות החיזבאללה אזי יתקפו את מעוזי הארגון בלבנון עצמה.
העיר אלקוסייר היא יעד אסטרטגי עבור שני הצדדים. חשיבותה של העיר נובעת מסמיכותה לצירי תנועה ראשיים המקשרים בין דמשק (שבדרום המדינה) לבין אזורי החוף (שבצפון-מערב המדינה), בהם ממוקם חלק גדול מהאוכלוסיה העלאווית וגם נמלי הים החיוניים להמשך שרידות המשטר (בנמלים אלו עושה שימוש נרחב גם הצבא הרוסי, התומך במשטר).
השליטה על העיר גם מאפשרת העברה חופשית של אספקה בין לבנון לדמשק (גם לשם העברת אמל"ח עבור החיזבאללה), מונעת את השימוש בנתיבים אלו לאספקת נשק ולוחמים למורדים, וגם מבתרת באופן אפקטיבי את השטח שבידי המורדים לשתי מובלעות הנעדרות רצף טריטוריאלי (צפון, דרום), בעוד שהמשטר מגבש לעצמו מסדרון רחב ובטוח בין דרום המדינה לצפונה וגם מכין לעצמו ציר מילוט אפשרי במקרה של קריסה כוללת (חיזבאללה טוען שהלחימה באזור נועדה גם להגנת כפרים שיעים רבים שסבלו מהטרדות של המורדים).
מתקפת החיזבאללה וצבא
שפע קטעי הוידאו הזורמים מזירת הלחימה (גם מעיתונאים זרים וסורים שהוצמדו לכוחות המשטר), והסיקור הנרחב שניתן לה בעיתונות הערבית והבינ"ל מאפשר לעמוד במידה רבה מהלכי הלחימה ועל היבטים שונים בה (תוך נקיטת הזהירות הנדרשת בשל מלחמת המידע הניטשת בין הצדדים, המתבטאת בשפע פרסומים מוגזמים ושקריים).
לאחר עימותים בהיקף מצומצם שהתרחשו בסביבת היער בחודשים האחרונים, ולאחר פרסומים שונים על ההכנות למתקפה, ועל ריכוזי כוחות של חיזבאללה וצבא סוריה באיזור, החלה ההתקפה הראשונה הגדולה על העיר ביום ראשון בשבוע שעבר. לאחר הפצצות אוויריות, והרעשה ארטילרית עזה (המורדים טענו שנורו כ- 50 פגזים ורקטות בדקה), הסתערו היחידות הסוריות (שריון וחי"ר) וכוחות חיזבאללה. ההתקפה על העיר התבצעה ממספר כיוונים, והתוקפים הפעילו גם אמצעי צמ"ה (בעיקר בולדוזרים) על מנת לפרוץ נתיבים לכוחות השריון ולהתגבר על המכשולים שהציבו המורדים. יחידות החיזבאללה אינן מצוידות בטנקים, והן תפקדו במתקפה כיחידות חי"ר, תוך שהארגון מפעיל ירי רקטות (מסוגים שונים) נרחב, וכן ירי ממרגמות – גם מתוך שטח לבנון.
המורדים, שכללו בעיקר לוחמים מיחידות ארגון ג'הבאת אל-נוסרה, בעל האידיאולוגיה המוסלמית-קיצונית, עשו שימוש נרחב בירי נ"ט והצליחו לפגוע בטנקים ובנגמ"שים רבים, חלקם כבר בשלב התנועה אל היעדים. במהלך הפריצה אל תוך העיר נאלצו יחידות המשטר וחיזבאללה להתמודד עם כמות גדולה מאוד של מוקשים, מטענים מסוגים שונים, אש צלפים, מחבלים מתאבדים, ירי נ"ט ותול"רים, מרגמות ומטל"רים 107 מ"מ, מקלעים כבדים ותותחי נ"מ שמותקנו על גבי רכבים קלים, ואפילו מספר טנקי שלל. בנוסף, ע"פ עדויות לוחמי חיזבאללה, נעשה שימוש נרחב ע"י המורדים גם במנהרות, אשר מהן הגיחו הלוחמים וגרמו לאבדות כבדות בקרב חיילי החי"ר הסורים ואנשי חיזבאללה. כוחות המשטר נאלצו לנהל קרב קשה ומרובה אבדות בשטח הבנוי, לעיתים תוך כדי מלחמה על כל בית ובית.
