התקיפה באיראן מתקרבת
השבוע הונח אקדח על השולחן של המזרח התיכון ונראה כי לא רחוק היום שבו הוא יירה. האם יישור הקו של ארה"ב עם ישראל לגבי התקדמות הגרעין האיראני, מעידה על משהו, וכיצד איראן משפיעה על זהותו של מפקד חיל האוויר הבא? ומה ייסגר עם אסד והזירה הצפונית? ואיך כל זה ישפיע על תקציב הביטחון, אם בכלל? תובנות על (עוד) שבוע דרמטי בטור השבועי של עמיר רפפורט, כל חמישי ב-14:00
עמיר רפפורט
| 19/05/2011
הפגישה שערך נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, עם שר הביטחון, אהוד ברק, בסוף השבוע שעבר, לא הייתה שגרתית. זה לא עניין המיקום (חדר בבית מלון שבו נערכה ועידת התנועה הרפורמית של ארצות הברית) וגם לא עצם קיום הפגישה (למרות שהנשיא האמריקאי בדרך כלל נפגש עם ראשי מדינות ולא עם דרג שרים – כבר היו דברים מעולם, שנשיא אמריקאי פגש שר ביטחון ישראלי).
יותר מכל, יוצאת דופן העובדה שהפגישה ארכה 40 דקות ונערכה כולה בארבע עיניים. בדרך כלל פגישות מן הסוג הזה מתחילות בארבע עיניים אבל כעבור כמה דקות נקראים העוזרים משני הצדדים להיכנס אל החדר, ולהצטרף. לא הפעם. היחיד שנכנס לחדר במהלך הפגישה היה רק צלם מטעם הממשל האמריקאי. הוא הרביץ כמה תמונות, וסגר אחריו את הדלת. לא הייתה הקלטה, לא נרשמו סטינוגרמות, וכיוון שברק (אהוד) וברק (אובמה) לא יספרו מה היה בפגישה עד לספר הזכרונות הבא שלהם, בבוא הזמן, נשאר רק לנחש.
קבלו ניחוש שמתבסס על תקדימי עבר: יכול להיות שברק שלנו הביא עימו מזוודה והציג לברק שלהם מידע מודיעיני ישראלי רגיש על תכניתה גרעין האיראנית, משהו בסגנון המידע שהציג הרמטכ"ל בשנת 2001, שאול מופז, לנשיא בזמנו, ג'ורג' בוש, על מעורבות אישית של יאסר ערפאת בהברחת הנשק בספינה "קארין אי" שנתפסה על ידי צה"ל. המידע הביא אז לכך שהאמריקאים סימנו איקס על ערפאת. באותו יום נחרץ דינו להפוך ללא רלוונטי, והחלה הספירה לקראת קיצו מכל הבחינות.
ומה עם אחמדינג'אד? עם או בלי קשר לפגישה במלון, הכריז ברק אובמה בפני באי הוועידה הרפורמית כי היחסים הביטחוניים בין ארצות הברית לישראל מעולם לא היו טובים יותר מאשר בתקופת הממשל בראשותו. ברור, שההצהרה באה במסגרת החיזור אחר הקול היהודי לקראת הבחירות לנשיאות ב-2012, אבל היא גם נכונה. גורמים ביטחוניים ישראליים מאשרים אותה. ואם לא די במה שנאמר על ידי הנשיא, בהמשך לדבריו של אובמה נשמעו השבוע ההצהרות המדהימות של שר ההגנה האמריקאי, וגם של ראש המטות המשולבים (בראיון ל-CNN), שהציבו את אופציה התקיפה על השולחן..jpg)
עכשיו, נשאר רק לשאול בחנוכה הזה שאלות בסגנון פסח: משהו נשתנה? למה האמריקאים מדברים על אופציה צבאית מול איראן לאחר שבמשך שנים לחצו על ישראל לא להעלות את האופציה הזאת על הפרק. ארבע סיבות: נסיבתית, השבוע הם בדיוק השלימו את נסיגתם מעיראק, ויכולים להרגיש הרבה יותר חופשיים להחריף את הטון נגד משטר האייתולות, בלי שהחיילים שלהם נתונים לסכנת מתקפת טרור מצד שלוחיו.
