המסתננים של שנות ה-50 ופעולות התגמול

המופתי אלחוסייני לא סיים את תפקידו בפגישה ההיסטורית עם הצורר היטלר. אחרי  מלחמת העצמאות הוא עודד הסתננות אלימה לישראל. על תקופת המחבלים של פעם ופעולות התגמול בשנות ה-50 משתף אפרים לפיד

המסתננים של שנות ה-50 ופעולות התגמול

מבצע שומרון אוקטובר 1956, באדיבות ארכיון צה"ל

עוד בתקופת המנדט הבריטי יזם דוד בן-גוריון, יו"ר הסוכנות היהודית, מדיניות של "פעולות תגמול נגד הטרוריסטים הערבים במידה שימשיכו בפגיעותיהם בישוב העברי". לקראת סיומו של המרד הערבי ביוני 1939, מתוך תפיסה של "יציאה מהגדר" בהשראתו של וינגייט, הוקמה על ידי הסוכנות יחידה לתפקידים מיוחדים (פו"ם) שנועדה ללחום בכנופיות הערביות בכל רחבי הארץ.

מיד אחרי מלחמת העצמאות ניצבה ישראל בפני בעיה קשה של הסתננות מהגבולות עם ירדן ומצרים. חלק מהם  היו פליטים שניסו להסתנן לישראל מתוך רצון לשוב לבתיהם, ואחרים כדי לגנוב רכוש מתוך מצוקה כלכלית. אליהם הצטרפו תושבים מהגדה המערבית שיצאו למסעות גניבה, שוד ורצח. המופתי הירושלמי לשעבר, חאג' אמין אלחוסייני, פעל לחולל פעולות חבלה ורצח בישראל כדי לקיים מתיחות צבאית מתמדת באזורי הגבול. כיוון שלא היה לו ארגון מסודר הוא ניצל מסתננים 'מקצועיים' ושילם להם.

באוקטובר 1949 הוקם בצה"ל חיל הספר בפיקודו של אלוף דוד שאלתיאל, גוף צבאי-משטרתי ל"שמירה על גבולות המדינה מפני פגיעה, השגת גבול ושמירת החוק והסדר באזור הספר". מלכתחילה התעוררו בעיות של תיאום וכפיפות, האם לצבא או למשטרה, וביחד עם בעיית רמת כוח האדם הנמוכה בשורות החיל הוחלט על ביטולו בשנת 1953.

ב-1949 ארעו 88 מקרי שוד וגניבה על ידי מסתננים,11 ישראלים נהרגו ו-17 נפצעו; ב-1950 היו 100 אירועים בהם נהרגו 44 איש ו-75 נפצעו; ב-1951 היתה עלייה תלולה לכדי 1423 מקרים בהם נהרגו 44 איש ו-75 נפצעו. המסתננים נקראו על ידי הערבים פדאיון, אנשים המוכנים להקריב את חייהם. הפידאיון הופעלו בידי המודיעין המצרי בתחילה כנגד הבריטים ששלטו בתעלה ואחר כך כנגד ישראל. בסוף 1955 הם מנו כ־600 איש בארבע פלוגות ויחידת גששים.

הדרך המרכזית של צה"ל כנגד ההסתננות היתה פעולות תגמול. כבר בספטמבר 1949 הגדיר בן-גוריון צורך "לשלוח  כוח צבאי שיעשה שפטים במתגרים". פעולה ראשונה בגזרת ירדן בוצעה במרץ 1950 בכפר אידנה בדרום הר חברון לאחר רצח של ישראלים בקיבוץ צרעה ובקלנדיה (היא עטרות). פעולה ראשונה בגזרה המצרית (מבצע "יוגב") בוצעה באוגוסט 1951 על ידי כח מחטיבה 7 שריון, אשר פשט על הפרבר המזרחי של העיר עזה ועל מאהל בדוי. פעולות אלה נועדו לאותת לממשלים בירדן ובמצרים לעצור את ההסתננות. כל עוד היה הלגיון הירדני תחת פיקוד בריטי היה במדיניות הישראלית גם איתות לבריטניה. הדחת גלאב פחה מהפיקוד על הלגיון הירדני במרץ 1956 הביאה להחמרה במצב, גורמי הביטחון הירדניים העלימו עין מהסתננות לישראל. בין אפריל ליוני 1956 נרשמו 82 תקריות בהן נהרגו 4 ישראלים ונפצעו 6. לישראל היה ברור אז כי מצרים עומדת מאחורי פעילות הטרור מירדן.

במרץ 1954 עברו להתקפות על יעדים צבאיים. הראשון היה מחנה הלגיון בנחלין (מבצע "אריה-1") והמשטרה בכפר יעבד (מבצע "דותן"). המעבר לתקיפת יעדים צבאיים נבע בעיקר מהתגובה העולמית החריפה לפעולה בכפר קיביה ליד רמאללה (מבצע "שושנה" באוקטובר 1953). פעולות התגמול בוצעו עד קיץ 1953 על ידי היחידות במסגרת הביטחון השוטף בגזרתן. היו לא מעט כישלונות במבצעים אלה. על כן הוחלט באוגוסט 1953 להקים יחידה מיוחדת, יחידה 101, בפיקודו של רס"ן אריאל שרון, שפעלה באופן עצמאי רק כחמישה חודשים וביצעה שמונה פעולות, רובן בהיקף מצומצם. הרמטכ"ל משה דיין ביקש להרחיב את מעגל הלוחמים כדי לשפר את היכולת המבצעית, וכך אוחדה יחידה 101 בינואר 1954 עם גדוד הצנחנים הסדיר 890. מכאן ואילך בוצעו פעולות התגמול על ידי הצנחנים עד נובמבר 1955, במבצע "הר געש", במוצבי הסבחה בגבול מצרים, שם לחמו צנחנים וגולני ביחד.  

בנוסף לפעילות המבצעית הגלויה פעל המודיעין הישראלי בדרכים משלו כנגד אחראים לטרור נגד ישראל, בהן חיסולם של מפקד המודיעין המצרי ברצועת עזה מצטפא חאפז ב-13 ביוני 1956 והנספח המצרי בעמאן צאלח חאפז למחרת ב-14 ביוני.

השיא בתקופה זו היה במבצע "חץ שחור" בפברואר 1955 , עם שובו של בן-גוריון לתפקיד שר הביטחון, בתגובה על רצח יהודי ליד רחובות וסיורי מודיעין מצרי במגמת רצח ועל רקע הוצאתם להורג של מרזוק ועזר (נידוני "הפרשה").  כח מגדוד 890 פשט על מחנה צבאי בעזה ופוצץ מתקנים בו – לאויב 38 הרוגים ו-32 פצועים. בקרב נפלו 8 חיילים ו-13 נפצעו. מבצע זה נערך אחרי ההסכם על פינוי הבסיסים הבריטיים בתעלה, ושודר בו מסר של הרתעה למשטר המצרי. בעקבותיו הגבירו המצרים את פעילותם נגד הסתננות, אך לא מנעו את התופעה כליל.

הפעולה האחרונה הנרחבת בירדן לפני מבצע סיני הייתה במשטרת קלקיליה ב-10 באוקטובר 1956 (מבצע "שומרון") על ידי חטיבת הצנחנים וכוחות נוספים. בפעולה נפלו 18 חיילי צה"ל ו-28 נפצעו ולאויב היו 68 הרוגים.

 

אולי יעניין אותך גם