נראה כי היעדרה של יכולת אש מדויקת (ארטילרית/מהאוויר) אילץ את יחידות המשטר להיכנס ללחימה מורכבת מול מוקדי התנגדות רבים, תוך שהן סופגות אבדות משמעותיות.
יחד עם זאת, ועל אף האבדות הרבות שנגרמו לכוחות התוקפים, הרי שכח האש העדיף בהרבה שלהם, רמת ארגונם וציודם, השימוש בכוחות שריון, ביחד עם העדיפות הכמותית המקומית הניכרת שהצליחו לייצר בגזרות הפריצה, הביאו להישגים משמעותיים, ונראה שעם תום המתקפה הראשונה רוב שטח העיר נפל בידיהם.
ההתקפות הנוספות
בימים שני-רביעי בשבוע שעבר נמשכה לחימה בעצימות נמוכה יותר, הפגזות הדדיות ופשיטות מקומיות, בהן ספגו שני הצדדים אבידות נוספות. במקביל נערכו שני הצדדים להמשך המתקפה. המורדים בעיר פרסמו קריאה לכוחות האופוזיציה ברחבי המדינה, ואכן יחידות שונות זרמו לעיר, וחלקן הצליחו להגיע אליה על אף העובדה שהצבא הסורי שולט במרבית השטח המקיף אותה.
גם הסורים וארגון החיזבאללה הזרימו כוחות נוספים לאזור (נראה כי חלק מהתגבורות הותקפו מן המארב ע"י המורדים), וביום חמישי החלה ההתקפה השניה. גם התקפה זו התבצעה ממספר כיוונים שונים, וקדמו לה הפצצות מהאוויר והרעשה ארטילרית. אולם, לאחר שעות רבות של לחימה בלב השטח הבנוי התברר כי הישגיהם של התוקפים לא הביאו לשינוי מהותי בתמונת המצב, והושגו במחיר דמים גבוה.
ההתקפה השלישית והאחרונה (נכון לרגע כתיבת שורות אלו) אירעה ביום השבת. יחידות הצבא הסורי והחיזבאללה תקפו את השטח שבשליטת המורדים מחמישה כיוונים עיקריים, ובמהלכה ספג החיזבאללה עשרות אבדות נוספות (הרוגים ופצועים), תוך שהוא משיג הישגים דלים למדי.
נכון לעכשיו, ההערכה היא שכשני שליש משטח העיר נתון לשליטת המשטר, ונעשות הכנות שונות (כולל הזרמת תגבורות) לקראת התקפה נוספת. יש לציין כי נראה שלשני הצדדים רצון עז להמשיך בלחימה, הן בשל חשיבותה האסטרטגית של העיר והן ממניעים דתיים.
ראשית, נראה כי הסד"כ הכולל שהפעילו הסורים במתקפה הראשונה לא עלה על 2-3 גדודי חי"ר/מיליציות, וזאת בנוסף לכוחות החיזבאללה שמנו כ-1000-1500 לוחמים. בנוסף הפעילו הסורים כ- 70-100 טנקים – 2-3 גדודי שריון (יתכן שמספר היחידות "על הנייר" היה גדול יותר, אולם בשל האבידות והעריקות הרבות שסובל מהן הצבא, הדבר מתבטא בכמות קטנה יחסית של אמצעי לחימה ולוחמים שהוטלו בפועל לקרב). כאשר יחידות השריון מופעלות במפוצל, לרוב במאמץ מחלקתי-פלוגתי.
עוד נראה כי כמות אמצעי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) הייתה קטנה מדי, ורמת שיתוף הפעולה בין גורמי התמרון (שריון, חי"ר, ארטילריה והנדסה קרבית) הינה נמוכה. פעמים רבות ניתן לראות בסרטוני הוידאו לחימה חסרת סיכוי של צמדי טנקים, ואף של טנקים מבודדים, חסרי כל סיוע של לוחמי חי"ר והנדסה, או חיפוי ארטילרי, בלב האיזורים הבנויים, מול לוחמי האופוזיציה המפעילים נגדם נשק נ"ט מסוגים שונים ומטעני חבלה. אופן הפעלה זה הביא לאבידות ניכרות בקרב השריון הסורי, במיוחד על רקע היעדרו של מיגון נ"ט אצל רובם הגדול של הטנקים
(כפי שהערתי כבר במאמר קודם שפורסם באתר זה "התפוררות הצבא הסורי - ההשפעה על איראן".
