רותמים את "המרכבה" לפני השריונאים

לפני 35 שנה הוכנס טנק "המרכבה" לסד"כ של צה"ל והשאר – כולו היסטוריה

בנובמבר 1964 נכנס אלוף ישראל טל (טליק) לתפקיד מפקד גייסות השריון בנחישות אדירה ליצור תפנית בשריון לעתיד איכותי ומקצועי יותר.

טנק הצ'פטיין, שנבחן בארץ עוד לפני מלחמת ששת הימים, הציג מיגון שריון איכותי נוסף על התותח הראשון בעולם בקוטר 120 מ"מ. בעקבות ניסויים שנערכו בטנק בארץ בתנאים קשים נוספו לו פיתוחים חשובים, אך העסקה לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל.

מלקחי הפגיעות שספג השריון הישראלי במלחמת ששת הימים, אף שהייתה מוצלחת, החליט טליק לעשות ככל האפשר להגן על אנשי הצוות מפני פגיעה בטנקים. מכאן יצא פרויקט "מרכבה" אל הדרך בשנת 1970. ערב מלחמת יום הכיפורים (1973) כבר היה דגם ראשון לקראת ניסויים בשריון.

ההשקה של הפלוגה הראשונה של טנקי המרכבה סימן 1 נערכה בטקס מרשים באוגדת הגולן באוקטובר 1979. שני קשיים עמדו בפני קידום תכנית הטנק, האחד כיצד לרתום את הכוחות ברמה הלאומית לפרויקט מסוג זה, והשני ליצור את שיתוף הפעולה במסגרת הצבאית והביטחונית למימוש הטכני. המאבק על הכדאיות הכלכלית הוכתר בהצלחה.

המאבק השני היה, מסתבר, קשה הרבה יותר. לא מעט מפקדים בשריון ומחוצה לו חששו מחידושים מרחיקי לכת. המתנגדים שלו טענו שהוא מסכן את ניידות הטנק לטובת אנשי הצוות, שכן מנוע לפנים יהיה פגיע יותר. טליק גייס את כל הידע המבצעי שלו, ואת ניסיונו הקרבי כמפקד גייסות השריון במלחמת ששת הימים, כמי שנלחם אישית בתוך טנקים.

הוא הרשים את שומעיו בארץ ובחוץ-לארץ בידיעותיו הנרחבות בהיסטוריה של קרבות השריון בעולם ובידע הטכני הרב שלו. מתכנני טנקים בארצות-הברית ובגרמניה, שבפניהם הוצגה התכנית גרסו כי לא יהיה ניתן לבנות טנק בפרמטרים אלה ולהניעו עם מנוע הקונטיננטל מסיבות תרמו-דינמיות.

כמו כן טענו, כי לא ניתן יהיה להיפטר מחום המנוע וגם להניע את הטנק. היסוד המרכזי במבנה טנק "המרכבה" היה "האדם במרכז החומר". צוות הטנק יילחם במרחב המוגן ביותר בנפח הטנק וכל המערכות והחומרים שמהם מורכב הטנק צריכים לשמש - בנוסף על תפקידם וייעודם הפונקציונלי - גם כחומר המגן על המרחב של אנשי הצוות. מסיבה זו הותקנה חטיבת הכוח (המנוע והממסרת) של הטנק בקדמת התובה, כדי שתשמש חייץ נוסף לפני אנשי הצוות במקרה שגוף הטנק ייחדר מלפנים.

כיוון שהמנוע לפנים לא הייתה מניעה להתקין דלת כניסה ויציאה אחורית המאפשרת לאנשי הצוות להיחלץ באופן מוגן גם תחת אש עזה מלפנים. יתר על כן, הפתח האחורי מאפשר הכנסה מהירה ונוחה הרבה יותר של תחמושת לתותח כאשר נדרש חידוש המלאי שבבטן הטנק.

במלחמת יום הכיפורים ובמלחמות אחרות בארץ ובעולם נפגעו אנשי צוות כאשר נחלצו, מטנק פגוע או בוער, מבעד לפתחים שבגג הצריח והתובה. הטנק הראשון היה במשקל 60 טון .דגם מרכבה סימן 3 נכנס לשרות בשנת 1990. השותפים החשובים לבניית הטנק הם אנשי חיל החימוש לדורותיהם ובמיוחד ראוי להזכיר את מתכנן "מרכבה סימן 1" אל"מ ישראל טילן ז"ל שהיה הראשון בראש הרשות לפיתוח הטנק (רפ"ט).

לימים פותחה גם מערכת "מעיל רוח" שנועדה להגן על ארבעת לוחמי צוות הטנק מפני נשק נ"ט. 80 אחוז מהטנק מיוצר בישראל על ידי 200 מפעלים, מחציתם באזורי פריפריה. עד כה נמנעת ישראל מלמכור את הטנק לצבאות זרים. יש ויכוח ציבורי וביטחוני לגבי ההצדקה להמשיך בפיתוח הטנק, כאשר האיומים בשדה הקרב היבשתי המסורתי מצטמצמים יותר ויותר.

***
תודה לשאול נגר, עורך שריונט, על הסיוע בכתבה זו

תא"ל (מיל') אפרים לפיד הוא איש תקשורת וחוקר היסטוריה של המודיעין באוניברסיטת בר-אילן. בעברו מילא שורה של תפקידים בכירים באגף המודיעין של צה"ל, היה דובר צה"ל, מפקד גלי צה"ל ודובר הסוכנות היהודית

אולי יעניין אותך גם

שר הביטחון ליברמן ועמיתו הרוסי שויגו (צילום ארכיון: AP)

רוסיה: "ישראל הזהירה כדקה לפני התקיפה"

משרד ההגנה הרוסי מטיל את האחריות להפלתו של מטוס צבא רוסיה מדגם אילושיין IL-20 על ישראל. על פי דובר צבא רוסיה "כתוצאה מפעולה חסרת אחראיות של הצבא הישראלי נספו 15 אנשי צבא רוסיים, וזה נוגד בתכלית את רוח השותפות הרוסית-ישראלית"