סיבה שניה: הבחירות בארצות הברית עם האגדות על השפעת הקול היהודי וכל המה שכרוך בכך. בנוסף, האמריקאים התייאשו מהסיכוי שסין ורוסיה יישרו קו עם סנקציות אמיתיות כנגד איראן שיאושרו באו"ם, או שהם רוצים ללחוץ עליהן להתיישר באמצעות איום בתקיפה צבאית. הכי חשוב – האמריקאים בהצהרותיהם יישרו קו עם הערכות מודיעין הישראליות לגבי לוח הזמנים של תכנית הגרעין האיראנית. פתאום גם הם מדברים על סוף שנת 2012 כעל המועד שבו לא ניתן יהיה לעצור את הפצצה השיעית. יכול להיות שיש להם חומר משלהם שמצביע בדיוק על המידע הישראלי, כפי שהוא נחשף בתקשורת, ויכול להיות שהאמריקאים והישראלים מתבססים על אותו חומר. בכל מקרה, אחדות ההערכות היא אחת ההתפתחויות החשובות של השנה, אם לא הארוע המשמעותי של העשור.
בעקבותיה, הופיע השבוע אקדח אמריקאי בעלילה המורכבת של המזרח התיכון, ויש סיכוי לא רע שבמוקדם או במאוחר האקדח הזה גם יירה.
מח"א הבא
ואיך סוגיית התקיפה האפשרית באיראן קשורה לשאלה מי יהיה מפקד חיל האוויר הבא? קשורה גם קשורה, כמעט כמו כל דבר שקורה במערכת היבטחון הישראלית בימים אלה (כולל העימות בין אהוד ברק לגבי אשכנזי בנוגע לסוגיית הרמטכ"ל שהחליף את גבי אשכנזי).
כפי שנחשף בטור זה בשבועות קודמים, הבחירה במפקד חיל האוויר הבא הייתה אמורה להיות מוכרזת כבר על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל. אחרי הכל מח"א הבא אמור להיכנס לתפקידו הבא כבר בעוד כארבעה חודשים, כאשר ימלאו לנוכחי, אלוף עידו נחושתן, ארבע שנים בתפקיד (חיל האוויר, כמו כל תחום בצה"ל, הוא הכי מסודר- ושם קדנציה זו קדנציה). מה שמעכב את בחירת מפקד חיל האוויר הבא זו כמובן השאלה מי הוא יהיה. המועמד של נתניהו (המזכיר הצבאי שלו האלוף יוחנן לוקר, שהשבוע מונה רשמית אחיו, גלעד לוקר, למנכ"ל משרד ראש הממשלה), או המועמד של גנץ (ראש אגף התכנון, האלוף אמיר אשל).
האם ברק ייסכים למינוי של גנץ או שיתיישר עם נתניהו (ספק אם ראש הממשלה מכיר את עמדותיו של אשל בנושא התקיפה האיראנית, אבל אין ספק כי הוא יודע מה התכניות של לוקר, אם ימונה לפקד על הזרוע הארוכה של צה"ל). והאם בכלל תוארך הקדנציה של נחושתן? אם זה יקרה, יהיה בכך סימן מובהק שהתקיפה באיראן אכן נהיית יותר ויותר ריאלית, גם אם תתבצע על ידי ארצות הברית וגם אם על ידי צה"ל.
בניגוד למינוי מפקד חיל האוויר שמתמהמה, נראה כי שר הביטחון והרמטכ"ל הסכימו על זהות המזכיר הצבאי הבא של שר הביטחון, במקום תא"ל מישל בן-ברוך, שפורש. המינוי עדיין לא הוכרז רשמית, אבל המזכיר הצבאי הבא יהיה תא"ל איציק תורג'מן, שמונה רק לפני שלושה חודשים לראש חטיבת כוח האדם במפקדת זרוע היבשה. תורג'מן הוא איש שיריון וותיק.
בינתיים בצפון
אם הכל היה הולך כמתוכנן, האלוף עידו נחשותן היה אמור לדעת לדעת כבר מי היורש שלו, כאשר פגש ביום רביעי קבוצה של כתבים במסגרת יום עיון של חיל האוויר. אבל זה לא היה המצב. נחושתן, שהתייצב מול מצלמה, חייך ולא הוציא הגה כאשר נשאל על אופצית התקיפה באיראן, אבל הפנה זרקור לזירה הצפונית, בצדק. כפי שהציבור הישראלי למד להבין באיחור, למהפיכות במצרים הייתה השפעה ישירה על מצב הביטחון הישראלי, לא רק לאורך הגבול הישראלי, ובאותה מידה יש דריכות עצומה בצה"ל ככל שמשטר בשאר אסד מתקרב לסוף דרכו.