בנוסף, נראה בבירור כי חלק גדול מהכוחות החי"ר התוקפים אינם מיומנים דיים בלחימה בשטח בנוי (תנועות רועשות, לא מאובטחות, של חיילים רבים הנעים בצפיפות ועוד ועוד) ובהתמודדות עם מיקוש ומטענים. יש לציין כי ככלל, כוחות הקומנדו בצבא הסורי הם שמיועדים לפעול ככוחות בטחון פנים, וסביר להניח שהם עוברים גם אימוני לש"ב, אך לא נראה כי בקרבות אלו הופעלו יחידות קומנדו בסד"כ משמעותי, אלא בעיקר יחידות חי"ר או יחידות מיליציוניות, שרמתן בלוחמה בשטח בנוי נמוכה, בשילוב עם יחידות חיזבאללה (שרוב אנשיהן עוברים אימוני לש"ב בסיסיים בלבד, בעוד שיחידות העלית של הארגון מוצבות באזור דמשק).
רמת שיתוף הפעולה הנמוכה בין היחידות השונות בצבא הסורי, נובעת ככל הנראה משילובן אד-הוק לצורך הפעולה (ללא תיאום ואימונים מוקדמים), מהירידה הכוללת ביכולתו וכשירותו של הצבא הסורי והפערים הרבים שנוצרו ביחידותיו. קרוב לוודאי שלא נעשו גם שום אימונים מוקדמים עם כוחות החיזבאללה (עובדה שגרמה לנפגעים רבים מ"אש ידידותית" – ראה בהמשך).
שילוב חיל האוויר הסורי בלחימה רחוק מלהוות גורם מכריע. היעדרו של נשק חכם ויכולת פגיעה מדויקת, מביאה אותו להפצצות חסרות אבחנה, שגורמות בעיקר להרג אזרחים רבים, תוך שימוש באמצעי הרג המוני כדוגמת פצצות דלק-אוויר. נראה כי במצבו הנוכחי חיל אוויר זה אינו מסוגל כלל להוציא לפועל סיוע אוויר קרוב, לטובת "פיצוח" אפקטיבי של מוקדי התנגדות.
מסוקי הקרב של הצבא הסורי, הגאזל והמי-24, החמושים בטילים מדויקים -שיכלו להעניק סיוע ממשי וצמוד לכוחות הקרקע, אינם משתתפים כלל בלחימה. לעומת זאת, נעשה שימוש במסוקי תובלה להטלת חביות נפץ מוצנחות על ריכוזי האוכלוסייה האזרחית בעיר.
אבדות החיזבאללה
אחד הנושאים המרכזיים ביותר בדיווחים השונים והרבים הינו האבדות הכבדות שספג הארגון בלחימה העזה בשטח הבנוי. כבר לאחר ההתקפה הראשונה נפוצה חרושת שמועות על הרוגים רבים, אשר מספרים נע בין 4 (לפי נתוני הארגון) ל- 400 (!).
ככל שעבר הזמן התבררה התמונה המדויקת, ונראה כי הארגון ספג בהתקפה הראשונה כ- 100 אבדות, מתוכן כ- 25 הרוגים (למעלה מ- 60 מפצועי הארגון פונו לבתי חולים בלבנון, ואחד מהם אף פירסם בקשה לתרומות דם). מספר אבידות דומה היה גם לכוחות הסורים, ונראה כי בקרב המורדים היה מספר האבדות גבוה הרבה יותר. במשך הימים שני-רביעי ספג החיזבאללה אבדות משמעותיות נוספות, ובמהלך ההתקפות בימי חמישי ושבת נגרמו לו אבדות כבדות (גם לפי דבריהם של גורמים המקורבים לארגון). בסך הכל, ניתן להעריך כי הארגון ספג עד היום בלחימה באלקוסייר כ- 100-150 הרוגים, וכ- 300-400 פצועים. בין ההרוגים והפצועים גם מפקדים בכירים בארגון.
