לירות מעבר לפינה

יוסף יקותיאל יצא למטווח עם מערכת הקורנרשוט, שהפכה את הגלוק 17 שלו לרובה המסוגל לירות מעבר לפינה. וזוהי התרשמותו

לירות מעבר לפינה

צילום: ישראל דיפנס

ידועה האימרה בקרב לוחמים: "עוצמת האש שלי היא המגן שלי". אימרה זו מתייחסת בעיקר ללחימה בתנאים קשים. בעת הסתערות, בלחימה בשטחים בנויים, כשהלוחם צריך לעבור ממצב של מחסה זמני למצב של תנועה בשטח פתוח, כשהוא חשוף לאש האויב או לירי מאחורי קיר או חלון, אז עליו לפגוע ביריב בדיוק ובמהירות מרביים, מטווחים קצרים מאוד.

בעשורים האחרונים, בהן הלחימה בעצימות נמוכה הפכה לנחלת כל העולם כמעט – הן בלחימה בין מדינות והן בלחימה עירונית מול כנופיות פשע חמושות או כנגד קבוצות טרור – גדל הצורך בשימוש בפתרונות טקטיים בלחימה. כך הפך השימוש במחסות בנויים או במחסות אקראיים בשטח, לחלק מטקטיקת הלחימה של כל לוחם. בלחימה בשטח בנוי מושקעות שעות רבות של אימון והדרכה.

המטרה היא, כמובן, לנטרל את היריב תוך סיכון מינימאלי לכוחות הפועלים בזירת הלחימה הצפופה. על רקע זה פיתח עמוס גולן מחברת "סילבר שאדו" את מערכת הקורנרשוט, המיועדת ללוחמה בשטח בנוי ולוחמה בטרור והמאפשרת ירי מעבר לקיר או מחסה, מבלי להיות חשוף לאש נגדית, כאשר הלוחם המשתמש במערכת יכול לראות מה מתרחש מעבר לפינה בעזרת מצלמת וידאו המותקנת בחלקו הקדמי של הקנה, ומעבירה את התמונה למסך הנמצא בסמוך לקת הרובה. המצלמה ניתנת להחלפה באמצעים אחרים לראיית לילה ומסוגלת גם לשדר את התמונה בשטח לאחור לחדר הפיקוד.

במהלך חודש דצמבר 2011 יצאתי לבחון את מערכת הקורנרשוט הן בירי והן בתפעול הטכני והטקטי. לאחר קבלת הסבר טכני קצר, תירגול יבש של הפעלת מפרק המערכת לימין ולשמאל עד לשליטה סבירה – תהליך לו נדרשו כ-15 דקות בלבד - עברתי להכנת המערכת לירי. הכנסתי אקדח מסוג גלוק 17 לבית האקדח, וביצעתי תהליך פשוט וקצר של איפוס המערכת לטווח של כ-20 מטרים. הכיוון נעשה בעזרת כוונות האקדח, תוך כדי בדיקת מיקום הצלב שעל גבי המסך ביחס לנקודת המכוון. האיפוס נעשה על ידי סיבוב כפתורי האיפוס של תמונת המסך לצידוד ולהגבהה עד לחפיפה מלאה של הצלב עם תמונת כוונות הנשק. מדובר בתהליך קצר, שאורך כשלוש דקות.

לצורך ביצוע חוזר של תירגול יבש עם האקדח המורכב, לזיהוי ולהרכשת המטרה הן לשמאל והן לימין, תוך שימת דגש על שמירת הגוף באופן מלא מאחורי המחסה וגילוי מינימלי של בית האקדח לעין היריב, עד לביצוע מהיר ומדויק – נדרשתי לכ-15 דקות נוספות של אימון. מבחן הירי (ראו פירוט תרגילי הירי במבחן בבוקסה נפרדת) מלמד שמערכת הקורנרשוט או "רובה פינה" - כפי שמכנה אותו בעברית עמוס גולן - עושה את המלאכה היטב.

בתרחישי לחימה, בהם האויב אינו גלוי באופן מיידי לעיני הלוחם, יש חשיבות עליונה לזיהוי וודאי של היריב. זיהוי זה הינו חד-ערכי ונעשה על ידי עינו של היורה, אם באמצעים טכניים – משקפת, מצלמה וכדומה ואם בקו ראייה ישיר. לתהליך זה אנו קוראים "הרכשת מטרה". חשיבותה במהירות בה מזהים את המטרה, כי השלב הבא יהיה ירי מהיר ומדויק אל המטרה על מנת לנטרלה.

ברוב המקרים, הרכשת המטרה מקדימה את הבאת הנשק לקו עין-מטרה ומכך שהלחיצה על ההדק הינה מאוחרת יותר. מערכת הירי של הקורנרשוט, מדלגת על שלב הבאת הנשק לקו עין-מטרה ובהכרח מקצרת את הזמן בין הרכשת המטרה לבין הירי. ברגע שמצלמת הווידיאו ראתה את המטרה והצלב נעול עליה, משמע – הקנה מכוון ישירות למטרה וכל שנותר זה רק ללחוץ על ההדק. קיצור זמן זה, בין שנייה בודדת לשניות אחדות, עשוי להיות ההבדל בין לפגוע ראשון ביריב או להיפגע ראשון. יתרון זה הוא קריטי לכל לוחם באשר הוא.

רמת הדיוק של מערכת הצילום וקנה הנשק היא מרבית. יורה מיומן אינו אמור להחטיא גם בירי מהיר. למרות משקלה של המערכת בירי עם אקדח (כ-4.5 ק"ג) עדיין ניתן לייצב את הנשק בירי מתמשך, כי האיזון בין הזרוע הקדמית לזרוע האחורית הינו סביר. והמחיר שאנו משלמים במשקל המערכת משתלם והכרחי. בעת ירי עם תחמושות רובה או רימונים, האיזון מופר והזרוע הקדמית נעשית כבדה מדי, ועל כן רצוי לירות בשכיבה, ולנצל את הדורגל הקדמי ואת התמיכה שמותקנת בקת.

היכולת לרכוש את המטרה במהירות והעובדה שהרכשת המטרה נעשית בעצם על ידי הקנה, מאפשרת ירי מעבר לפינה או מעבר למחסום עליון בו זמנית עם ראיית המטרה והכול ברמת דיוק גבוהה ביותר. אחד היתרונות של המערכת הוא הזמן הקצר יחסית, שנדרש מלוחם, שמעט כוח בידיו, כדי לשלוט על טכניקת העבודה עם ה"רובה-פינה". הביטחון הרב שחש הלוחם, בירי מדויק אל עבר יריב כשהוא מוגן, משפיע על יכולתו ומקרין גם על ביטחון חבריו, הממשיכים את פעילות הלחימה.

אולי יעניין אותך גם