התמרונים המתוקשרים שערך השבוע הצבא הסוריה יכולים להעיד על מצוקה יותר מאשר על עוצמה. אבל מדאיגים לא פחות סימנים מלבנון, שחיזבאללה מגביר את הפיגועים כנגד כוחות או"ם בדרום לבנון, אולי כדי להרתיע אותם שלא יתערבו כאשר יחדש את התגרויותיו גם כנגד ישראל. בכל מקרה הסכנה שהגבול הסורי יתחמם או שמשטר אסד יעשה מעשה ייאוש של ירי טילים לעבר ישראל אם יעמוד בפני קריסה- מטרידה בפני עצמה.
799 מיליון שקל
ועל רקע כל זה נמשכים במלוא עוזם הקרבות על תקציב הביטחון. השבוע פורסם כי משרד האוצר יעביר למשרד הביטחון 799 מיליון שקלים לסגירת חשבון של תקציב 2011, כביכול על חשבון קיצוץ תקציב במשרדים אחרים.
רק כביכול, כי האמת היא שמדובר בסכום שהוא חלק בלתי נפרד מתקציב הביטחון שאושר לשנת 2011 והוא רק עוכב עד כה. עם אישור הסכום מגיע תקציב הביטחון לשנה שמסתיימת לכ-52 מיליארד שקלים (יותר מ-20% מזה על חשבון משלם המיסים האמריקאי כסיוע ביטחוני). משרד הביטחון מחכה עוד רק ל-622 מיליון שקל שעדיין מעוכבים על ידי שאול מופז, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אישור הסכום השבוע יאפשר פירעון חובות של משרד הביטחון לחברות ביטחוניות גדולות כמו רפאל, והתעשייה האווירית.
ולסיום תקלת הרכבות הגדולה שאירעה השבוע ושיתקה חצי מדינה רק ממחישה מה יכול לקרות כאשר ישראל תותקף במתקפת סייבר ותשתיות לאומיות שלה כמו רכבת ישראל יפסיקו לתפקד. ב-30 במאי 2012 ייערך באוניברסיטת תל אביב כנס של סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון, בשיתוף ישראל דיפנס, שיעסוק בנושאים אלה.
***
תמונות:
שר הביטחון, אהוד ברק ונשיא ארה"ב, ברק אובמה (צילום: הבית הלבן)
שיגור טיל קרקע-אוויר במהלך התמרונים של צבא סוריה השבוע (צילום: סוכנות סאנ"א)
הפגישה שערך נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, עם שר הביטחון, אהוד ברק, בסוף השבוע שעבר, לא הייתה שגרתית. זה לא עניין המיקום (חדר בבית מלון שבו נערכה ועידת התנועה הרפורמית של ארצות הברית) וגם לא עצם קיום הפגישה (למרות שהנשיא האמריקאי בדרך כלל נפגש עם ראשי מדינות ולא עם דרג שרים – כבר היו דברים מעולם, שנשיא אמריקאי פגש שר ביטחון ישראלי).
יותר מכל, יוצאת דופן העובדה שהפגישה ארכה 40 דקות ונערכה כולה בארבע עיניים. בדרך כלל פגישות מן הסוג הזה מתחילות בארבע עיניים אבל כעבור כמה דקות נקראים העוזרים משני הצדדים להיכנס אל החדר, ולהצטרף. לא הפעם. היחיד שנכנס לחדר במהלך הפגישה היה רק צלם מטעם הממשל האמריקאי. הוא הרביץ כמה תמונות, וסגר אחריו את הדלת. לא הייתה הקלטה, לא נרשמו סטינוגרמות, וכיוון שברק (אהוד) וברק (אובמה) לא יספרו מה היה בפגישה עד לספר הזכרונות הבא שלהם, בבוא הזמן, נשאר רק לנחש.
קבלו ניחוש שמתבסס על תקדימי עבר: יכול להיות שברק שלנו הביא עימו מזוודה והציג לברק שלהם מידע מודיעיני ישראלי רגיש על תכניתה גרעין האיראנית, משהו בסגנון המידע שהציג הרמטכ"ל בשנת 2001, שאול מופז, לנשיא בזמנו, ג'ורג' בוש, על מעורבות אישית של יאסר ערפאת בהברחת הנשק בספינה "קארין אי" שנתפסה על ידי צה"ל. המידע הביא אז לכך שהאמריקאים סימנו איקס על ערפאת. באותו יום נחרץ דינו להפוך ללא רלוונטי, והחלה הספירה לקראת קיצו מכל הבחינות.