מן הדיווחים והעדויות השונות נראה כי אחד הגורמים המשמעותיים לאבידות המרובות של הארגון הינו אש ידידותית. נראה כי השילוב של לוחמי החי"ר של חיזבאללה עם מסגרות החי"ר והשריון הסוריות, ללא קיומם של אימונים מוקדמים, וללא גיבוש נהלים לשיתוף פעולה ותורת לחימה משותפת, וחוסר ההיכרות בין המפקדים והכוחות, גרמו לאבידות רבות בשל טעויות בזיהוי בשטח הבנוי והמורכב ללחימה.
חשוב לציין כי יחידות נוספות של החיזבאללה נוטלות חלק פעיל בלחימה באזורים נוספים בסוריה. בכנס הרצליה, לפני כשלושה חודשים, חשף ראש אמ"ן כי מאות לוחמים מיחידותיו המיוחדות של החיזבאללה נוטלים חלק בלחימה באיזור דמשק, ועשרות מהרוגי הארגון נקברו בחשאי [מהדיווחים בתקשורת הערבית, נראה כי הלחימה מתבצעת בעיקר באל סיידה זינאב - מקום המקודש לשיעים, מהווה עבורם מוקד עליה לרגל, ואשר שימש במשך השנים, ע"פ פרסומים שונים, כמרכז של המודיעין האיראני – א.אפרגון].
כמו כן משתתפים כוחות החיזבאללה גם בלחימה בדרום סוריה, וגם בה נראה שהם סופגים אבדות משמעותיות. להערכתי מספר לוחמי החיזבאללה בדמשק ובדרום המדינה מגיע לכ- 1500-2000.
מעורבותו הגוברת והולכת של החיזבאללה בלחימה הממושכת באזורים השונים ברחבי סוריה, הצורך לאבטח את צירי התנועה (לשם העברות הנשק, האספקה והלוחמים) הארוכים, ואת הגבול הלבנוני (מפני חדירות והתקפות של המורדים), והאבדות המרובות שנגרמו לו בשל מעורבותו העמוקה בלחימה בסוריה (עד היום כ- 1000-1500 הרוגים ופצועים), מהווים אתגר גדול עבור הסד"כ המצומצם העומד לרשות הארגון. נראה כי זהו הרקע לדיווחים בתקשורת הערבית על מאות סטודנטים שלמדו במימון של חיזבאללה, ועזבו את ספסל הלימודים במפתיע, לטובת אימונים והתכוננות ללחימה באיזור אלקוסייר. כמו כן פרסם הארגון לאחרונה קריאה לשיעים בעיראק, איראן ומדינות נוספות להתגייס לארגון, וידוע כי הוא מנהל מסע גיוס (גם בכפייה ובאיומים) בקרב האוכלוסייה בלבנון, ואף בקרב פליטים סורים שהגיעו למדינה. דבריו של מנהיג הארגון, בנאומו במוצאי שבת, כי אם ירצה יזרמו לסוריה עשרות אלפי לוחמים, אינם אלא דברי רהב.
המלכוד של חיזבאללה
חיזבאללה מצוי כיום במלכוד מורכב וקשה. מחד גיסא רצונו של הארגון הוא להתמקד בעיקר בחזית מול ישראל, ולהמשיך ולבסס את כוחו הפוליטי והצבאי בלבנון. אולם, מאידך גיסא, סוריה הינה השותפה האסטרטגית של הארגון, והיא היוותה עבורו במשך שנים רבות את "תעודת הביטוח" מול מתקפה ישראלית כוללת בלבנון שתביא לחיסולו. תמיכתו הבלתי מסויגת של המשטר הסורי בארגון, היא זו שהביאה גם לביצור מעמדו בלבנון.
סוריה היא "צינור החמצן" של החיזבאללה – דרך שדות התעופה ונמלי הים שלה, מועבר רוב הנשק מאיראן. בנוסף לכך, סוריה עצמה סיפקה לחיזבאללה מגוון אמצעי לחימה בכמויות גדולות – ביניהם טילי נ"ט קטלניים שחדרו את השריון של טנקי המרכבה סימן 4 החדישים במלחמת לבנון השנייה, וכן כמויות גדולות של רקטות לטווח בינוני מדגמי "ראאד" (בקוטר 220 מ"מ – לטווח של כ- 70 ק"מ) ו"חייבר" (בקוטר 302 מ"מ – לטווח של כ- 100 ק"מ) ואמצעי לחימה נוספים.
