איך הפכה "הגדה המערבית" ל"יהודה ושומרון"

"השטחים" נמצאים בלב סכסוך דמים בין ישראל והפלסטינים וגם נתונים לוויכוח ציבורי עמוק בחברה הישראלית. על המעבר הלשוני בצד האידיאולוגיה במדור השבועי של אפרים לפיד

 

איך הפכה "הגדה המערבית" ל"יהודה ושומרון"

במהלך מלחמת ששת הימים כבש צה"ל את כל חלקה המערבי של ממלכת ירדן, החלק שנמצא ממערב לנהר הירדן, ואשר שמו הרשמי בפי הירדנים היה "הגדה המערבית". האלוף במילואים חיים הרצוג מונה ב-7 ביוני 1967 ל"מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית המוחזק על ידי צה"ל" (ואז סיים את תפקידו כמסביר הלאומי ברדיו). שטח זה כלל אז גם את ירושלים המזרחית - לפני ההחלטה לאחד אותה עם ירושלים המערבית (28.6.1967). לאחר שבוע סיים הרצוג את תפקידו וסמכויותיו הועברו לאלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס.

בקרב חלק מהישראלים הייתה אי-נחת מהשימוש בשם "הגדה המערבית", שהוא הביטוי הערבי של השטח, אף כי כמעט כל מדינות העולם סירבו להכיר דה-יורה בשלטון הירדני באותו אזור. החל מספטמבר 1967 החל לחדור לשיח הציבורי הביטוי "יהודה ושומרון". ב-27 בדצמבר 1967 פורסם מינויו של אל"מ רחביה ורדי ל"מפקד אזור יהודה ושומרון".

ב-5 בפברואר 1968 הציג ח"כ אליעזר שוסטק, חבר סיעת "המרכז החופשי, שדגלה אז ברעיון "ארץ-ישראל השלמה", שאילתה בה מחה על השימוש בביטוי "הגדה המערבית" ולא "יהודה ושומרון" בפי שרי הממשלה ודובריה. ראש הממשלה לוי אשכול השיב: "השם הרשמי לשימוש דוברי משרדי הממשלה ושלטונות צה"ל הוא 'יהודה ושומרון'. [...] קשה לי להיכנס למחקר היסטורי, [...] או להיכנס לגינקולוגיה - איך נולד השם 'הגדה המערבית'". למחרת, בנאום לפני סטודנטים בבנייני האומה בירושלים, קבע שר הביטחון משה דיין: "אינני מעלה על הדעת שאפשר להוציא מתחום הזיקה של העם היהודי במולדתו את אותם החבלים של יהודה ושומרון שהיו ערש העם היהודי".

ד"ר חיים גבריהו, יושב ראש החברה לחקר המקרא ומי שעמד בזמנו בראש חוג התנ"ך בביתו של דוד בן-גוריון, ערער על השם "יהודה ושומרון" ופנה אל דיין בהצעה לקרוא לאזור "יהודה ואפרים". הגאוגרף פרופ' דוד עמירן התנגד לשם "יהודה ואפרים". השר דיין ביקש ב-23 במאי  שהממשלה תדון בעניין. ככל הנראה אשכול לא התלהב לעלות את העניין לדיון במליאת הממשלה מחשש שדיון כזה יצית מחלוקת בין השרים. לפיכך הוא הורה לעוזאי להתייעץ עם רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' נתן רוטנשטרייך, שהתייעץ עם פרופ' בנימין מזר. ב-9 ביולי השיב רוטנשטרייך שמזר המליץ להשתמש במונח "יהודה ושומרון". בעקבות חוות דעת זו הועבר הנושא להמלצת ועדת השמות הממשלתית. ד"ר אברהם בירן, יושב ראש ועדת השמות הממשלתית, הודיע ב-22 ביולי 1968 כי חבל הארץ ייקרא "יהודה ושומרון". ראש הממשלה אישר לפרסם את החלטת ועדת השמות והיא הפכה למושג המחייב את המערכת הממשלתית והציבורית. ההחלטה לא מונעת מכלי תקשורת מסוימים להמשיך להשתמש במושג "השטחים" או "הגדה", תוך נקיטת עמדה פוליטית לא מוסתרת. בכל התקשורת בעולם נמשך השימוש הנרחב בביטוי "שטחים" (Territories), או שטחים כבושים (Territories   Occupied ) כביטוי פוליטי של אי השלמה עם המציאות הישראלית.

גם המילה הערבית "אינתיפאדה" (שמשמעותה המילולית בערבית הקלסית היא התנערות הגמל מרבצו) זכתה להחלטה ממשלתית ב-1988 בימי ממשלת יצחק שמיר להחלטה כי יש להשתמש במונח העברי "התקוממות". גם כאן גברה התקשורת על ההחלטה הרשמית ובימינו  כבר מגדירים את "האינתיפאדה השלישית".

תודה לארנון למפרום מארכיון המדינה