ומה עם אחמדינג'אד? עם או בלי קשר לפגישה במלון, הכריז ברק אובמה בפני באי הוועידה הרפורמית כי היחסים הביטחוניים בין ארצות הברית לישראל מעולם לא היו טובים יותר מאשר בתקופת הממשל בראשותו. ברור, שההצהרה באה במסגרת החיזור אחר הקול היהודי לקראת הבחירות לנשיאות ב-2012, אבל היא גם נכונה. גורמים ביטחוניים ישראליים מאשרים אותה. ואם לא די במה שנאמר על ידי הנשיא, בהמשך לדבריו של אובמה נשמעו השבוע ההצהרות המדהימות של שר ההגנה האמריקאי, וגם של ראש המטות המשולבים (בראיון ל-CNN), שהציבו את אופציה התקיפה על השולחן.
עכשיו, נשאר רק לשאול בחנוכה הזה שאלות בסגנון פסח: משהו נשתנה? למה האמריקאים מדברים על אופציה צבאית מול איראן לאחר שבמשך שנים לחצו על ישראל לא להעלות את האופציה הזאת על הפרק. ארבע סיבות: נסיבתית, השבוע הם בדיוק השלימו את נסיגתם מעיראק, ויכולים להרגיש הרבה יותר חופשיים להחריף את הטון נגד משטר האייתולות, בלי שהחיילים שלהם נתונים לסכנת מתקפת טרור מצד שלוחיו.
סיבה שניה: הבחירות בארצות הברית עם האגדות על השפעת הקול היהודי וכל המה שכרוך בכך. בנוסף, האמריקאים התייאשו מהסיכוי שסין ורוסיה יישרו קו עם סנקציות אמיתיות כנגד איראן שיאושרו באו"ם, או שהם רוצים ללחוץ עליהן להתיישר באמצעות איום בתקיפה צבאית. הכי חשוב – האמריקאים בהצהרותיהם יישרו קו עם הערכות מודיעין הישראליות לגבי לוח הזמנים של תכנית הגרעין האיראנית. פתאום גם הם מדברים על סוף שנת 2012 כעל המועד שבו לא ניתן יהיה לעצור את הפצצה השיעית. יכול להיות שיש להם חומר משלהם שמצביע בדיוק על המידע הישראלי, כפי שהוא נחשף בתקשורת, ויכול להיות שהאמריקאים והישראלים מתבססים על אותו חומר. בכל מקרה, אחדות ההערכות היא אחת ההתפתחויות החשובות של השנה, אם לא הארוע המשמעותי של העשור.
בעקבותיה, הופיע השבוע אקדח אמריקאי בעלילה המורכבת של המזרח התיכון, ויש סיכוי לא רע שבמוקדם או במאוחר האקדח הזה גם יירה.
מח"א הבא
ואיך סוגיית התקיפה האפשרית באיראן קשורה לשאלה מי יהיה מפקד חיל האוויר הבא? קשורה גם קשורה, כמעט כמו כל דבר שקורה במערכת היבטחון הישראלית בימים אלה (כולל העימות בין אהוד ברק לגבי אשכנזי בנוגע לסוגיית הרמטכ"ל שהחליף את גבי אשכנזי).
כפי שנחשף בטור זה בשבועות קודמים, הבחירה במפקד חיל האוויר הבא הייתה אמורה להיות מוכרזת כבר על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל. אחרי הכל מח"א הבא אמור להיכנס לתפקידו הבא כבר בעוד כארבעה חודשים, כאשר ימלאו לנוכחי, אלוף עידו נחושתן, ארבע שנים בתפקיד (חיל האוויר, כמו כל תחום בצה"ל, הוא הכי מסודר- ושם קדנציה זו קדנציה). מה שמעכב את בחירת מפקד חיל האוויר הבא זו כמובן השאלה מי הוא יהיה. המועמד של נתניהו (המזכיר הצבאי שלו האלוף יוחנן לוקר, שהשבוע מונה רשמית אחיו, גלעד לוקר, למנכ"ל משרד ראש הממשלה), או המועמד של גנץ (ראש אגף התכנון, האלוף אמיר אשל).