לאחר שבלילה הראשון באותה מלחמה, תקף צה"ל את רוב משגרי הפאג'ר שסופקו ע"י איראן, השתמש החיזבאללה בעיקר ברקטות הסוריות. עשרות רבות מהן שוגרו לעבר חיפה והקריות, עפולה וערים נוספות (הפגיעה הקטלנית במוסך הרכבת בחיפה, בה נרצחו 8 יהודים, נגרמה ע"י רקטה סורית מדגם "ראאד"). לפיכך, נפילתו של המשטר הסורי תהווה מכה אנושה לארגון. יש לציין כי גורם משמעותי ביותר בהגברת המעורבות של חיזבאללה בלחימה הינה הלחץ האיראני הכבד על הארגון. בנוסף למעורבות הקרבית הישירה של חיזבאללה בלחימה, מסייע הארגון למשטר הסורי גם במניעת הברחות נשק ולוחמים מלבנון, ייעוץ אסטרטגי, ובאימונים (בעיקר ליחידות המיליציה).
החיזבאללה בשפל
נראה כי ארגון החיזבאללה מצוי כיום באחת מנקודות השפל הנמוכות ביותר שלו מאז הקמתו. ברחבי העולם הערבי, שראה בו גיבור שנלחם בישראל בלא שהובס, נמתחת עליו כיום בקורת קשה ביותר בשל תמיכתו במשטר אסד הרצחני (בחריין אף הגדירה אותו כארגון טרור). תדמיתו כארגון בעל יושרה ציבורית ואמינות שמשרת רק את מטרות העם הלבנוני, נפגעה קשות, ובלבנון גובר החשש כי הארגון עתיד לסבך את המדינה בעימות שאין לה כל קשר אליו או לדרדר שוב את המצב מול ישראל.
ישנם דיווחים רבים גם על אנשי חיזבאללה שמסרבים להשתתף בלחימה, עריקות, וביקורת פנימית קשה בקרב מפקדי ולוחמי הארגון על התמיכה במשטר הטובח במוסלמים ללא רחם. גם בני משפחותיהם של חלק מההרוגים הביעו ביקורת פומבית קשה נגד מנהיג חיזבאללה.
בנוסף לכך, המעורבות בלחימה בסוריה, הביאה גם להגברת המתח העדתי בתוך לבנון בין השיעים לסונים, ולעימותים חמושים, פיגועים הדדיים והתגברות של חטיפות אזרחים משני המחנות. בעיר טריפולי לבדה, נהרגו בשבוע האחרון כ- 30 אנשים, ונפצעו כ- 250, בקרבות בין הסונים לעלאווים, שפרצו לאחר מתקפת החיזבאללה, ובלבנון נשמעת כיום דרישה גוברת והולכת לפרק את הארגון מנשקו.
בזירה הבין לאומית, פרסום תוצאות החקירה של הפיגוע בבורגס, בו נרצחו חמישה יהודים, הביאו את בולגריה להאשמת הארגון בביצוע הפיגוע. חקירת נסיון הפיגוע בקפריסין (שסוכל בהצלחה באמצע השנה שעברה) הובילה לתוצאות דומות, ועל רקע המעורבות בלחימה בסוריה, הודיעו צרפת, בריטניה וגרמניה כי הן עומדות להכריז על ארגון החיזבאללה כארגון טרור (דבר שיקשה מאוד גם על התנהלותו הפוליטית בלבנון). בהיבט הצבאי ספג הארגון אבידות רבות מאוד, וחלק משמעותי מכוחו מרותק לחזית הסורית.
מעורבותו ההולכת ומעמיקה של הארגון בלחמיה בסוריה גורמת להתבטאויות קשות ביותר של מנהיגי המורדים נגדו וליצירת איבה עמוקה בינו לבין רובה הגדול של האוכלוסייה הסורית, ונראה כי הארגון יוסיף לשקוע בביצה הסורית, תוך כדי שחיקה נוספת בכוחו ומעמדו בלבנון ובעולם הערבי.
הכותב הינו חוקר ופרשן לעניני צבא ובטחון, מתמחה בצבאות ערב ואיראן, טק"ק ונל"ק
