ה"יתד" הכפול ערב מלחמת ששת הימים

מדור מסע בזמן: אפרים לפיד חוזר לסיפורו של הסוכן הכפול במצרים שביסס מבצע הונאה ישראלי, במהלך תקופת ההמתנה

ה"יתד" הכפול  ערב מלחמת ששת הימים

רפעת עלי אלג'מאל

תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים סיפקה הזדמנות לגיבוש תכניות הונאה מול צבא מצרים. בתכנית המבצעית שהוצגה לרמטכ"ל שובץ גם נושא ההונאה, כפי שתוכנן על ידי ענף ביטחון שדה באמ"ן בראשות סא"ל אברהם אלזון.

תכנית ההונאה כללה הפעלת אוגדת הונאה שתכליתה להציג כוח של אוגדה משוריינת שנועדה לרתק כוחות אויב לאזור קציימה- אבו-עגילה ולהעצים את מרחב אילת. נעשו גם פעולות הונאה בממד הימי והאווירי. התועלת העיקרית היתה ממידע שהועבר למצרים שנועד ליצור תמונת היערכות גדולה מהקיימת על ידי סוכן שמפעיליו הזינו אותו במידע כוזב. מחומר שלל מצרי הסתבר כי המצרים קלטו היטב את תוצרי ההונאה, ואוששו בכך את ההערכות שלהם.

גם בספרו של רנדולף וינסטון צ'רצ'יל על מלחמת ששת הימים ניתן ביטוי לכך שמאמץ ההטעיה הישראלי היה אפקטיבי. סיפורו של הסוכן הכפול, שכינויו היה "יתד" היה לאחד מאירועי ההפעלה המשמעותיים של שירות הביטחון הכללי בשנות הששים. האזרח המצרי רפעת עלי אלג'מאל הסתבך עם החוק בארצו. אנשי המודיעין המצרי שגילו את יכולותיו הציעו לו להפוך למרגל בתמורה לביטול העמדתו לדין.

הוא הסכים והוחדר לישראל כיהודי במסגרת גל העלייה של יהודים שעלו ממצרים אחרי מבצע סיני. כשהגיע לישראל עוררה התנהגותו חשד, והוא נעצר על ידי שב"כ. כאשר גילו בביתו ציוד ריגול הציעו לו להיות סוכן כפול ולמנוע בכך את העמדתו לדין באשמת ריגול חמור לטובת מדינת אויב. כדי לבסס את מעמדו בארץ כלפי המצרים סייעו לו לפתוח משרד נסיעות ברחוב ברנר בתל אביב. המודיעין המצרי התרשם מהאיתנות של קליטתו בארץ עם היותו סוכן נסיעות.

המידע שהוזרם באמצעותו למצרים היה בחלקו הגדול אותנטי כדי לחזק את אמינותו בעיני מפעיליו המצרים. במהלך השנים היו עליות וירידות בתפקודו כלפי שני ארגוני המודיעין, המצרי והישראלי, עמם עבד. סמוך למלחמת ששת הימים הוזרם באמצעותו מידע מטעה שעסק בעיקר בדוקטרינת ההפעלה של חיל האוויר של צה"ל. רפעת הצליח לשכנע את המצרים כי חיל האוויר סובל מנחיתות משמעותית מול חיל האוויר המצרי, וכי צה"ל לא יעז לפגוע בבסיסי חיל האוויר המצרי כיוון שהם מוגנים היטב בסוללות נגד מטוסים.

כך נבנתה בעיני המצרים תפיסה (שאומתה לאחר המלחמה גם במסמכי שלל) כי "מתקפת מנע ישראלית לא תבוצע באמצעות חיל האוויר הישראלי". משנוכחו בצה"ל על היקלטות המסר הזה אצל המצרים התחזקה האמונה בתכנית המבצעית "מוקד" שהיתה המהלך הראשון במלחמת ששת הימים – תקיפת פתע מקדימה מקיפה של חיל האוויר הישראלי על מטוסי הצבא המצרי בעודם חונים על הקרקע בבסיסי האוויר שלהם.

בתחילת שנות השבעים ביקש רפעת לעזוב את ישראל, ושוגר לשיקום בגרמניה, גם שם הצליח להסתבך עד שנפטר ב-1982. בשנת 1988 חשף עיתון מצרי את רפעת כ"גיבור לאומי שפעל עשרים שנה מלב מדינת ישראל ולא נחשף. דמות ראויה להערצה". הגרסה המצרית של סיפורו היתה גם נושא בסדרת טלוויזיה שעסקה במעללי המודיעין המצרי. בישראל חשפו את המבצע המודיעיני רק לאחר שהמצרים מצאו לנכון לפרסם את "המזימה ההרואית נגד ישראל".

מבצע "יתד" היה ביטוי מוצלח של יצירתיות ומעוף בהפעלת סוכן כפול והיה אחד ההישגים החשובים בלוחמת מידע בשנות הששים.

כך קרה כי "יתד נאמן" במודיעין הישראלי הוא לא שם של עיתון.

***
תא"ל (מיל') אפרים לפיד הוא איש תקשורת וחוקר היסטוריה של המודיעין באוניברסיטת בר-אילן. בעברו מילא שורה של תפקידים בכירים באגף המודיעין של צה"ל, היה דובר צה"ל, מפקד גלי צה"ל ודובר הסוכנות היהודית

אולי יעניין אותך גם