המטוס המלזי והאיום האיראני

אסון המטוס המלזי חושף את הסכנה הטמונה במערכות נשק מתקדמות שנופלות לידיים של ארגונים לא מדינתיים. מקרה זה הוא תמרור אזהרה לאלו המאפשרים לאיראן להשיג נשק גרעיניאסור שנשק מתקדם יפול לידיו של ארגון טרור

הפלת המטוס המלזי בטיסתו 17MH מאמסטרדם לקואלה לומפור מהווה דוגמה מצמררת למה עלול להתרחש כשמערכת נשק משוכללת והרסנית יוצאת משליטת מדינה ועוברת לידי קבוצת מורדים, "מליציות" או ארגוני טרור.

טילי הקרקע-אוויר מסוג BUK או S.A 11 כפי שהם נקראים בנאט"ו, הינם מערכת טילי הגנה אווירית שיוצרו בברית המועצות בסוף שנות השבעים כחלק ממערכות ההגנה האווירית של הצבא הסובייטי ובנות בריתו.

מערכות אלו משתלבות במערכת הכוללת של מערך ההגנה האווירית של צבא ממוסד אשר משתלב בכל המערכות המדינתיות האחרות כמו הבקרה האווירית הצבאית והאזרחית כולל הקשר והשילוב עם מדינות ומרכזי שליטה אוויריים של מדינות שכנות, מערכות הפיקוד והשליטה של חיל האוויר וכוחות היבשה והים של אותה מדינה.

חכם, קטלני ועצמאי

סוללת טילים בודדת המתניידת על גבי משאיות ייעודיות, הינה רק יחידת הקצה של מערכת מורכבת הכוללת חוליות רבות המנוהלות תוך כדי שיתוף פעולה חיוני ופיקוח/פיקוד ע"י דרגים רמי דרג. יחד עם זאת, ניתן לשגר את הטיל באופן עצמאי לחלוטין על ידי מספר אנשים מצומצם ביותר אשר לפעולת הנעילה על המטרה ושיגור הטיל למטרתו זקוקים לרמת ידע ומיומנות בינוניים בהחלט.

מערכות הלחימה כיום מתבססות על עיקרון הפשטות עם תלות הולכת ופוחתת בביצועיו ובכישוריו של המפעיל. מערכת "כיפת ברזל", לדוגמא, מבצעת את כל יירוטיה בצורה אוטומטית לאחר שהמהנדסים ומאפייני המערכת שתלו בה את האלגוריתמים המתאימים ותכננו את שרשרת הפעולות המתבצעת מגילוי מטרה עד להשמדתה באופן אוטומטי ללא מעורבות יד אדם.

לכן, כשכוחות אוקראיניים התומכים ברוסיה השתלטו על בסיס של צבא אוקראינה ביוני האחרון בו היו מערכות של טילי ה-BUK, לא ניצבה בפניהם בעיה קשה במיוחד להפעילם. אמנם, הם היו מנותקים מכל אותם מערכות שנקראות בקרה אווירית אזרחית והגנה אווירית צבאית אבל כל אלו לא היווה גורם שמנע מהם לנעול על "מטרה אווירית" אשר לא ידעו מה אופייה ומה מטרותיה וללחוץ על כפתור השיגור ששלח 295 אזרחים תמימים אל מותם הטרגי.

יכול מר פוטין הנכבד להמשיך ולטעון כי "אוקראינה אשמה כי המטוס הופל בשמיה" אבל העובדה שרוסיה תחת הנהגתו תומכת במליציות חסרות מנגנון מדינתי אשר יכול להיות גורם שולט על פעולותיהן, וחוסר הבנתו כי דרך זו מביאה להן יכולות השתלטות על מערכות נשק הרסניות בקנה מידה אסטרטגי, מביאה עליו אחריות איומה וגם גורמת לו ולמדינתו נזק רב לאין ערוך.

אפשר להיזכר בזעמה של איראן על נסראללה שבפעולת החטיפה שלו ב-2006 הביא למלחמת לבנון השניה ולחשיפת הנשק האסטרטגי של איראן באמצעות החיזבאללה והחמאס עליו היא שקדה ושאפה להפעיל ב"יום הדין" שיתאים לצרכיה האסטרטגיים.

המקרה האיראני

כשאחד הכתבים הזרים הבכירים המוצב בישראל שאל אותי איך אנחנו ממשיכים להפעיל, כמעט במתכונת שגרתית לחלוטין, את הטיסות הבינלאומיות בנתב"ג נאלצתי להסביר לו את ההבדלים בין מערכת ה-BUK לבין המערכות שנמצאות בידי החמאס ובאותה נשימה הסברתי לו מדוע ישראל התעקשה ומתעקשת למנוע מעבר מערכות דומות מידי סוריה לחיזבאללה וכנ"ל גם למערכות מסוכנות אחרות כמו נשק כימי וביולוגי.

אמנם, בשאר אסד ומשטרו מעולם לא נחשדו במניעים ציוניים, אבל כמדינה הוא לא העז וגם מבין מה המשמעות אם יעז להשתמש במערכות אלו כנגדנו. לעומתו, ארגון טרור עם שליטה רופפת ומבוזרת על אנשיו יכול למצוא את עצמו במצב בו קומץ מאנשיו יפעיל מערכת עצומת השפעה ללא בקרה ופיקוח ויגרום לנזק עצום כולל למטרות הארגון עצמו. אין ספק, הטיל שהפיל את המטוס המלזי גרם לפוטין ולאינטרסים של רוסיה נזק אדיר.

מקרה זה חייב לשמש כתמרור אזהרה גדול ועצום לכל מי שמפחית מהסכנה שבהפיכת איראן לבעלת יכולת צבאית גרעינית. איראן, התומכת במימון, באימון, בהעברת ידע ובהעברת מערכות אמל"ח מתקדמות לארגוני טרור ולמליציות חסרות רסן, יכולה לגרום למצב בו ללא שליטתה ואף בניגוד לאינטרסים שלה, נשק כזה יופעל. על הנזק שיגרם נוכל רק לבכות.

כמו נוסעי המטוס המלזי שלא היה לאף אחד מהם קשר ולו הקלוש ביותר לעימות בין תומכי המשטר האוקראיני לתומכי ההצטרפות לרוסיה, כך גם מדינות רבות באירופה, אמריקה ואסיה הרחוקות כביכול מהאיום האיראני, יכולות למצוא את עצמן משלמות את המחיר הנורא הנובע מחוסר הנחישות והרצון להתאמץ ואף להקריב על מנת למנוע ממדינה כמו איראן להגיע ליכולת גרעינית.

אולי יעניין אותך גם