האם ברק ייסכים למינוי של גנץ או שיתיישר עם נתניהו (ספק אם ראש הממשלה מכיר את עמדותיו של אשל בנושא התקיפה האיראנית, אבל אין ספק כי הוא יודע מה התכניות של לוקר, אם ימונה לפקד על הזרוע הארוכה של צה"ל). והאם בכלל תוארך הקדנציה של נחושתן? אם זה יקרה, יהיה בכך סימן מובהק שהתקיפה באיראן אכן נהיית יותר ויותר ריאלית, גם אם תתבצע על ידי ארצות הברית וגם אם על ידי צה"ל.
בניגוד למינוי מפקד חיל האוויר שמתמהמה, נראה כי שר הביטחון והרמטכ"ל הסכימו על זהות המזכיר הצבאי הבא של שר הביטחון, במקום תא"ל מישל בן-ברוך, שפורש. המינוי עדיין לא הוכרז רשמית, אבל המזכיר הצבאי הבא יהיה תא"ל איציק תורג'מן, שמונה רק לפני שלושה חודשים לראש חטיבת כוח האדם במפקדת זרוע היבשה. תורג'מן הוא איש שיריון וותיק.
בינתיים בצפון
אם הכל היה הולך כמתוכנן, האלוף עידו נחשותן היה אמור לדעת לדעת כבר מי היורש שלו, כאשר פגש ביום רביעי קבוצה של כתבים במסגרת יום עיון של חיל האוויר. אבל זה לא היה המצב. נחושתן, שהתייצב מול מצלמה, חייך ולא הוציא הגה כאשר נשאל על אופצית התקיפה באיראן, אבל הפנה זרקור לזירה הצפונית, בצדק. כפי שהציבור הישראלי למד להבין באיחור, למהפיכות במצרים הייתה השפעה ישירה על מצב הביטחון הישראלי, לא רק לאורך הגבול הישראלי, ובאותה מידה יש דריכות עצומה בצה"ל ככל שמשטר בשאר אסד מתקרב לסוף דרכו.
התמרונים המתוקשרים שערך השבוע הצבא הסוריה יכולים להעיד על מצוקה יותר מאשר על עוצמה. אבל מדאיגים לא פחות סימנים מלבנון, שחיזבאללה מגביר את הפיגועים כנגד כוחות או"ם בדרום לבנון, אולי כדי להרתיע אותם שלא יתערבו כאשר יחדש את התגרויותיו גם כנגד ישראל. בכל מקרה הסכנה שהגבול הסורי יתחמם או שמשטר אסד יעשה מעשה ייאוש של ירי טילים לעבר ישראל אם יעמוד בפני קריסה- מטרידה בפני עצמה.
799 מיליון שקל
ועל רקע כל זה נמשכים במלוא עוזם הקרבות על תקציב הביטחון. השבוע פורסם כי משרד האוצר יעביר למשרד הביטחון 799 מיליון שקלים לסגירת חשבון של תקציב 2011, כביכול על חשבון קיצוץ תקציב במשרדים אחרים.
רק כביכול, כי האמת היא שמדובר בסכום שהוא חלק בלתי נפרד מתקציב הביטחון שאושר לשנת 2011 והוא רק עוכב עד כה. עם אישור הסכום מגיע תקציב הביטחון לשנה שמסתיימת לכ-52 מיליארד שקלים (יותר מ-20% מזה על חשבון משלם המיסים האמריקאי כסיוע ביטחוני). משרד הביטחון מחכה עוד רק ל-622 מיליון שקל שעדיין מעוכבים על ידי שאול מופז, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אישור הסכום השבוע יאפשר פירעון חובות של משרד הביטחון לחברות ביטחוניות גדולות כמו רפאל, והתעשייה האווירית.
ולסיום תקלת הרכבות הגדולה שאירעה השבוע ושיתקה חצי מדינה רק ממחישה מה יכול לקרות כאשר ישראל תותקף במתקפת סייבר ותשתיות לאומיות שלה כמו רכבת ישראל יפסיקו לתפקד. ב-30 במאי 2012 ייערך באוניברסיטת תל אביב כנס של סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון, בשיתוף ישראל דיפנס, שיעסוק בנושאים אלה.
***
תמונות:
שר הביטחון, אהוד ברק ונשיא ארה"ב, ברק אובמה (צילום: הבית הלבן)
שיגור טיל קרקע-אוויר במהלך התמרונים של צבא סוריה השבוע (צילום: סוכנות סאנ"א)
